ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
שאלות ותשובות אבן העזר · סימן קסג
נדרשתי מאת החכם הותיק כהר"ר יצחק סנאניץ נר"ו א' מפרנסי ומנהיגי עיר תהלה ג'יבאלטאר יע"ה וזה נוסח השאלה:
ראובן היה נשוי עם אשתו בכתובה כפי מנהג קאסטילייא ונלב"ע והניח אחריו אלמנתו וזרע של קיימא בנות בתולות ובן א' ומעזבונו לא חלקו כ"א איזה חפצים של תכשיטים וכו' והשאר עדיין הוא באמצע ולא בא לכלל חלוקה ואדהכי אחר מות ראובן הנז' נכנסה האלמנה בשותפות עם חמיה ונמשך השותפות כמו עשרה שנים עד שנה זו שנלב"ע חמיה הנז' וחלי"ש בהיותו עדיין סרוך בשות' הנז' וזרע אין לו כ"א ראובן הנז' וזה כמה שנלב"ע גם אשתו באופן שיורשיו הם הזרע הנז' של ראובן ואין עוד ובכן נפש האלמנה הנז' שואלת כדת מה לעשות באופן החלוקה בין היורשים הנז'. נא לשון בקשה יורינו מורינו כפ"הד והמנהג מ"ה שנוגע לד"א מהיורשים בין מעזבון אביהם ובין מעזבון זקנם וגם לרבות חלק האלמנה במה שזוכה וידיע ליהוי שבחיי חמיה הנז' נשאת א' מן הבנות וה"ה אצל בעלה ועוד בת אחרת נשתדכה והודה לה אמה נדונייא סך מה בתנאי להוסיף ולא לגרוע דהיינו לעת ברור חלק אביה אם יעדיף יוסיפו לה ואם יפחות לא יגרעו לה מן הסך הנז' על הכל יצא דבר מלכות מלפניו ושכמ"ה כה דברי הצעיר דור"ש רכ ונושק יד"ק ג'יבאלטאר יע"ה בע"י אחרון לח' שבט מש' תורה צוה לנו לפ"ג עכ"ל וחתום ע"ז בההרי"ץ סנאניץ נר"ו הנז"ל:
תשובה הנה כשנלב"ע ראובן הנז' אחר שכתובת אשתו היתה כפי מנהג המגורשים נ"ן היה צריך להתחלק על הנכסים הנמצאים לו ולה במצב פטירתו מחצה למחצה המחצית להאלמנה אחר שתשבע שבועת אלמנה כראוי שכל עוד שלא נשבעה האלמנה השבועה המוטלת עליה אין לה שום זכייה בנכסים. והמחצית האחר יתחלק בין הבן והבנות בלתי נשואות חלק בחלק כמבואר כ"ז בס' הישר ס' התקנות. זולת אם הבן הנז' הוא בכור לאביו יטול פי שנים כפי ד"ת שת"ת. וכיון שלא ירדו לידי חלוקה כשנלב"ע ראובן הנז' ונשארו האלמנה והיורשים נזונים מתפיסת הבית מם שאכלו אכלו מן האמצע וכפי מה שנמצא כעת בעזבון ראובן וגם מה שהכניסה לו אשתו בנדונייתא דהיינו נצ"ב או אם נפלה לה שום דבר בירושה מהזולת בחיי בעלה הנז' דהיינו נכסי מלוג קרקע וטלטל ונ"מ דמת"ן הכל יתחלק ביניהם מחצה לאלמנה מחצה ליורשים כנז':
ועל מה שעשתה האלמנה שותפות עם חמיה הנז' כיון שהשות' היה מתפיסת הבית מעזבון בעלה הנז' כל מה שהרויחו מפאת השותפות הנוגע לחלק ראובן הכל יבא לכלל חלוקה הנז' יובן שידקדקו החשבון כפי הפנקס הנמצא מאביו של ראובן ויבררו החלק של יורשי ראובן ואלמנתו קרן וריוח וזהו מה שיבא לכלל חלוקה הנז' עם כל הנמצא ברשות ראובן מהנכסים הנמצאים לו ולאשתו הנז' כמ"ש. אבל עזבון אביו של ראובן הנז' אינו נכלל בכלל חלוקה זו:
וכ"מ שיתברר שהוא מעזבון אביו של ראובן ואשתו הנז' קו"ט וכ"מ דמת"ן אין לאלמנת ראובן שום חלק ונחלה בו כלל יען שמתקני התקנות שזכו לאלמנה מחצית מהנכסים הנמצאים לו ולה במצב פטירתו תמורת סכי כתובתה. ה"ד באותן הנכסים הנמצאים במצב פטירתו אבל אם אח"ך נפל לו לבעל איזה ירושה אחר פטירתו אינם זוכים באותה ירושה כי אם יורשיו הראויים ליורשו כפד"ת שח"ת ואם כן לפ"ז אביו של ראובן הנז' שנלב"ע אחרי מות ראובן בנו אין לאלמנת ראובן שום זכות בעזבונו וגם בנות ראובן הבתולות הנז' אין להם שום זכות בעזבון זקנם הנז' אחר שיש כאן בן זכר הראוי ליורשו מ"הר שלא זכו מתקני התק' ירושה לבנות הבתולות עם הבנים אלא דוקא בעזבון אביהם אם מת ראשון ונשארה אלמנתו ויורשיו זכרים ונקבות בלתי נשואות אזי ירשו הבנות הבתולות עם הבנים חכ"ח וכשתמות האלמנה אח"ך אין לבנות הבתולות שום חלק וזכות עם הבנים שלא תקנו ירושה לבנים עם הבנות כ"א פעם א' דוקא כמו שמת ראשון ואם מתה האשה תחלה בחיי הבעל יורשות כתובתה דהיינו מחצית מהנכסים הבנות הבתולות עם הבנים חכ"ח ובשנלב"ע הבעל אח"ך אין להם לבנות הבתולות לירש מעזבון אביהם רק עשור נכסי דוקא באופן שאין לבנות הבתולות לירש עם הבנים כפי התק' כ"א פעם א' דוקא במי שמת ראשון כמבו' כ"ז בס' הישר ס' התקנות וכן נמי בנד"ד בעזבון אביו של ראובן כן אין להן לבנות חלק ונחלה עם הבן. והגם שהן באות לירש מכח ראובן אביהן מ"מ בשעה שנלב"ע ראובן אביהן עדין לא נפלה לו ירושה זו שאביו היה עדיין בחיים ולא זכו מתקני התק' ירושה לבנות בין הבנים אלא דוקא בנכסים הנמצאים במצב פטי' אביהן כמובן מלשון התקנה אבל בירושה זו שבאה לראובן אחר פטירתו לא מצינו שום תקנה בזה. ולא יהא אלא ספק הרי קי"ל כל ספק בתק' העמידנו על ד"ת וכפ"הר אין לבנות ירושה במקום כן דברתא במקום ברא לא תירות וכיון שלא מצינו שום תקנה בזה ואדרבא מלשון התקנה שכתבו בנכסים הנמצאים לו ולה מוכח דדוקא באותן הנכסים תקנו ירושה לבנות בין הבנים א"כ לפ"ז כל עזבון אביו של ראובן נוגע לבן ראובן דוקא:
ועל ענין הבת שנשאת אחר פטירת אביה אם בשעת הנשואין סלקה עצמה מירושת אביה בעד הנדונייא והתוספת שהעניקו לה אמה ואחיה הדבר פשוט שאין לה עוד חלק ונחלה בירושת אביה הנז'. ואם ברור הדבר שלא סלקה עצמה כלל ידקדקו חשבון עמה ממה שהעניקו לה נדוניא ותוספ' והוצאות הנשואין וכו' ואם יעלה זה לחלקה הרי טוב ואם יחסר לה ממה שעולה לחלקה מירושת אביה ישלימו לה חסרונה מהאמצע. ואם נטלה יותר מחלקה אם ההענקה היא בהמלכת האח והאחות שגם הם הסכימו עם אמה בזה הרי זכתה מהאמצע ואם ההענקה לא היה ברשותם. והאם היא שהעניקה לה אותו המותר שנטלה יותר מחלקה יתחשב על האלמנה דוקא ויתנכה מחלקה. וכן הדין נמי בבית המשודכת ששרכה אמה ונדרה לה נדונייא ותוס' שאם חלקה העולה לה בירושת אביה מספיק למה שנדרה לה הרי טוב ואם לא יספיק חלקה למה שנדרה לה אמה אם לא היה ברשות האח והאחיות אותו התוספת יתגבה מחלק האלמנה דוקא. זהו מה שנלע"ד להשיב בזה וצור ישראל יצילנו משגיאות וכו' הכ"ד החותם פה טיטואן יע"ה בחדש אדר משנת עז לעמו יתן לפ"ק: