אור ברסלב
ויאמר יצחק חלק א סדר החליצה

ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד

סדר החליצה

הלכות גיטין

א' מצות חליצה בג' דיינים יודעים לקרות ואזרחי ישראל מאב ומאם ולא יהיו קרובים ז"לז ולא ליבם ולא ליבמה אפי' ראשון בשלישי פסול אפי' בדיעבד ואפי' הנשואים ב' בנות אחים או ב' בנות אחיות או אשה ובת אחותה ואפי' קרוב ונתרחק. ומור"ם בהגה סי' קס"ט כתב דשני בשלישי כשר. והיד אהרן כתב דלכתחילה לא יהיו שני בשליש וכ"כ ד"מ. והרב זל"א הביא משם כרם שלמה דלכתחי' אפילו רביעי ברביעי וה"ה ב' הנוספים ועיין כרם שלמה סי' נ"ז דף קי"א ושלא יהיה בהם שום פיסול. ושלא יהיו סומים אפילו בא' מעיניו ולכתחלה צריך שלא יהיה בהם שום מום. והרב והתלמיד נמנים לשנים למנין הדיינים. ויש אוסרים ליקח שכר וכן המנהג ובסדר הגט שבסוף הש"ע כתב שאם א' מהם חמישי אין להחמיר אפי' עם הראשון:

ב' יוסיפו עוד שנים אחרים ביום שלפני החליצה ולא יהיו קרובים ז"לז וכ"מ שפוסל בראשונים פוסל גם כן באלו זולת קרובים ונתרחקו דכשרים ולא יהיו קרובים לדיינים לכתחילה ובסדר הגט שבסוף הש"ע כתב דשנים הנוספים יכולים להיות קרובים וכו' אפילו לכתחילה קורבה שאינה פוסלת מ"הד כנה"ג:

ג' טוב שיהרהרו בתשובה הדיינים והעדים וראוי לגדול להזהירם שיעמדו על רגליהם ויתודו אבל חטאנו וכו':

ד' ביום שלפני החליצה יחקרו הדיינים ע"פ עדים כשרים לכתחילה ושלא יהיו קרובים ליבם ולא ליבמה ולא זע"ז זל"א. אם זה היבם הוא אחי המת מן האב. ואם היבם יניק צריך לחקור אם היה להם ישיבה א' בעולם שמא נולד אחר מיתת האח. וישאלו אם יש ליבם במדינה אח מאב שיהיה גדול ממנו ושלא הניח המת זרע ולא זרע זרע וזרע מן השפחה ומן הנכרית אינו פוטר ואם היבמה היא אשת המת אחיו של זה היבם. וכל זה סגי בדיעבד בעד א' או אשה או עבד או קרוב. וה"ה עד מפי עד ודוקא אם הוחזק על פיהם אבל להעיד בשעת מעשה יש להחמיר. ועיין הריב"ש סי' קפ"ב ומהריב"ל ח"ד סי' מ"ט וכנ"הג אות כ"ו ספק פסולי עדות דאורייתא פסולים:

ה' וצריך לדעת ע"פ ב' עדים כשרים (וקרובים פסולים לעדות שנים) אם היבם והיבמה הם גדולים השנים דהיינו בן י"ג ויום א' מעת לעת בשעות ליבם ובת י"ב ויום א' ליבמה ושהביאו ב' שערות אחר השנים הנז' כי השערות שקודם הזמן אינו סימן גדלות אלא שומא נינהו ואם הם גדולים בקומה ובנים ה"ה סימן. ר"ל קומה וגם בנים אבל בנים בלא קומה צריך עדות שנים ג"כ או בדיקת שערות כנ"הג. וביבם אם נתמלא זקנו וגדול בקומה א"צ עדות על השנים שם. ועיין בחה"מ סי' ל"ה ובא"ח סי' נ"ג ס"ח. ואם היבם נתמלא זקנו א"צ לבדוק על השערות אבל על השנים צריך כנה"ג והיבמה שדים נכונו סגי בכך וגם בדיקת דדים צריך ע"י אנשים ואעפ"כ צריך לחקור על השנים ודוקא כשהדדים אינם גדולים כ"כ אבל אם הם גדולים כ"כ כמו שדרך להיות באשה גדולה שבאה לכלל קומה א"צ לשאול על השנים אע"פ שעדיין לא גדלה בקומה ואם לאו יבדקו ליבם ב' אנשים אם יש לו ב' שערות שיכופו ראשן לעיקרן עיין סי' קנ"ה סי"ו וסי"ח. עיין פי' ס' חליצה מרן סכ"ז שכתב דשיעור אורך השערות ברוחב אצבע שקורין אמה והטעם לפי שאין אנו בקיאים בגומות והב"ח כתב דלא סגי ברוחב אצבע וצריך רבוי שערות או ארוכות הרבה זולת בשעת הדחק די ברוחב אצבע. וליבמה יבדקו נשים אפי' קרובות מהריב"ל ח"ד סי' י"ב פמ"א ח"ב סי' כ"ה יד אהרן אות י"ד מלבד נשי הדיינים ויחקרו שלא יהיו היבם והיבמה חרש ושוטה או אלם וסומא אם יש לו אח אחר:

ו' ישאלו אם עברו צ"ב יום מיום שמת הבעל ומאיזה חולי מת הבעל שלא יהא מהנטבעים ודי בזה עדות אשה או קרוב. ואם היתה זקוקה לראובן ושמעון ומת ראובן א"צ להמתין צ"ב יום למיתת ראובן:

ז' ביום שלפני החליצה יבדקו הדיינים אם המנעל עשוי כהלכה וכמדת רגל היבם הימני. וצריך לעשותו שיהיה כצורת רגל הימני דהיינו שיהיה באלכסון מאצבע גדול עד הקטן. היד אהרן אות טו"ב הביא משם שבות יעקב כן וזקני פראג אמרו שהחלוק הוא שמנעל ימין עוברים הקרסים מצד ימין והלולאות בצד שמאל והוא לא ניחא ליה בהכי אלא באלכסון וכו' ושכ"כ בעל נחלת שבעה. והרב ז"ל כתב משם רב א' שראה להרב מהר"י אבואלעפייא ז"ל שלא היה מקפיד לסברת שבות יעקב רק בהיכר הקרסים לבד. עוד הביא שם שראה מנעל של הרב מהר"ם מג'אר כסב' שבות יעקב וסיים וכתב וז"ל איך שיהיה פשיטא ופשיטא שהטוב והישר הוא לחוש לסב' הרב שבות יעקב ולעשות ככ"ע עכ"ל. וכתב שם שהמנעל שלהם בצד שמאל הוא ביושר ובצד ימין הוא קצת באלכסון וניכר שהוא לרגל ימני. ושיהיה מעור בהמה טהורה ולכתחלה יהיה העור קשה והעקב יהיה קשה יותר. והרצועות לבנות והמנעל שחור וירחץ רגלו היבם בו ביום ויחתוך צפרניו ויסיר כל צואה וטיט בסכין כדי שיהיה נקל לרוחצו ביום החליצה. ובס' ז"לא הביא משם רב א' שלא יסיר בסכין שמא יוציא דם וחושש. ומלמדין ליבמה ע"י שליח קרות הפסוק מאן יבמי וכו'. ותיבות לא אבה יבמי בנשימה א'. וגם ליבם ילמדו לא חפצתי לקחתה בנשימה אחת ובמפיק הה"א. וילמדו ליבמה חליצת המנעל:

ח' ביום שלפני החליצה בין מנחה למעריב ולכתחי' צריך להיות ההזמנה בעוד היום ולא בלילה הקביעות צריך להיות מקום מפורסם בגובהה של עיר נועדים החמשה דיינים הנז' במקום א' ואומרים הג' דיינים לב' הנוספים בז"הל מכאן נלך ונשב במקום פלוני ונקבע שם מקום כדי לחלוץ למחר בע"ה לפלונית בת פלוני מיבמה פב"פ והשנים הנוספים לא יאמרו כלום בדיעבד אם חלצו ולא קבעו מקום החליצה כשרה כנה"ג ומור"ם בהגה סי' קס"ט ס"ד:

ט' יעקרו ממקומם באותו פרק וילכו הג' דיינים תחלה והב' הנוספים ילכו אחריהם ויסדרו שם היאך ישבו וישבו במקום שצריכים לישב למחר וכדרך שיושבים למחר כנ"הג. הרב באמצע וב' דיינים אחד מימינו וא' משמאלו והב' הנוספים ישבו על ספסל א' מן הצד. והיותר חשוב משניהם ישב יותר קרוב אל הדיינים:

יו"ד אחר שישבו יאמרו כל החמשה ביחד בז"הל במקום הזה אנו קובעים מקום לחלוץ למחר בע"ה לפלונית ב"פ מיבמה פב"פ וישבו שם מעט ואם קבעו מקום לחליצה מבערב ובבקר נדחה אותו יום לאיזה סבה צריך הזמנה אחרת. וגדולה מזו כתב הרב מהר"י חאג'יז בשם תומת ישרים דאפי' נתחרט היבם באותו ערב ושוב בבקר נתפייס אינו עולה אותה הזמנה וכתב מהרי"ח הנז' ואני ראיתי שבמקום עיגון היקלו וסמכי על הזמנה א' דבר משה. ובת"ה סי' רכ"א כתב דלא מהני הזמנה בשחרית לחלוץ אותו היום אבל הכנ"הג בסדר חליצה אות י"ג כתב וז"ל ואם לא קבעו בערב מלפניו טוב לקבוע ביום החליצה בשחרית קודם תפלה מלקבוע בלילה:

י"א אחר ההזמנה מיד ישלחו הדיינים להזהיר ליבמה שלא תאכל שום מאכל ולא תשתה שום משקה למחר עד אחר שתחלוץ. ויזהיר ג"כ את היבם שלמחר לא יאכל וישתה קודם החליצה. זולת אם הוא תענית צבור א"צ להזהירם על כך. ושלא תדבר הרבה למחר בבואה לפני ב"ד קודם החליצה. ושלא תרוק קודם החליצה בפני ב"ד והיבם. ושלא תנקר שיניה קודם החליצה. ואם א"א לה שלא תרוק תבלע הרוק בצעיף שכנגד פניה שלא יהא נראה יוצא מפיה וגם זה שלא בפני היבם והדיינים וביום החליצה קודם התפלה ישלחו להזהיר ליבמה על מה שהזהירוה אתמול כנה"ג:

י"ב למחר ביום החליצה יתועדו החמשה דיינים במקום א' ויאמר הגדול שבהם בז"הל מכאן נלך למקום פ' שקבענו אתמול לחלוץ לפלונית ב"פ מיבמה פב"פ וילכו הג' דיינים תחלה והב' הנוספים אחריהם וישבו במקום שישבו אתמול ולא ישב שום אדם על הספסלים שיושבים החמשה והיבם והיבמה באמצע בעמידה. אחר שישבו הדיינים יבאו היבם והיבמה היבמה תבא תחלה ואח"ך היבם:

י"ג יאמר הגדול שבדיינים אתמול חקרנו שאין שום קורבה בינינו ולא ליבם ולא ליבמה. גם נהרהר תשובה וכו' ויחזרו כל החמשה להרהר בתשובה בוידוי אבל חטאנו וכו':

י"ד צריך שיהיו שם לפחות עשרה גדולים וכולם מצטרפים לעשרה אפי' היבם והשמש:

ט"ו יזהיר הרב לדיינים שישמעו השאלות והתשובות:

ט"ז יזהיר לשנים הנוספים שלא ישאו ויתנו בדיני חליצה שלא נטעה דחליצה בחמשה כר' יהודה:

י"ז השמש יכריז שכל העם ישמעו ויראו ולא יעשו שום חציפות או צעקה:

י"ח השמש יקרא את היבם והיבמה שיבאו ויעמדו לפני הדיינים ולא יבאו קודם הדיינים. ותבא היבמה תחלה ואח"ך היבם. ויהיה מעוטף כאבל והיבמה גם כן מעוטפת כאבלה ותכסה פיה בצעיף וישבו היבם והיבמה לפני הדיינים:

י"ט יזהיר הרב את היבמה שלא תרוק עד שיאמר לה ושלא תדבר זולת שתשיב על מה שישאל אותה ושלא תשיב הן ב' פעמים כי הוא לשון שבועה והוי שבועת שוא. אלא לאו או הן פעם א' וכן יזהיר את היבם ע"ז:

כ' חוזרים וחוקרים בו ביום החקירות שחקרו אתמול כדי לפרסם הדבר ברבים ויבררו ב' עדים כשרים להעיד ע"ז וישאל הרב לעדים כשהם עומרים אם יודעים שפלונית זו היא אשת המת פב"פ ועד א' נאמן ואפילו קרוב וכו' ויש אומרים דבשעת מעשה אינו נאמן:

כ"א ישאל ג"כ לעדים אם מכירים שזה היבם פב"פ הוא אחיו מן האב של פב"פ המת ושהיה להם ישיבה א' בעולם:

כ"ב ישאלם אם יש אח אחר במדינה שהוא אחיו מאביו וגדול בשנים יותר מהיבם ואם יש עוד אח גדול ויש איזה טעם שאין הגדול חולץ יפרסמו הדיינים הטעם ישאלם אם יש צ"ב יום משמת הבעל ומאיזה מיתה מת:

כ"ג ישאלם אם המת הניח זרע או זרע זרע ע"ס כל הדורות ואפילו גוסס דאז פוטר מחליצה ומיבום:

כ"ד ישאלם אם היבם והיבמה גדולים בשנים ע"פי עדות כשרים ואומר ברבים שכבר שאלו מאתמול על סימני איש ואשה ואם יש להם זרע יפרסמו שמפני זה א"צ לשאול על השנים והסימנים:

כ"ה יחקרו שלא יהיה רגל היבם עקומה והפוכה ושלא יהיה מהלך על אצבעות רגליו. (וחולה מחולי הפודגירה חולץ) ושלא יהיה אטר רגל. ויברקו אותו ע"י שיעמידוהו ברגליו מכוונות ומיושרות ויאמרו לו שילך פניו ולהלאה ולא לצד ימין ולא לצד שמאל ויעמידו ספסל קטן באמצע ויעלה עליו וכו'. וילך לפניהם ויחזור ג' או ד' פעמים ואם הוא מתחיל לילך ברגל ימין הוא כשאר כל אדם כדאמרי' כי עקר איניש רגלה דימינא עקר ברישא ואם התחיל לילך ברגל שמאל נודע שהוא אטר רגל. וטוב לבודקו קודם קשירת המנעל של חליצה לפי שע"י הקשר וההדוק אפשר שיקדים לילך ברגל שמאל ובס' ז"לא כתב משם רב א' שאם נפל איזה ספק בבדיקה זו אומרים לו שיכה הכותל ברגלו ואותו הרגל הוא הימין וגם יבדקוהו בעלייה שהרגל שעולה בו תחלה הוא הימין וכן כשלובש מנעליו:

כ"ו אם היבם אטר רגל ויש לו אח אחר יחלוץ האחר ואם אין לו אח חולץ בב' רגליו בבת א' ועיין הסדר ביד אהרן. והיבמה תהיה דעתה וכוונתה שלא להיות פטורה אלא באותו הרגל שהדין לחלוץ בו. ועיין כנ"הג אות מ"ה אם יש ליבם איזה מום וכו':

כ"ז יחקרו אם היבמה היא אטרת יד דהיינו באיזה יד מהם עושה מלאכה. ואם היא אטרת יד תתיר המנעל בימינה שהיא שמאל כל אדם:

כ"ח ישאלו ליבמה אם אכלה או שתתה היום שום דבר ותשיב לא. וכן ישאלו ג"כ ליבם אם אכל וכו':

כ"ט יאמר הרב ליבם ולכמה שבו וישנו:

ל' יאמר ליבם בלעז מה אתה מבקש וישיב באתי לחלוץ ליבמתי:

ל"א ישאל ליבמה אם רוצה ליקח חליצה מיבם זה ותאמר הן:

ל"ב (אח"ך אומרים לה עמדו. ותעמוד היבמה לימין היבם) ויעמדו שניהם לפני הדיינים:

ל"ג יאמר הרב ליבם זאת יבמתך העומדת אצלך אם תרצה ליבמה יבמה. ואם הוא נשוי יאמר לו הרב אע"פ שיש לך אשה מותר לך ליבמה. וישיב איני רוצה ליבם. ויאמר לו רצונך לחלוץ ויאמר הן:

ל"ד יאמר לו כשתחלוץ לה תכוון לפוטרה בחליצה זו כדי להתירה לשוק ויאמר הן. וכן יזהיר ליבמה:

ל"ה יאמר לו אולי יש לך איזה אונס ומחמתו אתה חולץ לה וישיב אין לי שום אונס וברצון טוב ובנפש חפצה אחלוץ לה:

ל"ו יאמר לו אם עשית שום נדר או שבועה או קבלת חרם או תקיעת כף לחלוץ לה נתיר לך:

ל"ז אם באמת נדר או נשבע ישאל מהדיינים שיתירו לו ואופן ההתרה יאמר היבם שמתחרט חרטה גמורה על מה שנשבע לחלוץ ועם היות שרוצה בחליצה הוא רוצה בה ברצון גמור בלתי שבועה אבל על השבועה הוא מתחרט חרטה גמורה בפתח זה שהחליצה היא יותר קיימת כשתעשה בלתי שבועה ואף שיאמר שלא נדר ונשבע מתירים לו על צד היותר טוב בלשון מותר לך וכו' אין כאן נדר אין כאן שבועה וכו' אין כאן חרם וכו':

ל"ח מתירים לו ג"כ אם נשבע שלא לחלוץ:

ט"ל יאמר לו אם מסרת שום מודעא על החליצה בפני עדים (ויפרש לו בלעז ענין המודעא) או אם דברת לשום אדם שאין אתה חולץ מרצון טוב או דברת שום דבר שיגרע כח החליצה ויאמר לא:

מ' אם באולי מסרת שום מודעא או דברת לשום אדם שלא ברצון טוב אתה חולץ או דברת שום דבר שיזיק חליצה זו או יגרע כחה ושכחת בטל הכל בפני עדים אלו:

מ"א ילמד הרב ליבם לומר בזה"ל בקוש"ח אתם פב"פ ופב"פ עדים הנני מבטל בפניכם כל מודעי ומודעי דמודעי ומודעי דנפקי מגו מודעי עם כל מודעי דעלמא שמסרתי על ענין חליצה זו ואם באולי אמרתי דבר או דברים שמאותו דבר או דברים נמשך איזה פיסול או ביטול לחליצה זו אני מבטל אותו דבר או אותם דברים מעכשיו והם חשובים כחרס הנשבר. אבל חליצה זו תהיה כשרה וקיימת כדת משה וישראל. וכן אני מעיד על עצמי שלא מסרתי שום דבר שתפסל חליצה זו מחמתו ואם באולי המצא ימצא עד או עדים כין בכתב בין בע"פ שיאמר שאמרתי דבר או דברים שמאותו דבר או דברים נמשך איזה פיסול או ביטול לחליצה זו הריני פוסל אותו העד או אותם עדים מעכשיו. אבל חליצה זו ונתינתה תהיה כשרה וקיימת כדת משה וישראל:

מ"ב יאמר לו הרב עכשיו לא יש לך שום שבועה ולא שום דבר רצונך לחלוץ או לייבם. ויאמר שרצונו לחלוץ. וכן שואלים ליבמה אם מדעתה ורצונה רוצה בחליצה זו ותאמר הן:

מ"ג אח"ך יצוה על רחיצת הרגל בחמין יפה ויקנחנו היטב ויכרוך בגד סביבו וילך בו ויראו הדיינים אם הרגל נקי מכל טנוף ולא יהא נדבק שום דבר בין האצבעות לכן ירחץ בשוק וברגל למעלה ולמטה ומגרר בסכין את העקב ושאר מקומות שאינם נקיים שלא יהא שום לכלוך או דבר חוצץ בכל הרגל:

מ"ד יקח הגדול שבדיינים המנעל ויבדקנו יפה יפה שלא יהא שום טיט דבוק בו מבפנים ושיהיה עשוי כהלכתו ומכוון לרגל היבם ונוהגים לבודקו גם שאר הדיינים:

מ"ה יזרוק הרב את המנעל לארץ ויאמר ליבם אני נותנו לך במתנה הגבה המנעל וקנהו בהגבהה ויגביהנו היבם ג' טפחים מן הארץ. ואם המנעל הוא של היבם יפרסמו שהוא שלו ולא שאול וכו' ואם היבמה קנתה המנעל יצוה אותה לזורקו לארץ ואומר לה הרב אמור ליבם שיגביה המנעל ויקנהו בהגבהה:

מ"ו ילביש הרב המנעל ברגל ימין של היבם וידחוק היבם רגלו בארץ כדי שיהא עקבו דבוק במנעל ויכניס הקרסים בלולאות כסדרן ממטה למעלה. אח"ך יכרוך הרצועות הארוכות סביב השוק ג"פ ויכוין כשיכרוך הרצועות הלבנות על המנעל שיסבוב אותו סביב הנקבים שיש במנעל באופן שיגיעו הרצועות על בשר השוק ממש המגולה באותם הנקבים שיש במנעל אם באותם שיש בפני המנעל ואם באותם שא שאחוריו ואחר שיכרוך אותם יקשור שני קצות הרצועות יחד למעלה מהמנעל בבשר השוק לא על המנעל ויהיו הקשרים למטה מהפרק הנקרא רודילייא בלעז ויקשור על בשר השוק מבפנים ב' קשרים זה על גב זה ועניבה עליהם:

מ"ז יהיו כנפי בגדי היבם למעלה באופן שיראה המנעל כולו ויקשור כנף המכנסים למעלה משוקו וילך היבם במנעל נעול ברגלו ד' אמות לפני הדיינים ויראו שהוא רגל ימין ושהמנעל אינו למעלה מהארכובה:

מ"ח אח"ך יעמוד היבם לפני הדיינים ויסמוך עצמו אצל הכותל או אצל העמוד כדי שיוכל לדחוק רגלו בארץ. ואם לא דחק רגלו בארץ חליצתה פסולה ובפרט עקבו כדי שתהא עקבו דבוק למנעלו וכדי שתהא נראית כחולצת ולא כאלו נפל המנעל מרגלו. ולא ישען כ"כ על העמוד שאם היו נוטלים העמוד היה נופל שצריך שיהיו היבם והיבמה בעמידה ואם הוא חולה או זקן שאי אפשר לעמוד ישב:

מ"ט יזהיר הרב ליבם וליבמה פעם ב' שיכוונו שניהם בשעת חליצה שבחליצה זאת נתרת היבמה לשוק. ויאמר ליבם עדיין אתה עומד בדבורך ורוצה לפטור יבמתך זו בחליצה. וכן יאמר ליבמה וכו' יאמר ליבם אם מסרת שום מודעא וכו' וישיב לא וכו'. ואם אמרתי שום דבר שיזיק לחליצה זו כבר בטלתי הכל וכו' כנה"ג:

נ' מעמידים היבמה לפני היבם פניה כנגד פני היבם כדי שתהא דבורה עמו וצדיהם נגד פני הב"ד:

נ"א יקרא הגדול שבדיינים את היבמה שתאמר מלה במלה זה אח"ז

מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי.

ויקרא לה לא אבה יבמי בנשימה אחת. ואם טעתה באיזה תיבה תחזור לראש הפסוק:

נ"ב אחר שקראה הפסוק בל"הק יפרש לה גדול שבדיינים התיבות בלשון לעז ויאמר ליבם הבנת מה שאומרת יבמתך שהיא קובלת עליך שאינך רוצה ליבמה:

נ"ג אח"ך מקרא ליבם לא חפצתי לקחתה בנשימה א' הלמ"ד. בשב"א ובמפיק ה"א. ויחזור לאומרו בלעז. ויאמר ליבמה הבנת מה שאומר היבם ואם היבם ע"ה צריך לפרש לו בלשון לעז כדי שיבין מה שאמר. וקריאת תהיה בעמידה היבם והיבמה. וכתב ד"מ שיקראו מתוך הכתב:

נ"ד יראו הדיינים שהיבם ישען על כותל או לעמוד שאחריו כדלעיל וידחוק רגלו בקרקע אך לא בחוזק ויזהירו ליבם שלא יסייע ליבמה בחליצת המנעל לא בידו ולא ברגלו:

נ"ה יזהיר שנית ליבם וליבמה שיכוונו שניהם שבחליצה זו נתרת לשוק:

נ"ו יצוה ליבמה שתסיר הטבעות ושאר דברים החוצצים מידה. וכתב בס' ז"לא משם מהר"ם דגם בידה השמאלית לא יהיה לה טבעת:

נ"ז ידחוק היבם עקבו בארץ ואחריו אל הכותל אך לא כ"ך כדי שתוכל היבמה להגביה רגלו:

נ"ח ונגשה יבמתו אליו לעיני כל החמשה דיינים שכולם יראו חליצת המנעל ותהיה היא מעומד ותכוף עצמה לא יושבת ולא על ברכיה אלא כעומד בשחיה. ותפשוט ידה הימנית אם אינה איטרת ותתיר תחילה העניבה ואח"ך תתיר קשירת הרצועות הארוכות ותשליכם א' הנה וא' הנה ואח"ך תתיר הקרסים מתוך הלולאות תחתון דמצד הרגל תחלה. ואח"ך העליון ממנו שהוא הב'. ואח"ך הג' שהוא סמוך ממש אצל הרודילייא. ואח"ך תפריד אזני המנעל מעל בשר השוק ותשפילם בידה הימנית. וכל זה כשהרגל של היבם בקרקע. ואח"ך תשים ידה השמאלית באחורי רגלו למעלה מן העקב ותגביה רגל היבם מן הארץ ותסבול אותו ובידה הימנית תחלוץ העקב ותגרור אותו עד שתחלוץ המנעל ויצא מן הרגל. ואח"ך תאחוז בידה הימנית בלי סיוע השמאלית בחודו של מנעל מצד האצבעות עד שתחלוץ אותו מכל וכל ותשליכנו לארץ למרחוק בכח כדי שלא יטעו לומר שהמנעל שלה ולכן חלצתו לקחת המנעל ולא לשם חליצה. ואם היא אטרת יד תעשה כל הנז"ל בימין דידה שהוא שמאל כל אדם:

נ"ט יצוה הרב ליבמה שתאסוף רוק גדול בפיה שיהיה רוק ממש בלא פיהוק ועטוש ולא מים בעלמא ולא תמוץ מתוך שיניה דם דק רוק לבן ותעמוד נגד היבם וירקה בארץ נגד פניו רוק גדול. וצריכים לראות החמשה דיינים הרוק כשיוצא מפיה עד שיגיע לארץ בפני היבם. אם לא ראו הדיינים הרוק יוצא מפיה י"א דהחליצה פסולה בא"הט אות מ"ג. גם היבם צריך לראות הרוק. ואם רקקה רוק דם צריכה לרוק פעם אחרת. וכן אם רקקה רוק דק:

ס' יקרא הרב ליבמה מלה אחר מלה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל.. בית חלוץ הנעל. בית חלוץ הנעל. ומקרא אותה פעם א' בלעז פירוש המלות ואז עונים הדיינים וכל העומדים שם חלוץ הנעל. חלוץ הנעל. חלוץ הנעל:

ס"א יתירוה הדיינים לינשא מיד. ושלא תנשא לכהן:

ס"ב יאמר הרב אל היבם שיתן לו המנעל של חליצה במתנה ויגביהנו ג"ט ויאמר שזוכה בו בשביל אחר:

ס"ג יאמרו הדיינים והנוספים יהי רצון שלא תבאנה עוד בנות ישראל לא לידי חליצה ולא לידי יבום:

ס"ד כשעומדים אומר הרב ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו במצות וחוקים של אברהם אבינו:

ס"ה יגזרו חרם שלא יוציאו לעז על החליצה:

ס"ו א"צ להמתין צ' יום אחר החליצה. ואסור לדור עם חלוצתו. דבר משה משם תשו' הרשב"א סי' כ"ט ומור"ם בהגה ס"ס קנ"ז וע"ש ב"הט סק"י. ועיין מהר"ם פדוואה סי' י"ו. וספר התקנות סי' פ"ג:

אם הדיין שהוא סומא בא' מעיניו או מום אחר כשר לחליצה עיין מור"ם בהגה בסדר חליצה בקצרה סעיף א' וכנ"הג בסימן קס"ט אות ה' הביא פלוגתא. ועיין פמ"א ח"ב סי' כ"ה שהעלה שאם לא ימצא בעיר שלא יהיה בהם שום מום ממומי הגוף וא' מהם סומא בא' מעיניו או מום אחר כדאי הם רבוותא המכשירים לסמוך עליהם בשעת הדחק. ועיין יד אהרן סימן קס"ט אות ג' שהביא דבריו ובאות ד' כתב וז"ל מי שעיניו כהות ולא יוכל לראות אם לא שיהא הדבר סמוך לעיניו ומטה ראשו לצד א' לדקדק בראותו בעין אחד מה שרוצה לראות אין למנותו דיין על החליצה לכתחילה. נאמן שמואל וכו' ע"כ:

תוכן העניינים

ויאמר יצחק חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה