אור ברסלב
ויען אליהו בדין ברכת לחמניות שנילושו במי פירות

ויען אליהו

בדין ברכת לחמניות שנילושו במי פירות

בדין ברכה על פיצה

שאלה כ"ה: מה מברכים על לחמניות הנקראות לחמניות מזונות (שנילושו במי פירות)?

תשובה: בדעת פוסקי דורנו יש מחלוקת האם ברכתן "מזונות" או "המוציא".

עיין בשו"ת שמש ומגן, (ח"ב עמ' שי"ח) ובשו"ת אור לציון (ח"ב פי"ב ס' ד'), ובשו"ת יביע אומר (ח"י סי' י"ח), ובספר ברכת ה' (ח"ב עמ' ר"י), ובקונטרס "מיני מאפה שקוראים לחמניות מזונות" (להגרמ"ש קליין שליט"א), ובספר שו"ע המקוצר (ח"א להגרי"ץ רצאבי שליט"א). ועוד.

והיות שיש הרבה פוסקים שסוברים ששיעור קביעות סעודה זה 4 ביצים, והמדידה בשיעורי אכילה לדעת חז"ל היא בנפח כמבואר בפשטות בספרי הפוסקים ראשונים ואחרונים.

אם כן באותם "לחמניות מזונות", נמצא על פי בדיקת מומחים שלחמניה שמשקלה 59 גרם, (הלחמניה הכי קטנה שנמצאה) יש בנפחה כ-250 סמ"ק שזה שיעור קביעות סעודה.

נמצא שאותה לחמניה מזונות ברכתה המוציא, גם לפוסקים שברכת הלחמניה מזונות. (יעוין שו"ע או"ח סי' קסח סי ו').

ולאותם שיטות שהחללים הקטנים הנראים לעין לא מצטרפים לשיעור - נכנס על כל פנים לספק ברכת המזון. ואפי' להסוברים שממעכים את כל החללים לגמרי [בלחמניה שמשקלה כ:108 גרם] - בקצת יותר מלחמניה וחצי נכנס לספק חיוב ברכת המזון.

ונכתוב כעת מה שכתבו לנו בעניין זה הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א והגאון הרב משה שאול קליין שליט"א.

וז"ל הרב יצחק זיברשטיין שליט"א: "שמעתי ש"המי –פירות" הם לא מי פירות אמיתיים, וספק גדול אם אפשר לברך על לחמניות אלו בורא מיני מזונות והם גם עשויים לקבוע עליהם סעודה. עכ"ל.

וז"ל הרב משה שאול קליין שליט"א: "כבר גילו דעתם גדולי דורינו הלא המה הגר"ש ואזנר שליט"א והגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א שדינם של לחמניות אלו לברך המוציא אפילו על משהו. וק"ו שאם אוכלים כמות של קביעות סעודה, ומצוה לחזק הדין ולפרסם ברבים כי הוא מכשול גדול. עכ"ל.

א"כ ראוי לכל ירא שמים, להזהר ולאכול לחמניות אלו בתוך הסעודה, ולפוטרה בברכת הפת כדי לצאת מכל הספיקות.

וכן הורו הרבנים הגאונים הרב יצחק רצאבי שליט"א והרב שלמה מחפוד שליט"א.

תוכן העניינים

ויען אליהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה