וילקט יוסף· רבי יוסף פינצי
מערכת בית · יב
בושה גדולה בושה שנכפלה שני פעמים בפסוק ולא יבושו וכו' ולא יבושו עמי לעולם וצער הבושה גדול מאד יותר מעונש גהינם וכל יסורי עו"הז יש בהם צער הבושה שמתבייש מחבירו על שיש לו יסורין וכן לעתיד לבא צער הבושה גדול מאד ואפי' כל צדיק נכוה מחופתו של חבירו אוי לה לאותה בושה ואם הוא במדרגה שאין צריך להתבייש משום אדם יש להתבייש מהקב"ה כי הקב"ה מקיים כל התורה כמו שארז"ל מניין שהקב"ה קבר מתים וכו' מניין שהקב"ה מבקר חולים וכו' ושאר מצות התורה שארז"ל שהקב"ה מקיים אותם וגם הקב"ה מתפלל כמרז"ל מניין שהקב"ה מתפלל וכו' ובודאי שהקב"ה מקיים מצות התורה ותפלתה כמו שנאה לק"בה וכמה רחוק בין קיום התורה שלו ובין תפלה שלו לתורה ותפלה של הש"ית כי כ"א עובד להש"ית לפי מדרגתו בבחי' נעשה ונשמע היינו תורה ותפל'. (ליקוטי מוהר"ן). ולענ"ד נר' עפי"ז יובן פסוק אז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך דהיינו שדהע"ה מתמיה ואומר אפשר שאז דהיינו לע"ל לא אבוש זה א"א בהביטי אל כל מצותיך שאתה כביכול מקיים המצות ובהביטי ההפרש שיש בין קיום מצותיך לשלנו ודאי דאי אפשר שלא אבוש: