ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
ת"ו ש"ל ב"ע לוח הטעיות וההשמטות
דף א' עמוד ב' שיטה כ"ב דבזה הוי לאחריני. צ"ל מטיב לאחריני שם ע"ד שי' א' אגב הנאת הסעודה די רבא היא. צ"ל כי רבה היא
דף ב' ע"א שי' מ"ב בתוך הסעודה. צ"ל כתוך הסעודה שם ע"ב שי' אחרונה אפי' הרי. צ"ל אפי' הכי שם ע"ג שי' יו"ד מדין מנהג נמי. צ"ל מדין מנהג כמו שם ע"ד שי' ט"ו זבח פסח. צ"ל שבח פסח
דף ג' ע"א שי' כ"ה דהא אשכחן. צ"ל דהכי אשכחן שם שי' ל"ב תיבת בצורות. צ"ל דצורות שם שי' ל"ה וכמו שכתב ב"ה. צ"ל וכמו שכתב בב"י שם ע"ג שי' מ"ח בשטר המתנה צ"ל בשטר המקנה שם שי' מ"ט והקנו כל שררות. צ"ל והקנו לו כל שרדות שם ע"ד שי' מ"ה תי' ששקל. צ"ל ששאל
דף ד' ע"ג שי' א' וכתב וז"ל. צ"ל וז"ל לעניינינו שם שי' מ"ה שם על כל. צ"ל שם כל
דף ה' ע"א שי' ט' תי' ובו. צ"ל וכו' שם ע"ד שי' י"ז דע"כ לא אמרינן כפול
דף ו' ע"ג שי' י"א בסי' ז' צ"ל בסי' קנ"ד ס"ק ז' שם ע"ד שי' א' תי' נהי. צ"ל נמי.
דף ז' ע"א שי' מ"ה אבל אם היה. צ"ל אבל היה שם ע"ב שי' כ"א ברשם הפסוקים. צ"ל ברשם פיסוק הפסוקים שם שי' אחרונה תי' ס"ג. צ"ל ז"ג שם ע"ג שי' ל"ב תי' כמוה"ר. צ"ל כהרמ"ט שם ע"ד שי' ז' תי' סר. צ"ל ס"ק
דף ח' ע"א שי' כ"ב תי' מחייב. צ"ל מחוייב שם ע"ב שי' ז' אפי' אמר צ"ל אלא אפי' אמר שם שי' מ"ט חייבים לקיים דבריה. צ"ל חייבים היורשים קיים דבריה שם ע"ד שי' יו"ד כתב כמ"ש. צ"ל כתב כן כמ"ש שם שי' ל' כנ"הג סי'. צ"ל סי' ה'
דף ט' ע"א סי' ט"ל אלא נעשה כמ"ש. צ"ל אלא נעשה נדר כמ"ש שם שי' מ"ה דף צ"ט. צ"ל דף פ"ט
דף ט' ע"ב שי' כ"ט דלשון מתנה לחוד צ"ל דלשון מתנה לחוד ולשון הקדש לחוד שם ע"ג שי' א' או הקדש. צ"ל אי הקדש
דף יו"ד ע"א שי' מ"ז לעשות הכ"ף. צ"ל לעשות הך' שם שי' מ"ח תי' כמתוק. צ"ל למתוק שם שי' מ"ט תי' הסובר. צ"ל הסופר המובא שם ע"ב שי' מ"א לרווחא דמלתא. אחר זה צ"ל דר"ל דאם יעשה כן לרווחא דמלתא אין כאן לעז שם ע"ג שי' ד' תי' שתשובות. צ"ל שתשובת שם שי' ח"י לאפוקי מרבעא מניה. צ"ל לאפוקי מדר' יוסי וכו' ולעולם לאפוקי מדבעא מניה שם שי' מ' בתשו' הנ"ל גבי. צ"ל בתשו' הנ"ל כתב גבי שם ע"ד שי' נ"ב תי' וכל. צ"ל אבל
דף י"א ע"א שי' א' תי' וכו'. צ"ל וכיוצא שם שי' כ"ה אבל האחרונים. צ"ל אבל דורות האחרונים
דף י"ב ע"א שי' ה' תי' דא"ח. צ"ל בא"ח שם שי' ח"י תי' הביאו. צ"ל דיביאו. שם ע"ב שי' מ' מבו' מדבריו. צ"ל דהא מבו' מדבריו שם שי' מ"ח ט' פסוקים אם עלתה להם. צ"ל ט' פסוקים וגלל ס"ת ואח"ך נזכר שלא קרא עשרה פסוקים אם עלתה להם שם שי' נ"ד בבציר מעשרה כגון. צ"ל בבציר מעשרה פסוקים כגון שם ע"ג שי' י"ז תי' מסיק. צ"ל עסיק
דף י"ג ע"א שי' י"ג תי' הביא. צ"ל הכא שם ע"ג שי' ל"ו תי' שאמרו. צ"ל שיאמרו שם ע"ד שי' אחרונה תי' לדחות. צ"ל למחות
דף י"ד ע"א שי' כ"ח לעשות מל"ת ובא חבירו. צ"ל לעשות מל"ת וכו' וכן מל"ת ובא חבירו שם שי' מ"ז תי' הכניס. צ"ל להכניס
דף ט"ו ע"ב שי' מ"ב תי' בזה. צ"ל כזה שם ע"ד שי' ג' תי' מעכב. צ"ל מחדש שם שי' י"ו תי' דמוכח. צ"ל דמוכרח
דף י"ו ע"א שי' מ"ח תי' לידם. צ"ל לירכם שם ע"ד שי' י"ו כתב שהדין. צ"ל כתב הרב שהדין דף י"ז ע"ד שי' כ"ב סי' ל"ח. צ"ל סי' צ"ח שם ע"ב שי' מ"ז וגם אם אומר. צ"ל וגם אינו אומר שם ע"ג שי' נ"ב לתת להם הגוי הבשר. צ"ל לתת להם הגוי הבשר בשבת
דף ח"י ע"כ שי' מ"ה אבל לקנות להדיא. צ"ל אבל לקנות מכס להדיא שם ע"ג שי' י"ד גם מכר. צ"ל גבי מכס שם שי' כ"ה דארחיה בקבלנות לא יתלו. צ"ל דארחיה בקבלנות ליכא למיחש למראית העין דכיון דארחיה בקבלנות לא יתלו שם שי' מ"ה תי' לו. צ"ל לנו שם שי' מ"ח שמדברי הרמב"ם הנותן מעות. צ"ל שמדברי הרמב"ם שכתב הנותן מעות שם שי' נ"ה כשבי' כלים. צ"ל כשבירת כלים שם ע"ד שי' כ"א נלע"ד היתר בדבר. צ"ל נלע"ד דאין היתר בדבר שם שי' נ"א שהוא שכיר דס"ס. צ"ל שהוא שכיר יום דס"ס
דף י"ט ע"א שי' כ"ו תי' הדרך. צ"ל הריוח שם שי' כ"ט דעיקר. צ"ל דעל ידי זה מתוקן שם ע"ב שי' כ"ב תי' לתשובתו. צ"ל לשאלתו שם ע"ג שי' נ"ב דאי אפשר לבא לבהכ"נ. צ"ל דאי אפשר לה לבא לבהכ"נ שם ע"ד שי' א' סוף סי' ז' צ"ל סוף ס"ק ז' שם שי' כ"ד תי' דדין. צ"ל דכיון
דף ך' ע"א שי' ט"ל להשכיר בית דירה בחול המועד. צ"ל להשכיר בית דירה לגוי בחול המועד שם ע"ב שי' ל"א תי' להכשיר. צ"ל להשכיר שם ע"ג שי' י"ד בתוכו ר' שעות. צ"ל כ"ד שעות שם ע"ד שי' אחרונה להתיר ניצוק וכו'. צ"ל הואיל וכבר נתבטלו המים וכו'. והאי דקאמר הואיל וכבר נתבטלו המים וכו' לא מפני מעוטן
דף כ"א ע"א שי' ל"א תי' נתונה. צ"ל נתנגב שם ע"ב שי' י"ג הפנוי כדי לכתוב. צ"ל הפנוי בסוף השיטה כדי לכתוב שם ע"ג שי' ח"י צריך למחוק תיבת תליה שם שי' כ"ט תי' להתחזק. צ"ל להתרחק שם ע"ד שי' כ"ד תי' הוא. צ"ל הו"ל דף כ"ב ע"ב שי' כ"ב תי' לו. צ"ל לנו שם שי' ל"ד תי' שלב. צ"ל שלה שם שי' ל"ח דיא. צ"ל היא שם שי' מ"ח לפסוק. צ"ל לפסול שם ע"ג שי' ל"ח בש"ע סי' רע"ו. צ"ל בי"ד סי' רע"ו שם ע"ד שי' כ"א דף ס"א. צ"ל דף ע"א
דף כ"ה ע"ג שי' מ"ה אמר לו מפני שהייתי. צ"ל א"ל למה פניך מוריקות א"ל מפני שהייתי
דף כ"ו ע"א שי' י"א וכן הדין. צ"ל לפניו שמזכיר בה ר"ח וכן הדין:
שם שי' כ"ט ד' אמות אפי'. צ"ל ד' אמות מותר אפי' שם ע"ג שי' מ"ג סעיף כ"ה. צ"ל סעיף נ"ה שם ע"ד שי' נ"ב ס"ק ח'. צ"ל ס"ק ט' שם שי' נ"ו תי' מחסנות. צ"ל מחסרות
דף כ"ז ע"א שי' ג' לרקות ס"ת אחריתי. צ"ל לדחות. ס"ת מקמי ס"ת אחריתי שם שי' מ"ט תי' קסור. צ"ל אסור שם ע"ב שי' ב' יריעה בת ד' דפים מהן. צ"ל יריעה בת ד' דפין שנפסלו ב' דפים מהן
דף כ"ז ע"ב שיטה ה' עמ"ש מרן שאין עושים. צ"ל עמ"ש מרן בי"ד סי' רע"ב שאין עושים
דף כ"ח ע"א שי' י"ג ובט"ז שם ס"ק י"ה. צ"ל ובט"ז שם ס"ק י"ח שם שי' י"ח סי' י"ט דתבשיל. צ"ל סי' י"ד אות ע"ד התבשיל
דף כ"ח ע"ב שי' ל' בר"ה סי' ש"ז. צ"ל ברכי יוסף סי' ש"ז שם שי' ל"ג עיין בר"ה. צ"ל עיין ברכי יוסף שם ע"ג שי' א' סי' ג'. צ"ל סי' י"ג שם שי' ד' תי' ההילוך. צ"ל הרילוך' שם ע"ד שי' ל"ה תי' מגריליי. צ"ל מגרילין שם שי' ן' כן פסק בי"ד. צ"ל כן פסק בנקה"כ בי"ד שם שי' נ"א ח"ב סי' פ"א ועיין בס' שדה הארץ. צ"ל ח"ב סי' פ"ח ועיין להרב מ"א א"ח ר"ס ש"ע ובספר ברכי יוסף כ' דמותב לנקותם מן הצואה מלחותכם על ידי גוי ועיין בס' שדה הארץ שם שי' נ"ב סי פ"ח וכ"ט. צ"ל סי' פ"ח ופ"ט
דף פ"ט ע"ב שי' מ"ט ברכ"י סי' הנז' ס"ט. צ"ל ברכ"י סי' הנז' ס"ט ועיין פר"ח סי' תצ"ו שם ע"ג שי' יו"ד תי' שנ"ד. צ"ל סעיף כ"ד
דף ל"ב ע"א שי' ו' יש בו בשול גוים. צ"ל יש בו משום בשולי גוים שם ע"ד שי' ל' יש בהם. צ"ל יש בהם משום
דף ל"ג ע"ד שי' כ"ט שם דבגמ'. צ"ל שם דכיון דבגמ' מ'
דף ל"ד ע"ד שי' ה' לכתחילה אף אם נפגמו צ"ל לכתחי' ולא דמי לכלים של גוים דאסור להשתמש בהם לכתחילה
דף ל"ד שי' מ"ו אם אין בה שנוי חותם. צ"ל אם אין בה שנוי הוי חותם
דף ל"ה ע"א שי' ו' תי' בא'. צ"ל כי אם שם שי' כ"ב תי' נ"ל. צ"ל כל שם ע"ב שי' ה' ודימה הרב זה. צ"ל ודימה הרב דין זה שם שי' כ"ו תי' הצריכים. צ"ל הצריכם שם שי' כ"ט באלו יש ס"ס. צ"ל באלו יש בו ספק ספקא שם ע"ד שי' ך' שהוא מרבני. צ"ל שהוא מוסמך מרבני שם שי' כ"ו מדקדק בחשבון. צ"ל מדקדק על עצמו בחשבון שם שי' ל"ג מפני כך כתב. צ"ל מפני כך שהרי כתב
דף ל"ו ע"א שי' כ"ז לומר הוא. צ"ל לומר מותר הוא שם ע"ב שי' יו"ד אות ט"ז. צ"ל אות ט"ו שם שי' כ"ג באים שבשעה. צ"ל באים עדים שבשעה שם שי' כ"ז תי' ולא. צ"ל אלא שם ע"ד סי' נ"ז ודאי שמנונית אין לאסור. צ"ל ודאי שמנונית עליה אין לאסור
דף ל"ז ע"ד שי' כ"ח תי' שם. צ"ל שום דף ל"ח ע"ד שי' י"ג תי' אבילו. צ"ל אפילו שם שי' ט"ו תי' שהם. צ"ל שאם שם שי' כ"ט אף בצמוקים בעינן. צ"ל אף בצימוקים אא"כ המשיך וכו' ע"כ. נמצא שהבין מרן כפשוטן של דברים דגם בצימוקים בעינן שם שי' מ"ה חשוב יין שישלה. צ"ל חשוב יין עד שישלה שם שי' אחרונה תי' דעל. צ"ל דמי
דף ט"ל ע"ב שי' ח"י תי' ביין. צ"ל בין שם שי' כ"ו עד שיתנו כל כחם. צ"ל עד שיתנו הצימוקים כל כחם שם שי' כ"ח תי' ומצא. צ"ל נמצא שם שי' מ"ו בכל הני רבוותא שום פקפוק. צ"ל ככל הני רבוותא בלי שום פקפוק
דף ט"ל ע"ג שי' ג' משך הגוי כוס. צ"ל משך הגוי ממנו כוס שם שי' ט"ו תי' שם. צ"ל שום שם ע"ד שי' ב' שמושך. צ"ל שמה שמושך שם שי' נ"ג תי' כששהה. צ"ל כששרה
דף מ' ע"א שי' ל' שרויים. צ"ל שרויים במים שם שי' נ"ג כמ"ש רש"י. צ"ל כמ"ש כ"ש שם ע"ג שי' מ"ד אבל שנודע. צ"ל אבל מי שנודע שם ע"ד שי' ט"ו תי' הרי. צ"ל הכי
דף מ"א ע"ב שי' ל"ד תי' גם. צ"ל רק שם ע"ד שי' ב' שלא בכוונה דמותר. צ"ל שלא בכוונה והדר הוי מגע ע"י דבר אחר שלא בכוונה דמותר שם שי' כ"ד כמ"ש אח"ך. צ"ל כמ"ש אחר שם שי' מ"ו לזמן ג"ח בא ראובן. צ"ל לזמן ג"ח ואחר עבור שלשה חדשים בא ראובן
דף מ"ב ע"א שי' נ"ג בזה דאסרי. צ"ל בזה הוא דאסרי שם ע"ג שי' כ"ו אדעתיה שווי המקח. צ"ל אדעתיה שזה הוא שווי המקח שם ע"ד שי' ן' זמן הראשון אלא. צ"ל זמן הראשון ר"ל דבין כך ובין כך ודאי שאינו יכול לגבות אלא כפי הפסיקא של זמן הראשון שם שי' נ"ג שאינו יכול לתובעו. צ"ל שאינו יכול לגבות י"ב אחר הזמן אבל כשהדבר תלוי ברצון הלוקח אינו יכול לתובעו
דף מ"ג ע"א שי' ל"ו להם שערים. צ"ל להם ב' שערים שם ע"ג שי' ן' תי' ראה. צ"ל רצה שם ע"ד שי' ל"ב תי' מעות. צ"ל ממון שם שי' ל"ח דבב"י ז"ל דבשתיקה. צ"ל דבב"י ז"ל כתב דבשתיקה שם שי' מ"ג קים לי כיון דאמר. צ"ל קים לי כמאן דאמר
דף מ"ד ע"א שי' נ"א תי' שהיב. צ"ל שהיה שם ע"ב שי' ד' תי' יהיה צ"ל היה שם שי' ז' תי' או. צ"ל אז שם שי' ח' תי' אין. צ"ל ואין שם שי' כ"ח לאחר זה. צ"ל לאחר זמן שם שי' מ"ח תי' לגבות. צ"ל לנכות שם ע"ג שי' כ"א תי' לגבות. צ"ל לנכות שם ע"ד שי' כ"ח תי' ושמחה. צ"ל ושמטה
דף מ"ה ע"א שי' כ"ג הג' חדשים במושלם. צ"ל הג' חדשים הסך במושלם שם שי' ן' דאין למנהג. צ"ל דאין חוששין למנהג שם ע"ב שי' ה' תי' וכו'. צ"ל פירש שם שי' ל"ג תי' התם. צ"ל ההם שם שי' ל"ח שמעולם נמכר. צ"ל שמעולם לא נמכר שם שי' מ"ד ידועה ושניהם. צ"ל ידועה כפלפל ושעוה ושניהם שם שי' מ"ט תי' ועיין. צ"ל ומרן שם ע"ג שי' כ"ח ומה דבש"ע. צ"ל ומה גם דבש"ע שם שי' ל"ה תי' כבב. צ"ל כבר שם שי' ן' תי' מסכים. צ"ל מוסכם שם שי' נ"ז תי' וכו'. צ"ל וסבר שם ע"ד שי' יו"ד בכך וכך וכו' ע"כ. צ"ל בכך וכך ולזמן בכך וכך וכו' ע"כ שם שי' ל' ג"כ נפילה ושריפה. צ"ל ג"כ לענין נפילה ושריפה שם שי' ל"ה בדידה שהלוה. צ"ל בדידה שאף שהלוה
דף מ"ו ע"א שי' ל"ב תי' דגנבה. צ"ל בגנבה שם שי' מ"א על אחריות. צ"ל על משכנתא דסורא הוא על אחריות שם שי' מ"ד תי' דון. צ"ל דוק שם ע"ב שי' י"ו דוקא טרפה. צ"ל דוקא לגבי אם טרפה
דף מ"ז ע"ב שי' ל"ח תי' יהיה. צ"ל היה שם שי' מ' תי' לו'. צ"ל לוי שם שי' נ"א תי' כשלוי. צ"ל כשלו שם ע"ג שי' ל"ט שנו"ק במשכנתא. צ"ל שנו"ק ממנו כמשכנתא דסורא שם שי' מ"ט כ"א שעליו. צ"ל כ"א בבנין שעליו שם ע"ד שי' ה' תי' פסק. צ"ל ופסקו שם שי' ז' תי' המש'. צ"ל המס שם שי' כ"ד לזכות המלוה לפרוע. צ"ל לזכות הלוה לכן חייב הלוה לפרוע שם שי' כ"ט שגובה הוא. צ"ל שגובה הגוי הוא שם שי' מ"ג הלוה לפרוע. צ"ל הלוה והמה שנותנים הוא בשביל גוף הקרקע. לכן חייב הלוה לפרוע שם שי' נ"ה חי' במה. צ"ל בע"ה
דף מ"ח ע"א שי' נ"ב ש"ך דאיכא. צ"ל ש"ך כתב דהיכא שם שי' נ"ה במעוז הרבנים. צ"ל במעוז הוראת הרבנים שם ע"ב שי' י"ב ספקא מותר. צ"ל ספקא דרבנן מותר שם שי' אחרונה תי' שכיון. צ"ל וכיון
דף מ"ח ע"ג שי' א' תי' אזלינן. צ"ל הדין שם שי' ז' אלא בההיא. צ"ל אלא דוקא בההיא שם שי' ל"ב אין לו שהרי הוכחנו דראוי. צ"ל אין לו חלות שהרי הוכחנו דלצד שנאמר דראוי
דף מ"ט ע"א שי' י"ג הגם שנכנס. צ"ל הגם שמה שנכנס שם שי' כ"ו מים בתוכן. צ"ל לאגור לתוכן מים שם שי' מ"ה נראה שהראש. צ"ל נראה שכיון שהראש שם ע"ב שי' י"א הרי שהביא. צ"ל שהרי הביא שם שי' ך' תי' כמ"א. צ"ל כמ"ש שם שי' ט"ל כתר' שמא. צ"ל כתר' הוא שמא שם ע"ג שי' י"ז מוכחת שלא. צ"ל מוכחת עליהם שלא שם שי' כ"ט שמקבלת. צ"ל שמקלח שם שי' ל"ה שהרי הפסול. צ"ל שהרי טעם הפסול שם ע"ד שי' כ"ו טמאה עד. צ"ל טמאה רק עד שם שי' נ"ג דמיירי בהרגשה. צ"ל דמיירי דוקא בהרגשה
דף ן' ע"א שי' י"ט נפילה שהפילה. צ"ל נפילה דהיינו שהפילה שם שי' כ"ו לידה הויא. צ"ל לידה הוא דאי לידה הויא שם שי' ל"ד תי' וציה. צ"ל והיה שם שי' אחרונה והכי. צ"ל והרי שם ע"ב שי' כ' מראה דם. צ"ל מראה טהור אם היה מצד השני מראה דם שם שי' ל"ח טהרה ולא. צ"ל טהרה דהגע עצמך שלא בדקה כלל רק פעם אחת עדין הוא בחזקת טהרה שם ע"ג שי' ט' ולא היש אומרים. צ"ל ולא דברי היש אומרים שם ע"ד שי' י"ו שכתב בכתב. צ"ל שכתב ראובן בכתב שם שי' ך' תי' לשלם. צ"ל לקיים שם שי' ט"ל מפורש שהקדיש. צ"ל מפורש בכתב שהקדיש שם שי' מ"ב דעתו חייבים. צ"ל דעתו היו חייבים
דף ן' ע"ד שי' נ"ו אותם ינתן. צ"ל אותם אלא ינתן
דף נ"א ע"א שי' ו' ממון שאין לו. צ"ל ממון שיש לו שם שי' מ"ו ומטעמא דלא. צ"ל ומטעמא דמלתא דלא דף נ"א ע"א שי' נ"ג דעמייהו להלכה. צ"ל דעמייהו ספסקו להלכה שם ע"ג שי' ט' בהלואתו מצוה לפדותו. צ"ל בהלואתו פעם א' וב' ומצוה לפדותן וכו' ע"כ. הרי מבואר שאפי' אין כאן שביה רק אסרוהו בהלואתו. מצוה לפדותו שם שי' ל"ז מלתא לומר. צ"ל מלת או לומר שם ע"ד שי' מ' בחול והוא. צ"ל בחול ושבת והוא
דף נ"ב ע"א שי' י"ז הרשב"א בב"י. צ"ל הרשב"א שהביא בב"י שם ע"ב שי' נ' ממנו כל. צ"ל ממנו ואפי' אם יעסוק במלאכה יוציא ממנו כל שם ע"ד שי' א' מוכרו לפרוע. צ"ל מוכרו חייב לפרוע שם שי' י"ו תי' בעזרו. צ"ל בעירו.
דף נ"ט ע"ב שי' י"ט השותפות על. צ"ל השותפות הוא על מלאכת שם שי' ל"ו תי' שבות. צ"ל שבת שם ע"ג שי' מ"ז תי' דבעלמא. צ"ל דבסתמא שם ע"ד שי' י"ז למיחש וכו'. צ"ל למיחש לחלוף וכו' שם שי' ך ח"ב. צ"ל ח"א שם שי' נ"ג תי' יש. צ"ל ישראל
דף ס' ע"ג שי' ך' תי' מגבינה. צ"ל מגנבה שם שי' ט"ל הדין הריב"ל. צ"ל הדין העלה הריב"ל שם ע"ד שי' י"ו לרת' דאין צריך. צ"ל לר"ת שפסק דאין צריך
דף ס"א ע"ב שי' י"ב וכ"ש לבניו. צ"ל ור"ש לבניו שם שי' י"ט תי' כזה. צ"ל בזה שם שי' ל"ז דאין בטרפות. צ"ל דאין לך בטרפות שם ע"ג שי' מ' תי' שאינו. צ"ל שאני
דף ס"ב ע"א שי' ל"ד וכן פסק בפי' ת"ח. צ"ל וכן פסק בפי' בספר ת"ח שם שי' נ"ב תי' וקדומה. צ"ל וקרומה שם ע"כ שי' ז' תי' כח. צ"ל בעלי חיים שם שי' י"ו היינו שום בדיקה. צ"ל היינו דאין צריך שום בדיקה ץ שם שי' כ"א תי' בדקה. צ"ל בדיקה שם ע"ג שי' ז' תי' וב"ד. צ"ל וכ"ד שם שי' ט' תי' בדברי. צ"ל כדברי שם שי' י"ב אם יש לחות. צ"ל אם יש בהם לחות שם שי' ל"ז תי' ממביאים צ"ל שמביאים שם שי' ט"ל העושים הגבינות והביא. צ"ל העושים הגבינות ומביאים הגוים בידם כתב מהענין של הגבינות והביא ץ שם שי' מ"ב תי' חותמות. צ"ל חתומות שם שי' מ"ט תי' מהרימ"ע. צ"ל מהרימ"ט שם ע"ד שי' כ"ד וכ"כ הרב הלבוש. צ"ל וכ"כ הרב מהריק"ש בספר ערך לחם על דין זה של מרן יעו"ש. וכ"כ הרב הלבוש שם שי' מ"ח חי' חגי. צ"ל סגי שם שי' ן' מאיש יהודי אצלנו. צ"ל מאיש יהודי ידוע אצלנו
דף ס"ג ע"א שי' יו"ד גבינה אע"פ. צ"ל שגבינה זו היא נעשה בכשרות והם כו"כ לסמוך על עדות זו אע"פ שם ע"ב שי' ד' תי' ס"ד. צ"ל ת"הר שם שי' י"ט למתלי להקל. צ"ל למתלי תלינן להקל שם ע"ג שי' ג' נשאר כעובי. צ"ל נשאר תחתיו כעובי שם שי' ט"ו ואם אינו נשאר. צ"ל ואם אינו מפולש אם נשאר שם ע"ג שי' כ"ו כל עיקר וטעמם. צ"ל הרי כל עיקר טעמם שם שי' ל"ב עובי דינ"ז בצר העליון. צ"ל עובי דינ"ז אם הוא דוקא תחתיו בצד הנסתר הדבוק לכרס או אפי' בצד העליון שם שי' מ"ג תי' כזה. צ"ל בזה שם שי' מ"ד תי' הכשר. צ"ל הבשר שם שי' נ"ב זלה"ה ואע"ג. צ"ל זלה"ה ויש מהרבנים סוברים דבמים בטחול לא בעינן שיור וכפשט לשון מור"ם בהגה דאם הבשר סביבו שלש כשר ואע"ג שם ע"ד שי' ח' ס"ק כ'. צ"ל ס"ק ב'
דף ס"ד ע"א שי' י"א תי' שתיה. צ"ל שהיה שם שי' נ"ג תהיה מצד. צ"ל תהיה מתפרקת מצד שם ע"ב שי' ב' שאם היתה מתפרקת. צ"ל שאם היתה באה מהריאה היתה מתפרקת שם שי' ל"א מחמת הדופן. צ"ל מחמת הריאה כמו מחמת הדופן שם ע"ג שי' ל"ו תי' מתא. צ"ל מתי שם שי' מ"ז לא א אמרו סופו ליסתר. צ"ל לא אמרו סופו לינתק אלא סופו ליסתר שם ע"ד שי' א' תי' דהיינו. צ"ל דהיתה שם שי' מ' תי' דמסתרבא. צ"ל דמסתרבא דף ס"ה ע"א שי' ל"ו סי' ל"ח. צ"ל ל"ז שם ע"ב שי' כ"ט אם לא יצא השבר. צ"ל אם יצא השבר שם ע"ג שי' נ"ה רלהרש"ך. צ"ל אלא דלהרש"ך דף ס"ו ע"א שי' נ"ד ומ"מ נהגו. צ"ל ומ"מ כבר נהגו שם ע"ב שי' ד' תי' דק"ז. צ"ל ק"ז שם שי' ו' תי' ג"כ. צ"ל נ"ב שם ע"ג שי' כ"ו תי' ששברים. צ"ל ששוכבים שם שי' מ"א אטו כשנתקשרו. צ"ל אטו מפני שנתקשרו שם שי' מ"ו הדרא ויתקשרו. צ"ל הדרא בריא ויתקשרו שם שי' ן' שלא עו"ב. צ"ל שלא היה עו"ב שם ע"ד שי' א' שלא עו"ב. צ"ל שלא היה ע"וב שם שי' ח' קרינן שפיר. צ"ל קרינן ביה שפיר שם שי' מ"ה תי' ובדברי. צ"ל וכדברי
דף ס"ז ע"א שי' מ' השבירה יצא. צ"ל השבירה וכיון שבשעת השבירה יצא
דף ס"ח ע"א שי' נ"ו וס"ל. צ"ל וז"ל שם ע"ב שי' ח' תנז'. צ"ל הנז' שם ע"ד שי' יו"ד שפירות הו"ל. צ"ל שפירות הללו הו"ל שם שי' כ"ד ק' פרחים לנצרי. צ"ל ק' פרחים לנצח מרי שנה
דף ס"ט ע"א שי' ן' תי' על. צ"ל ש"ל שם שי' הנז' תי' העלה. צ"ל העולה שם ע"ב שי' ל"ג תי' בשל. צ"ל בעל שם שי' ן' חלק המלוה. צ"ל חלק הפקדון בשט"ו דהיינו שתות של כל הריוח ובהצטרפות מחצית הריוח של חלק המלוה שם ע"ר שי' מ"ז במשבנה מוחזקת הויא. צ"ל אבל אינה מוחזקת הויא
דף ע' ע"א שי' נ"א אינם קונות. צ"ל אינם נקנות שם שי' נ"ו משכונה דלא. צ"ל משכונה משום דלא שם ע"ב שי' ל"ז על החלק. צ"ל כל החלק שם שי' מ' סלקו עצמי. צ"ל סלקתי עצמי שם ע"ג שי' כ"א ראובן לוקח. צ"ל ראובן לקח דף ע' ע"ג שי' ל"ג שאין קרקט. צ"ל שאין לו קרקע שם שי' מ"א ואין ללוי. צ"ל ואין לאלמנה שם ש"י מ"ח תי' ליתא. צ"ל לתא שם ע"ד שי' ל"ג ולההיא. צ"ל לההיא שם שי' ן' מ"ש בע"ה. צ"ל משכנתא דסורא שהרי היתה משכו' בע"ה שם סי' נ"ה שיקבל. צ"ל שקבל דף ע"א ע"א שי' י"ג שהממושכן צ"ל שהממשכן שם שי' ל"ג שחייב לו. צ"ל שחייב לוי שם שי' ל"ה תי' השות. צ"ל השוכר שם ע"ג שי' ט"ו אשר משכן. צ"ל אשר ימשכן שם שי' כ"ז שהמכירה שממשכן. צ"ל שהמכירה שמכר הממשכן שם שי' ל"ה ובשכירות. צ"ל והשכירות שם שי' מ"ח חצר שהרי. צ"ל חצר זו שהרי
דף ע"ב ע"א שי' כ"ה שיפסק. צ"ל שפסק שם שי' ל"ו בי"א. צ"ל כי"א שם ע"ב שי' א' ר"ק אמרו. צ"ל ר"ק שלא אמרו שם שי' ט"ל רבינו. צ"ל רבם שם שי' מ' תי' חולק. צ"ל חילק שם שי' מ"ד ואזלי. צ"ל ואולי שם ע"ג שי' כ"ה תי' שיאמר. צ"ל שישאר שם שי' כ"ו תי' ממשנה צ"ל ממשכנה שם שי' נ"ב אינה כשממשכן. צ"ל אינה אלא כשממשכן שם שי' נ"ד תי' בני. צ"ל בנו
דף ע"ג ע"א שי' א' תי' בכלל. צ"ל בכללו שם שי' י"ו הריט"א. צ"ל הריטב"א שם שי' נ"ה דלאו ר"ק היא כי אפסקיה. צ"ל דלאו רק היא דאי רק היא כי אפסקיה שם שי' נ"ו לאפוקי מרן. צ"ל לאפוקי מרבית קצוצה שם ע"כ שי' ל"א ריטב"א דכי אפסקיה. צ"ל ריטב"א שהביא בבד"ה דכי אפסקיה שם ע"ג שי' כ"ט במ"ש. צ"ל כמשכנתא שם שי' נ"א תי' אמר. צ"ל יאמר שם ע"ד שי' יו"ד חי' טעה. צ"ל יטעה שם שי' כ"ג תי' ב"י. צ"ל כ"י שם שי' כ"ה תי' הרי. צ"ל הוי שם שי' מ"ט שיש קצת. צ"ל שיש בו קצת שם שי' נ"ד תי' התלו. צ"ל התלוי שם שי' נ"ו בדין. צ"ל כדין
דף ע"ד ע"א שי' ט"ו תי' פריץ. צ"ל פרוץ שם שי' ל' תי' לטמון. צ"ל לטמיון שם שי' ל"ו תי' גבו. צ"ל יגבו שם שי' נ"א ק' מתקאלים היא לערך. צ"ל ק' מתקאלים והנכוי הוא איסר א"כ קדימה שכירות של ק' מתקאלים היא לערך שם ע"ג שי' ט"ו תי' בעין. צ"ל בענין שם שי' מ"ח תי' דאפקיה. צ"ל דאפסקיה דף ע"ה ע"א שי' נ"ב תי' עבר. צ"ל מכר שם ע"כ שי' כ"א תי' בדברי. צ"ל בספרי שם שי' ל"ד אליבא דרש"י דס"ל דהוי א"ר. צ"ל אליבא דרש"י דס"ל דהוי ר"ק דאי אליבא דמאן דס"ל דהוי א"ר למה לי וכו' שם שי' מ"ז תי' אס"ד. צ"ל סי' קס"ד שם שי' נ"ה תי' פריכנא. צ"ל כרבינא שם ע"ג שי' א' תי' ברשאי. צ"ל נרשאי שם שי' כ"ח תי' דבעינן. צ"ל דבענין שם שי' ל"ה הרב וז"ל. צ"ל הרב אח"ך וז"ל שם ע"ד שי' ל"ה תי' אף. צ"ל אך. ותי' בפי'. צ"ל כפי שם שי' אחרונה תי' המכו'. צ"ל המשכונה
דף ע"ו ע"א שי' כ"ו תי' מהלואה. צ"ל ההלואה שם סי' ט"ל דהא המשכנתא. צ"ל בשטר המשכנתא שם ע"ב שי' ל"ג ואפשר לומר דנוהגים. צ"ל ואפשר לומר מ"ש דנוהגים שם שי' ל"ו לענין בית אין ר"ק. צ"ל לענין בית אין בו ר"ק שם שי' מ"א תי' בי'. צ"ל פי' שם שי' מ"ג עמ"ש מרן. צ"ל עמ"ש שם מרן שם ע"ג שי' כ"ד תי' עצמו. צ"ל עמו שם שי' כ"ה תי' המפרשים. צ"ל המרשים. שם ע"ד. שי' ב' קי' שהיה. צ"ל שיהיה שם שי' ד' לאפוקי משכנתא דאף. צ"ל לאפוקי משכנתא דסורא דאף שם שי' י"ב שאדם שכרו. צ"ל שאדם אחר שכרו שם שי' כ"א התנה תחילה וכו' ואפי'. צ"ל התנה תחילה וכאן התנה תחילה וכו' ואפי' שם שי' כ"ה דבריו דמ"ש. צ"ל דבריו כתב דמ"ש שם שי' כ"ח אדם אחר ואפי'. צ"ל אדם אחר אלא שאותו אחר שכרו לעצמו. אח"ך שכרו הלוה מאותו אחר ואפי'
דף ע"ז ע"א שי' ד' אם אחר. צ"ל אם אותו אחר שם שי' י"ג אין בית מיחוש. צ"ל אין כאן בית מיחוש שם שי' כ"ו וז"ל זכינו. צ"ל וז"ל א"כ זכינו שם שי' כ"ט אלא הערמת. צ"ל אלא או הערמה שם שי' מ"ג תי' לבא. צ"ל ליכא שם ע"ג שי' ל"ג תי' בוה. צ"ל בזה שם ע"ד שי' יו"ד דכ"ע. צ"ל דבעינן שם באותה שיטה שהחזיק בה המלוה אף שיר. צ"ל שהחזיק בה המלוה. ואם לא החזיק בה המלוה אף שיד שם שי' מ"ו שהביא הריטב"א. צ"ל שהביא דברי הריטב"א שם שי' ן' תי' דאפקיה. צ"ל דאפסקיה שם שי' נ"ג קשה דאשתמיט. צ"ל קשה דאיך אישטמיט
דף ע"ח ע"א שי' יו"ד קי' ללוה. צ"ל ללא שם ע"ג שי' כ"ו יין עשר חביות. צ"ל יין. וקנה לו יין עשר חביות שם שי' ל"א בחותם עדות. צ"ל בחותם וכתב עדות שם ע"ד שי' נ"ה בסי' קי"ל. צ"ל בסי' ק"ל
דף ע"ט ע"א שי' י"ו הפיכת פי הנאד חב"ח. צ"ל הפיכת פי הנאד הוי חב"ח שם שי' כ"א ודומה. צ"ל ודימה שם ע"ב שי' א' הנסתרים. צ"ל הנסרים שם ע"ג שי' כ"ו שבתקלקל. צ"ל שנתקלקל שם ע"ד שי' ך' השומן. צ"ל רשומן שם שי' ל"ה בסי' קנ"ר. צ"ל בסי' קכ"ר
דף פ' ע"א שי' י"ב תי' קל"ה. צ"ל ק"ל שם סי' ט"ו תי' תפייה. צ"ל חפירה שם שי' ך' תי' דתפירת. צ"ל דהפיכת שם שי' כ"ג תי' בסתם. צ"ל בחותם שם ע"ב שי' י"ג תי' בהכרעת. צ"ל בהכרעת שם שי' י"ט תי' ושכ"ב. ושכן כתב שם ע"ג שי' מ"א מאד יכול. צ"ל מאד בקל יכול שם שי' אחרונה תי' שהמנה. צ"ל שהמנהג שם ע"ד שי' מ"ט במקודם יורה. צ"ל במקורם יורה דף פ"ה ע"ב סי' י"ו דאינו אלא. צ"ל דאינו בולע אלא. שם שי' מ"ד וביין יותר. צ"ל ביין ויותר שם שי' נ"ו תי' פרט. צ"ל פשט שם ע"ג שי' ח' אי' נבלע. צ"ל אינו נבלע שם שי' כ"ה תי' פסק. צ"ל פרק שם שי' כ"ט שביתת שם טוב. צ"ל שביתת יום טוב שם ע"ד שי' ל"ז תי' במינו. צ"ל במנוי שם שי' ט"ל תי' נמרין. צ"ל נמרץ
דף פ"ו ע"א שי' ל"ד תי' דחביות. צ"ל החביות שם שי' מ"ט תי' דהוא. צ"ל ההוא שם שי' נ"ג תי' מדין. צ"ל מהן שם אבל חדא. צ"ל אכל חדא שם ע"ב שי' ב' ס"ק ז'. צ"ל ס"ק ו' שם שי' ז' תי' כששכר. צ"ל כששכרו שם שי' י"ד ששכר חביות. צ"ל ששכר שאר חביות שם שי' ט"ו ששכר חבית. צ"ל ששכר אותו חבית שם שי' נ"ה ביין. צ"ל ביין נסך שם ע"ד שי' ג' תי' בעין. צ"ל כעין שם שי' כ"א במקח מעות. צ"ל במקח טעות שם שי' ל' תי' המים. צ"ל דמים שם שי' ל"ה תי' אסורו. צ"ל אסורא שם סי' מ' לשבורה. צ"ל לזבונה
דף פ"ט ע"א שי' כ"ז תי' בו. צ"ל עמו שם שי' כ"ח הרי זה מאבד. צ"ל הרי זה בחזקת מאבד שם ע"ב שי' כ"ו תי' נגע. צ"ל פגע שם ע"ג שי' י"ח תי' עליו. צ"ל עכ"ל שם ע"ד שי' מ"א תי' לפנות. צ"ל לפנותו שם שי' נ"ה תי' כחי. צ"ל בחי שם שי' ה' תי' בנד"ז. צ"ל כנד"ז דף צ' ע"א שי' ר' ואם כיון. צ"ל ואם כן כיון שם שי' ל"ח תי' שעל. צ"ל שכל
דף צ"א ע"ב שי' כ"ט תי' דקאמרו. צ"ל דאמרו שם שי' ט"ל בתחילת או ביום. צ"ל בתחילת הלילה או ביום שם ע"ג שי' י"ט תי' שוב. צ"ל שום שם שי' מ"ח ובדרך לא היה בדרך. צ"ל ובדרך לא היה והרי לא היה בדרך שם שי' מ"ט שעכבוהו. צ"ל שעכובו שם שי' נ"ג תי' הראשון. צ"ל בראשון שם ע"ד שי' מ"ה תי' שאינן. צ"ל שאינו
דף צ"ב ע"ד שי' ט"ו תי' מורם. צ"ל מרן שם שי' ל"ה תי' רנ"ח. צ"ל רכ"ח
דף צ"ה ע"ב שי' כ"ד ויש מקומות להם. צ"ל ויש מקומות שבוררים להם שם שי' מ"ט דט"ס. צ"ל דטובי העיר שם ע"ד סי' יו"ד תי' בלשון. צ"ל כלשון שם שי' י"ב אות ח'. צ"ל אות י"ח שם שי' כ"ג תי' שתבא. צ"ל שתהא
דף צ"ו ע"א שי' כ"ה מהם כשלשים. צ"ל מהם רק כשלשים שם ע"כ שי' כ"ג סי' נ"א. צ"ל סי' כ"ז שם ע"ג שי' ט' סי' ב'. צ"ל סי' י"ב שם שי' כ"ב אות ט'. צ"ל אות נ"ו שם שי' ל"ו תי' במה. צ"ל כמה שם ע"ד שי' כ"ו תי' הכא. צ"ל היכא דף צ"ז ע"ב שי' י"ו תי' הרשב"א. צ"ל הרשב"ש שם ע"ג שי' מ"ד תי' בעינן. צ"ל בענין שם ע"ד שי' ב' תי' וא"כ. צ"ל ואם שם שי' י"ו תי' מסיים. צ"ל מסים שם שי' ך' תי' דהסמו. צ"ל דהסכימו שם שי' ל"ו שפי' טובי העיר בחכמה. צ"ל שפי' טובי העיר הם ראשי העיר בחכמה שם שי' מ"ג טובי העיר לאו כל. צ"ל טובי העיר. אבל בלא הסכמת רוב בני העיר לאו כל
דף צ"ח ע"ב שי' כ"ה תי' ע"ז. צ"ל בע"ז שם ע"ג שי' ל"א תי' רח"ש. צ"ל נחש שם שי' מ"ב מטענת מוחל דבר. צ"ל מטענת מחילה ולא חשש כלל מטענת מוחל דבר שם ע"ד שי' י"ז ששלח לאמר. צ"ל ששלח לו לאמר
דף ק"א ע"א שי' כ"ח תי' הביצה. צ"ל הנוצה שם ע"ב שי' ל"ה ודוקא מפולש. צ"ל וכ"ש נחתך. אבל שאינו מפולש אם נשאר שם ע"ג שי' ב' דף ל"ז בש"ע נכתב בטעות. וצ"ל י"ד סי' מ"ו סעיף ו' שם שי' י"א אלא מחמת דחיישינן. צ"ל אלא מחמת הכרס דחיישינן שם שי' י"ב שמא יכנס הטחול בכרס. תי' הטחול מיותר
דף ק"ב ע"א שי' ג' תי' לקע"ה. צ"ל לקתה שם שי' מ"ה תי' שתמחול. צ"ל שימחול שם שי' מ"ו אל נא חטאת. צ"ל אל נא תשת עלינו חטאת שם ע"ד שי' ל' תי' בחוט. צ"ל כחוט
דף ק"ג ע"ד שי' כ"ב אם נסרכה הראשונה. צ"ל אם נסרכה האונה הראשונה
דף ק"ד ע"א שי' ל"ד תי' בדיעבד. צ"ל בדיעבד שם שי' ן' וכן הסכים. צ"ל וכן הסכים הפ"ת שם שם ע"ב שי' ד' תי' ס"ט. צ"ל סעיף י"ו שם שי' ט' תי' סי' ט'. צ"ל סי' י"ט שם שי' ל"א תי' קי"ח. צ"ל קי"א שם שי' ל"ג בחתי' התר ס'. צ"ל בחתיכת התר עם המים ס' שם שי' ל"ח לבשלו ולסננו. צ"ל לבשלו ולסננו כ"כ בס' מחזיק ברכה סי' פ"ד אות ח' וכ"כ בס' חקרי לב
דף ק"ז ע"א שי' מ"ה תי' סי"ד. צ"ל חי"ד
דף ק"ח ע"א שי' ו' תי' נתיחד. צ"ל יתיחד שם שי' ט"ו תי' והוא הדין. צ"ל והרב המגיד שם סי' כ"ו חלה הוא שפרסה. צ"ל חלה הוא או שחלתה היא או שפרסה נידה שם ע"ג שי' מ"ו בהתר לשון. צ"ל בהתר תלמיד חכם לשון שם ע"ד שי' כ"ד תי' בנדה. צ"ל כנדה דף ק"ט ע"א שי' ל"א תי' סקי"ק. צ"ל ס"ק י"א שם ע"ג שי' כ"ב תי' את"פ. צ"ל אע"פ
דף ק"י ע"ב שי' מ"ה תי' ואחריה. צ"ל ואמרה שם ע"ג שי' ן' תי' הנז'. צ"ל העדים הנז' שם ע"ד שי' ב' תי' טבת. צ"ל שבט שם שי' ל"ד תי' דפרוסי. צ"ל דכרוסי
דף קי"א ע"א שי' ן דנתרצית וכמ"ש. צ"ל דנתרצית להם ואף אם זרקתו אח"ך אפשר דחזרה בה ולא הוייא חזרה אחר דנתרצית וכמ"ש שם ע"ב שי' כ"ה לשם קדושין זרקתו. צ"ל לשם קדושין הי"ט שלא זרקה מיד והראיה שכשאמרו הבחורים שנתן לה לשם קדושין זרקתו שם שי' מ"ד תי' ג"כ. צ"ל ע"כ שם סי' נ"א תי' להו. צ"ל לאו דף קי"א ע"ב שי' נ"ג תי' הט"ז. צ"ל הטור שם שי' נ"ו תי' הד"מ. צ"ל הח"מ
דף קי"ב ע"א שי' כ"ו תי' וד"ה. צ"ל וה"ה שם ע"ג שי' ל"ה תי' לפי' א"ח כיון. צ"ל לפירוש אחרון שפי' מרן שם שי' נ"ה תי' דדבר. צ"ל מדבר
דף קי"ד ע"א שי' ל"א בסי' ס"ח. צ"ל בסי' י"ב ס"ח. שם ע"ג שי' מ"א תי' הבן פטור. צ"ל הבן אפ"ה פטור
דף קט"ו ע"ב שי' נ"ו תי' ראובן הנז'. צ"ל ראובן הנז' בחיי אשתו הנז' מכל הנכסים שם ע"ד שי' כ"א הו"ל מעיקרא. צ"ל הו"ל כאלו מעיקרא
דף קט"ז ע"ב שי' ל' הריב"ש סי' קי"א. צ"ל הרב ב"ש סי' קי"ח סק"ז שם שי' ל"ה תי' הרשב"ג. צ"ל הרשב"א שם שי' מ"ה תי' חובי. צ"ל חוב שם ע"ג שי' מ"ב שלא נתבטל. צ"ל שכיון שלא נתבטל שם ע"ד שי' י"ז תי' וכן. צ"ל יובן שם שי' ל"ד תי' שכתב. צ"ל ששניהם
דף קי"ז ע"ב שי' מ"ה לשנות ומיהו. צ"ל לשנות והלכך במקום שנהגו לכתוב והירושה כמנהג טוליטולה בודאי דאין בידה לשנות ומיהו שם ע"ג שי' כ"ב ז"ל של חדוש. צ"ל ז"ל דתקנה זו של חדוש שם ע"ד שי' ט' תי' לבי. צ"ל לפי שם שי' כ"ט למנהגנו בכתובה. צ"ל למנהגנו שכותבין בכתובה
דף קי"ח ע"ג שי' ט"ל מנדין אותו. צ"ל ואם נפרע שלא בשבועה מנדין אותו
דף ק"ך ע"ב שי' ד' להוציא ג"כ. צ"ל להוציא נצ"ב ג"כ שם שי' מ"ט ולא היה דן. צ"ל ולא היה דן שתיטול אלא בלאות שם ע"ג שי' מ"ז נתינת לכוף. צ"ל נתינת טעם לכוף
דף קכ"ג ע"ד שי' ו' תי' הכריעו. צ"ל הפקיעו
דף קכ"ה ע"ד שי' י"ב תי' הכתיבה. צ"ל הבתולה
דף קכ"ח ע"ג שי' מ"ד תי' טענה. צ"ל טעה
דף קל"ג ע"ג שי' ל"ה תי' ואולי. צ"ל וחולי
דף קל"ו ע"ב שי' ב' הנטען לא תצא. צ"ל הנטען תצא שם שי' ך' זקנים מרשיליא. צ"ל זקנים בהקדמה מרשיליא שם שי' נ"ג תי' שוכב. צ"ל יושב
דף קל"ז ע"ד שי' מ"ב ת' ראיה. צ"ל ראינו
דף קל"ח ע"ב שי' ן' תי' דבנ"ד. צ"ל דבג"ד שם ע"ג שי' א' תי' חולק. צ"ל חילק שם ע"ד שי' ל' תי' התורה. צ"ל התורף
דף ק"מ ע"א שי' מ"ט תי' למ"ד. צ"ל לע"ד
דף קמ"ב ע"א שי' מ"ח תי' ניפק. צ"ל ניתן שם ע"ג שי' כ"ח תי' העדים. צ"ל הב"ד
דף קמ"ג ע"א שי' י"ב תי' כמ"ש. צ"ל דמ"ש
דף קמ"ד ע"א שיטה ל"ד האחרונים שהוי"ו. צ"ל האחרונים שהו"יו צריך שתהיה ארכה ב' קולמוסים א"כ לפי ערך זה שהו"ו זו של הגט ארוכה ביותר דף קמ"ו ע"ב שי' ל"ז תי' בתורה. צ"ל בצורה שם ע"ד שי' כ"ה יכתוב בה וכו'. צ"ל יכתוב בה ודן וכו' שם שי' ל"א תי' הגט. צ"ל הנני שם שי' ל"ג ופי כפי. צ"ל ופיו כפי שם שי' ז' הכתוב לחיים לפ"ק. צ"ל הכתוב לחיים לפמ"ה
דף קמ"ז ע"א שי' ג' תי' ס"ד. צ"ל ס"ק שם שי' ד' ג"כ בסי' קנ"ד בס' הגט. צ"ל ג"כ בס' הגט שם ע"ד שי' כ"ג השם הא' אבל הכא. צ"ל השם הא' בלשון דמתקרי כיון דאינו נקרא עכשיו בשם הראשון אבל הכא שם שי' אחרונה כותבין והביא. צ"ל כותבין אותו והביא
דף קמ"ח ע"ג שי' ה' השם אבל. צ"ל השם השני אבל
דף קמ"ט מספר הדף נכתב בטעות במקום קמ"ט כתוב קמ"א. וצ"ל קמ"ט. שם ע"א שי' י"ו קי' ר"ש. צ"ל כ"ש שם ע"ב שי' ל"ד לענין בטול. צ"ל לענין הכתיבה והשליחות אבל לענין הבטול
דף ק"ן ע"א שי' ב' במקום ושולח. צ"ל במקום א' ושולח שם שי' מ"ז סברת שהרי קבלו עליהם מאן דפוסל. צ"ל שהרי קבלו עליהם סברת מאן דפוסל
דף קנ"א ע"ג שי' י"ב קי' מותרים. צ"ל מיותרים שם שי' כ"ה ליד שלוחה מידך. צ"ל ליד שלוחה או שליח שלוחה מידך
דף קנ"ב ע"א שי' ל"א ובידו כ"וח. צ"ל ובידו גט כ"וח שם שי' נ"ו תי' להרבים. צ"ל להרבנים
דף קנ"ג ע"ד שי' ל' ראובן מהשבועה. צ"ל עם ראובן פטור ראובן מהשבועה
דף קנ"ד ע"א שי' כ"ו במדינה ועבר. צ"ל במדינה אחרת ועבר
דף קנ"ו ע"ד שי' י"ב כתוב בכל אופן. צ"ל כתוב מהחכם חבר עיר נר"ו ודאי שהיה כתוב בכל אופן
דף קנ"ז ע"ב שי' ל"ב אלא היה. צ"ל אלא שלא היה דף קנ"ט ע"ב סי' ז' ח' לענין ליכא פלוגתא. צ"ל לענין דינא ליכא פלוגתא
דף קס"א ע"ג סי' כ"ג תי' דמשמע. צ"ל כמשמע
דף קס"ד ע"ג שי' ל"ט תי' תנקי. צ"ל חנקי
דף קס"ה ע"א שי' י"ו ובגדים ותכשיטים. צ"ל ובגדים וכלי מתכות ואפי' כלי כסף שהם ברשותה ובביתה ובגדים ותכשיטים
דף קס"ו ע"ד שי' ד' שנשא הב' נמצא. צ"ל שנשא הב' נלב"ע ונמצאו לפנינו
דף קע"א ע"ב שי' ג' תי' בדק. צ"ל ברכת
דף קע"ג ע"א שי' י"ז יורשי מחצית. צ"ל יורשי האשה מחצית שם ע"ג שי' ל"ו תי' לנענוע. צ"ל לגעגוע שם ע"ד שי' ל"ג תי' ול"ג. צ"ל ולי נראה
דף קע"ד ע"א שי' נ"א בה שלא. צ"ל בה שנשבע שלא שם ע"ב שי' י"ז תי' כתב. צ"ל כתבו
דף קע"ה ע"ב שי' מ"א דשם משמות. צ"ל דשם שרה הוא משמות
דף קע"ו ע"א שי' כ"ה מאי דגבי. צ"ל מאי שנא דגבי שם שי' מ"ה לז' ששמו. צ"ל לז' אחד ששמו שם ע"ג שי' ז' המכונה וכן. צ"ל המכונה במקום שצריך לכתוב דמתקרי מלכתוב דמתקרי במקום שצריך לכתוב המכונה. וכן שם שי' ל"ד לכותבם ולכתוב. צ"ל לכותבם מ"מ טוב לכותבם ולכתוב שם ע"ד שי' ו' תי' כמש"ל. צ"ל תי' הכהן כמש"ל
דף קע"ז ע"א שי' ט"ו הלוי על. צ"ל הלוי קאי הלוי על שם שי' ל"ד כותבין הבן. צ"ל כותבין כנוי הבן דף קע"ח ע"ד שי' כ"ב בספוקייהו אמרינן. צ"ל בספוקייהו אבל היכא דידעינן דלא אמיד בנכסי ולא יכול למיקם בספוקייהו
דף קע"ח ע"ד שי' כ"ד תי' התוס'. צ"ל הפוסקים
דף קפ"ו ע"ד שי' אחרונה ההוא דבעא. צ"ל ההוא למכור דבעא
דף קפ"ז ע"ב סי' יו"ד תי' במלתא. צ"ל במל"ת שם ע"ד שי' ט' זהו היהודי שהיה. צ"ל זהו היהודי וכו' והם לא הזכירו כל אלו הסימנים שספר הקטן אלא זהו היהודי שהיה
דף קצ"ב ע"א סי' י"ב ועד מפי עד כמ"ש. צ"ל ועד מפי עד כשר כמ"ש שם סי' ל"ד שמת א"צ. צ"ל שמת ולא שמע מעד אחר שואלים אותו היאך ראה וכמה ידע שמת. אבל כשהעד אמר שמעתי מאחר שמת ולא אמר אני ראיתיו שמת א"צ
דף קצ"ד ע"ד שי' מ"ז תי' שטבעו. צ"ל שטען
דף קצ"ח ע"א שי' מ"ז שהיו מתים ואף. צ"ל שהיו מתים ועיין מכתב מאליהו בסוף הספר קונטריס עגונות סי' ב' אות ל"ז. ואף
דף קצ"ט ע"ב שי' ו' בטביעות עין לחודיה. צ"ל בטביעות עין לחודיה גם למדנו דלדברי המתירים בטביעות עין אין לחלק בין ראה הטביעה ללא ראה דבכל גוונא נאמן בטביעות עין לחודיה:
דף ר' ע"ב שי' י"ב תי' סוף סוף. צ"ל ספק ספקא
דף ר"ג ע"א שי' ט"ו תי' הא. צ"ל היא. שם ע"ב שי' י"ו תי' באלו. צ"ל כאילו. שם סי' מ' תי' יהיו. צ"ל היו שם ע"ג שי' ך' תי' ליה. צ"ל לה שם ע"ד שי' ל"ה תי' שבטלה. צ"ל שטבלה שם שי' מ"ז תי' בדיננו. צ"ל כדיננו:
דף ר"ד ע"א שי' י"ז תי' רס"א. צ"ל רס"ח שם ע"ב שי' ד' תי' לו בום. צ"ל ליבום שם ע"ד שי' יו"ד עלה סמיך. צ"ל עלה משמע דארישא שכתב ולא עלה סמיך
דף ר"ה ע"ב שי' א' תי' דקנסים. צ"ל דקנסינן שם שי' י"ג תי' שלשאת. צ"ל שנשאת
דף ר"ח ע"ב שי' כ"ה תי' כ"א. צ"ל כ"ש
דף ר"ט ע"ב שי' ה' תי' נחקרו. צ"ל נחקור
דף ר"י ע"ד שי' כ"ב על פני ואמר. צ"ל על פני המים ואמר שם שי' ל"ב והגוי עמהם. צ"ל והגוי שהיה עמהם
דף רי"ז ע"א שי' עשירית הכא מתוך. צ"ל הכא בנד"ד מתוך
דף רי"ח ע"א שי' שלא ישא אחרת. צ"ל שלא ישא אשה אחרת שם ע"ב שי' ג' של אות ט'. צ"ל של גט אות ט' שם ע"ג שי' י"ד וכל שום תנאי. צ"ל ובלי שום תנאי שם שי' נ"ג דברים נמשך. צ"ל דברים שבהתקיימם נמשך
דף רי"ט ע"א שי' ב' דברים הגורמים. צ"ל דברים שבהתקיימם גורמים שם ע"ב סוף שי' מ"ז סי' ק"ט. צ"ל סי' ק"ט ובשיטה ראשונה קצת יותר מחצי הגליון העליון. ויזהר שלא להכניס גגי הלמ"ד בתוך התיבות שבשיטה שלמעלה ולא רגל הנוני"ן למטה שם ע"ג שי' ח' שיכתוב יהוי. צ"ל שיכתוב די יהוי שם שי' כ"ב סי' קכ"ט. צ"ל קכ"ה
דף ר"ך ע"ב שי' ב' נותן גט. צ"ל נותן אתה גט שם שי' מ"א אלו יאמר. צ"ל אלו האחרונות יאמר שם ע"ג שי' עשירית שזה הוא אשר. צ"ל שזה הוא הגט שם סוף שי' ן' עכ"ל. צ"ל עכ"ל ועיין מ"ש מור"ם סי' קצ"ד בס' הגט סט"ו
סוף הספר