וילקט יוסף· רבי יוסף פינצי
מערכת אלף · א
אבות אברהם יצחק ויעקב הם רמז על ג' בתי מקדשות ועל ג' גליות כי אלו שלשתן גרמו הג' גליות אברהם גרם גלות ראשון של מצרים באומרו במה אדע יצחק גרם גלות בבלי כדאיתא במדרש שבעבור שיצחק אהב את עשו והק"בה שונאו שנאמר ואת עשו שנאתי והוא אוהבו בשביל מאכל ומשתה שנ' כי ציד בפיו לפיכך נמכרו בניו בשושן מתוך מאכל ומשתה שנהנו מסעודתו של אחשורוש. יעקב גרם גלות שלשי וקבלו עליו כענין שנאמר יעבור נא אדוני לפני עבדו שתקבל עולמך בתחלה ואנחנו נתנהלה לאט ופירשו רז"ל לאט באורך הגלות והוא היה בעון שקרא לעשו אדוני וכמו שסבבו הגלות כמו כן תקנו לישראל התפלות שיגאלו בזכותם כענין שנאמר בבכי יבואו ובתחנונים אובילם. אברהם תיקן תפלת שחרית הוא גאולת מצרים שנמשלה לשחר שנ' מי זאת הנשקפה כמו שחר וגם הוא בזמן בוקרו של עולם כי גאולת מצרים היתה באלף השלישי שהוא זמן בוקרו של עולם כי שני אלפים הראשונים אינן בכלל. כי שני אלפים תוהו בלא תורה ולא הגיע העולם עדיין לתכליתו כענין שנ' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי נמצא שבשני אלפים תוהו כאילו לא נברא העולם והאלף השלישי הוא בוקרו של עולם ובאותו זמן היתה הגאולה ראשונה לפיכך נמשלה לשחר וזה"ש אברהם תיקן תפלת השחר וכן נרמז הענין בתולדותיו של אברהם שהוליד יצחק וישמעאל כי אברהם הוא אב המון גוים והוא שבגאולה היו ישראל לאב המון גוים שנ' ונתנך ה' עליון על כל גוי וכו' ותולדותיו שהוליד יצחק שהוא לשון שמחה. רמז לשמחת ישראל בגאולה ראשונה גם שבאותו זמן ניתנה התורה פקודי ה' ישרים משמחי לב אמנם גאולה ראשונה לא היתה שלימה כי עם יצחק נולד ישמעאל לשטנו. כי בגלות ראשון נאמר מקול פרש שובי קשת כל העיר בורחת והיינו ישמעאל:
שנ' בו ויהי רובה קשת. וכן היו בני ישמעאל מרמין את ישראל בנודות נפוחים:
יצחק תיקן תפלת מנחה היינו שכמו שיצחק גרם גלות שהוא בזמן צהרים של עולם באלף הרביעי וגם הוא בזמן צהרים לשררתן של ישראל ואז התפללו על הגאולה כמו עזרא ודניאל וחביריו וכמו שהוליד יצחק את יעקב הרומז על הגאולה שהאויבים שבו על עקב בושתם בזכות בשמרם עקב רב. וגם נולד עשו לשטנו של יעקב והוא רמז לגלות שלישי שאחר הגאולה שניה שאז ישראל משועבדים ברוב תחת יד עשו:
אמנם יעקב הוליד צדיקים והיה מטתו שלימה ע"ד שנ' לעתיד ועמך כולם צדיקים וכו' והוא תיקן תפלת ערבית להתפלל על הגלות שהוא זמן ערבית של העולם באלף הששי וגם הוא זמן ערב לישראל כענין שנ' והיה לעת ערב יהיה אור:
(הרב עיר גבורים פ' תולדות):