וילקט יוסף· רבי יוסף פינצי
מערכת השין · ו
שבטים מה שלקחו השבטים כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים וכו' אחר צעקת ראובן הוא שראובן ממעשה שבלבל יצועי אביו סבר שנדחה מאחיו. וכיון שאמר יוסף ואחד עשר כוכבים משתחוים לי מינהו בתוך אחיו והודה בזה שנמחל עונו ולכן היה משתדל בהצלתו וכיון שלא ראהו בבור וסבר שהרגו אותו ובטלה נבואתו שמינהו בתוך אחיו התחיל לצעוק ואני אנה אני בא שמסר דינו לשמים על הרעה שגרמו לו בהריגת יוסף ואמר עכשיו אנה אני בא שעד עכשיו בהיותו חי הייתי מקוה שנמחל עוני מיד כשומעם אחיו לו ויקחו את כתונת יוסף וישחטו שעיר עזים רמזו לו שעדיין חי הוא ולא כיונו בדבר הזה רק שיתגלגל ענין שעיר יו"הך ולקחו שעיר עזים שדמו דומה לדם האדם לרמוז שהם מבקשים כפרת ישראל ע"י שעיר יו"הך שיתגלגל ע"י והענין הוא כי ידוע שהשבטים גרמו לישראל שירדו למצרים בעבור שמכרו את יוסף והיה זה סיבה מאת ה' כדי שלא ירד יעקב בשלשלאות של ברזל כמאמרז"ל וגלגל הדבר על ידי בניו שימכרו ליוסף כדי שירד בכבוד גדול וגם ידוע שאם לא היה גלות מצרים לא היה מציאות לקבלת התורה כדחז"ל
גם ידוע שבעבור יוסף נקרע הים ואם לא היה קי"ס לא היה מציאות קבלת התורה משום שלא היו מאמינים בהקב"ה. ואיך היה יכול לומר בסני אנכי ה' אלהיך אמנם אחר שעברו את הים שאז ידעו נאמנה שכל מעשיו של מרע"ה לא היה ע"י כישוף כדכתיב ויאמינו בה' ובמשה עבדו אז מיד אמר הקב"ה למשה ראוים הם עכשיו לתת להם התורה וגם ידוע שאם לא היה מעשה העגל לא היה מציאות קבלת התורה משום שכשאמרו ישראל נעשה ונשמע נעשו חירות ממלאך המות וידוע שמרע"ה נצח למלאכים באמרו יצ"הר יש בניכם ע"ז יש בניכם וקשה למה המלאכים לא אמרו גם אין בניכם שהרי נעקר יצ"הר מבניכם בשעה שאמרתם נעשה ונשמע אלא בהיות שעשו את העגל בעוד שהיה מרע"ה בשמים חזר היצ"הר בניהם ובזה נצח משה בטענתו. גם ידוע שאם לא היה התורה לא היה העגל שהתורה ניתנה על התשובה שאם יעברו על מה שכתוב בה יחזור ויביא קרבן ויחיה ורז"ל אמרו לא היו דור המדבר ראוים לאותו מעשה אלא כדי שאם חטאו רבים אומרים להם כלך אצל רבים באופן שבעבור התורה שכתוב בה ענין התשובה היה ענין העגל כדי שילמדו תשובה ואם לא היה העגל לא היה יו"הך שבעבור עון העגל נתקן. ואם לא היה יו"הך לא היה ענין של שני השעירים שבאים לכפר על דם האדם החוטאים בנפשותם ובשפיכת דמו היה מכפר על דם האדם כי הדם הוא הנפש:
נמצא שבעבור יו"הכ היה ענין שני השעירים ואם לא היה העגל לא היה יו"הכ ואם לא היה התורה לא היה העגל ואם לא היה העגל לא היה התורה ואם לא היה קי"ס לא היה התורה ואם לא היה יוסף לא היה קי"ס ואם לא היו השבטים לא היה יוסף יורד למצרים וענין ירידתו למצרים היה ע"י שחיטת שעיר עזים הרי שבעבור שעיר עזים ירד למצרים ובעבור שירד למצרים נקרע הים ובעבור שנקרע הים קבלו התורה ובעבור שקבלו התורה עשו את העגל ובעבור העגל קבלו התורה ובשבילו היה יו"הך ובעבור יו"הך היה ענין שני השעירים נמצא דסיבה ראשונה היה יוסף לענין שעירי יו"הכ וכל זה רמזו לראובן בשחיטת שעיר עזים שרצונם הוא שיתגלגל ענין שעיר יו"הכ ואחר שטבלו את הכתנת בדם וישלחו לרמוז לשון הזהרורית הקושרים בראש שעיר המשתלח שהיתה מתלבנת לרמוז על כפרתם כדכתיב אם יהיו חטאכם כשנים כשלג ילבינו לזה אחר שהטבילוה בדם והיתה אדומה אח"ך קרעוה לרמוז על מחיקת האדום ואיבודו מן העולם דלשון השני שהיו קושרים בשעיר היה כנגד לשון הפסים שהיה בכתנת יוסף וכיון שרמזו זה לראובן הבין כוונתם ושעדין יוסף חי ונחה דעתו בזה וענין קריעת הכתנת הוא שהשבטים רמזו לראובן ענין שעיר יו"הכ ואפשר שיקשה לראובן מאן דכר שמיה יו"הכ בעולם כדי שיהיה שעירים לכפרה שהרי בעשיית העגל כולם חייבים כליה וקיום השבועה הקב"ה מקיימה במשה שלא חטא וא"כ אין יו"הכ בעולם. לכן קרעו הכתנת שהקורע דבר בחמתו כאילו עוע"ז ורצו לרמוז לו שע"י שמרע"ה יעשה כדבר הזה לקרוע ולשבר בחמתו משם ימשך יו"הכ לפי שאין הקב"ה יכול לקיים שבועת האבות במשה כי גם הוא חטא בחטא כישראל ובזה הוצרך למחול לישראל על ידי יו"הכ עם השעירים מנחת אליהו דט"ו וט"ז):