ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
סדר כתיבת הגט על ידי שליח
יש ליזהר שלא לגרש ע"י שליח כשהבעל והאשה בעיר.
א' קודם שיצוה הבעל לסופר לכתוב ולעדים לחתום ייחד השליח. וטוב ליחד השליח שיכיר את האשה:
ב' לכתחלה אם אפשר טוב שלא יהיה השליח קרוב לא לאיש ולא לאשה ולא לדיינים (כיון שעדות בפני נכתב ובפני נחתם תלוי בו) שניתן הגט בפניהם ולא להרב המסדר ולא לעדי הגט ע"ל בסדר הגט ע"ס אות יו"ד:
ג' לא יהיה השליח פסול מחמת עבירה דאורייתא ולא בעל מום ולכתחילה טוב שיהיה כשר אפי' מדבריהם:
ד' טוב להגיד לשליח שאסור לישא המגורשת שלא יאמר אלו ידעתי לא הייתי שליח:
ה' צריך שיהיו השליח והמשלח גדולים בשנים:
ו' יאמר הבעל לעדי ההרשאה שמעו שאני ממנה שליח לפב"פ זה להוליך גט לאשתי פ' בת פ':
ז' יאמר הבעל לשליח בקוש"ח וז"ל. אני פב"פ (ויזכיר כנוי משפחתו וכן כולם) ממנה אותך פלוני ב"פ שתהיה שלוחי להוליך גט לאשתי פב"פ וליתנו לה בכל מקום שתמצאנה ותהי ידך כידי ופיך כפי ודבורך כדבורי ועשייתך כעשייתי ונתינתך הגט לאשתי פב"ב הנז' כנתינתי ונותן אני לך רשות מעכשיו לעשות שליח ושלוחך לעשות שליח ושליח אחר שליח אפי' עד מאה שלוחים ואפי' בלא אונס עד שיגיע הגט ליד אשתי פב"פ הנז'. ותכף שיגיע הגט ליד אשתי פב"ב הנז' מידך או מיד שלוחך או מיד שליח שלוחך אפי' עד מאה שלוחים תהי אשתי פב"פ הנז' מגורשת ממני בו ומותרת לכל אדם:
ח' ישיב השליח כן אעשה. ע"ל בסדר הגט מאות יו"ד ע"ס אות י"ט:
ט' יאמר הרב לשליח ראה מה שיתן הבעל לסופר ושמע מה שיאמר לו ולעדים. ומה שיאמרו הסופר והעדים. ע"ל בס' הגט מאות ך' ע"ס אות מ"ח:
יו"ד אח"ך ישאל הרב לעדים שאלות אלו. אתם פב"פ ופב"פ העדים שמעתם מפי פב"פ שמנה את זה פב"פ להיות שלוחו להוליך גט לאשתו פב"פ ויאמרו הן:
י"א שמעתם שפב"פ נתרצה לבעל פב"פ להיות שלוחו ויאמרו הן. ע"ל בסדר הגט מאות מ"ט ע"ס אות נ"ב:
י"ב ישאל הרב לשליח היית בשעת כתובת הגט הזה וראית שנכתב לשם הבעל פב"פ לגרש בו את אשתו פב"פ לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים ויאמר הן:
י"ג ישאל אותו היית בשעת חתימת גט זה וראית שחתמו העדים לשם הבעל פב"פ לגרש בו את אשתו פב"פ לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים ויאמר הן. ועיין בס' הגט מאות נ"ג ע"ס אות נ"ח:
י"ד ישאל הרב לשליח אתה פב"פ ברצונך אתה נעשה שליח מפב"פ להוליך גט לאשתו פב"פ שתהא מגורשת ממנו בו ומותרת לכל אדם ויאמר הן:
ט"ו שמא נדרת או נשבעת או תקעת כף או חרם וכיוצא להיות שלוחו ותאמר אח"ך אנוס הייתי ולכן שמא נדרת או נשבעת נתיר לך כדי שיהיה שליחות זה מרצונך הטוב ויתירו לו בלשון מותר לך וכו':
ט"ז שמא נדרת וכו' שלא להיות שלוחו. ואתה עובר על השבועה. ויתירו לו וכו':
י"ז אם באולי מסרת שום מודעה על השליחות או דברת דבר או דברים שיזיקו לשליחות זה. תבטל הכל לפני אלו העדים בטול גמור:
י"ח יאמר השליח לעדים בקוש"ח בז"הל אתם פב"פ ופב"פ הוו עלי עדים גמורים שאני פב"פ מבטל בפניכם ביטול גמור כל מודעי ומודעי דמודעי ומודעי דנפקי מגו מודעי עם כל מודעי דעלמא אם מסרתי על ענין שליחות זה ששולח אותי פב"פ להוליך גט לאשתו פב"פ ואם באולי דברתי דבר או דברים שמאותו דבר או מאותן דברים נמשך ביטול או פסול לשליחות זה. אותו דבר או אותן דברים אני מבטל אותן ביטול גמור ויהיו כחרס הנשבר שאין בו ממש. אבל שליחות זה יהיה נכון וקיים. וכן אני מעיד על עצמי שלא מסרתי שום מודעה על שליחות זה ושלא דברתי שום דבר הגורם שום פיסול או ביטול לשליחות זה. ואם באולי המצא ימצא איזה עד או עדים בין בכתב בין בע"פ שיעידו שדברתי דבר או דברים שמאותו דבר או מאותן דברים נמשך פסול או ביטול לשליחות זה הריני פוסל אותו העד או אותם העדים פסול גמור. אבל שליחות זה יהיה כשר שריר וקיים כדת משה וישראל. ואני מקבל עלי בחרם חמור ובשבועת התורה על דעתכם שלא אבטל את השליחות של גט זה:
י"ט יצוה הרב לשליח שלא יהיה דבר חוצץ בדיו ואל יגע סרבלו או דבר אחר בדיו ולא יסייע שום ארם ולא יד א' לחברתה:
ך' יאמר לשליח שיסמוך ב' ידיו וכו' כמו האשה. ע"ל אות ס"ב וס"ג:
כ"א יאמר לעדים ראו שהבעל ימסור הגט ליד השליח ושמעו שיתנהו בידו לשם גירושין גמורים:
כ"ב יאמר הרב לבעל בפני העדים. דע לך שבגט זה תהא אשתך מגורשת מאתך ומותרת לכל ארם. ולכן תן כונתך להתירה בזה הגט:
כ"ג יאמר הרב לבעל שיאמר אחריו מלה במלה. וצריך שלא יגע שום דבר של המגרש בגט:
כ"ד ישים הבעל הגט כנגד ידי השליח קרוב וסמוך לא כל כך. ולא יכנוס באויר ידיו ויביט אליו. ויאמר לו בזה הלשון:
כ"ה פב"פ (ויזכיר כנוי משפחה) הולך גט זה לאשתי פב"פ ותן אותו לידה בכל מקום שתמצאנה ותהי ידך כידי ופיך כפי ודבורך כדבורי ועשייתך כעשייתי ונתינתך גט זה לאשתי פב"פ הנז' כנתינתי. ונותן אני לך רשות מעכשיו לעשות שליח ושלוחך לעשות שליח ושליח אחר שליח אפי' עד מאה שלוחים ואפי' בלי אונס עד שיגיע גט זה ליד אשתי פב"פ ותכף שיגיע גט זה ליד אשתי פב"פ הנז' מידך או מיר שלוחך או מיד שליח שלוחך אפי' עד מאה שלוחים תהא אשתי פב"פ הנז' מגורשת ממני בו ומותרת לכל אדם. ולועז לו הדברים בלשון לעז. ואז ירפה הגט מידו ויתנהו לשליח תוך כדי דבור. ולא יגע שום דבר של הבעל בגט:
כ"ו יקפוץ ידיו השליח עם הגט ויגביה ידיו למעלה ג' טפחים וילך עמו ד' אמות תחת בגדיו:
כ"ז יאמר הרב לשליח שיתן לו הגט לקרותו שנית. ויקראנו עם העדים כמשפט הראשון:
כ"ח אחר הקריאה ישאל לסופר. מכיר אתה זה הגט שכתבת לפב"פ לגרש בו את אשתו פב"פ לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים ויאמר הן:
כ"ט אח"ך ישאל לעד הראשון. מכיר אתה שזאת היא חתימתך זאת היא חתימת חבירך. וכן ישאל לעד הב':
ל' אח"ך ישאל לב' העדים ביחד. מכירים אתם שזה הוא הגט אשר חתמתם במאמר פב"פ לגרש בו את אשתו פב"פ לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים. ושוב אומר כל א' מהעדים בז"הל. ואני מעיד ג"כ על מסירת גט זה שבפני מסר הבעל פב"פ לשלוחו פב"פ גט זה מסירה גמורה כדת וכהלכה להוליכו לאשתו הנז':
ל"א ישאל לשליח כמש"ל אות י"ג וי"ד:
ל"ב יתנהו פעם ב' הבעל ליד השליח בפני העדים כמשפט הראשון. אלא שהכתב מבחוץ. ויאמר לו אתה פב"פ וכו' כמש"ל:
ל"ג יאמר הבעל בקוש"ח בז"הל. אני מקבל עלי בחרם חמור ובשבועת התורה על דעתכם שלא אבטל גט זה ולא את השליח ולא את השליחות ושלא לגרום שום דבר שיזיק ויגנד את הגט ולא את השליח ולא את השליחות ושלא אוציא שום לעז על גט זה:
ל"ד אח"ך יצוה הרב לכתוב שטר ההרשאה ולא יכתוב בה ר"ת. ושלא לשנות בהרשאה ממ"ש בגט ויחתמו העדים בהרשאה כמו שחותמים בגט. ויגזור הרב חרם וכו':
ל"ה ישביע את השליח בשבועת התורה שלא יבטל השליחות ושלא יוציא הגט מתחת ידו. ויקח לו סימן בכלי שיניחנו בו ויזכור הסימן שיש לו בגט:
ל"ו יחזיר הבעל לסופר כל כלי הכתיבה: