ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
שאלות ותשובות אבן העזר · סימן קמח
שאלה ראובן היה נשוי עם לאה ונולד להם בן ואח"ך נפלה קטטה בין הבעל והאשה הנז' ונלאו הרופאים אולי תעלה ארוכה לעשות שלום ביניהם ולא הועילו כלום. ואח"ך נתרצו ביניהם עד"ז והוא שהאשה הנז' תטול כל החפצים והתכשיטים כסף ושו"ך הידועים להם וגם הבן הנז' ישאר עם אמו הנז' עד שיגדל והיא תאכילנו ותלבישנו וכו' ובעד כ"ז מחלה לבעלה הנז' בכל סכי כתובתה עיקר ותוספת וכו' ונקש"מ בדל"ב וכו' מיד האשה הנז' ע"כ האמור והבעל הנז' נקש"מ וכו' ליתן גט כריתות לאשתו הנז' לסוף ח' ימים ותוך הזמן הנז' שקבעו ביניהם לנתינת הגט חלתה את חלייה האשה הנז' ונלב"ע וחלי"ש ולא נתן לה הבעל הגט והן עתה טוענים קרובי האשה הנז' שכיון שכבר נתפשרו ביניהם על נתינת הגט כגרושה דמייא והם יירשוה והבעל הנז' טוען שכיון שעדיין לא נתן לה הגט כריתות עדיין אשתו היא ולו משפט הירושה דהיינו המחצית לבעל והמחצית לבן הנז' וגם טוען הבעל שהבן הנז' יהיה אצלו כדי ללמדו תורה. ע"ה יורנו מ"ץ מה יהיה משפטם ושכמ"ה:
תשובה מה שנראה לומר בזה דכיון שהאשה הנז' מחלה לבעלה בכל סכי כתובתה והבעל הקינה וזיכה לה כל החפצים והתכשיטים וכו' ונתחו"ג ליתן לה גטה וכו' כמש"ל א"כ הרי נפרדה חבילתם שהרי אם נשארה האשה בחיים והיו עושים שלום ביניהם היה צריך לחדש לה כתובה אחרת אחר שכבר נתבטלה הכתובה הרא' וכיון שנתבטלה הכתובה ומתה אח"ך הבן יורש כל נכסיה ואין לו לבעל שום זכייה בנכסיה מכח התק' שכל הנכסים הנמצאים לו ולה יחלוק עם יורשיה. דע"כ לא תקינו רבנן שיחלוקו בנכסים אלא דוקא בעוד הכתובה קיימת שכ"כ בשטר הכתובה והכל כפי המנהג והתנאי והתק' וכו' אבל הכא בנ"ד שמחלה לו הכתובה שנתבטלה היא וכל תנאיה והיו עומדים ע"פ המגרש כמו שנתחו"ג לתת לה גטה כמש"ל אף שלא הספיק לתת לה הגט עד שמתה עכ"ז כיון שהכתובה ותנאיה ביטלוה הבעל והאשה הנז' לא נשאר ביניהם שום אגד ואין לזה ע"ז כלום וכל א' יעמוד בשלו ובנה יורש כל נכסיה:
ויש להביא ראיה לזה ממ"ש בס' התק' סי' ס"ג וז"ל וכן ג"כ נהגו החכמים ע"פ שאלת הריב"ש ז"ל סי' ק"ה שהאשה שעבר בעלה ונשא עליה אשה אחרת במדינה ועבר על תנאי שלא ישא וכו' ובאה לגבות שטר כתובה שתגבה ע"פ שבועתה ואף אם לא נתן לה גט עדיין יכולה לגבות סך כתובתה וכו' ולכן אם מתה לא יירשנה וכו' ע"כ. והלא דברים ק"ו השתא ומה התם שאם תרצה האשה למחול לו התנאי דשלא ישא וכו' אחר שנשא א"צ לחדש לה כתובה אחרת ועדיין שטר הכתובה בתקפו עומד ואפי"ה אמרי' דכיון שעבר על התנאי דשלא ישא וכו' הרי נשאר סך הכתו' חוב עליו וצריך לפורעו לה ולפוטרה בגט כשלא מחלה לו התנאי ואם מתה קודם גביית הכתוב' ונתינת הגט אין הבעל יורשה וכ"ש הכא בנ"ד שנתבטל שטר הכתו' וכל תנאיה לגמרי כמ"ש בשטר התיווך כנז"ל דאמרי' שאם מתה קודם נתינת הגט שאין לבעל עליה כלום ויורשיה יורשים נכסיה כמ"ש ואין להקשות לזה ממ"ש מרן ז"ל בא"ה סי' ע"ז גבי מורדת שאם מתה קודם הגט בעלה יורשה דיש לחלק ביניהם כאשר יראה המעיין:
ועל מה שטען האב שיהיה בנו אצלו. נראה שהדין עמו כמ"ש מורם ז"ל בהגה בא"ה סי' פ"ב ס"ז וז"ל מתה האם אין אם אמה יכולה לכוף שיהיו הבנים עמה ע"כ. דדוקא אם היתה האם בחיים ונתגרשה ורצתה שיהיה בנה אצלה אין מפרישין אותו ממנה עד שיהיה בן שש שנים כמ"ש מרן שם אכל כשמתה האם האב קודם להיות הבן אצלו כמ"ש:
ולענין הנכסים שזכה בהם הבן מכח ירושת אמו הדין נותן שהאב קודם להיות אפוט' על בנו כמ"ש בס' התקנות סימן מ"ח במי שהיה נשוי עם אשתו כמנהג המגורשים ומתה והניחה זש"ק ממנו וממנה שצריך לחלוק הנכסים עם בניו וכתב שם וז"ל ואם הזרע ההוא קטנים הוא קודם לכל אדם להיות אפוט' על בניו כפי המנהג והתקנה שנהגו ושתקנו ק"ק פ'אס וגרירי אבתרייהו כל ערי המערב וכו' ע"כ:
ובסימן קמ"ח כתב וז"ל וכן ג"כ אנו נוהגים כשיטת הרא"ש ז"ל בענין אשה שמתה וכתובתה כפי התקנה אחר שיחלוק הבעל עם בניו ובנותיו הקטנים אין למנות על הנכסים שנפלו לבניו אפוטרו'. דבמקום אב אין לך אפוטרופוס הגון ממנו כמפו' בדברי הרא"ש ז"ל בשאלותיו פ"ז יעו"ש הובאו דבריו בב"י סימן רצ"ו ובהגה ש"ע סי' רפ"ה. אך אמנם אם יראה לב"ד שהאב זולל וסובא ואינו נוהג בדרכי הכשרים יש לאל ביד ב"ד לקחת ממנו חלק הבנים ולתתו ביד איש נאמן שיראה לב"ד עד יגדלו הנערים וכו' ע"כ:
ולפ"ז הכא בנ"ד הדבר תלוי ביר החכם חבר עירם נר"ו שאם יראה בעיניו שהאב ראוי להיות אפוט' על בניו ינתן הכל בידו ואם לאו ינתן ביד איש נאמן אשר יראה בעיני החכם נר"ו לתועלת הבן הנז'. זהו משנלע"ד בזה ובהיות השליח נחוץ לדרכו לא יכולנו להאריך הכ"ד החו"פ טיטואן יע"ה בשלהי אלול המרוצה דהאי שתא טבתא על טוב יזכר שמך לפ"ק:
אחר כתבנו כ"ז ושלחנו אותו לטאנג'ה מצאנו בס' זכות אבות בפס"ד א' שהובא שם שכתבו הרבנים שאף שנתבטלה הכתובה ותנאיה כל עוד שלא נתן לה גט הבעל יורשה יעו"ש מלתא בטעמא ולפ"ז הדר דינא דהכא בנ"ד הבעל יורש הכל וכן כתבנו שנית לטאנג'ה יע"ה:
אלא דלפ"ז צריך למצוא טעם לההיא דנשא אשה על אשתו דאמור רבנן דאין הבעל יורשה אף שעדיין לא גרשה ונר' לומר דטעמ' הוי כיון שמתחלה לא נשאת לו אלא על תנאי זה דלא ישא עליה ושאם יעבור שיפרע לה כתובתה ויפטרנה בגט הו"ל כאלו התנית עמו שאם ישא עליה לא ישאר לא שום אישות עמה אלא שיפרע לה הכתובה ויפטרנה בגט. וכיון שעיקר הנשואין היה על תנאי זה הו"ל כאלו התנית עמו שלא יירשנה דמהני בכותב כך בכתובה בשעת כניסה כמ"ש מרן בסי' צ"ב ס"ז יעו"ש. אמטו להכי אמור רבנן דכשנשא עליה לא נשאר לו שום אשות עמה שכך התנית עמו בשעת כניסה ולכן אם מתה לא יירשנה. זהו מה שנראה לומר כדי לישב תקנה זו עם פסק הרבנים שכתבו שכשנתפשרו על הכתובה ועדיין לא נתן לה גט הבעל יורשה כמ"ש. ועיין יד אהרן א"ה סי' צ' הגהב"י אות ט"ז והנמשכים: