אור ברסלב
וילקט יוסף מערכת בית › כג

וילקט יוסף· רבי יוסף פינצי

מערכת בית · כג

כב

ברכה הטעם דתיקנו רז"ל ברכה קודם כל אכילה הוא דכבר נודע דאף דאין לנו חלק בעו"הז מטעם דכבר חלקו העולמות דעו"הז לעשו ועו"הב ליעקב מ"מ אנו אוכלין מדין תרומה מן העולם שמגיע להקב"ה דהוא כהן ואנו עבדיו ומאכילין תרומה לעבדי כהן ובגמ' משמע דהא דמאכילין תרומה לעבדי כהן הוא דוקא בפני רבו אבל שלא בפני רבו לא וא"כ לפי"ז צ"ל דהשכינה למטה ואז יש לנו דין עבדי כהן בפני רבו וכתב מהר"ם אלשיך זלה"ה דבזמן שב"המק קים היו הקרבנו' מקרבין השכינה מלמעלה למטה אבל בזמנינו ע"י הברכות שמברכין על השלחן בזה מקרבין השכינה מלמעלה למטה ובזה פירש כוונת מאמרם ז"ל כל הנהנה מהעו"הז בלא ברכה כאילו מעל וכו' ולכך תקנו חז"ל ברכה קודם אכילה ואז השכינה יורד למטה ואז מותר לאכול כדין עבדי כהן בפני רבו והיינו טעמא דאין מברכין בתוך הסעודה לאחר שכבר בירך קודם הסעודה וגרם שהשכינה הורד למטה שוב אין צריך יותר לברך (צפנת פענח חדש) ולענ"ד נר' שזהו כוונת מאמרם ז"ל כל ברכה שאין בה מלכות שמים אינה ברכה כלומר כל ברכה שאין בה כוונה למלכות שמים כלומר לשכינה שהיא מלכות שמים להורידה למטה אינה ברכה שכל כוונת רז"ל שתיקנו הברכה היא לכונה זו וכיון שלא כיון אינה ברכה וגם זה נר' כונת רז"ל באומרם סימן לגסות הרוח עניות והענין הוא שאנו אין לנו בעו"הז כלל אלא מדין תרומה ולזה צריך שיהיה בפני רבו וכדכתב הרב והמתגאה גורם שתסתלק השכינה למעלה כמאמרם ז"ל אין אני והוא יכולים לדור במקום אחד א"כ אין לו בעו"הז כלום ואינו יכול לאכול וע"ז נאה לו העניות. ועפי"ז יובן פסוק צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר דהיינו צדיק וכיון שהוא צדיק בודאי שיקיים מילי דברכות ומוריד השכינה למטה ויוכל לאכול אף שעו"הז הוא דעשו זהו אומרו צדיק אוכל לשובע נפשו אבל ובטן רשעים שאינם מברכים תחסר שאינם יכולים לאכול:

תוכן העניינים

וילקט יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה