ויוסף אברהם· רבי אברהם דיין
סימן כט
שאלה כבר נודע שארבע פרשיות שבתפלין צריך לכתוב אותם כסדרן שהם כתובים בתורה ואם שינה והפך הסדר. פסולים ויש להסתפק אם כתב בתחילה קדש ואח"ך הפך השאר אם נפסלה גם פ' קדש כיון שלא נכתבו ארבעתן כסדר ואת"ל דבכגון זה קדש לא נפסלה ויכול לכתוב אחריה ג' פרשיות מחדש אכן עדין יש להסתפק אם כתב בתחילה והיה אם שמוע ואחר הכל קדש מי נימא בכגון זה כיון שבעת אשר כתב קדש נכתבה בפיסול וכמאן דליתא דמי או נימא דג' אחרונות שנכתבו בפיסול הם ראויות לגניזה אבל קדש כיון שיכול לכתוב אחריה מחדש ג' פרשיות הרי היא כתובה על הסדר ולמה תפסל והרי הם כסדרן ולמה צריכה גניזה:
תשובה עיקרא דהאי מילתא איתא במכילתא פרשת בא ד' פרשיות שבתפלין כותבן כסדרן ואם כתבן שלא כסדרן הרי אלו יגנזו ומזאת הברייתא דקדק הרשב"ש סי' תרל"ב לענין פרשיות של ראש שנכתבו שלא כסדר שהם כשרים ומהרי"ך שם כתב דבין של ראש ובין של יד בשניהם בעינן כסדרן והרשב"ש כתב דדוקא בשל יד בעינן כסדרן אבל בשל ראש לא בעינן כסדרן ודקדק כן מזאת הברייתא דקתני כתבן שלא כסדרן יגנזו ואם איתא ראשונה שנכתבה כסדר למה תגנז ישלים עליה עוד ג' פרשיות ויהיו כסדרן עי"ש. ונראה לומר דכוונת הרשב"ש להכריח בין כשכתב קדש בתחילה ואח"ך הפך השאר ובין כשכתב קדש לבסוף עכ"פ קדש למה תפסל הרי יכול להשלים עליה עוד ג' פרשיות מחדש. הן אמת כי מדברי מהרי"ך נראה שחולק בזה שכתב שם להרשב"ש וליטעמיך ראשונה למה תגנז יחתוך אותה מן הקלף שנכתבו בו ג' פרשיות. שלא על הסדר ויוסיף עליה עוד ג' פרשיות אחרות ויעלה בקודש ויעשה אותם של ראש אלא ודאי אתרווייהו קאי על של יד ועל של ראש והא דקתני יגנזו דמשמע אפילו הראשונה איכא למימר משום דרוב פעמים צריך לגנוז את הכל ואפילו הראשונה כי לא תוכל למצוא בכתיבת היפך סדר התורה שלא תגנז הראשונה אלא בה' פנים דהיינו כשכותב קדש בראשונה ומהפך ג' האחרונות אבל בי"ח פנים הנותרים אין תקנה אפילו לפרשה א' כ"א גניזה לפיכך קתני יגנזו עי"ש. ופי' דבריו במ"ש אבל בה' פנים פי' דבריו במ"ש בס' יצירה פ"ד כי ג' בתים דהיינו ג' אותיות בונות ששה בתים גם כאן אם כתב פ' ראשונה כסדרה והיפך הג' הם מתהפכות לששה הסר מהם אחד שהוא כסדר א"ב נשארו חמשה פנים וכן נמי מ"ש אבל בי"ח פנים היינו כמ"ש שארבעה בתים בונות כ"ד בתים ועכ"פ משמע מדבריו דלא מכשרינן קדש אלא כשכתבה בתחילה והפך השאר אבל כתב קדש באחרונה כיון שהפך הסדר בתחילה כולם פסולין. אנן נראה לע"ד דאין כן דעת הרשב"ש אלא דסבר לה מר דבין שכתב קדש בתחילה ובין כשכתבה לבסוף יכול להשלים עליה עוד ג' פרשיות מחדש ויש להכריח זה מדבריו שכתב ואם איתא ראשונה שנכתבה כסדר למה תגנז ואם כוונתו דוקא על מי שכתב קדש בתחילה הו"ל לומר קדש שנכתבה בתחילה למה תגנז ועוד דהו"ל להקשות קדש והיה כי יביאך שנכתבו על הסדר למה יגנזו ולמה נקט קדש ועוד דאם הרשב"ש סבר כהרי"ך א"כ אמאי לא נראה בעיניו הרשב"ש תירוצו של מהרי"ך ולפ"ז אם נכתבה קדש באחרונה הוא מחלוקת בין הרשב"ש ומהרי"ך אלא שלא ידענו טעמו של מהרי"ך דכיון דהשלכנו אותם שלא נכתבו על הסדר לגניזה ונשארה קדש לבדה למה לא יוכל להשלים עליה עוד ג' מחדש ונחשוב כאילו היום התחיל קדש מחדש:
ולכן נראה לע"ד כדברי הרשב"ש דקדש בכל מקום שהיא יכול להשלים עליה עוד ג' פרשיות ויש להביא ראיה לזה מדברי הרב עבודת הגרשוני סי' ס' והביא דבריו הרב אליה רבה א"ח סי' ל"ב להלכה וז"ל אם נמצא פיסול בראשונה ויש לסופר פרשה ראשונה לסופר. שמעיד עליה שנכתבה קודם לפ' זו שנפסלה שיכול לצרפה עם אותן ג' שנשארו עי"ש. וכן כתב משמו הרב יד אהרן וכתב שהוא פשוט ופשט דבריו במ"ש שאם נמצא פיסול בראשונה היינו שחסר בה תיבה שאז נפסלה כל הפרשה מדלא כתב אם נפסלה פ' ראשונה דמשמע היום נפסלה ע"י זיעה או אכילת עכבר וא"כ כשנכתבה פ' ראשונה נכתבה בפיסול שהיא חסירה תיבה וא"כ כל הבאות אחריה נכתבו בפיסול ועכ"ז אם יש לו פרשה ישנה יכול להכשיר הג' אע"פי שנכתבו בפיסול ומשליך קדש לגניזה א"כ גם בנ"ד אע"פי ששאר פרשיות נכתבו שלא כסדרן מ"מ משליך אותן שנכתבו שלא על הסדר וקדש משלים עליה עוד ג' פרשיות ואפילו שנכתבה באחרונה:
והנה מהרי"ך כתב ובאשכנז לא ראיתי נוהגים כן אלא שאם נפסלה א' מג' ראשונות שגונזין את כולם ודבריו אינם מובני' דמשמע מדבריו דאם נפסלה והיה אם שמוע לבד שכותב אחרת במקומה וקשה דמאי דעתייהו בזה דאם נאמר דבעו שיהיו כתובין בזה אחר זה בלתי שום הפסק פ' אחרת א"כ גם כי נפסלה והיה א"ש לבד יפסלו כולם כיון שלא נכתבו ואם נאמר דלא בעינן שיהיו בזה אחר זה בעת הכתיבה א"כ אם נפסלה שמע למה יפסלו כולם יכתוב מחדש שמע והיה א"ש והרי הם כסדרן ומה טעם יש בדבר שיפסלו כולם כיון שיכול לסיים עליהם עוד השאר ואפשר לומר דמ"ש שגונזין את כולן היינו מן הפסולה ואילך א"נ חומרא בעלמא החמירו על עצמן משום נוי דתפלין שלא יהיו משני סופרין דמיחזי כמנומר:
ועל דברי הרשב"ש יש להקשות כי נראה שדבריו סתראי נינהו שמצינו לו בסוף דבריו כשהשיב על דברי מהרי"ך כתב אבל בשל ראש שהם בד' בתים אין הקפדה בכך א"כ כל שנכתב כסדר הכתוב בתורה אע"פי שבהנחה נתחלפו אין בכך כלום ולפ"ז מלשון א"ח ושאר רבוותא ליכא שום הוכחה למיפסל של ראש אם נכתבו שלא כסדר ע"כ. ונראה מדבריו אלו דבשל ראש לא בעינן כסדרן א"כ אמאי כתב קודם לזה אבל בשל ראש שהם בד' בתים אין הקפדה בכך כל שנכתבו כסדר הכתוב בתורה. וקשה דלמה בעינן שיהיו כתובים על הסדר כיון דבשל ראש לא בעינן כסדרן ונראה דמ"ש אבל בשל ראש כל שנכתב כסדר הכתוב בתורה אע"פי שבהנחה נתחלפו אין הקפדה בכך היינו אחר שכתב לו מהרי"ך גופא דעובדא שהנדון היה שד' זוגי תפלין שאחר שנכתבו כסדר נתערבו זה בזה ולא היה יודע הסופר למי יקדים ולמי יאחר ועל אופן זה כתב לו דאפילו לדבריך שאין אתה מודה לי דבשל ראש לא בעינן כסדרן עכ"פ בנדון דידך שנכתבו על סדר הכתוב בתורה אלא שבהנחה נתחלפו ולכן כתב לו דאפילו הכי הם כשרים כיון דבהנחה דוקא נתחלפו אבל ודאי שדעת הרשב"ש דבשל ראש לא בעינן כסדרן.
וחזי הוית למו"ה הרב חקרי לב א"ח סי' ז' שנשאל כנדון דידן והעלה דפרשת קדש שנכתבה באחרונה יש לפסול גם קדש ואני הדל לפק"ד אם לדין יש תשובה וגם ראיתי בתוך דבריו כמה דברים שלא זכיתי להבינם תחילת דברי פיהו הביא ראיה מהא דתנן במנחות דף כ"ח ד' פרשיות שבתפלין מעכבין זה את זה ואפי' קוצו של יו"ד וא"כ כי שינה בהם הסדר שכולם נפסלו ע"כ. ונר' מדבריו שהבין דפי' מעכבין זא"ז היינו שהם פסולים לגמרי ואין להם תקנה כיון שחיסר קוצו של יו"ד ואם יתקנה עכשיו הוי שלא כסדרן ופסולות כל ד' פרשיות. ולפקד"ן פשוט דמ"ש ד' פרשיות שבתפלין מעכבין זא"ז אין הכוונה שהם פסולות וצריכים גניזה אלא הכוונה שאם הניח ג' פרשיות ופרשה ד' לא הניח שהם מעכבין ולא יקראו תפלין ולא זה בלבד שחסר פרשה אלא אפילו חסר קוצו של יו"ד מעכב ולא יקראו תפלין. ויגיד עליו ריעו שהרי אמרו שם במנחות שם בש"ס ד' פרשיות מעכבות פשיטא ותירצו ל"ץ אלא לקוצו של יו"ד והקשו הא נמי פשיטא אלא לאידך דר' יהודה אמר רב דאמר כל אות שאין מוקפת גויל מד' רוחותיה פסולה והיינו שלא תהיה אות דבוקה לחבירתה והא פשיטא שאם אות דבוקה לחבירתה אפילו בפרשת קדש שיכול לתקנה ואין בזה משום שלא כסדרן וא"כ מהיכן נראה מזה שאם שינה בהם הסדר שהם פסולים לגמרי. ועוד דאימא דהא דאמרו שאפילו חיסר קוצו של יו"ד שהוא מעכב היינו אם לא תיקנה אבל אחר שתקנה מנ"ל שלא יוכל לתקן ונפסלים כל ד' פרשיות. ועוד לפי דברי החק"ל למה הוצרכו הפוסקים להביא ראיה מהמכילתא ולא הביאו ראיה מהמשנה הזאת ועוד קשה לי על דבריו דמהמכילתא משמע להדיא שצריך לכתוב אותם כסדרן אבל מדברי המשנה לא משמע אלא שצריך שיהיו ארבעה אבל אם זה קודם או אח"ך לא משמע מהמשנה:
כתב עוד החק"ל וכן נראה עוד מתשובת הרשב"ש סי' תרל"ב שנחלק עם מהרי"ל אי בתפלין של ראש בעינן כסדרן שנחלקו בזה הרב רבינו ברוך ור' יחיאל ומהרי"ך דעתו כר"ב ולכן אמר בתפלין של ראש אם כתב אחת מהם שלא על הסדר שהבית כלו פסול נראה דאם שינה בשני פרשיות אחרונות דגם הראשונות נפסלו ואחר זה הוקשה לו להרב חק"ל ממ"ש שם הרשב"ש להכריח כדברי ר' יחיאל וכתב וכדבריו משמע בברייתא שהרי אמרו כתבן שלא כסדרן ואם איתא ראשונה שנכתבה כסדר למה תגנז אלא ודאי משמע דוקא בשל יד בעינן כסדרן מדבריו אלה משמע דאם שינה בפ' ב' או ג' דראשונה כשירה וזה היפך מכל דבריו שהבאתי לעיל שמתבאר מהם היפך זה עי"ש. והנה מלבד שדברי הרשב"ש דסתראי נינהו כמ"ש החק"ל עוד בה לא ידענו טעמו של דבר דבשלמא ההיא דכתב ראשונה למה תגנז אלא היא כשירה ומשלים עליה ג' פרשיות לפי דעכ"פ ראשונה נכתבה כסדר אבל ההיא דאם נפסלו ב' פרשיות אחרונות דגם הראשונות נפסלו מה טעם יש בדבר והרי אע"ג דהאחרונות נכתבו שלא כסדר אכן הראשונות נכתבו כסדר ולמה לא יוכל לכתוב מחדש ב' פרשיות מחדש ואם נאמר דדעתו דבעינן שארבע פרשיות יהיו כתובין כסדר בלתי שום הפסק ואם נפסלה אפילו אחרונה נפסלו כולן הנה פיסול זה עדין לא מצאתיו בספרן של צדיקים. גם קשה לי על דבריו במה שהכריח מדברי הברייתא דקתני כתבן שלא כסדרן יגנזו דמשמע כל ד' פרשיות ועל זה הקשה הרשב"ש דא' למה תגנז אלא ודאי דבשל יד איירי ומ"מ מבואר מדבריו דלדעת ר"ב דסבר דגם בשל ראש בעינן כסדרן אף אם נמצא פיסול בפ' ב' או ג' דגם קדש נפסלה ומזה הוליד החק"ל מחלוקת חדשה בין הרשב"ש ומהרי"ך דלהרשב"ש גם ראשונה נפסלה ולמהרי"ך לא נפסלה עי"ש בד"ק. ואני הדל לא ידעתי מהיכן המציא מחלוקת זה דאי מכח הברייתא דקתני כתבן ש"כ יגנזו דמשמע אפילו הראשונה אימא דהרשב"ש יתרץ בדברי ר"ב כמו שתירץ מהרי"ך דהא דנקט יגנזו דמשמע אפילו הראשונה דעל הרוב הם פסולים ומשו"ה קתני סתמא יגנזו ואה"נ דגם הוא סבר דאם נפסלה פ' ב' לא נפסלה הא' כדברי מהרי"ך דא' לא נפסלה לפי שנכתבה כסדר:
ועוד קשה לי על דבריו דלדעתו קושית הרשב"ש על ר"ב במקומה עומדת דראשונה שנכתבה כסדר למה תגנז ואין זו סברא ועוד דמנ"ל להמציא מחלוקת חדשה במה שלא נזכר ומפורש בדבריהם והרי מצינו לו להרשב"ש עצמו בסי' שאחר זה דמחלוקת שביניהם הוא שבעיר הרשב"ש היו נוהגים כר' יחיאל ולא כר"ב ומשמע שם שאין ביניהם מחלוקת כי אם זו ואי דגם זה מחלוקת ביניהם הו"ל להרשב"ש להשיבו דאפילו לדבריך שאתה סובר כר"ב קדש אין לה תקנה כלל ולא כמו שאתה אומר שהיא כשרה ואי דחיליה מדברי הברייתא דקתני סתמא יגנזו דמשמע אפילו ארבעתן יחד הם פסולים א"כ הוה לן לפסול אפילו והיה א"ש שיפסלו כולם יחד ואי דראיית החק"ל מדבריו דלעיל שכתב הרשב"ש דאם נמצא פיסול בין בראשונה ובין באמצעיות לדברי ר"ב שכולם פסולות דמשמע דאם שינה באחרונה גם הראשונות נפסלו. יותר יגדל התימה עליו שהרי לעיל הביא דברי שניהם יחד ודקדק מדברי שניהם שגם קדש פסולה והביא דברי מהרי"ך תחילה שכתב שתפלין של ראש אם נמצא אחת מהם שלא על הסדר שהבית כלו פסול וכתב וכן נראה עוד מדברי הרשב"ש שכתב שם דאם נמצא פיסול בפרשיות בין בראשונות ובין באמצעיות לדברי ר"ב צריך להחליף כל ד' פרשיות נראה דכי שינה באחרונות דגם הראשונות נפסלו ע"כ. הרי נראה להדיא דהרשב"ש ומהרי"ך שוים בשיעורייהו דגם הראשונות נפסלו ומנא לן לחלק ביניהם ואי נאמר דשאני מהרי"ך שמצינו להדיא שכת' שתפלין של ראש בפ' קדש בה' פנים אינה נפסלת עכ"פ דבריו סתראי נינהו שהרי בתחילת התשובה כתב דאם נמצא פ' אחת מהם כתובה שלא כסדר שהבית כלו פסול ואיך כתב כאן שבחמש פנים פ' קדש אינה נפסלת ומהתימה על החק"ל שלא הקשה עליו בזה. ועוד קשה דאמאי סמך על דבריו הראשונים ולא סמך על דבריו האחרונים שמתבאר מהם שאין קדש נפסלת:
והנה הרב החק"ל הקשה דברי הרשב"ש אהדדי כי מתחילת דבריו נראה דאם שינה באחרונות דגם הראשונות נפסלו וממ"ש ראשונה למה תגנז נראה היפך זה ותירץ וז"ל ונראה לי בכוונתו דס"ל כדעת התרומה שהביא בב"י סי' ל"ב דמחק וגרר ותלייה פסול בתפלין ונראה מדברי הסמ"ג בעשין כ"ב והתרומה ה' תפלין בטעם אחד להירוש' שפסל התלייה בתפלין דלאו מטעם שלא כסדרן וס"ל דפיסול שלא כסדרן ליתיה כ"א בפרשיות אלא דס"ל דאם נמצא פיסול בג' ראשונות דנפסלו כולן כיון דעכ"פ אותה שנפסלה כמאן דליתא דמי והבאות אחריו שנמצא שקדמו לראשונה משא"כ אם נמצא פיסול בד' עי"ש. והנה מ"ש משם הסמ"ג והתרומה שכתבו דפיסול תלייה אינה משום שלא כסדרן לא ידעתי היכן מצא זה בסמ"ג ובעל התרומה והרואה יראה להסמ"ג ובעל התרומה שכתבו טעם להירוש' שפסל התלייה משום דהוי שלא כסדרן וכן מצאתי להגהות מיימו' בה' תפלין פ"א שכתבו להדיא דהא דאין תולין בתפלין מפרש בירוש' הטעם משום דהוי שלא כסדרן ואני הדל בירוש' דמגילה לא מצאתי זה ואפשר דמצאו זה באיזה מקום בירו' וכ"כ הר"ן בש"ות סי' ט"ל וכ"כ בס' אורחות חיים וא"כ קשה היכן מצא דטעם התלייה שאסור לאו משום דהוי ש"כ. וע"פי דברי הירו' יש לתרץ מה שהקשה הרשב"ש על דברי ר"ב ואם איתא ראשונה למה תגנז דר"ב יתרץ דהברייתא מיירי שנפסלה קדש ולא ידע בזה עד שסיים כל ד' פרשיות שאז בכגון זה נפסלו כולם ועיקר תירוצו של החק"ל אינו מובן כלל:
ולכן נלע"ד לומר דלא עלה על דעת הרשב"ש דאם נפסלו האמצעיות שגם הראשונות נפסלו דח"ו הילכתא בלי טעמא דאם נימא דהטעם משום דבעינן שיהיו כתובין ד' פרשיות בזה אחר זה בלתי שום הפסק א"כ גם כי נפסלה והיה א"ש לבד יפסלו כולם ואי לא נימא הכי אלא דוקא אם נפסלו האמצעיות נפסלה גם קדש א"כ אין טעם בדבר ומנ"ל לומר הכי בלתי ראיה מכרעת על דבר זה ומה שדקדק החק"ל זה מדברי הברייתא דקתני כתבן שלא כסדרן יגנזו דמשמע בכל אופן צריכין גניזה ולדעת ר"ב הברייתא מיירי אף בשל ראש א"כ נראה דלדעת ר"ב בכל אופן הם פסולין דאין מזה ראיה דא"כ גם כי נפסלה והיה א"ש לבד יפסלו כיון דגם התלייה משום דהוי שלא כסדרן ועוד דמנ"ל לומר דר"ב לא יתרץ כמו שתירץ מהרי"ך דהא דנקט יגנזו דנראה בכל אופן היינו משום דהרוב הם פסולים ואה"נ דהוא סבר כדעת מהרי"ך דקדש לא נפסלה אף שנפסלו פרשיות שאחריה ונוכל לומר שכן דעת הרשב"ש כמהרי"ך והראיה שאחר שתירץ לו דהברייתא נקט הכי משום דהרוב הם נפסלים לא השיב לו כלום כנראה שהודה לו בתירוץ זה ולדעת החק"ל חילוק יש ביניהם והו"ל להשיבו דלדעתך שאתה סובר כר"ב בכל אופן הם פסולים ואפילו קדש כי הברייתא סתמא קתני ומדלא השיב לו הכי נראה שהודה לתירוצו ועוד דמוכרח שנאמר כן בדעת הרשב"ש שהרי הוא עצמו כתב שאם נפסלה והיה א"ש שמחליף אותה לבד ואי דסבר שבאיזה אופן שיהיה שכולן פסולות הו"ל לפסול גם והיה א"ש שצריך להחליף הכל ומה שתירץ החק"ל דפיסול שלא כסדרן אינו כ"א בפרשיות כבר כתבתי לעיל כי נהפוך הוא ועוד דלפי דבריו עדין הדבר קשה על ר"ב דראשונה שנכתבה כסדר למה תגנז ואם נאמר דר"ב יתרץ כמהרי"ך ל"ק ולא מידי. ועוד דלפי דברי החק"ל במה שפי' בדברי הרשב"ש דאם נפסלה האמצעית דגם הראשונה נפסלה ח"ו נר' הלכתא בלתי טעמ' דלמה תפסל וכ"ע ידעי דהפיסול ממקום שנפסל ואילך ולא שחוזר הפיסול למפרע ומכל זה נראה דגם הרשב"ש דעתו כמהרי"ך ואין ביניהם מחלוקת כלל:
אכן עדין נשאר לנו לברר דברי הרשב"ש שכתב דאם נמצא פיסול בין בראשונה ובין באמצעית צריך להחליף כל ד' פרשיות דנראה מזה דאם שינה באחרונות דגם הראשונות נפסלו ואם הדברים כפשטן לא ידענו טעמו של דבר אכן נראה בכוונתו שתחילה כתב שנוהגים בארצו ומעשים בכל יום שאם נפסלה פרשה אחת מהראש שמחליף אותה פ' לבד ובכל מקום שתהיה אין להקפיד אכן לדעת ר"ב שגם בראש צריך שיהיו כסדרן יש מציאות שצריך להחליף כל ד' פרשיות כגון שנמצא קדש חסירה אות שאז נפסלו כולם ואה"נ דאם נפסלה והיה כי יביאך שצריך להחליף ממנה ואילך ולא הוצרך הרשב"ש לבאר כל זה בדעת ר"ב כיון דהוא לא סבר כוותיה אכן עדין יש לנו לברר דברי הרשב"ש ומהרי"ך שבתחילת התשובה שכתב בתפלין של ראש שאם נכתבה אחת מהם שלא על הסדר שהבית כלו פסול ודברים אלו הם היפך מה שכתב לקמן מהרי"ך שלא תמצא שלא תפסל קדש כ"א בה' פנים דהיינו כשכותב קדש בתחילה ומהפך הג' נראה מדבריו דקדש אינה נפסלת אפילו היפך השאר וא"כ קשה איך כתב שאם נפסלה אחת מהם שהבית כלו פסול והתימה מהחק"ל שלא הקשה דברי מהרי"ך אהדדי והם סתראי נינהו. ולכן נוכל לומר דגם בזה מ"ש שאם נפסלה אחת מהם שהבית כלו פסול היינו במציאות שנפסלה קדש שאז הבית כלו פסול וכן נמי מ"ש מהרי"ך ובאשכנז לא ראיתי כן אלא שאם נפסלה אחת מהם שגונזין את כולן היינו נמי שנפסלה אחת מהם היא קדש שאז גונזין את כולן ויש להכריח זה בדבריהם מכמה טעמי מהם נאמרו לעיל ומהם נאמר עוד ובודאי שלא עלה על דעת הרשב"ש ומהרי"ך לומר שאם נפסלה האמצעית שגם הראשונה נפסלה אחת כי לפ"ז דברי הרשב"ש סתראי נינהו דא"כ אמאי אם נפסלה והיה א"ש שלא יפסלו גם הראשונות שנית כי גם דברי מהרי"ך סתראי נינהו שלישית כי לפ"ז אין טעם בדבר וכאמור לעיל ד' כי מצאנו למרן ז"ל בב"י סי' ל"ב שהביא משם מהר"י אלסכנדרי ורבינו יונה דאין הפיסול אלא ממקום שנפסלה ואילך אבל הקודם להם לא נפסלו ואיך נאמר בדעת הרשב"ש דס"ל להיפך והוא חולק עליהם בדבר שאינו מפורש בדבריו א"נ יש לומר דמ"ש שבאשכנז לא ראיתי נוהגים כן אלא שאם נפסלה אחת מהם שגונזין את כולן היינו מן הפסולה ואילך אבל לא הקודם לה:
א"נ דמ"ש הרשב"ש דאם נפסלה אחת מהם שהבית כולו פסול היינו הראשונה מהם ובדברי הרשב"ש היה כתוב לאמר אות א' והמעתיקים סברו שהיא מלת אחת וכתבו אחת מהם אך באמת היא ראשונה מהם. עוד יש לתמוה על דברי החק"ל דסבר שדעת הרשב"ש שאפילו נפסלה שמע שגם קדש נפסלה איך לא אשתמיט שום אחד מהאחרונים להביא חומרא זו משם הרשב"ש שהוא מגדולי הפוסקים:
עוד קשה לי על מ"ש החק"ל וז"ל אך בעיקר חקירתנו כשכתב פרשה ב' קודם לראשונה אם נפסלה גם קדש וכו' ולדעת הרשב"ש אין ספק דנפסל אלא שגם דעת מהרי"ך לפסול שהרי כתב שאין מקום להכשיר קדש כל שלא כתבה בראשונה עי"ש. ואני הדל לפקד"ן דאין הדבר פשוט כן דכל שלא כתבה בראשונה שהיא פסולה והרי תחשוב הראשונות שנכתבו בפיסול כמאן דליתנהו דמי וקדש ישלים עליה עוד ג' פרשיות מחדש ודין זה מדברי הרשב"ש אין בדבריו שום רמז כלל ואדרבה ממה שכתב ראשונה שנכתבה כסדר ולא כתב ראשונה שנכתבה בתחילה נראה דכל שהיא כסדר שנכתבו אחריה ג' פרשיות כסדר קדש כשרה ואינה צריכה גניזה הן אמת כי מדברי מהרי"ך נראה דסבר היפך זה שכתב אבל בי"ח פנים הנותרים אין תקנה אפילו פ' ראשונה כ"א גניזה ומהתימה מהחק"ל שהביא ראיה שגם מהרי"ך מודה בזה שהרי כתבן במקום שאין להכשיר פ' קדש ואמאי לא הביא ראיה מדברי מהרי"ך עצמו. ועוד תמיה לי שכתב שאף מהרי"ך מודה בזה כנראה שהרשב"ש פשיטא דסבר כן והרואה יראה כי נהפוך הוא שמהרי"ך מפורש בדבריו להדיא ובדברי הרשב"ש אין מפורש להדיא:
עוד קשה לי על דברי החק"ל במ"ש ולעיקר חקירתנו במ"ש והיה כי יביאך ואח"ז קדש אין מכל מ"ש ראיה להכשיר ולדעת הרשב"ש אין ספק דנפסל כמבואר בדבריו וכו'. ולא ידעתי היכן מבואר בדבריו כן שהרי לעיל לא כתב כ"א שלדעת ר"ב שאם נפסלה הראשונה או האמצעית שצריך להחליף כל ד' פרשיות ודבר זה כבר נדחה מדברי מהרי"א ורבינו יונה שהביא מרן בב"י וכמ"ש החק"ל עצמו שנראה מהם להדיא שדוקא מן הפיסול ואילך נפסל אבל הקודם לו לא נפסל ובזה נדחו הרשב"ש לדידן דקבלנו הוראות מרן וא"כ מה יש ממנו ראיה לפסול היכא דכתב קדש באחרונה ואי דכוונת החק"ל להביא ראיה לנ"ד מצד הסברא דכיון שבעת שנכתבה נכתבה בפיסול א"כ למה לו לתלות הדין בדברי הרשב"ש ימציא הדין מסברא דנפשיה. וכ"ת דמדברי מהרי"ך עצמו נראה דין זה שהרי כתב שלא תמצא שלא תפסל הראשונה אלא בה' פנים אבל בי"ח פנים הנותרים אין תקנה אפילו לראשונה אלא גניזה. הנה דברי מהרי"ך אינם ברורים וסתראי נינהו שהרי לעיל בתחילת התשובה כתב שאם נפסלה אחת מהם שהבית כלו פסול וזה היפך ממה שכתב לקמן שאם כתב קדש בתחילה והיפך השאר שקדש אינה נפסלת ולכן יש לתמוה על הרשב"ש דאמאי לא הקשה עליו שדבריך סתראי נינהו ועוד דלפי זה מדברי מהרי"ך שבתחילת התשובה נראה שאם נכתבה אחת מהם שלא על הסדר שהבית כלו פסול אפילו פ' והיה א"ש אם חסר ממנה אות אחת שכולם נפסלים ואם כן קשה איך מדייק מזה החק"ל דאם שינה באחרונות דגם הראשונות נפסלו והשוה בזה דעת הרשב"ש לדעת מהרי"ך וקשה דהא חילוק גדול יש ביניהם דלהרשב"ש אם נפסלה והיה א"ש מחליף אותה לבד ולדעת מהרי"ך כולם הם פסולים כיון שנפסלה אחת מהם ולכן נלע"ד לומר כמ"ש לעיל דלא עלה על דעת הרשב"ש ומהרי"ך לומר דאם נפסלה שמע שתפסל גם קדש דאין טעם בדבר וכמש"ל ואי דבעינן שיכתבו אותם בזה אחר זה בלתי שום הפסק א"כ גם כי נפסלה והיה א"ש יפסלו כולם ודעת הרשב"ש ומהרי"ך כדעת הרי"א ורבינו יונה דאין נפסל אלא ממקום הפיסול ואילך אבל מה שקודם הפיסול אינו נפסל אכן דרך העולם כשרוצה אדם לדבר על ענין שהוא מדרגות מדרגות מדבר בדבר שהוא בהפלגה יותר ובפרט כשהוא ראשון והוא חידוש יותר והכא בנ"ד בענין התפלין של ראש לדעת רבינו יחיאל אין צריך לכותבם כסדר ולדעת ר"ב אם נפסלה קדש כולם פסולים ודיבר כנגד הראשונה שהיא רבותא יותר ואם נמצא פיסול בשנייה נפסלין הג' וראשונה שהיא קדש כשירה וכן אם נמצא בג' מתמעט הפיסול והרשב"ש ומהרי"ך לא הוצרכו לבאר דכיון דהעיקר הפיסול משום דבעינן שיהיו כסדרן א"כ ממילא ראשונה שנכתבה על הסדר מה פיסול יש בה והרי כסדר היא כתובה:
ובזה יש מקום לתרץ במה שהקשה על ר"ב דראשונה שנכתבה כסדר למה תגנז ולמה לא הוקשה קושיא זו על מהרי"ך עצמו דאמאי אם נפסלה אחת מהם שהבית כלו פסול דמשמע שאפילו נפסלה שמע שכולם פסולים ויקשה ראשונה למה נפסלת והרי כסדר נכתבה אלא ודאי ידע לה מר דאין כוונת מהרי"ך שאמר שהבית כלו פסול היינו אפילו נפסלה שמע לבד שהבית כלו פסול ואפילו קדש אלא דמה שאמר שהבית כלו פסול היינו כשנפסלה קדש שאז כולם פסולים ובזה השוו דברי הרשב"ש. ומהרי"ך עם דברי מהרי"א ורבינו יונה שהביא מרן בב"י דאין פיסול אלא ממקום שנפסל ואילך וכן מצאתי להרדב"ז ח"א בחדשות סי' קצ"ד שכתב בענין פ' והיה אם שמוע שנפסלה כיון שהיא אחרונה צריכה גניזה ואם היה נופל הטעות בפ' ראשונה היה צריך לגנוז את כל התפלין עי"ש. ומדנקט ואם היה נופל הטעות בפ' ראשונה ולא נקט בג' פרשיות הראשונות משמע דאם היה נופל בטעות בפ' שנייה או ג' אין צריך לגנוז את הכל אלא מן הפיסול ואילך והראשונה היא כשרה וזה ודאי כדעת מהרי"א ורבינו יונה הנז"ל. וראיתי בס' בן פורת יוסף ה' תפלין שאחר שהביא דברי הרדב"ז הנז' כתב אלא שלא פי' את שיחותיו במאי מיירי אם בשל ראש או בשל יד. ולפקד"ן דודאי בשל ראש איירי שהרי כתב שהיה כתוב בתפלין ד' שיטין וזה ודאי בשל ראש היא דבשל יד ז' שיטות נוהגים כמ"ש מרן בב"י וכ"כ הרב החבי"ב משם הרדב"ז ח"א ס"ך ק"ך וז"ל היו מקצת פרשיות מזמן קדמון והראשונות מקרוב באו הוי שלא כסדרן ופסולין עי"ש. ומשמע מדבריו שאם היה הדבר בהיפך שהראשונות מזמן ראשון והאחרונות היום באו דכשרים הן דהוו כסדרן ועכ"פ נראה דגם דעת הרשב"ש ומהרי"ך דקדש אינה נפסלת ואין פיסול אלא מן מקום שנפסל ואילך ודלא כמ"ש החק"ל דעמד בסברתו דסבר דהרשב"ש ס"ל דאם נפסלה אפילו שמע דגם הראשונות נפסלו וחולק על דברי מהרי"א ורבינו המובא בב"י וידוע בכללי הפוסקים דכל דמצינן להשוות סברות הפוסקים דלא ליהוו פליגי אהדדי מהרי"א משוינן:
נחזור למ"ש לעיל משם החק"ל דאם כתב והיה כי יביאך ואח"ז כתב קדש דלדעתו דכיון שנכתבה קדש בפיסול אין לה עוד תקנה ותלה זה בדברי הרשב"ש ומהרי"ך וכבר כתבנו לעיל דאין מדבריהם שום ראיה לנ"ד וא"ת עכ"פ סברא בעלמא היא כיון דנכתבה בפיסול. לפק"ד דאין זו סברא שהרי מצינו להרמב"ם בפ"ב מה' תפלין ופסקה מרן בסי' ל"ב סכ"ג וז"ל אם נמצא שחסר אות אחת אין לו תקנה משום דהוי שלא כסדרן אבל אם יתר אות אחת יש לו תקנה ע"י שיגרור אותה אם היא בסוף תיבה וכו' ע"כ. הרי להדיא שאע"פי שבעת אשר יתר אות אחת הרי כל הבאות אחריה נכתבו בפיסול כיון שיש שם אות יתירה ואעפ"כ כיון שיכול לסלק אותו אות היתר חזרו לכשרותן אף אנן נמי בנ"ד אע"פי שכתב תחילה והיה כי יביאך ואח"ך קדש הרי קדש נכתבה בפיסול ועכ"ז כיון שאנחנו מסירין והיה כי יביאך לגניזה חזרה קדש לכשרותה ויכול לסיים אחריה ג' פרשיות מחדש וכ"ת דשאני נ"ד דהזיד וכתב והיה כי יביאך ואח"ז קדש אבל ההיא דמרן מיירי דאחר שכתב ד' פרשיות ובא לבודקן מצא שחסרים אות אחת או יתרים. אכן אין זה כלום דלאו ברשיעי עסקינן שיכתוב שלא כסדרן בדבר שהוא ידוע אפילו לקטנים ועוד דגבי אות יתירה מי לא עסקינן שהרגיש הסופר שיש אות יתירה ועכ"ז אמר שאחר שאני מסיים הכל מסיר היתר וגורר אותה ובודאי דבכגון זה הרשות בידו לגרור אחר כתיבת הכל דאלת"ה לא הוה שתיק מינה מרן שלא יגלה לנו רז זה וא"כ לפי דברי מרן הללו נראה דבנ"ד אם כתב והיה כי יביאך ואח"ך קדש דכיון דיכול להסיר והיה כי יביאך ויגנוז אותה א"כ נשארה קדש בכשרות ויכול לסיים אחריה מחדש ג' פרשיות ויהיו כתובין כסדרן ומה שהביא החק"ל ראיה מדברי הרשב"ש אין שום ראיה ממנו לפסול בנ"ד שהרי דברי הרשב"ש סתראי נינהו שהרי כתב דאם נמצא פיסול בין באמצעיות ובין בראשונות שצריך להחליף כל ד' פרשיות וממה שסיים זולתי אם נפסלה האחרונה שאז אין צריך להחליף אלא אותה פ' בלבד נראה דאבל הראשונות אינם נפסלים וכבר החק"ל הוקשה לו בזה אכן תירוצו אינו מוכן וכמש"ל ומה שרצה לחלק דאיסור התלייה לאו משום דהוי שלא כסדרן כבר כתבנו לעיל שזה היפך דברי הפוסקים הראשונים ולכן נראה לי פשוט דמ"ש שצריך להחליף כל ד' פרשיות היינו באופן שנפסלה קדש דוקא אבל אם נפסלה והיה כי יביאך קדש אינה נפסלה וכמו שגם החק"ל הודה בזה מדברי מרן אכן מה שכתב דאם כתב והיה כי יביאך ואח"ז קדש דקדש נכתבה בפיסול אין מדברי הרשב"ש ראיה לפסול בנדון זה. אכן מדברי מהרי"ך נראה דס"ל דקדת אינה נפסלת כשכתבה בראשונה אבל אם כתבה באחרונה אין לה תקנה אכן לענין דינא נר' כמש"ל והבאתי ראיה מדברי מרן ביתר אות אחת שאין נפסלים השאר ואפי' שנכתבו בפיסול:
עוד יש להביא ראיה לנ"ד מדברי הרב דבר שמואל סימן ש"ב שנשאל במה שהיו הסופרים נוהגים שאם נפסלה פ' ראשונה ושנייה שהיו כותבין במקומן אחרים וזה ודאי פיסול גמור הוא לכן כדי לתקן המעוות אמר שהשני פרשיות קדש והיה כי יביאך שנפסלו מקודם וכתב אחרות במקומן הן היום שרוצים לתקן את השורה כדי שיהיו כסדרן יכתבו שמע והיה אם שמוע מחדש ואז יהיו כסדרן עי"ש. הרי נדון הרב דבר שמואל קרוב לנדון דידן שהרי בתחילה היו כתובין שמע והיה א"ש והן היום כתב קדש והיה כי יביאך והן נכתבו בפיסול שהרי בעת שכתבו אותם שמע והיה א"ש קדמו להם ועכ"ז מסירין אנו שמע והיה א"ש וקדש והיה כי יביאך שנשארו אע"פי שנכתבו בפיסול לא איכפת לן כיון שבגופן לא יש פיסול יכול לכתוב אחריהם מחדש שמע והיה א"ש ואז יהיו כסדרן והם כשרות בלתי ספק דכיון דגונז שמע והיה א"ש א"כ ממילא קדש והיה כי יביאך חזרו להתכשר כיון שיכול לסיים אחריהם מחדש ב' פרשיות א"כ גם בנ"ד אע"פי שכתב תחילה והיה כי יביאך ואח"ז קדש ונמצא שקדש נכתבה בפיסול עכ"ז כיון שאנו לוקחים והיה כי יביאך לבית הגניזה שנכתבה שלא כסדר ואז בכגון זה חזרה קדש להיות כשרה ושני פרשיות אחרונות שקדמו לה כמאן דליתנהו דמי. וכן נראה ג"כ מדברי הרב עבודת הגרשוני סי' ס' וכמש"ל דאם נמצא פיסול בפ' קדש ויש לסופר פ' קדש שידוע לו שנכתבה קודם שיכול לצרפה אע"פי שהפיסול שנמצא בפ' קדש הוא שחסר תיבה ונמצא שהשאר נכתבו בפיסול אעפ"כ הם כשרים. ומעתה לפ"ז דברי הרב דבר שמואל ודברי הרב עבודת הגרשוני שניהם בסגנון אחד נתנבאו דאע"פי שנכתבו בפיסול כיון שיכול לתקן ולהסיר היום הפיסול חזרו לכשרותן ולפ"ז יש לתמוה על הרב לקט הקמח ה' תפלין שאחר שהביא דברי הרב עבודת הגרשוני הנז' כתב והרב דבר שמואל סי' ש"ב מחמיר ע"כ. ונראה מדבריו שהרב דב"ש פליג עליו ומחמיר. והרואה יראה דאין ביניהם מחלוקת כלל וכ"כ הרב דב"ש וז"ל שיבדקו התפלין מחדש וכל הפרשיות שימצאו כתובים משני סופרים יסירו האחרונות ויכתבו אותם מחדש מיד סופר המזומן עי"ש. וזה ממש כדברי הרב ע"הג שאפילו לא נכתבו מסופר אחד ביחד כל שנכתבו כסדרן הם כשרים וכל דבריהם הם בנוים על דברי מהרי"א ורבינו יונה שהביא מרן בב"י שאם נמצא פיסול בשום פרשה לא היא לבדה נפסלה אלא היא וכל הבאות אחריה ומשמע אבל הקודם לה לא נפסלו אע"פי שהם משני סופרים ולא נכתבו יחד בזה אחר זה וגם אותה פ' אפי' שנכתבה בפיסול עכ"ז כיון שאנו רואים שעכשיו הם כתובים כסדר שפיר דמי. ומעתה לפי האמור יש לתמוה על דברי החק"ל שתמה על דברי הע"הג ולמה לא תמה על דברי הדב"ש שגם הוא אזיל ומודה לדברי הע"הג והנה אם נימא דהע"הג לא מיירי בנמצא טעות בפ' שקיא חסרה אלא פיסול אחר כגון אכילת עכבר וכיוצא שאז שאר פרשיות לא נכתבו בפיסול וא"כ לפ"ז אין ממנו ראיה לנ"ד אכן נר' דהע"הג סתמא קאמר ובכל גוונא מיירי מדלא חילק בהכי ועוד דאם נימא דהע"הג מיירי בפיסול שלא ע"י טעות א"כ אין מקום למה שהקשה עליו החק"ל שכתב דמאחר ששינה בסדר הפרשיות כבר נפסלו ואין להם תקנה והדברים ק"ו עי"ש. ואם נימא דהע"הג מיירי שהיו כשרים מתחילה ואח"ך נפסלו לאו ק"ו דשאני התם שבעת אשר כתב קדש שלא על הסדר אז באותו עת קדש נכתבה בפיסול אבל בנדון הע"הג שהיום נפסלו שני פ' והסופר יש לו ב' פרשיות שהם קודמין למה יפסל והרי הם ברורים לו שהם קדמו ומה פיסול יש בהם והנלע"ד כתבתי:
נאום הצעיר אברהם דיין ס"ט