וילקט יוסף· רבי יוסף פינצי
מערכת מם · כז
ממון משל המורגל בפי ההמון וגם בחכמים לקרוא להממון דמים באמרם כמה פעמים חייב אדם ליתן את הדמים וכן הדמים מודיעים הענין הוא כי מצינו ראינו ג' מיני חלאים מתהוים לאדם מצד הדם הראשון תגבורת הדם כאשר יקרה בזמן האביב אשר תרופתו היא ההקזה להקל ממנו כובד וריבוי הדם הב' מחמת איכותו אם נתעפש לאיזה סיבה הדם גם זה רפואתו להקיזו ולהסיר ממנו הדם המעופש. השלשי כאשר נר' יציאת הדם מנחירים ברבוי עצום כ"כ עד שמתעלף מבלי יוכל להעמידו בשום מין תרופה גם בזה מצאו הרופאים תועלת מפורסם להקיז מוורדי הזרוע כי בזה הדם היוצא חוצה יכנסהו מן העגולה אל המרכז באופן שכל חלאי הדם יתרפאו ע"י הוצאת הדם:
וכנגד זה יקרה לאדם חלאים עצמיים בנפש הטהורה מחמת הממון אשר רפואתם הוצאת הממון לשמו ית' אם מחמת הרבוי והכמות שהוא מזיק גדול לו אל השלימות כמש"ה ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך וכו' ורם לבבך ושכחת את ה' ומבלי ספק ינצל מסכנה זו אם ירוץ אל ההקזה לעשות צדקה מממונו כי בזה יורה היותו מכיר שאין העושר והנכסים שלו אלא הוא כאפוטרופוס לחלקם כפי רצונו ית' אל עניים ובלי ספק בהיות לו הבחנה זו ימלט נפשו מלחטא בהם. אם מצד איכותו בהיות הממון קנוי לאדם באורחות עקלקלות עושה עושר ולא במשפט הוא ממש עיפוש גמור שיכלה כליון חרוץ ויקוים בו בחצי ימיו יעזבנו וכו'. תקנתו הוא ההקזה להוציא הממון המעופש ממנו להשיב לאשר עשקו ממנו ולוותר משלו במצות הצדקה כי כאשר יראה בעין שכלו היותו מחויב לתת משלו לאחרים כ"ש שלא יוכל לקחת לעצמו משל זולתו אם מחמת יציאת הדם ונטילתו כגון מנחירי האף וכיוצא בזה רואה האדם שממונו מתפזר ויוצא ממנו בכמה מיני אופנים שונים אם מן החוץ כעין הטלת המסים וארנוניות ואם מצד עצמו שהוא ותרן ומפוזר ביותר גם זה יתוקן כשישתדל לעשות לו יציאה ממקום אחר מכוונת לשמו ית' והיא מתעב היציאה המקולקלת נמצא שיש כינוי לממון עם הדם ולפי"ז נקרא הממון דם (ספר סם חיים):