וילקט יוסף· רבי יוסף פינצי
מערכת מם · פב
מצרים הטעם דיצאו ממצרים קודם זמנם הוא כי הגלות מצרים היה מטעם פרעון חוב אביהם שחטא אברהם במה שאמר במה אדע ונתחייבו בניו בידוע תדע וכו' וכשאדם עושה עבירה דומה כמו שור מזיק שמזיק בפמליא של מעלה וכשחטא במזיד הוא כמו שור מועד שהזיק ובשוגג דינו כמו שור תם שהזיק א"כ כשחטא במזיד דהוא ממונא הוא דכופין על הבנים לפרוע ממון אביהם אבל בשוגג הוא תם וקנסא הוא ואין קונסין בניו אחריו אמנם לסברת רבי יהודה בב"ק דסבר דצד תמות במקומו עומדת ר"ל דאף במועד אינו רק חציה וחציה הוא צד תמות והוא קנסא א"כ לפום האי סברא אף כשעשה אביו עבירה במזיד אין אנו כופין על הבנים לפרוע אלא חצי העבירה היינו צד המועד דהוא ממונא אבל צד תמות דהוא קנסא משתלם מגופו דאביו וא"כ היינו טעמא דבנד"ד דאחר שעשה אברהם עבירה ונתחייב עליה ת"ל שנים וניכה י' שנים:
בשביל עשרת השבטים שמתו בארץ טמאה כנודע דעת המפרשים ונשאר חוב על אברהם ת"ך שנים ומגיע החצי להשתלם מאברהם עצמו היינו צד תמות שבו שהוא קנסא וחצי הב' דוקא דהוא ממון מגיע על ישראל לפרוע מממון אביהם ולכך היו בגלות מכוון רד"ו שנה לא פחות ולא יותר דהוא חצי החוב של ת"ך שנים המגיע לאברהם. (שם):