ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
סדר קשירת המנעל לחליצה וז"ן
א' תחילה יכניס רגלו במנעל שיהיה כמדת רגלו:
ב' אח"ך יכניס הקרסים בלולאות ג' כהלכתן מלמטה למעלה:
ג' אח"ך יעביר הרצועה הארוכה שבצד ימין הקושר על פני הרגל שהוא כנגד פני הקושר ויוציאנה מהנקב הראשון שבצד שמאל הקושר שבג' נקבים העליונים וימשיכנה ע"ג עקב המנעל ויהדקנה באופן שתהא מהודקת ע"ג בשר העקב ממש הנראה מהנקב האמצעי העליון וימשיכנה עד הנקב העליון שהוא לימין הקושר ויתחוב אותה שם וימשיכנה כנגד פניו באופן שהרצועה הימנית הנז' יוציאנה מנקב השמאל העליון ויכניסנה בנקב הימני העליון אחר ההדוק כאמור על בשר העקב כאמור:
ד' אח"ך יעשה כסדר הנז' ברצועה השמאלית יעבירנה על פני הרגל שהוא כנגד פני הקושר ויוציאנה מהנקב הראשון שבצד ימין הקושר שבג' נקבים התחתונים וימשיכנה ע"ג עקב המנעל ויהדקנה באופן שתהיה מהודקת ע"ג בשר העקב ממש הנראה מהנקב האמצעי התחתון וימשיכנה עד הנקב התחתון שהוא לשמאל הקושר ויתחוב אותה שם וימשיכנה כנגד פניו באופן שהרצועה השמאלית הנז' יוציאנה מנקב הימני התחתון ויכניסנה בנקב השמאלי התחתון אחר ההידוק על בשר העקב הנראה מהנקב וכו':
ה' אח"ך יכניס השתי רצועות כל א' בפני עצמה תחת הקרס התחתון ויוציאם מהאויר שיש בין הקרס התחתון הנז' לקרס האמצעי ויעשה כריכה א' שם באויר הנז' בכל א' מהם דהיינו רצועות ימין יוליכנה לצד שמאל ורצועת שמאלי יעבירנה לצד ימין:
ו' אח"ך יעשה עוד כריכה אחרת בב' רצועות הנז' כ"א בפ"ע באויר שבין האמצעי לעליון ע"ג הבשר שבאויר הנז':
ז' עוד יעשה כריכה אחרת בב' הרצועות כ"א בפ"ע כנז' על בשר הרגל למעלה מג' קרסים:
ח' אח"ך יקשור שם הב' רצועות הנז' ב' קשרים זעג"ז ולא יהיו הקשרים מהודקים ולא רפוים:
ט' עוד יעשה ע"ג הב' קשרים עניבה א' אין עוד וקודם שיעשה הכריכה שבאויר שבין הב' לג' יסיר הקולמוסים מהרצועות כדי שתתיר היבמה הרצועות בנקל בלי שום עירוב:
נוסח שטר חליצה שכתבנו לחלוצה הנז' לקמן.
ביום חמישי בשבת אחד עשר יום לירח אב שנת חמשת אלפים ושש מאות ושמונה לבריאת עולם למנין שאנו מנין בו כאן במתא טיטואן אנחנא דייני דחתימי לתתא במותב תלתא כחדא הוינא יתבי וסליקת קדמנא חנה בת אליעזר בן מלכה ארמלת כלפון בן יוסף אזראד ואקריבת לקדמנא חד גברא דשמיה אליעזר בן יוסף אזראד וכך אמרה לנא אליעזר בן יוסף אזראד דנא. אחוהי דכלפון בעלי מאבוה הוא דהוינא נסיבא ליה ושכיב וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק ובר ובדת וירית ומחסין ומוקים שמיה בישראל לא שבק והדין אליעזר אחוהי חזי ליבומי יתי וכען רבנן דייני אמרו ליה אי צבי ליבומי יתי ייבם ואי לא ליטלע לי קדמכון רגליה דימינא ואשרי מסאנא מעל רגליה ואריק באנפוהי ואשתמודענא לחנה דנא דהויא אנתתיה דכלפון מיתנא ואשתמודענוהי דאליעזר דנא אחוהי דכלפון מיתנא מאבוהי הוא ואמינא ליה אי צבית ליבומי יתה יבם ואי לא איטלע לך קרמנא רגלך ימינא ותשרי סינך מעל רגלך ותירוק באנפך ועני ואמר לנא לית אנא צבי ליבומי יתה מיד אקרינוה לחנה דא פסוק
מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי
ואף להאי אליעזר אקרינן ליה