ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
שאלות ותשובות יורה דעה · סימן קיב
שאלה ראובן משכן חנותו ביד שמעון בעד סך ק"ך דורוס שנ"וק ממנו במשכנתא דסורא וכו'. תוך זמן פלוני לא יפדה ואח"כ יפדה כשירצה כדרך כל המשכונות הנהוגות בינינו. אחר איזה זמן מסר שמעון השטר משכו' הנז' ללוי בכתיבה ומסי' וכתיב בשטר המסירה וז"ל שבעד סך מאה ושמונים מתקאלים שהוא קרן המשכונה שנ"וק שמעון מלוי הקנה ומסר לו וכו' בכל שטרי מסירות הנעשים בישראל באופן המועיל וכתחז"ל אח"ך מסר לוי ליהודה המשכו' הנז' וכתוב ג"כ בשטר המסי' הנז' וז"ל שבעד סך ק"פ מתקאלים שהוא קרן המשכו' שנ"וק לוי מיהודה הקנה ומסר לו וכו'. וצ"ל שבזמן המשכו' היה עובר הדורו בסך ט"ו אוקיות שעולה בק"ך דורוס ק"ף מתקאלים והן היום בא ראובן בעל החנות לפדות המש' והביא בידו ק"ף מתקאלים במש' בשטרי המסירות. וטען יהודה שיתן לו ראובן ק"ך דורוס בעין כמו שקבלם משמעון בעל המש' הראשונה וראובן טוען שכיון שבשטר המסירה כתוב ק"ף מתקאלי' שהוא קרן המש' נמצא שמי שנמסר לו השטר בטל הסך של הדורוס הכתוב בשטר משכו' הראשונה ועשאו ק"ף מתקאלים וא"כ לא יפרע ליהודה כ"א ק"ף מתקאלים. יורנו מו"ץ הדין עם מי יען שהדורו עובר בסך ל"ב אוקיות היום:
תשובה הגם כי זה ימים ושנים מנעתי עצמי מליטפל בעניני הוראת דיני ממונות אף במחנה אלהים זה ולא לכתוב שום פס"ד מכמה סבות הידועות אצלי. מ"מ בענין זה הוכרחתי במעשי ליטפל לו מסיבה הידועה אצלינו. והנה ידוע הוא כמה דיות נשתפכו בענין זה של יוקר המטבעות וכמ"ש הרב כנ"הג ח"מ סי' ע"ד הג"הט שהביא מחלוקת הפוסקים בזה יעו"ש. ומסקנת האחרונים לפשר ביניהם. וכמ"ש הכנ"הג הג"הט אות ט"ז. וכ"כ הרב מהרימ"ט בשניות חי"ד סס"י מ'. וכ"כ הרב ג"ור חח"מ כלל ד' סימן א'. גם הרב מהר"י ן' נאים ז"ל בספר זרע יעקב סי' ע"ד אחר שנשא ונתן בזה וכתב דמשלם כדמעיקרא אף שנתייקרו בשעת הפרעון. לבסוף מסיק וכתב דכ"ז לענין דינא אבל למעשה עלתה הסכמתנו לפשר ביניהם ביתרון שעלה הזהוב מחצה לתובע ומחצה לנתבע יעו"ש הרב מהרי"ך אות מ' כתב וז"ל וסוגיין דעלמא לפשר כסב' מהר"ש הלוי וכן הורה מהראנ"ח ושאר האחרונים. ואפי' היכא דאייקור או זול פרי השוו מדותיהם וכו' ע"כ:
וכן מצינו לרבותינו בעלי התקנות ז"ל שתקנו בשנת אחישנה ליצירה תקנה קבועה לדורות להתחלק כל העודף שמפאת יוקר המטבעות שעלה מיום הודאתם ועד יום הפרעון בין התובע והנתבע לחצאין בין רב למעט:
הן אמת שביארו שם דכל זה הוא היכא שלא התנו ביניהם תנאי מפורש שיהיה הפרעון כפי מה שנתקבל או כפי מה שיעברו בזמן הפרעון הן יוקרו הן יוזלו וביארו בתקנה הנז' וז"ל ואין הבדל בכל התבי' וכו' גם אין הבדל בשטרי משכו' קרקע העשוים לדירת בעל המעות או לפירות וכו'. בתורת מש' דסורא או לזכות יתומים או הקדשות וכו' בכלם יתחלק העודף במשכו' הנז' מיום הודאתם ועד יום הפרעון בין בעל המעות והפודה לחצאין וכו' ע"כ:
נמצא לפ"ז דהכא בנ"ד אם לא היה כאן כי אם השטר משכונה הראשונה שכתוב בו שנו"ק מאה ועשרים דורוס היה הדין נותן שיתחלק כל העודף מה שנתיקרו הדורוס מיום הודאת המש' עד היום לחצאין ולא יפרע בעל הקרקע לבעל המשכו' כי אם החצי ממה שנתיקרו הק"ך דורוס עד היום אלא דהכא בנ"ד שנייא הוא כיון שכתוב בשטר המסי' שבעד סך ק"ף מתקאלים שהוא קרן המשכו' וכו'. דתיבות אלו הם שפת יתר והיה די באומרם שבעד סך ק"ף מתקאלים שנו"ק ממנו מסר לו המשכונה וכו'. ואף אם היה קונה אותו בפחות מזה זכה בו ומעשים בכל יום כשאחד מקנה השטר לחבירו מקנהו לו בפחות ממה שכתוב בו כדי לקבל המעות וכ"ש הכא שהק"ף מתקאלים שקבל בעל המשכו' הוא ססך העולה לק"ך דורוס בזמן ההוא לערך ט"ו אוקיות לדורו. אם לא שנאמר שמי שנמסר לו השטר חשש פן ואולי בהמשך הזמן יוזלו הדורוס פחות מט"ו אוקיות ואם היה כותב דורוס במסי' אפשר שבשעת הפדיון היה מקבל פחות ממה שנתן לכן צוה לסופר שיכתבו לשון זה שהוא קרן המשכונה נמצא לפ"ז דמש' במשכונה הראשונה שנו"ק ק"ך דורוס הרי בטלו מי שנמסר לו השטר וכתב ק"ף מתק' וא"כ עכשיו אף שהוקר הדורו לא יפרע בעל הקרקע בפדיון המשכו' כי אם ק"ף מתקאלים כמ"ש בשטר המסירה:
וגדולה מזו מצינו להרב מהרש"ך ח"ב סימן ג"ן שנשאל הרב ששמעון בקש מראובן שיוציא בעדו קצת משאות מבית המכס וכן עשה ראובן והוציאם מבית המכס ופרע בעד שמעון המכס של המשאות הנז' ובין כך ובין כך נלב"ע שמעון ובא ראובן ותבע מיורשי שמעון שיפרעו לו מה שפרע בעד אביהם להוצאת הסחורות מבית המכס. ובשעה שפרע ראובן הממון בבית המכס היו הגרוש'יס בכך וכך וכשבא ראובן ליפרע מהיורשים כבר נתייקרו הגרוש'יס ותבע ראובן מהיורשים שיפרעו לו הסך של הגרוש יס שפרע בעד אביהם לבית המכס. והשיב הרב וז"ל משפט דין זה מתחלק על ב' פנים. אם לאחר שהוציא ראובן הנז' מהמכס המשאות של שמעון עשה חשבון עמו ועשו סכום החוב בסך מעות. באופן זה אע"פי שבשעה שפרע ראובן הנז' המשאות המכס פרע בגרוש'יס לאיזה ערך שהיה. אז אין שמעון חייב להחזיר לו סך הגרושי'ס שנתן רק סך המעות. ואע"פ שכפי סך הגרוש'יס נמצא שמחזיר לו פחות. אמנם אם בשעה שעשה חשבון עמו אמר לו שנשאר חייב לו כ"כ סך גרושי'ס שהלוהו ונתן בעדו בעד פרעון מכס המשאות הנז' חייב להחזיר לו אותו הסך מהגרוש'יס בין הוקרו בין הוזלו כמו שהארכתי בזה בפסקי והדבר פשוט עכ"ל. מבואר מדבריו שאף שראובן פרע בעדו כו"ך גרוש'יס מ"מ אחר שכשעשו חשבון זקף עליו כ"וך מעות יפרע לו עתה מעות אף שהמלוה מקבל פחות ממה שנתן בעדו כ"ש הכא בנ"ד שכתב בשטר המסירה ק"ף מתקאלים שהוא קרן המשכונה שזהו הסך שנתן יהודה וזה הסך עצמו היא מה שמקבל עכשיו מבעל החנות ואינו מפסיד שום דבר. ואחר שכבר בעל הסך של הדורוס הכתוב במשכו' הראשונה וכתב שקרן המשכונה הוא ק"ף מתקאלים הדבר פשוט שלא יתן לו כי אם זה הסך דוקא:
ואין לומר שמ"ש במסירה הנז' תירות אלו שהוא קרן המשכו' כתבוהו הסופרים שלא בדקדוק רק כיון שבאותו הזמן היו שוים הת"ך דורוס כן כתבו זה בשטר. דבר זה א"א לאומרו שכיון שבמסירה הראשונ' כתבו הסופרים כן וגם במסירה הב' כתבו כן ודאי שכוין וכתב לשמא יוזלו הדורוס ומה גם שהרי כתב מרן בסס"י ס"א סט"ו מדקדקים לשון השטר ודנין ע"פ אותו דקדוק. וכיון דתיבות אלו שהוא קרן המשכו' הם שפת יתר ואין צורך לכותבם אמרי' לישנא יתירא לטפויי אתא כדי שיפרע לו בעל הקרקע ק"ף מתקאלים. והדברים פשוטים לכל מודה על האמת. ולי"ה עינינו יצילנו מכל שגיאה ויאיר עינינו במאור תורתו לכוין אל האמת. הכ"ד הח"פ טיטואן יע"ה בעשור אחרון לחדש מנחם משנת והיה באחרית הימים לפ"ק:
$$(ציור בספר)$$