אור ברסלב
ויאמר יצחק חלק א לקוטי דינים חא"ה

ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד

לקוטי דינים חא"ה

לא חפצתי לקחתה

דינים נפרדים מחלק א"ה

א' בדין אשה שנסמית אם יכול לישא אשה אחרת עליה עיין מכתם לדוד סי' ח' דף קנ"ט בית יהודה דף מ"ג ועיין שמן רוקח סימן ל"ב בדין אשה שנשתטית ועיין כנ"הג הגהב"י סימן ב' אות ל"ה ול"ח ונ"ג:

ב' מי שנשא בתולה ואינה רוצה להזקק לו עיין הרשב"ש סימן מ"ה:

ג' אם מתו הבעל ואח"ך האשה עוד ג' ומים במיתת מגפה רח"ל וכיוצא יורשי האשה יורשים כתובתה אף שלא נשבעה פמ"א ח"ב סי' ס"ה:

ד' מי ששדך אשה וקודם הנשואין רוצה אבי הבת לעלות לא"י ולהוליך בתו עמו אם חייב בקנס עיין מהרימ"ט ח"א סי' קל"א:

ה' המקדש אשה בלא שדוכין תחלה מכין אותו מכת מרדות מרן ס"ס כ"ו:

ו' מי ששדך בתולה ונתעברה ממנו קודם החופה עיין שמש צדקה חא"ה ס"סי ה' לענין הכתובה וז' ברכות:

ז' מי שמתה אשתו ויש לו בן ורוצה אם אמו שיהיה הבן אצלה עיין הרדב"ז ח"א סי' קכ"ג:

ח' הבת אצל אמה אפי' נשאת סי' פ"ב ועיין ד"ן א"ה סי' כ"ה וסי' ל"ח וט"ל ומ' משפטי שמואל סי' צ' תשב"ץ ח"א סי' מ' והרדב"ז ח"א סי' רס"ג כתב שאם זינתה האם לא תשאר הבת אצלה וע"ש בסי' קכ"ג ותכ"ט. ועיין בארות המים סי' ח':

ט' כתובה שחתמו בה עדים הקרובים לאבי הכלה ורחוקים לכלה פסולה כנ"הג א"ה סימן מ"ב הג"הט אות כ"א:

יו"ד הכתובה אם נמחקה תיבה א' או תלוי ביני שיטי לא מהני בה קיום. בארות המים משם מהר"ם מינץ ע"ש דף קפ"ו ע"ב:

י"א הנטען על א"א ומת הבעל או גרשה אף שלא היה בקול כדאי להוציא מהבעל אפי"ה לכתחלה לא יכנוס נטען ועיין סי' י"א ובב"י שם ובתשו' הרשב"א ס"א סי' תקצ"ו ובס' בית יהודה א"ה סי' י"ט:

י"ב במאי דאמרי לא ישא בחור זקנה ולא זקן ילדה כתב הרב חיים שאל סי' ע"ד אות מ"ס משם ספר חסידים דאם היא חפצה בזקן מותר:

י"ג מי שאנס אשה אסור לישא בתה בחייה ועיין רבינו הטור סי' ט"ו ומרן בש"ע שם סי"ג. וכ' הרמב"ם פ"ב מה' אסורי ביאה הל' י"א וז"ל אבל חכמים אסרו על מי שנאף עם אשה לישא א' מן השבע נשים קרובותיה כל זמן שהזונה קיימת מפני שהזונה באה לקרובותיה לבקר אותן והוא מתייחד עמה ולבו גס בה ויבא לידי עבירה וכו'. ולא עוד אלא אפי' נטען על אשה לא ישא אחת מקרובותיה עד שתמות וכו' ע"כ:

ועיין כנסת הגדולה סימן י"א הגה"ט אות כ"א משחא דרבותא:

י"ד בענין עדות אשה שמת בעלה אף שכל עד לבדו אין בו כדאי להתיר מצרפים העדויות להתיר ועיין הריב"ש סי' תכ"א תומת ישרים סי' ע"א מבי"ט ח"ב סי' ע"ט הראנ"ח ח"א סי' מ"ה מהרח"ש סי' ד' וסי' ל' בנימין זאב סי' ד' כנ"הג בתשו' וכתב הרב לב שלמה סי' כ"ו וז"ל דב' עדויות שכל א' לבדו אינו מועיל להתיר מצטרפין וכן המנהג פשוט וכן דנינו הלכה למעשה כמה פעמים עכ"ל:

ט"ו אשה שאין לה דרך נשים הוי מום ועיין הרמב"ם בפי' המשנה סוף פ"ט דנדה והרע"ב שם. מהרש"ך ח"ב סימן ס"ג. כרם שלמה הל' שבועות סימן כ"ד דף כ"ז:

ט"ז כתב הכנ"הג א"ה סי' י"ג הג"הט אות י"ו וז"ל לשרך מעוברת חבירו או מניקת חבירו מותר ובתנאי שישביעו למשודך שלא יכנס לבית המשודכת כמו שנתבאר לעי' בדברי הרב ב"י ז"ל גבי ג' חדשי הבחנה וכו' ע"כ. ובהגהב"י אות י"א כ' דמדברי מהר"ם מלובלין נראה דס"ל דאפילו שדוכין אסור לשדך תוך ג"ח יעו"ש. ולפ"ז ראוי לחוש לכתחילה:

י"ז כתב בס' בית יהודה סימן ל"א בסופו דפנויה שנמצאת מעוברת ואומרת מפלוני שמנהג הראשונים הוא שאם מודה לדבריה חייב לישא אותה ועיין במהריט"ץ סי' ק"ח בדין הנטען על הפנויה ועיין במהר"י קולון שורש קכ"ט. ובנימין זאב סי' קל"ב ומהרשד"ם סי' קל"ז ומשחא דרבותא בח"ב א"ה דף קל"א ע"ד. הרשב"ץ ח"ב סי' י"ח וי"ט ורע"ג הרשב"ש סימן י"ד ונ"א:

ח"י כתב בס' חקרי א"ה סי' ל"ב במשודך שבא על משודכתו ואח"ך כנסה דכתובתה ק"ק ע"ש:

תוכן העניינים

ויאמר יצחק חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה