אור ברסלב
ויוסף אברהם סימן לו

ויוסף אברהם· רבי אברהם דיין

סימן לו

סימן לה

עוד יש לי לבאר בענין המקוה של אנטוכיא שכתבתי לעיל דגם אופן השני שכתבתי לעיל שינקבו הסילון שיורדין בו המים מהנעורא והמים שותתין על גבי כותלי הנעורא דשפיר מיקרייא קטפרס ולא ניצוק שהרי הניצוק הוא קילוח המקלח באויר ובנדון זה שנוקבין הסילון אינו נקרא אלא קטפרס שהוא מקלח על גבי הכותל ואפילו את"ל דעכ"ז זה נקרא ניצוק נראה דבנ"ד שהיא שאובה שהמשיכוה וכל פסול שלה הוא מדרבנן מתכשר אפילו על ידי ניצוק שהרי כתבו רש"י והתוס' בחולין דף ק"ז והביאו מרן בא"ח בב"י סי' קנ"ט שכתבו גבי אריתא דאע"ג דניצוק כזה לא הוי חיבור לענין טבילה כלומר לענין טבילת כל גופו דניצוק אינו חיבור ועוד דבעינן כשפ"ה וטעמא דסגי לידים בניצוק כזה הוא משום דלאו טבילה חמורה היא ולפיכך הקלו בה עי"ש בב"י. ונראה דטעמא דלא הויא טבילה חמורה לפי שהיא מדרבנן וכמ"ש הרמב"ם פי"א מהלכות מקואות וכיון שהיא מדרבנן אפילו שהחיבור ע"י ניצוק שפיר דמי דבדרבנן הקלו א"כ גם בנ"ד שהשאובה שהמשיכוה פסולה מדרבנן אפילו ע"י ניצוק הוי חיבור ומתכשר בהכי:

אבן עדין יש לנו לברר בנ"ד שהוא מחבר העליון שהוא שאוב עם התחתון שהוא הנהר והו"ל גוד אסיק ומצינו למרן בכ"מ פ"ה מה' מקואות גבי מקוה שאין בו מ' סאה ונפלו בו ג' לוגין וחכ"א לעולם הוא בפיסולו עד שיצאו ממנו מלואו ועוד או עד שיעמיד בחצר מ' סאה ויטהרו העליונים מן התחתונים ופי' רש"י שיעמיד בחצר מ' סאה מקוה כשר למטה מהפסול ופתקו לכשר כדי שיתחברו ויטהר העליון הפסול מן התחתון הכשר כר"מ בפ"ב דחגיגה דאית ליה גוד אסיק וכו' ונראה דרבינו פוסק כרבנן דלית להו אפי' גוד אחית לענין מקואות ולפיכך סתם וכתב לפיכך וכן אם עשה מקוה שיש בו מ' סאה מים כשרים וערבה עם זה המקוה הפסול טהרו אלו את אלו ולא כתב שאפילו הוא עליון ותחתון כשר ואפילו שיש לדחות שסתם דבריו לומר דבכל ענין כשר בפ"ח גבי ג' גומות שבנחל יתבאר דלית ליה גוד אחית עי"ש. והרב תי"ט פ"ג ממקואות ה"ב אחר שהביא דברי מרן הנז' הקשה עליו מההיא דמטהרין את המקואות העליון מן התחתון וע"י סילון ופסקו כן כל הפוסקים עי"ש. ולכאורה תימה גדול על מרן הקדוש איך אשתמיטתיה משנה ערוכה והלכה פסוקה ועוד קשה דלפ"ז דברי מרן סתראי נינהו דאילו הכא משמע דלא אמרינן גוד אחית וכ"ש גוד אסיק ואילו בפ"ח ה"ז פסק לההיא דמטהרין את המקואות ועוד קשה דהכא מרן עיקר ראייתו היתה מההיא דהרמב"ם בפ"ח ה"ח שכתב גבי ג' גומות שבנחל העליונה והתחתונה של ך' סאין והאמצעית של מ' סאה ושטף של גשמים עובר בתוך הנחל אין זה עירוב ואין מטבילין אלא באמצעית ונראה מזה דלית ליה גוד אחית ואיך שכח ח"ו הלכה קודם לה ה"ז מטהרין את המקואות וקושיא כזו לא נראית בשום זמן על דברי מרן ולכן נראה לע"ד לומר דמעיקרא קושית הרב. תי"ט אינה קושיא מההיא דמטהרין את המקואות דהא פי' כל הפוסקים ובתוכם הרע"מ דהא דאמרינן דאפילו כשערה דיו היינו דמתני' מיירי בשאובה שהיא מדרבנן אבל אם היה העליון חסר מכשיעור הבא להכשירו ע"י השקה להשלימו לכשיעור אין די בהשקה דשערה דאפילו ר"י דמיקל טפי בפ"ב דחגיגה דף ט"ז בעי טופח ע"מ להטפיח עכ"ל הרע"ם. ומלשון זה נראה דההיא דמטהרין את המקואות מיירי בשאובה שהיא דרבנן והקילו בה דאפילו קטפרס מתכשר כמ"ש מרן בכ"מ ובב"י וה"ה גוד אסיק וכמ"ש התי"ט בפ"ז מ"ח אבל ההיא דכתב הרמב"ם פ"ה דמיירי במקוה שיש בו ך' סאה שהוא פסול מן התורה ואח"ז נפל בתוכו סאה שאובה וכיון שלא יש בו כ"א סאין פסול מן התורה ובכגון זה שהוא פסול מן התורה אינו מתכשר לא בקטפרס ולא בגוד אסיק וכן נמי ההיא דג' גומות שבנחל אשר נסתייע ממנה מרן התם נמי יש בעליונה ובתחתונה ך' סאין שהם פסולים מן התורה משא"כ ההיא דמטהרין את המקואות שהיא שאובה שאסורה מדרבנן והכשירו בה קטפרס וה"ה גוד אסיק. עוד קשה לי על דברי התי"ט במה שהקשה על דברי מרן מההיא דמטהרין את המקואות דמאי קושיא והרי הוא עצמו כתב בפ"ו דהיכא דהמים סופן לירד הוי קטפרס חיבור ומה"ט נמי אפילו גוד אסיק נמי איכא למימר במקום שהוא כה"ג כיון שהעליון בודאי סופו לירד ע"כ וא"כ מה יש קושי מההיא דמטהרין את המקואות אימא דהתם מיירי במקום שהמים סופן לירד ויתכן לומר כי כוונת התי"ט לומר דאפילו דההיא דמטהרין את המקואות לא מיירי במקום שהמים סופן לירד עכ"ז אמרינן גוד אסיק וכ"ש גוד אחית ועכ"פ למדנו מדבריו דבמקום שהמים סופן לירד אפילו קטפרס וגוד אסיק הוי חיבור ואפשר דאף מרן יודה בזה וא"כ בנ"ד שהמים סופן לירד אפילו קטפרס וגוד אסיק הוי חיבור:

והנה בענין הנעורא אשר בנ"ד אם נקראת שאובה שהמשיכוה אם לאו הנה מצינו להמבי"ט ח"א סימן שמ"ח שנשאל בענין זה והשיב בנעורא של חמא שהכלים מתמלאים מים מן הנהר ושופכין לאמה אחת ומשם נמשכין למקוה נ"ל שסמכו על הסוברים שאובה שהמשיכוה כולה כשרה ולכן אין להחמיר עליהם אלא להניחם על מנהגם ואף דלא קי"ל כוותיה בזה עכ"פ למדנו מדבריו דבנ"ד שנמשכת מן האמה למקוה שאובה שהמשיכוה נקראת ויש להקל בה ע"י קטפרס וכ"ש ע"י גוד אסיק שהרי הקטפרס מצינו משנה מפורשת בספ"ח דטהרות שאמרו שם בסתם משנה שהניצוק והקטפרס אינו חיבור וכ"ש בגוד אסיק שאין איסורו מפורש להדיא להלכה וא"כ אם אמרו בקטפרס שהוא חיבור גבי שאובה וכ"ש דאמרינן כן גבי גוד אסיק וכ"ש גבי שאובה שהמשיכוה:

וקצת מחכמי הישיבה רצו לדחות הראיה שהבאתי מההיא דמטהרין את המקואות ומה שפי' ר"ש עליה שהביא מרן בכ"מ ופירשו דלאו בתחתון ועליון מיירי אלא במעמיק הסילון עד שיגיע למים ואז יהיה העליון והתחתון שוים ויגיעו זה לזה המים בחצי הסילון ושם משיקין זה לזה ונסתייעו בזה מדברי ר"ש שהביא מרן בכ"מ שכתב שצריך להעמיק ראשו העליון בתוך המקוה החסר עד שירדו למטה לכשר שיהיו משיקין כחוט השערה והס כי לא להזכיר כדבר הזה בדברי הרמב"ם שכל דבריו בתכלית הדיוק ועל כל טיפה מונין לה ז' נקיים ואם כדבריהם שהעמיק הסילון בעליון ונעשה שוה עם התחתון א"כ לשוא נקט עליון ותחתון ומדוע לא דילגם כמו שדלג בפ"ה וכמו שדקדק כן מרן בכ"מ ועוד אפילו לדבריהם הרי כתב ר"ש כתב עד שירדו למטה נמצא דגם שכתב להעמיק יש מעלה ומטה ועוד לפי דבריהם אם מניח ידיו תחת הסילון מהיכן יבואו המים כיון שהם בקו היושר ועוד למה נקט שני מקואות בשיפוע ההר הו"ל למינקט שני מקואות סמוכים זה לזה ועוד הרי סיים שם ר"ש ומטעם זה לא חיישינן בסילון אפילו הוא קטפרס וקטפרס היינו מלמעלה למטה וחלילה לומר דמ"ש וצריך להעמיק שכיון לזה אלא שהוא מראה מקום כיצד ירדו המים דמסתמא הם שניהם שוים ומילואם שוה אלא שאחד כשר ואחד שאוב וכיצד יבואו מזה לזה ולזה אמר שהוא מעמיק הסילון ואז ירדו המים מהעליון לתחתון:

באופן דנראה לע"ד פשוט דגבי שאובה שהיא מדרבנן אמרינן בה גוד אחית וגוד אסיק וכן קטפרס וכמ"ש ר"ש וכ"ש בנ"ד שהיא שאובה שהמשיכוה דאמרינן בה גוד אחית וגוד אסיק ויש להביא ראיה עוד לזה ממה שכתב מרן בב"י משם הראב"ד שהביא תוספתא דתניא כל זמן שרגליו של ראשון נוגעות במים שאחר ממלא בכתף ונותן לתוכו טהור ומסתברא דבכה"ג אפילו מטומאה לטהרה ודברי הכל לפי שאין עושין מקוה לחצאין משום תקלה וא"ת כיון דלרבנן לית להו גוד אחית כי ממלא בכתף ונותן לתוכו אמאי אינו נפסל בשאובין והא מקוה חסר הוא התם משום דשאובה דרבנן הוא ומשו"ה אמרינן ביה גוד אחית וחשבינן ליה מקוה שלם אבל לענין הטבילה הא קי"ל דארבעים סאה מן התורה הם הילכך אפי' למעלות דרבנן דלא אמרינן גוד אחית עי"ש הרי להדיא דבשאובה דרבנן אמרינן בה גוד אחית וה"ה גוד אסיק אלא שעדין קשה על דברי מרן שבכ"מ פ"ה כתב בדעת הרמב"ם דלא אמרינן גוד אחית ומה יעשה בההיא דסגוס עבה שכתב הרמב"ם בפ"ח הי"ב דאם מקצת הסגוס נוגעת במים הטובל בו טהור וכ"כ המבי"ט ח"ב סימן ל"ו דההיא דסגוס עבה אתיא אפילו כרבנן וס"ל לרבנן ג"כ דאמרי' גוד אחית וכ"כ התי"ט בפ"ג ה"ב ובספרו מעדני מלך ועוד קשה עמ"ש מרן בכ"מ שם בפ"ח ה"ב על מקוה שיש בו מ' סאה מכוונות וירדו וטבלו בו שנים בזה אחר זה אע"פי שרגליו של ראשון נוגעות במים הראשון טהור והשני טמא והקשה מרן על זה מההיא דסגוס ובסוף דבריו כתב ועי"ל שהטעם שהשני טמא מפני שאין על האדם אלא טופח ואפשר שבקצת מקומות הוא נגוב ונמצא דאינו חיבור ע"כ. וקשה דלפי דבריו שבפ"ה דסבר הרמב"ם דלא אמרינן גוד אחית וא"כ לא יהיה נגוב מ"מ גוד אחית הוא ורבנן סברי דלא אמרינן גוד אחית ועוד קשה דדברי מרן סתראי נינהו שהרי לעיל בפ"ה הביא ראיה לדברי הרמב"ם דס"ל דלא אמרינן גוד אחית מההיא דג' גומות שבנחל ואילו הכא בפ"ח גבי ג' גומות נתן טעם משום דאין המים הנזחלין מטהרין אלא א"כ עמדו וכתב התי"ט שם שאין בלשון הזה משמעות דלא ס"ל גוד אחית ולכן נ"ל דמ"ש בפ"ה דרבנן לית להו גוד אחית היינו לפי תירוצו הראשון שתירץ למה שהקשה על הרמב"ם עמ"ש גבי ג' גומות שבנחל הטעם משום דאין המים הנזחלין מטהרין אלא א"כ עמדו והקשה עליו דלמה לא נתן טעם משום דלא אמרינן גוד אחית האמור בש"ס ותירץ משום דהיא היא דמה טעם אין המים נזחלין מטהרין משום דלא אמרינן גוד אחית וא"כ לפ"ז סבר רבינו דלא אמרינן גוד אחית ועל תירוץ זה כתב מה שכתב בפ"ה אבל למה שתירץ בסוף דבריו דהא דפליגי בגוד אחית היינו ר"מ ור"י אבל חכמים טעמייהו משום דאין המים הנזחלין מטהרין אלא א"כ עמדו ע"כ. מדבריו אלה נראה להדיא דחזר בו מתירוצו הראשון דהיא היא אלא הכא תירץ תירוץ אחר דההיא דג' גומות שבנחל לא נחלקו בה בגוד אחית ואסיק אלא ר"מ ור"י אבל רבנן דקי"ל כוותייהו ס"ל דלאו משום גוד אחית אלא הטעם דאין מטבילין אלא באמצעית משום דאין המים הנזחלין מטהרין אלא א"כ עמדו וא"כ לפ"ז במקום שאין שם מים נזחלין אלא מי מעין שהם מחברין אפילו שהם גוד אחית מטהרין והריב"ש שהביא מרן סבר דבגוד אחית כ"ע לא פליגי היינו ר"מ ור"י אבל רבנן ס"ל דאפי' גוד אחית לא אמרינן ומרן סבר להיפך דרבנן לא פליגי כלל בגוד אחית והכא שאני לפי שאין המים הנזחלין מטהרין אבל במקום שאין מים נזחלין אלא הם מי מעין מטהרין אפילו בגוד אחית ואנן קי"ל כדברי מרן האחרונים דסבר דרבנן אית להו גוד אחית כנ"ל ואפילו שכל זה אין צריך לנ"ד שהיא שאובה ואיסורא מדרבנן:

נאום זעירא דבריין אברהם דיין ס"ט

תוכן העניינים

ויוסף אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה