וילקט יוסף· רבי יוסף פינצי
מערכת יוד · ד
יין יש בו ד' דברים האחד הוא המזון שזן את האדם הב' השמחה שמשמח השותהו כמאז"ל על פסוק ויין ישמח לבב אנוש שהיין מלבד שמסעד סעיד ג"כ משמח הג' שהוא מבושם מריח טוב והד' שמשכר את האדם והשכרות הוא מין תענוג ולזה תמצא במין השכרות הגם שמתעבת את האדם הם מתאוים לה וכנגד ד' דברים אלו אשר ביין הם בתורה פרד"ס הפשט הוא כנגד הנאת המאכל שסועד שיש כיוצא בו ביין. הדרש הוא כנגד השמחה כמשרז"ל דברי הגדה מושכין את הלב ומשמחין אותו הרמז הוא כנגד הריח שאינו גוף אלא היולי ונרמז שם כך הוא הריח הטוב הסוד הוא כנגד השכרות והוא שצריך להתפשט חומרותו ולא יהיה סמוך בכל האופנים החומריים כי מרוב התלהובתו בתורה עד אשר תשמט נפשו ממנו ולא ידע מה לעשות והנפש מצד עצמה מיושבת בעצמה בדרך אשר היא חושבת בו וענין זה ימצא בנכנסין בעומק בתורה. (ראשון לציון פי' על שיר השירים):