וילקט יוסף· רבי יוסף פינצי
מערכת העין · כח
עקידה הקב"ה צוה לאאע"ה שישחוט ליצחק לזבח שלמים דנאכל לב' ימים והוא ב' ימים דקב"ה והוא אותן שנים של ב' אלפים תורה אשר התחילו מימי אברהם וידע הוא ית' דבאותן ב' הימים יעברו עלינו כל הצרות שעבוד מצרים וחרבן ב' מקדשות לכך צוה לשחוט את יצחק זבח שלמים לאכול מזבחו שני ימים אלו להגן זכותו על ב' אלפים אלו בלי היות לישראל צרה וגלות ולא היה גלות לישראל וחרבן מקדשות אך אברהם כהן המקריב היה מפגל בקדשיו וחשב לאכול מזבחו ביום הג' וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק מה יהיה ביום הג' שהוא אחר ב' אלפים תורה דהיינו אלף אשר בו יתחיל ימות המשיח כי אמר אברהם יחיינו מיומים כלומר אלו ב' הימים שהם ב' אלפים תורה ודאי אורייתא הוא דמגני עלן אך ביום השלשי דהוא ימות המשיח דכבר חלפו ב' אורייתא יקימנו לפניו ונחיה בזכות עקידה זו לכך אברהם כיוון לאכול מזבחו ביום הג' והכתוב אמר ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום הג' פגול הוא לא ירצה לכך נאמר לו להביא איל תמורתו ועבר עלינו כל מה דעבר (שם מצוה ק"ב):