ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
שאלות ותשובות אבן העזר · סימן קמד
שטר חדוש תנאים שהתנו ביניהם הבעל ואשתו הראשונה שאם יפטר הבעל בחייה ותשאר האשה יושבת תחת כבוד בעלה וניזונת מנכסיו ולא יסלקוה היורשים שאחר פטירתה יזכו יורשי בעלה בנכסיה ואם תרצה לינשא תטול חלקה העולה לה כפי התק' ומת הבעל בחייה ונשארה האשה יושבת תחת כבוד בעלה ולא סלקוה היורשים ואח"ך נלב"ע האשה הנז' והבנים הנז' עשו לה כל כבודה אחר פטירתה וזכו יורשי הבעל בנכסים ויש להסתפק אם בתו של הבעל הנז' שמאשתו הב' תטול גם היא חלקה מנכסי האשה הא' הנז' עם הבנים אחר שגם היא נכללת בכלל יורשי הבעל ע"פ תק' המגורשים נ"ן שהבת בלתי נשואה תירש עם הבנים הזכרים בנכסי האב חלק כחלק אבל לפי מ"ש בלשון התק' שכל הנכסי' הנמצאים לו ולה במצב פטי' יתחלק בין האלמנה והיורשים נמצא שמה שזיכו לבת בין הבנים כירושת אביה אינו אלא דוקא בנכסים הנמצאים במצב פטו' אבל בנכסים הראויים לבא אח"ך אינו בא לכלל חלוקה במצב פטי' הבעל ולא הי"ל ליורשי הבעל שום זכות עדיין באמ"ץ אלא אחר שתפטר האשה וכל ימי חייה הרי הוא בספק אם יזכו בו יורשי הבעל אחר פטירתה או לא שהרי אם היתה רוצה להנשא תזכה בחלקה הנז' וכן נמי אם היו היורשים רוצים היו יכולים לסלקה ולתת לה חלקה וא"כ אחר פטירתה לא יהיה להם שום זכות בו ויזכו בו יורשי האשה באופן שזכיית יורשי הבעל בחלק זה של האשה הו"ל ראוי אחר שהיה עומד בספק זכייה וכיון שירושת הבת בין הבנים היא מכח התק' והתקנה היתה דדוקא הנכסים הנמצאים יחלקו בהם דמוכח מזה דהנכסים הראוים אין בהם דין חלוקה. א"כ הכא בנ"ד שחלק האשה הנז' לא הי"ל ליורשי הבעל שום זכות בו במצב פטי' אביהם אלא שאחר פטירת האשה זכו בהם יורשי הבעל מכח התנאי שחדשו ביניהם הבעל והאשה הנז' נראה לומר שאין לבת הנז' שום זכות בו אחר שלא זכו בו היורשים במצב פטי' אביהם והבת אי' יורשת כ"א מכח התק' והבנים הזכרים הם יורשים ודאים מד"ת. ומה גם שמה שיורשים הבנים חלק האשה הנז' אינו מכח ירושת האב לשנאמר שגם הבת תטול חלקה בו אלא מכח התנאי שהתנו ביניהם הבעל ואשתו הנז' שזיכתה האשה חלקה ליורשי הבעל אחר פטירתה וכיון שזכייה זו לא באה להם ליורשים מפאת ירושת האב אלא מכח התנאי אין לבת חלק ונחלה בו שמתקני התקנה לא זיכו לבת בין הבנים אלא דוקא בנכסים הבאים להם מפאת ירושת האב אבל זכייה זו שלא בא להם מדין ירושה אלא מכח התנאי אין לבת שום זכייה בו:
אלא שעדיין יש לצדד ולומר שכיון שפי' בשטר החדוש תנאים שאחר פטירתה יזכו בו יורשי הבעל גם הבת בכלל שהרי גם היא נקראת יורשת והיא בכלל יורשי הבעל לפי התק' וא"כ אף שנכסים אלו לא בא להם מפאת ירושת האב מ"מ הרי עכ"פ גם היא תירש מכח התנאי אחר שגם היא נכללת בכלל יורשי הבעל וגם לא שייך לומר בזה דכיון שחלק זה של האשה הו"ל ראוי אין לבת זכייה בו רלא אמרי' הכי אלא דוקא בנכסים הבאים להם מפאת ירושת האב אבל הכא בנ"ד שהזכייה שזוכים היורשים אי' מכח ירושת האב אלא מכח התנאי אין לחלק בזה וגם היא נקראת יורשת כמ"ש אבל מ"מ הרי קי"ל כל ספק בתק' העמידנו על ד"ת וכיון שהבנים הזכרים הם יורשים ודאי מן התורה והבת אינה יורשת אלא מכח התק' הו"ל ספק אם כוונת הבעל והאשה היה לזכות גם לבת או דוקא לבנים הזכרים שהם היורשים הודאים וא"כ נכסים בחזקתן הם עומדים ועל הבת הבאה לזכות מכח התק' להביא ראיה שגם לה זיכו הבעל והאשה הנז' כדי להוציא מחזקת הבנים היורשים מן התורה: