אור ברסלב

ויוסף אברהם· רבי אברהם דיין

סימן ל

סימן כט

אור יקרות הרואה אומר ברקאי בר אבהן ובר אוריין. זרע ץ ברך דמצפרא כריך כמה הילכתא גברוותא עד דמשחרי כותלי לן בעמקא של הלכה הני דמסתתרן ליה גליין. ויספוק עלימו ספיקא דאורייתא דלא מכתבן ולא קריין. וירדוף עד ד'ן עושה לה פותחת גדולה תשובה וזו הלכה העלה בידים מוכיחות הויין. ואתיא תוך תוך כס פלפלא מאותו ענין. הדר הוא האמור בתורה הרב הכולל כמה"ר אברהם דיין. נר"ו יאיר ויחי עוד לנצח ברבות הטובה וברכות לראש צדיק כחדא שריין:

ראיתי את הכתב אשר כוננו ידיו רב לו במלחמת מצוה ושקיל וטרי לעמוד על עיקרא דדינא אשר עלה ונסתפק בדין ארבע פרש ות שבתפלין של ראש שלא כתבן כסדרן וכתב והיה כי יביאך ואח"ך קדש אם יכול לגנוז והיה כי יביאך ויניח קדש ויסיים עליה ג' פרשיות מחדש וספק זה כבר נסתפק בו מופת הדור הרב חקרי לב א"ח סי' ז' והניח הדבר בצ"ת ורו"ם פשיט ליה להיתרא והנה בראשית מאמר הביא כת"ר. דברי הרשב"ש סי' תרל"ב ובר פלוגתיה הוא מהרי"ך בענין פרשיות של ראש שנכתבו שלא כסדרן אם הם פסולין והביאו מחלוקת הפוסקים בזה דלר"ב גם בשל ראש בעינן כסדרן ור' יחיאל פליג עליה וס"ל דבשל ראש לא בעינן כסדרן ומה שפי' רו"ם בכוונת הרשב"ש במה שאמר ראשונה שנכתבה כסדר למה תגנז היינו בין כשכתב קדש בתחילה והיפך השאר ובין כשכתב קדש בסוף הכל נכון ומה שפי' בצד השני אין זה נכון דלא אריך למעבד הכי וטעמא רבה איכא דכיון שהתחיל לכתוב שלא על הסדר וכתב תחילה והיה א"ש ולבסוף הכל קדש לצרפה עמהם הרי נפסלה גם קדש עמהם וכיון שנפסלה אינה חוזרת להתכשר אכן כוונתו להקשות מהברייתא דקתני סתמא כתבן שלא כסדרן יגנזו דמשמע בכל מיני היפוך יגנזו כולם ואין תקנה לא לאחת מהם ואי בשל קדש מיירי הא משכחת לה לראשונה שלא תגנז וכגון שכתבה בתחילה ואח"ך היפך השאר בכל מיני היפוך דבאופן זה קדש נכתבה בכשרות ולמה תגנז:

ומ"ש כ"ת להביא סיוע מדברי הרב עבודת הגרשוני בנמצא פיסול בפ' ראשונה וכו' והנה הרב ז"ל לא פי' שיחותיו דהפיסול שנמצא כיצד היה ויש מקום לומר דהפיסול נתחדש מחמת זיעה או ענין אחר ובזה לא יש ממנו ראיה כלל ומ"ש עוד כ"ת כי דברי הרשב"ש סתראי נינהו וכו' ונראה דמ"ש בתחילה אחר שכתב לו גופא דעובדא וכו'. אחר המחילה מה שדמית לתרץ בזה דברי הרשב"ש אין דמיונך עולה יפה דדבריו אלו קיימי בביאור לשון הטור או"ח ושאר רבוותא ומי הכניס עובדא דמהרי"ך בזה. ומה מאור יש לתמוה על רו"ם במ"ש לזה כתב כיון שנכתבו על הסדר דלכ"ע אפי' לדעת ר"ב כשר דלא אמר ר"ב דאם נכתבו על הסדר אפי' נתחלפו בהנחתן כשרות אלא בתפלין מאחר דודאי נכתב על הסדר אלא שבהנחה נתחלפו אבל בעובדא דמהרי"ך אף שבתחילה נכתבו על הסדר כיון שאח"ך נתערבו ונתבלבלו אין אלו שנכתבו על הסדר דקרוב להיות שפרשת קדש היא מזוג השני או ג' או ד' שנכתבה אחר ג' פרשיות שצירף עמה וכן על זה הדרך י"ל בג' פרשיות שנתנם יחד בבית זה כי רחוק מאוד שנאמר שד' פרשיות שנזדווגו עכשיו בבית זה הם אלו שנכתבו בזוג הא' ובזה כ"ש שפוסל ר"ב ולמה שהקשית עליו דדבריו סתראי נינהו צריך אני לברר. דבריו וממוצא דבר עיניך תחזינה מישרים דאין סתירה בדבריו בדבריו והוא דכוונתו לומר דכל מגמתם וכוונתם לומר דלר"ת דס"ל דהנחתם אינם כשל תורה אית ליה. נמי דכתיבתן צריך להיות כשל תורה וכיון שכן הוצרכו להודיע דבשל יד צריך לדלג שיניח חלק במקום והיה א"ש ויכתוב שמע ויחזור ויכתוב והיה א"ש באמצע ואם יכתוב כשל תורה וגם הנחתן במקומן יהיה הנחתן כסדר של רש"י ופסולות לר"ת דלא אפשר תו להפכם כיון שהם בקלף אחד ובשל ראש אין קפידא בזה כשיכתוב כשל תורה דכיון דכותבן בד' עורות אף שנכתבה והיה אם שמוע אחר שמע בלא דילוג הרי יכול להניחן במקומן הוויות באמצע נמצא דלא נתבאר בדבריהם אלא כשכותבן בסדר התורה דכשרים מצד הנחתן שפוסלת אם נשתנית והיה יכול לתקנה כיון שהם בד' קלפים אבל מצד כתיבתן דהיינו אם אירע בדיעבד שכתב שלא כסדרן הן לא ידענו זה מדבריהם דלא דברו בזה כלל וכמו שתוכל לפרש ולומר בברייתא אי אתרווייהו קאי כר"ב או כשל יד קאי כר' יחיאל כן נוכל לומר בסברתם כנ"ל ברור. אכן מה שלא יכולתי להבין בדברי הרשב"ש במ"ש אבל בש"ר לא הקפידו בכך שידלג דמה שייך דילוג בש"ר שהם בד' קלפים הרי איזה קלף הבא לידו לכותבו הוא נקרא ראשון וכשנוטל אחריו קלף אחר לכתבו הוא נקרא שני ובשלמא בשל יד שארבע פרשיות בקלף אחד ומושך ידו ומניח חלק וכותב אחריו מיקרי שפיר מדלג ושמא י"ל בדוחק דמ"ש לא הקפידו בכך שידלג לאו דוקא אלא דר"ל דלא שייך הקפדה בכך שידלג אמנם הא קשיא בדבריו טובא במ"ש א"כ דברי ר"ת שפוסל סדרו של רש"י וכו' אבל בש"ר שהוא ד' בתים אין קפידה בכך משמע שהטעם שפוסל כתיבה שלא כסדרה הוא משום שינוי הנחתן שפוסל בהם א"כ משמע אם היה באפשר שיכתבו כסדרן ותהיה הנחתן בלתי שינוי אינם פסולות שלא נכתבו כסדרן כמו שכך הוא הדין בשל ראש מטעם שיוכל אח"ך לשומם בבתים כסדר הנחתן והשתא קשה אם איתא איך קתני סתמא כתבן שלא כסדרן יגנזו הא משכחת לה נמי בש"י הנחתן כדין אף שלא נכתבו כסדר התורה שדלג מקום ג' פרשיות וכתב בסוף הכל והיה א"ש וחזר וכתב ג' ראשונות א"נ כתב קדש והניח חלק במקום הויות באמצע וכתב שמע ואח"ך חזר וכתב הויות באמצע וכמו שכן הקשה הרשב"ש לעיל לר"ב ואין לתרץ ולומר דבדילוג לא קמיירי דהא עכ"ל דבדילוג נמי מיירי דכותבן כסדרן לא משכחת לה בש"י בלא דילוג וצ"ע:

מעתה הבוא נבוא למ"ש רו"ם על דברי החק"ל תחילה וראש הקשה עליו במה שהביא ראיה מהא דתנן במנחות ד' פרשיות שבתפלין מעכבין זא"ז ואפילו קוצו של יו"ד וא"כ יש לומר כי שינה בהם הסדר כולם פסולות וכתב כ"ת כי אין מזה ראיה וכו' ועוד לפי דבריו למה הוצרכו הפוסקים להביא ראיה ממכילתא וכו' יותר טוב להביא ראיה מדברי הש"ס וכו' ע"כ. ולעד"ן לפי המושכל הראשון כי הוא ז"ל קאי להביא ראיה לאם היפך בשתים האחרונות שגם הראשונות נפסלו ודייק זה מדקתני ד' פרשיות שבתפלין מעכבין זא"ז שאם חיסר אפילו קוצו של יו"ד נפסלו דמשמע דכל ד' פרשיות פסולות ואפילו נמצא חסר קוש"י באחרונה שנפסלו גם הראשונות וטעמא מאי פסולות הרי יכול להשלים קוש"י או תפסל אותה פרשה שחסר בה אלא משום דהוי שלא כסדרן וקתני מעכבות זוא"ז שכולם פסולות א"כ מזה נראה להדיא דאם היפך בשתים האחרונות שגם הראשונות נפסלו וזה לא משמע מהמכילתא דקתני כתבן שלא כסדרן יגנזו דאיכא למימר דה"ק כתבן שלא כסדרן יגנזו היינו מן הפסולה ואילך. ומה שהוקשה לך עוד דלפי דבריו למה הוצרכו הפוסקים להביא מהמכילשא ולא מדברי הש"ס הא ל"ק דניחא להו להביא מהמכילתא דקתני בהדיא כתבן ש"כ ולא ממשמעות דברי הש"ס:

אכן מאי דתמיהא לי בדברי החק"ל הוא דדייק דכיון דתנן ד' פרשיות שבתפלין מעכבין זא"ז ואפילו קוש"י א"כ כי שינה בהן הסדר כולם פסולים דכיון דמתני' בש"ר ובש"י איירי כמ"ש הרמב"ם והרע"ב בפי' המשנה וכן משמע מהש"ס שם דפריך פשיטא לא נצרכה אלא דאר"י א"ר כל אות שאין גויל מקיפה פסולה ודין זה בש"ר ובש"י איירי וקתני מעכבות זא"ז ואם איתא לדברי הרב דפירושה דנפסלו כולם דכשמחליף הוו להו שלא כסדרן תיקשי לר' יחיאל דס"ל דבש"ר לא בעינן כסדרן. אכן כד מעיינן שפיר חזינן דכוונת הרב להביא. ראיה דכיון דמצינן דכיון דקתני ד' פרשיות מעכבין זא"ז ואפילו קוש"י ופי' מעכבין היינו דכולם נפסלים הה"ן נימא הכי למאן דאית ליה דבש"ר נמי מעכב בהן הסדר דאם נמצא פיסול באחרונות גם הראשונות נפסלו דהא קתני מעכבין זא"ז אך העיקר דהבין דפי' מעכבין זא"ז היינו דנפסלות כולם ואף אם יחליף פ' שחסר בה קוש"י לא סגי בהכי קשה דמנ"ל הכי וכמו שהקשיתי עליו לעיל גם קשה לדבריו במ"ש דכלהו פסולות ולא סגי במה שמחליף אותה פ' שחסר בה קוש"י דע"כ צריכין אנו לומר דהטעם הוא משום דהוי ש"כ כשמחליף א"כ משמע דבשל ראש נמי פוסל ש"כ ותיקשי לר' יחיאל גם קשה לי לפי דבריו לס' ר"ב ז"ל שבכתב הרשב"ש בדעתו דאם נמצא פיסול באחרונה דאין צריך להחליף אלא אותה פ' בלבד ואמאי הא מתני' סתמא קתני ד' פרשיות מעכבין זא"ז ואפילו קוש"י ואפילו נמצא באחרונה:

וראיתי להרב הנזכר שכתב עוד אך במ"ש שם דאם נמצא באחרונה. דאין ראוי להחליף אלא פ' בלבד דבריו צריכין ביאור וכו' ונראה לי בכוונתו דס"ל כדעת התרומה בטעם אחד להירו' דאסר התלייה דלאו מטעם ש"כ וכו' עי"ש. וקשה לי על דבריו במה שרצה לומר שהרשב"ש ס"ל דפיסול שלא כסדרן לא הוי כ"א בפרשיות ולכך כתב דאם נמצא פיסול בפרשה ד' אין צריך להחליף כי אם אותה בלבד וקשה טובא דאף אם נוכל לומר כן בדעת הרשב"ש דאין פיסול ש"כ כ"א בפרשיות הרי ממ"ש הרשב"ש דאם נמצא פיסול בפ' ד' דאין צריך להחליף כ"א אותה פ' בלבד כדעת ר"ב כ"כ ואם כדברי הרב מנ"ל לומר כן בדברי ר"ב וגם עיקר ישובו רחוק הרבה ואינו מובן וכמ"ש מעכ"ת תו קשיא לי על דבריו במ"ש בדעת הרשב"ש בדעת ר"ב דאם נמצא פיסול בג' ראשונות דנפסלו כולם כיון דעכ"פ אותה שנפסלה כמאן דליתא דמי ונמצאו אחרונות שקדמו לפסולה דהא כיון שבתחילה נכתבו כולן כסדרן מצינן שפיר ועדיף טפי הסברא לומר דבנפסלה האחת נפסלו עמה הבאות אחריה מטעם דאין תקנה להחליפה דהשתא הוא דהיו האחרונות קודמות לה ותגנז היא והבאות אחריה נפסלו עמה והראשונות ישארו וישלים עליהם וכמו שנמצא הפיסול באחרונה ולמה לך לומר דהפסולה כמאן דליתיה דמי ויפסלו כולם והנלע"ד נכון בישוב דברי הרשב"ש ויתיישב נמי מה שהקשה עליו עוד אח"ז דדבריו סתראי נינהו ואומר דמ"ש הרשב"ש בתחילת דבריו ומעשים בכל יום שמי שבדק תפלין ומצא פ' פסולה בין בראשונה ובין באמצעיות מחליף אותה בלבד ולפי דברי ר"ב צריך להחליף כל ד' פרשיות אלא אם נמצא באחרונה שאז אין צריך להחליף אלא אותה פ' בלבד ויש לדייק בדבריו דלמה דקדק לומר בין בראשונה ובין באמצעית דמה הפרש יש בין ראשונה לאמצעית וכך הול"ל באחת מג' ראשונות אלא ודאי נראה פשוט דכוונתו לומר דבין שנמצא פיסול בראשונה והיה ראוי לפסול כולם ובין שנמצא באמצעית שראוי לפסול ממנה ואילך אפ"ה אינו מחליף אלא אותה פ' בלבד ולפי דברי ר"ב צריך להחליף כל ד' פרשיות כלומר בכל ד' פרשיות שייך לפוסלם אף שאין בעצמם פיסול אלא מסיבת פיסול פ' שקדמה להם שכל פ' מד' פרשיות צריכה היא ושלאחריה שיפסלו אלא אחרונה דוקא היא נפסלת לבדה שאין אחריה כלום או נקט כל ד' פרשיות לגבי אם נפסלה הראשונה וכמ"ש כ"ת נמצא בכל דבריו מתחילה ועד סוף בשיטא חדא קיימי ואין נסתר מחמ'תו:

ומ"ש כ"ת שאם נמצא פיסול באחת מהם שנפסלו כולם מטעם דבעינן שיהיו כתובין בזה אחר זה בלתי שום הפסק כלל וכתבת שלא מצאת זה בספרן של צדיקים אני הדל מצאתי סברא זו במרדכי ה' תפלין וז"ל ואני מצאתי במסכת סופרים מזוזה שבלה אין עושין אותה תפילה וכו' ושמא תאמר שנכתבו התפלין קודם למזוזה ובלו שניהם ורוצה להשלים זה מזה א"כ הוי שלא כסדרן דמ"ל כפלות הפרשיות ומ"ל פרשיות אחרות ע"כ עין רואה דס"ל לר"ש דאם הפריד ביניהם שכתב פרשיות אחרות מיקרי שלא כסדרן ואפי' כפלות הפרשיות עצמן הוי שלא כסדרן ואין תקנה לראשונות לצרף להם אחרות כיון שהאחרונות שנפסלו נכתבו קודם להאחרות שרוצה עתה לצרפם עם הא' וממילא הראשונות אף שנכתבו כסדר צריכין ליגנז כיון שאין להם תקנה שאם יכתוב אחרונות מחדש לצרף להם הרי האחרונות שנפסלו נכתבו קודם לאלו החדשות והפרישו בין הא' לאלו החדשות והוו שלא כסדרן והכי נמי דכוותה קדש שנכתבה כסדר ע"כ צריכה ליגנז שאף שיגנוז מה שכתב אחריה שלא כסדר ויכתוב מחדש מה שצריך להיות אחריה לצרפם לה הרי אותה שגנז הפסיקה ביניהם והוי ש"כ ומאי מקשה נמי לר"ב דילמא ר"ב נמי ס"ל כר' שמעון וא"כ גם אם נמצא פיסול באחרונה צריך להחליף כל ד' פרשיות ומנ"ל לומר שאם נמצא פיסול באחרונה שאין צריך להחליף כ"א אותה פ' בלבד לדעת ר"ב דילמא כר"ש ס"ל וצריך להחליף כל הד' גם באופן זה. וכן נמי קשה קושיות אלו על רבינו מהרי"ך שגם הוא סבר דראשונה אינה נגנזת וברייתא דקאמרה סתם על הרוב נקט ואף שסיים שם המרדכי ואיכא למידק דאימור בשל יד לא בעיא וכן דנתי לפני ר"ו וא"ל דרפיא בידיה להכריע הדבר ע"כ לשון ר' שמשון ועי"ש בחי' אנשי שם אות ג' מה שפירש בזה והשתא לכאורה יש מקום לומר דמאן דאית ליה דבש"ר ובש"י תרוויהו אית בהו שלא כסדרן על כרחין צ"ל כדי לישב ההיא דמ"ס דלא אמרי' דאפילו כפלות הפרשיות הוי הפסק והוי שלא כסדרן אבל כד מעיינינן שפיר הא ליתא דמשמע דסברא פשוטא היא דקאמר מ"ל כפלות הפרשה מ"ל פרשיות אחרות ואפ"ה לא החליט ר"י הדבר לומר דבשל יד לא בעיא דאפשר הא והא איתנהו ועוד אף אם אפשר לומר דאם נאמר דבש"ר ובש"י מעכב בהו שלא כסדרן צ"ל בהכרח דכפלות הפרשיות אינו מעכב מ"מ כיון דבזה מתיישב ההיא דמ"ס אין צ"ל נמי דאף פרשיות אחרות אינו מעכב ואם כן עדין קשה לפי דברי ר"ש על דברי הרשב"ש במה שהקשה לדברי ר"ב ואמר ראשונה שנכתבה כסדר למה תגנז ולפי דברי ר"ש אף ראשונה צריכה ליגנז כיון שהפסיקו בפרשיות אחרות:

האמנם סברא דרבינו שמשון שהביא המרדכי שאם הפסיק באיזה פרשה שכתבה שלא כסדרה שגם הראשונות שנכתבו כסדר הם פסולות סברא זו אינה מוסכמת משאר הפוסקים שהרי מדברי ר' יונה שהביא מרן בב"י סי' ל"ב עמ"ש הטור ואם נוגעות יפרידם זה מזה ויגרור אותם נראה שחולק בזה וס"ל שגונז האחרונות הפסולות שהיפך בהם ונפסלו וכותב אחרות במקומן ומצרפן לראשונות עי"ש. וכן דייק מדבריו החק"ל בסי' ז' ויש לתמוה על דברי מהר"י אלסכנדרי ז"ל דנראה מדבריו שהביא מרן דמכשיר בפשיטות בכה"ג ולא זכר שר לדברי ר"י ור"ש הנז' שנראה מהם שאין תקנה לדבר ופליגי בזה עם ר' יונה וגם על הרב דבר שמואל בסי' ש"ב דכתב להכשיר בכה"ג בפשיטות ולא זכר שהיא פלוגתא דרבוותא ויותר תמיהא לי מילתא על דברי מרן ז"ל שהביא דברי רבינו יונה ומהרי"א שהם מכשירין ולא כתב סברת ר"י ור"ש הנז' שהם אוסרים כמנהגו הטוב בכל מקום להביא שתי הסברות ולהכריע ביניהם והביא הדברים סתם כנראה שאין מי שחולק בדבר וצ"ע והתימה שלא ראיתי לאחד מן האחרונים שנתעורר בזה ודע שבמרדכי יש שם ט"ס ואין העת מסכים עמי לבארם רק זה וס"ת שנכתבו צ"ל ושמא תאמר:

עוד מה שהבין כ"ת בכוונת הרשב"ש במה שהקשה ראשונה שנכתבה כסדר למה תגנז היינו בין כשכתב קדש בראשונה והיפך בשאר ובין כשכתב קדש באחרונה ולדידך שהבנת כן א"כ כשהקשה לו מהרי"ך וליטעמיך בתפלין של יד מי ניחא כשבא ותירץ אח"ד דהא דקתני יגנזו דמשמע אפילו הראשונה איכא למימר משום דרוב פעמים צריך לגנוז ואפילו הראשונה שונה תירוץ זה לא יצדק כי אם במה שנאמר שקושית הרשב"ש אינה אלא אם כתב קדש בראשונה ואח"ך היפך השאר אבל לא כמו שהבין כבודך שקושית הרשב"ש גם כשכתב קדש באחרונה דא"כ לא הוו רוב פעמים צריכין גניזה:

ומה שפי' דמה שאמרו צריך לגנוז את כולם היינו ממקום שנפסל ואילך גם אני הדל פירשתי כן וההכרח לזה שהרי יש שתי סברות לפסול את הפרשיות או דבעינן שיהיו כתובים כולם בבת אחת בלתי שום הפסק ביניהם בדעת ר"ש שהביא המרדכי או כדעת מהרי"א ורבינו יונה שאין נפסל אלא מהפסולה ואילך וא"כ אם נימא דדעת הרשב"ש ומהרי"ך דס"ל כר"ש א"כ גם אם נפסלה והיה א"ש לבד יפסלו שלא נכתבו כולם בבת אחת כי נעשה ביניהם הפסק בכפלות הפרשה וא"כ אמאי כתבו דאין נפסל אלא והיה א"ש לבד אלא ודאי דס"ל כדעת רבינו יונה ומהרי"א דאין נפסל אלא מהפסולה ואילך ואם כן מוכרחים אנו לומר דמה שאמרו הרשב"ש ומהרי"ך שצריך להחליף כל ד' פרשיות היינו דוקא אם נפסלה קדש ואם נפסלה והיה כי יביאך צריך להחליף ג' דוקא וכן נמי מ"ש שבאשכנז לא נהגו כן אלא שאם נפסלה אחת מהם מהג' הראשונות שגונזין את כולם היינו מן הפסולה ואילך וכמ"ש כ"ת אכן בההיא דדברי הרשב"ש הראשונים שבתחלת התשובה אי אפשר לפרש נן אפי' על צר הדוחק דלשון שהבית כולו פסול לא משמע הכי ובע"ה לקמן נבוא לכלל ישוב לזה:

ומה שהקשה כ"ת על דברי מהרי"ך שסתראי נינהו יש לישב על נכון דדבריו הראשונים שונים הם ששמע השומע ואמרם להרשב"ש והבין הרשב"ש מזה המגיד שבכל ענין אמר מהרי"ך כן ר"ל אפילו היה הסופר כותב בית אחד והיפך פ' אחת ממנו שנפסל כלו. אמנם כשחזר מהרי"ך וכתב לו בכתב ידו להרשב"ש וסיפר לו גופא דעובדא שהסופרים כתבו ד' זוגי תפלין ונתערבו יחד שבכגון זה גם הראשונות לא נודע אם על הסדר הם עכשיו יש לנו לומר בהכרח על נדון זה אמר מהרי"ך שהבית כלו פסול והשומע לא כיון שמועתו ובזה ניחא נמי דלכן כשחזר הרשב"ש וכתב לו לא הקשה ג"כ שדבריך סתראי נינהו ואעיקרא דמילתא כשכתב הרב ז"ל שעשה מחלוקת בין הרשב"ש ומהרי"ך ז"ל באם שינה באחרונות אם נפסלו גם הראשונות דלהרשב"ש בדעת ר"ב נפסלו ולדעת מהרי"ך לא נפסלו אין זה מוכרח לפי מה שפירשתי לעיל בדברי הרשב"ש וישבתי דבריו דהעולה מן האמור דשניהם בשיטה חדא קיימי בדעת ר"ב דהראשונות לא נפסלו כלל:

ועל מה שהקשה הרשב"ש לסברת ר"ב מלישנא דברייתא דקתני כתבן שלא כסדרן יגנזו ואם איתא ראשונה שנכתבה כסדר למה תגנז לעד"ן דיש לישב דברי ר"ב דלעולם דבש"ר נמי מיירי בברייתא וראשונה שנכתבה כסדר לא תגנז ומאי דקתני סתמא יגנז דמשמע אפילו הראשונה לפי דמיירי נמי בשל יד לפי שהם בקלף אחד דאף הראשונה שנכתבה כסדר תגנז אבל בשל ראש הם ד' קלפים הראשונה למה תגנז וסמכה הברייתא על סברא פשוטה ולא חש תנא מלסתום דודאי ידעינן דמשום תש"י דביה נמי מיירי הוא שסתם ויש לומר דגם הרשב"ש מודה בזה שר"ב יתרץ כן או כמו שתירץ מהרי"ך אלא דסבר דעדיף טפי לומר דהמכילתא בשל יד דוקא מיירי כר"י ז"ל ולהכי קתני סתמא והשתא מצינן שפיר לומר דלהרשב"ש נמי בדעת ר"ב דאם היפך באחרונות לא נפסלו הראשונות וכאשר כתבתי לעיל בישוב דבריו:

אך מאי דתמיהא לי על דברי החק"ל הוא במ"ש אכן ראיתי בתשו' דבר שמואל סי' ש"ב וכו' וי"ל דאילו ראה ושמיע ליה דברי הרשב"ש הוה הדר ביה דבשלמא אילו לא הוה פליג עליה מהרי"ך דין הוא לומר הכי אבל כיון דחזינן דמהרי"ך בר פלוגתיה אדרבה יש לנו לומר דאילו הוה שמיע ליה ההיא דמהרי"ך הוה מחזיק במעוז סברתו דבקש לו חבר ומצא לו רב:

גם מ"ש כ"ת טעם למה שנהגו באשכנז מטעם חומרא אחר המחי' אין זה טעם כלל דכיון דמן הדין הם כשרות איך יחמירו על עצמם ויביאו אותם לידי גניזה עם אזכרות שבהם משום חששא רחוקה שלא נזכרה בתלמוד וסתם סופרים זריזין הם ולא טעו ולעיקר הקושיא נראה לי לישב דמ"ש שבאשכנז לא ראיתי נוהגין כן וכו' שגונזין את כולם ר"ל מן הפרשה שנפסלה ואילך עד כולם ולשון קצרה דבר וסמך על המבין שיבין ויש מקום הכרח לפרש בדבריו כן דאי דברים כפשטן שאם נפסלה אחת נפסלו כולם ומוכרחים אנו לומר שהטעם הוא משום דבעינן שלא יפסיק בין הפרשיות בשום כתיבה אחרת וכמ"ש המרדכי בשם ר"ש ור"י וכמש"ל והרי פרשיות אמצעיות שרוצה לגנוז הפסיקו בין ראשונה שנכתבה כסדר לאלו החדשות ולכך צריך לגנוז גם את הראשונה דבלאו הכי אין שום טעם בדבר וכמו שגם כ"ת הרגיש בזה ג"כ והשתא אם כנים הדברים קשה דיוקא אדיוקא דהן אמת דיש לדייק כמו שדייק כ"ת בדבריו דדוקא אם בשלשה ראשונות הוא דצריך לגנוז את כולם אבל אם נמצא פיסול בפ' אחרונה גונזה וכותב אחרת במקומה ולפי טעם האמור גם בנפסלה אחרונה אין תקנה לג' ראשונות וצריכין גניזה שהרי פ' אחרונה שנפסלה הפסיקה בין ג' ראשונות ובין פ' אחרונה ולא הוו כסדרן אלא מוכרח דצריך לפרש דמ"ש שגונזין את כולם הכוונה מפ' שנפסלה עד כולם הבאים אחריה. וכעין זה יש לפרש מ"ש הרשב"ש בתחילת התשובה שאמר שתפלין של ראש אם נכתבה אחת מהם שלא על הסדר שהבית כלו פסול דלכאורה משמע דגם אם נפסלה אחת מאמצעיות שגונזין גם את הראשונה ומהרי"ך גופיה ס"ל דאם כתב קדש והיפך השאר דמניח קדש ומשלים עליה עוד ג' פרשיות ומוכרח לומר דמ"ש שהבית כלו פסול היינו מן הפיסול ואילך והכא נמי נאמר כן איברא עם דהכא יש מקום לומר כן אבל ההיא דהרשב"ש בתחילת התשובה דוחק גדול לפרש כן דלשון שהבית כלו פסול לא משמע הכי. ולמאי דאתינן עלה בענין שכתב קדש באחרונה כי נמצא לפי זה שקדש נכתבה בפיסול כיון שכתב אותה באחרונה והרב החק"ל ספוקי מספקא ליה בזה ודחה דברי הרב עבודת הגרשוני הנזכר דנראה מדבריו דפשיטא ליה בזה ולענין הלכה נראה כמו שכתב כ"ת והראיה שהבאת מדברי מרן שבסימן ל"ב סכ"ג ראיה נכונה היא:

כה דברי הצעיר אליהו ששון ס"ט

תוכן העניינים

ויוסף אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה