אור ברסלב
ויאמר יצחק חלק א נוסח כתובת חרש

ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד

נוסח כתובת חרש

נוסח כתובת יבמין מלוקט מהפוסקים

אנו נוהגים במתא דנא בכתובת חרש לכתוב הכתובה בדרך כל הכתובות שכותבין לפקח ואחר תיבת והשו"ב וקיים נמ"ך בכתובה של החרש הנז' שהיו חתומים בה ב"ד הצדק במתא דנה פה טיטואן יע"ה בזה הלשון וז"ן:

קושטא קאי שפלוני החתן הנז"ל הוא חרש שדברו בו חכמים בכל מקום מיום היותו ומה שכתוב לעיל אמר לה וכו' הוא מתיקון סופרים והאמת הוא שרמזנו ליה על כל מ"ש לעיל ונרמז ומשום דחיובא דמחייב נפשיה לית ביה ממש אנחנא בי דינא דח"ל בהורמנא דרבנן דתקינו נשואין לחרש עבידנא שליחותייהו דרבנן ואטפלנא להו בכל מש"ל מראש ועד סוף בכח המסור בידינו מדינא דאורייתא דאנן אבוהון דחרשין ומחייבינן ליה לחרש הנז' דיפלח ויוקיר וכו' כהלכת גוברין יהודאין וגם בעיקר כתובה ותוספת ומתנה ונדונייא הנז"ל ככל מה שבא כתוב לעיל מראש וע"ס ע"כ וחתומים ב"ד הצדק יש"צו:

נוסח זה של כתובת חרש שכתבו ברי"ץ במחנה אלהים זה. אחר שכתבו הכתובה כמש"ל. להר' משה צבע בנו של הר"א צבע נ"ע:

סדר הגט מלוקט מספרי הפוסקים ז"ל:

טוב ליזהר שלא לסדר הגט בע"ש ולא בערב י"ט ולא בר"ח. כנ"הג בחלק גופו של אות ט' דבר משה. ולא בחדש אייר בתי כהונה:

א' הבעל נותן שכר הסופר ואם אין הבעל רוצה או שאין לו תפרע האשה מפני תקנת עגונות. וטוב שתקנה הדמים לבעל כדי שיהיה נתינה משלו. כנ"הג חלק מעשה רב אות מ"ח:

ב' יוסף בן שמעון הדרים בעיר א' אין מגרש האחד אלא בפני חבירו. כנה"ג סדר הגט אות י"ח:

כשמגרש משום שם רע או נדר או אילונית יאמר הרב למגרש שאינו רשאי להחזירה. והוא הדין כשהמגרש כהן. כנ"הג בחלק מעשה רב אות ז':

יתפשר עם האשה על הכתובה ויתן השטר כתובה ביד המסדר. בתי כהונה:

א' קודם כל דבר ישאל המסדר לבעל אם יש לו שום שם אחר זולת שם העצם. וכן ישאל על שם אביו וכן ישאל לאשה על שמה ועל שם אביה:

ב' נכון הדבר שלא ישתה הבעל קודם נתינת הגט כדי שלא יבא לידי שכרות:

ג' יזהיר לעדים שיהרהרו תשובה בלבם וכן החכם המסדר שיתודו כולם בוידוי אשמנו:

ד' לא יהיו העדים קרובים ז"לז ולא לבעל ולא לאשה אפי' רביעי ברביעי. ואפי' תרי בעל באשתו אפי' אם נתרחק. וה"ה אבי החתן ואבי הכלה או אבי החתן עם אבי אבי הכלה או אבי אבי החתן עם אבי אבי הכלה. אבל במופלגים יותר אין להחמיר וכן חמישי בחמישי. או רביעי בחמישי או שלישי בחמישי או שני בחמישי או ראשון בחמישי אין להחמיר:

ה' הרב והסופר לא יהיו קרובים ז"לז או לבעל. או לאשה או לא' מהעדים. קורבה הפוסל מדינא אפי' מדרבנן ואמרינן בראשון בשני תרי בעל כאשתו אבל בשאר קורבות אין להחמיר סדר הגט להרב"ש ועיין בתי כהונה דף ע"ז סוף ע"ג:

ו' לוקחים עדים שלא יצא עליהם קול שהם חשודים בעריות או שאר דברים הפוסלים. גם אין לוקחים עדים שהם בעלי מומין:

ז' לא יהיה שם הערים מן המסופקים כמו ששמו או שם אביו אליהו או גרשון וכיוצא. ושידעו לכתוב אשורית ולקרות ולהבין ולא יהיה שמם כשם המגרש או אביו. או כשם אבי האשה או שם אבי העד כשם אבי הבעל:

ח' לכתוב בנייר א' שם המגרש ושם אביו. ושם המתגרשת ואביה ושם הסופר ואביו. ושם העדים ואביהם כדי שיהיה מוכן שמותיהם:

ט' צריך שיכירו העדים אפי' על פי עד א' וקרוב שזה פלוני המגרש וזאת היא אשתו המתגרשת וגם הסופר יכיר. בתי כהונה משם הרפ"ח ושם אביהם ושיהיו גדולים בשנים. וצריך לידע אם היא ארוסה או נשואה והכרת שם אביו אפי' ע"פ עצמו. וה"ה שם אביה על פיה וכל שהוחזקו ל' יום אין צריך יותר. ויכירו אותם בשמם. בחי כהונה דף ע"ח ע"א:

יו"ד טוב להודיע לעדים שהאשה אסורה להם אח"ך בתי כהונה משם מור"ם בהגה. עיין בספר השליח אות ג':

י"א יביא הסופר הנייר והדיו והקולמוס והקסת וכל כלי הכתיבה ונכון ליזהר שהנייר לא יהיה בו שתי וערב או צורות הנעבדות. וישאל הרב לסופר בפני העדים אם הכל שלו. וכשיאמר הן יניחם לפניו:

י"ב ישאל הרב את הבעל זה הגט שאתה רוצה לתת לאשתך פב"פ (או לשליח) הוא ברצונך הטוב בלי שום אונס. ואם היא ארוסה יאמר את ארוסתך בקידושין ויאמר הן:

י"ג יאמר לו שמא נדרת שום נדר לתת גט זה. או נשבעת שום שבועה או חרם או תקיעת כף או קנין או שום דבר שמכריחך ליתן גט לאשתך פב"פ או לארוסתך בקידושין וישיב הבעל לא נדרתי ולא נשבעתי ולא דברתי דבר המכריחני ליתן הגט אלא ברצון טוב אתנהו בלי שום אונס וכל שום תנאי. ואומר לו החכם אע"פ כן שמא נדרת או נשבעת וכו' ושכחת נתיר לך השבועות בחרטה:

י"ד אומר המגרש שנתחרט חרטה גמורה על מה שנשבע וכו'. ועם היות שהוא רוצה בגירושין הוא רוצה בהם ברצון גמור בלתי שבועה. אבל על השבועה הוא מתחרט חרטה גמורה בפתח זה שהגירושין יותר קיימים כשיהיו בלתי שבועה מכשיהיו בשבועה ואלו היה יודע זה לא היה נשבע. ויתירו לו בלשון מותר לך וכו' אין כאן נדר אין כאן שבועה אין כאן חרם אין כאן תקיעת כף. אין כאן קבלת קנין אין כאן עוד דבר המכריחך ליתן ג"ט לאשתך פב"פ. כשם שאתה מותר מפינו וכו':

ט"ו אח"ך יאמר לו החכם שמא נדרת או נשבעת שלא לגרש את אשתך. או ארוסתך בקדושין פב"פ ויאמר לא נשבעתי וכו'. אע"פ כן מתירין לו וכו':

ט"ז אחר היתר נדרים ושבועות. שואל הרב המסדר לבעל שמא דברת דבר או דברים שיזיק או יגרום ביטול לגט זה כגון שמסרת מודעא על הגט. או שאמרת שלא תתן הגט ברצון ויאמר הבעל לא מסרתי מודעה. ולא אמרתי מעולם שום דבר או דברים שיזיק לגט או יגרום לו איזה ביטול. ואומר לו הרב אם באולי אמרת מעולם שום דבר או דברים המבטל את הגט או אם מסרת מודעה או אם עשית שום פעולה או דבר המבטל את הגט או מזיק לו (או לשליחות השליח) אתה תבטל הכל בפני העדים האלו כדי שלא יהיה כח באותו דבר או דברים או באותן המודעות. אלא יהיו בטלים ומבוטלים ואף אם הוא מהכופין לגרש צריך לבטל המודעות:

י"ז ישביענו בהש"ית לבטל המודעות ואומר לו הרב אמור דברים האלו שאני אומר לך מלה במלה. ואומר הבעל בלשון הזה:

י"ח אתם פב"פ ופב"פ. הוו עלי עדים גמורים שאני פב"פ מבטל לפניכם מעכשיו ביטול גמור כל מודעי ומודעי דמודעי ומודעי דנפקי מגו מודעי עם כל מודעי דעלמא. אם מסרתי על הגט שאני רוצה לגרש בו את אשתי פב"פ (או על שליחות השליח) ולא יועילו כלום ויהיו כחרס הנשבר שאין בו ממש. וכן אם באולי אמרתי דבר או דברים שמאותו דבר או אותן דברים נמשך שום ביטול או פסול לכתיבת הגט הזה וחתימתו ונתינתו (או לשליחות השליח) אותו דבר או אותן דברים אני מבטל אותן בפניכם ביטול גמור ויהיו כחרס הנשבר שאין בו ממש. אבל כתיבת גט זה וחתימתו ונתינתו (או שליחות שליח זה) יהיה כשר וקיים וכן אני מעיד על עצמי שלא מסרתי שום מודעה על הגט ולא דברתי שום דבר או דברים הגורמים שום ביטול או פסול לגט. בין בכתיבתו בין בחתימתו בין בנתינתו או שיורע כחו מחמתן (או לשליחות השליח) והנני מגרשה ברצוני בלב שלם בלי שום אונס. ואם באולי המצא ימצא איזה עד או עדים בין בכתב בין בע"פ שיאמר שמסרתי שום מודעה או שאמרתי דבר או דברים שמאותו דבר או מאותן דברים נמשך פיסול או ביטול לכתיבת גט זה וחתימתו ונתינתו (או לשליחות השליח) הריני פוסל עלי אותו העד או אותם העדים פיסול גמור. אבל כתיבת הגט הזה וחתימתו ונתינתו (ושליחות שליח זה) יהיה כשר וקיים כדת משה וישראל וכן אני מקבל עלי בחרם חמור ובשבועת התורה על דעתיכם שלא אבטל לא את הגט ולא השליח ולא את השליחות:)

י"ט אחר ביטול המודעות יאמר הרב לסופר שיתן הכל במתנה גמורה לבעל הנייר והדיו והקסת והקולמוס וכל כלי הכתיבה כדי שיהיו שלו. עיין בסדר השליח אות ט':

ך' יתן הסופר כל האמור ליד הבעל מידו לידו. ולא על ידי אחר ויאמר לו אתה פב"פ הילך הנייר והדיו והקסת והקולמוס וכל כלי הכתיבה אני נותנם לך במתנה גמורה. ויקחם הבעל ויגביהם ג' טפחים כדי לזכות בהם:

כ"א יושיט הבעל הנייר ושאר כלי הכתיבה לסופר בפני העדים (או השליח) על ידי עצמו לא על יד אחר ויאמר לעדים. אתם פב"פ ופב"פ אתם עדי ושמעו מה שאני מצוה לסופר פב"פ:

כ"ב יאמר הבעל לסופר בפני העדים הנז' (והשליח) בז"הל. אתה הסופר פב"פ הילך הנייר והדיו והקסת והקולמוס וכל כלי הכתיבה הללו. וכתוב בהם גט לשמי אני פב"פ (הכהן או הלוי) לגרש בו את אשתי או ארוסתי בקדושין פב"פ וכתוב אותו לשמי ולשמה לשם גירושין גמורים שתהא מגורשת ממני בו ומותרת לכל אדם. ואני נותן לך רשות לכתוב כל כך גיטין מאחד עד מאה עד שתכתוב א' שיראה בעיני החכם המסדר היושב כאן שהוא כשר והגון בכתיבה ובחתימה בלי שום פקפוק:

ויאמר הסופר כן אעשה:

כ"ג קודם שימסור כלי הכתיבה ביד הסופר. יאמר הבעל לעדי החתימה בזה"ל. אתם פב"פ ופב"פ הוו עדים וחתמו בגט שיכתוב הסופר פב"פ לשמי אני פב"פ כדי לגרש בו את אשתי או ארוסתי בקדושין פב"פ וחתמו בו לשמי ולשמה לשם גירושין גמורים שתהא מגורשת ממני בו ומותרת לכל אדם. ואני נותן לכם רשות שתחתמו מגט א' עד מאה גיטין עד שיהיה אחד כשר לדעת החכם המסדר היושב פה. שיראה בעיניו שהוא כשר והגון בכתיבה ובחתימה בלי שום פקפוק:

וישיבו העדים כן נעשה:

כ"ד אח"ך יקבל הסופר מידו הנייר וכל כלי הכתיבה:

כ"ה יצוה החכם לבעל שלא ידבר מענין הגט עד אחר הכתיבה והנתינה. ונכון שלא ימצאו בזמן כתיבת הגט כי אם המגרש והסופר והעדים ומסדרי הגט:

כ"ו יאמר הסופר לעדים בז"הל. שמעו אלי אתם העדים פב"פ ופב"פ איך אני עתה רוצה לחתוך ולתקן ולשרטט נייר זה ולתקן הקולמוס לכתוב בו גט לשם פב"פ. (אם יש לבעל או לאשה כנוי או ב' שמות או אם הם כהנים או לויים יאמר הכל לפי מה שהוא כנ"הג) לגרש בו את אשתו או ארוסתו בקדושין פב"פ ואני מתקן הכל לשמו ולשמה לשם גירושין גמורי' שתהא מגורשת ממנו בו ומוקרת לכל אדם:

ז"ך יתקן הקולמוס תחילה ואח"כ הנייר. ואף אם אין צריך תקון יתקנם קצת ויחלוק הנייר כאלו מתקנו וישרטט י"ב שיטות לכתוב בהן הגט. ועוד ב' שיטות קצרות ברוחב שיטה א' כדי לחתום בהם העדים ויניח הגליון מן הצדדים חוץ ממקום השרטוט כחצי רוחב צפורן הגודל ולא יותר. ולמעלה חוץ ממקום השרטוט ברוחב צפורן הגודל. ולמטה חוץ ממקום חתימת העדים ארבעה גודלים. ואם ירצה להניח יותר הרשות בידו. ויהיה ארכו יותר על רחבו דהיינו הכתיבה עם חתימת העדים והגליון שלמטה והשרטוט יהיה מבחוץ. ולא יחתוך מהנייר אחר השרטוט:

כ"ח קודם שיתחיל הסופר לכתוב הגט יאמר לעדים בז"הל.

שמעו אלי אתם העדים פב"פ ופב"פ גט זה אני כותב במאמר הבעל. או הארוס פב"פ לגרש בו את אשתו או ארוסתו בקדושין פב"פ ואני כותב אותו לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים שתהא מגורשת ממנו בו ומותרת לכל אדם:

כ"ט אחר שיאמר דברים אלו. יתחיל לכתוב הגט מיד ולא יכתבנו בסירוגין. ויהיו העדים והשליח עם הסופר כשיכתוב הזמן ושם האיש והאשה ולפחות עד שיכתוב שיטה ראשונה. ואם צריכים לצאת אחר שכתב שיטה ראשונה יאמר להם הרב שיקח כל א' מהם סימן מובהק בגט בנייר ובכתב כדי שיכירוהו והא' לא יגיד סימנו לחבירו:

ל' יתחיל לכתוב בראש השורה. ויכתוב כתיבה תמה בלי דבוק ובלי ריחוק האותיות. ולא יגע האות בשרטוט שלפניו. וכן בסוף השיטה לא יגע בשרטוט שלאחריו ולא למעל' ולא יכתוב חוץ לשטה אפי' אות א' בין לימין בין לשמאל. וחסידי אשכנז פוסלים אם יצא חוץ לשיטה גט פשוט דף קל"ד אות פ"ז ויכתוב בימין ואם כתב בשמאל יש פוסלים ועיין סי' קכ"ג ס"א וב"ש שם. ויקרא כל תיבה בתחילה אפי' אם מקרא לו אחר ואם מעתיק מטופס הגט אין צריך:

ל"א יזהר לכתחילה לכתוב כל התורף דהיינו הזמן ושם האיש והאשה בשש שיטות הראשונות. ויאריך כל גגי. הלמ"ד יותר מחצי המרחק שבין שיטה לשיטה. כדי שיהיה מעורה. ולא יוכל לכתוב דבר בין שיטה לשיטה. וכן רגלי הצדי"ק והנו"ן והקו"ף. ועיין מור"ם בהגה סימן קכ"ה סי"ח ושער אפרים סי' ק"ט:

ל"ב היודי"ן יעשה עוקץ קטן למעלה ועוקץ קטן למטה ברגל השמאלי. ואם לא עשה כן לדעת ר"ת פסול:

ל"ג אם המגרש כהן או לוי צריך לכתוב פב"פ הכהן או הלוי ואם לא כתבו לדעת קצת פסול. גט פשוט דף קל"ד אות כ"ז ואות צ"א:

ל"ד יזהר לכתוב בדלא אניסנא בחד שיטה. יאריך וא"ו דותרוכית הב' יותר מוא"ו הראשונה והראשונה קצת יותר מן האחרות אבל לא יותר מדאי:

ל"ה יאריך וא"ו דוכדו האחרונה יותר מן האחרות די תיהוייין יכתוב בשיטה א'. ולכתחלה ירחיק די מתיהוייין מעט. וכן די תיצבייין ואם כתב בתיבה א' יש פוסלין. יתיכי ליכי יכתבם בחד שיטה תיבת למהך ירחיק רגל הה"א השמאלי מגגה יותר משאר ההי"ן. והרי את מותרת לכל אדם חמשה תיבות הללו יכתבם בשיטה א'. תיבת ודן יכתבנו בתחי' שיטה י"א:

ל"ו כתב הכנ"הג דף קפ"ט אות ק"ף וז"ל יש מי שכתב שיכתוב יהוי ליכי בשיטת א':

ל"ז יאריך וא"ו דותירוכין ושבוקין ופיטורין יותר מהאחרות ולא יותר מדאי. פיטורין בשני יודין:

כדת משה וישראל נכון ליזהר שלא יאריך כי אם התי"ו והה"א והלמ"ד:

ל"ח לא יהיו ב' תיבות נראות כא'. ולא תיבה א' נראית כשתים. ושיעור הפסק בין תיבה לתיבה כמלא אות קטנה. ואם יש בו אותיות דבוקות יכול להפרידן. ודוקא הסופר עצמו. וקודם שיחתמו הערים. אבל אחר חתימת העדים אפי' הסופר עצמו לא יגרר בו אלא כותב גט אחר. וכשכותב גט אחר לא יכתבנו כי אם בצווי הבעל פעם ב' הכל כמש"ל כל הסדר:

ט"ל אין לכתוב שום אות על המחק ולא על הגרר ועיין מרן סי' קכ"ט סט"ו וסי"ט. ומור"ם בהגה סעיף ו' בא"הט שם ס"ק ח' וט' ויו"ד. חלקת מחוקק סק"ח ועיין פר"ח סי' הנז' סקי"ז. משפטי שמואל דף קס"ב ע"ד. גט פשוט ס"ק ס'. מהרשד"ם א"הע סי' ק"ח. וכתב הרב משפטי שמואל בסדר הגט דף קס"ב ע"ד וז"ל מהרי"ל ז"ל לא היה מקפיד אם היה נקב בגט בין שורה לשורה או בין תיבה לתיבה ע"כ. ועיין כנ"הג בחלק תיקון סופרים אות כ"ב והרב דב"מ כתב שלא יהיה נקב בנייר:

מ' קודם שיכתוב הסופר כדת משה וישראל יעיין הרב בגט וידקדק בחסרות ויתרות. ובשאר דקדוקים הצריכים תקון. ואם יש איזה דבר לתקן יאמר לסופר שיתקן. שאחר החתימות אינו יכול הסופר לתקן שכבר עשה שליחותו מור"ם בהגה סי' קנ"ה ס"ו. ועיין בית שמואל שם. ועיין בארות המים דף ק"ח ע"ב. יד אהרן דף ק"א ע"ב. אבל למלאת האותיות אם רשומן ניכר מותר. וייבשהו קודם שיחתמו העדים שלא יחתמו על דבר שיכול להזדייף ויקראו אותו העדים קודם שיחתמו וכתב הרב דב"מ שאחר שיגמור הסופר כתיבת הגט ידקדק הרב עמו בדרך שאלה ותשובה תיבה זו מלאה או חסרה וכו' וכן הווין הארוכין:

מ"א אע"פ שצוה הבעל לעדים לחתום בשעה שאמר לסופר לכתוב. טוב לחזור ולצוות לעדים פעם אחרת בשעת חתימה. ויאמר להם הבעל (לפני השליח) בזה"ל.

אתם פב"פ ופב"פ העדים חתמו בגט זה שכתב הסופר פב"פ לגרש בו את אשתי או ארוסתי בקידושין. פב"פ לשמי ולשמה לשם גירושין גמורים שתהא מגורשת ממני בו ומותרת לכל אדם. ואני נותן לכם רשות לחתום מגט א' עד מאה גיטין. עד שיהא א' כשר לדעת החכם המסדר היושב פה בכתיבה ובחתימה בלי שום פקפוק:

מ"ב אח"ך יאמר העד הא' שרוצה לחתום לעד הב' (בפני השליח) אתה פב"פ ראה שאני חותם בגט זה במאמר הבעל או הארוס פב"פ לגרש בו את אשתו (או ארוסתו בקדושין) פב"פ ואני חותם בו לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים שתהא מגורשת ממנו בו. ומותרת לכל אדם ויחתום בראש השיטה בכתיבה תמה וכן יאמר העד הכ' לראשון (בפני השליח) ויחתום פב"פ עד. ואם הוא כהן או לוי יחתום פב"פ הכהן או הלוי עד. כנ"הג בחלק עדות מיוחדת אות ח"י. ובספר זכור לאברהם הביא משם הרב לחם שלמה שיש מי שכתב דטוב ליקח עדים שאינם כהנים:

מ"ג יכוונו העד הב' והשליח לראות חתימת העד הראשון כדי שיכירו חתימתו. וכן יכוונו העד הא' והשליח לראות חתימת העד השני:

מ"ד לא יניחו העדים אויר כשיעור ב' שיטין בין חתימתם לשיטה האחרונה. וכן לא ירחיקו העדים ז"מז כ"א פחות משורה ואם הרחיקו פסול. ובמשפטי שמואל דף קס"ב ע"ד כתב בשם מהרי"ל שגם מן הגט לא ירחיקו כ"א פחות משורה:

מ"ה יחתמו העדים זה תחת זה. ויחתמו זה בפני זה ובפני השליח:

מ"ו יראה החכם המסדר חתימת העדים בדקדוק בגט עצמו ויניח ליבש החתימות. ואם נדבקה אות לחברתה בחתימת העדים עיין דב"מ דף קע"ה אות י"א. ואם חתם העד בקולמוס אחרת שלא היה מאותן שמסר הבעל לסופר כתב הרב הנז' דכשר ועי"ש דקע"ה אות י"ב:

מ"ז אחר חתימת העדים קודם הנתינה שוב יקראו הגט וחתימת העדים וידקדקו בו בחסרות ויתרות ובתקון האותיות וכו'. וטוב לקרותו נגד גט אחר:

מ"ח יקבץ מנין בנתינת הגט לפרסומי מלתא שזו המגורשת הותרה לעלמא. ושנאסרה לכהנים מפני שהיא גרושה. ואפי' יש שם קרובים יכולים להיות מהעשרה חוץ מהבעל. ויזהיר החכם לבעל שכשישאל אותו דברים מכאן ואילך לא ישיב על דבריו הן ב' פעמים או לאו ב' פעמים. רק ישיב לו פעם א' הן או לאו וכן יזהיר לסופר. עיין בס' השליח אות יו"ד וי"א:

מ"ט אח"ך יקח הרב הגט בידו ויעמוד הסופר על רגליו כדי שיעיד על כתיבתו. וישאל אותו הרב בז"הל:

אתה פב"פ כתבת גט זה כמאמר הבעל או הארוס פב"פ לגרש בו את אשתו או ארוסתו בקדושין פב"פ לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים שתהא מגורשת ממנו בו ומותרת לכל אדם. ויאמר הן:

אמר לך הבעל או הארוס אותן הדברים לפני העדים (והשליח) ואומר הן:

נתן לך הנייר והדיו והקולמוס וכל כלי הכתיבה בפני העדים (והשליח) ואומר הן:

אמרת בפיך קודם שהתחלת לכתוב הגט בפני העדים (והשליח) שאתה כותב גט זה לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים. ואומר הן:

כתבת גט זה לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים ואומר הן:

היו העדים והשליח אצלך כשכתבת לכל הפחות שיטה א'. ואומר הן:

נ' אח"ך יעמדו העדים. וישאלם הרב.

מכירים אתם זה הגט. ויאמרו הן:

ראיתם שזה פב"פ המגרש צוה לסופר פב"פ לכתוב זה הגט על זה הנייר והדיו והקולמוס של הבעל. או הארוס פלוני ב"פ לגרש בו את אשתו או ארוסתו בקדושין פב"פ לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים. ויאמרו הן:

שמעתם מפי הסופר פב"פ שאמר קודם הכתיבה הנני כותב גט זה במאמר פב"פ לגרש בו את אשתו או ארוסתו בקדושין פב"פ לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים ויאמרו הן:

מכירים אתם שזה הוא הגט שכתב הסופר פב"פ על אותו הנייר והדיו והקולמוס של הבעל. או הארוס פב"פ. ויאמרו הן:

הייתם אצל הסופר פב"פ לכל הפחות עד שכתב שיטה א'. ויאמרו הן:

נ"א אח"ך יקראו הגט וחתימת העדים יחד העדים עם המסדר. ויקראו הגט בקול רם ובדקדוק הלשון דלא לשתמע ענין אחר:

נ"ב אח"ך יעידו העדים מעומד על חתימתן ויאמר הרב לעד הא' זאת היא חתימתך. ויאמר הן:

צוה לך המגרש פב"פ (בפני השליח) לחתום זה הגט כדי לגרש בו את אשתו או ארוסתו בקדושין. פב"פ לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים שתהא מגורשת ממנו בו ומותרת לכל אדם ויאמר הן:

חתמת לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים ויאמר הן:

זאת היא חתימת חברך. ויאמר הן:

אתה מכירה. ויאמר הן:

שמעת מפי המגרש פב"פ שצוה ג"כ לחברך פב"פ שיחתום גט זה כדי לגרש בו את אשתו או ארוסתו בקדושין. פב"פ לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים ויאמר הן:

ראית שפב"פ חתם בפניך. ויאמר הן:

שמעת שאמר חברך פב"פ בשעה שחתם שחותם גט זה לשם פב"פ לגרש כו את אשתו או ארוסתו בקדושין. פב"פ לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים. ויאמר הן:

היה חברך אצלך כשחתמת. ויאמר הן:

אח"ך ישאל הרב לעד הב' ג"כ ככל השאלות הנז' עיין בס' השליח סי' י"ב וכו':

נ"ג אח"ך יכפול הרב את הגט. וישים הקצוות זה בתוך זה כאגרת. הנייר החלק בתוך הכתב. ויתנהו ביד הבעל. ויאמר לו הילך הגט אשר צוית לכתוב ולחתום ותחזיק בו עד שאומר לך שתתנהו ביד האשה. (או הארוסה. או השליח) ויקח אותו בד' זוייות באלכסון:

נ"ד ישאל הרב לבעל אתה פב"פ נותן גט זה לאשתך פב"פ. מדעתך ורצונך בלי שום אונס וכפייה כלל. ויאמר הן:

נ"ה אומר הרב לבעל שמא נדרת שום נדר וכו' כמש"ל מסי' י"ג ע"ס סי' ח"י. וכתב הרב מהר"י מינ"ץ בס' הגט שצריך בטול מודעות פעם ב' בשעת נתינה. וכ"כ בהל"קט. וכ"כ הרב כנ"הג בס' מעשה רב אות כ"ה. וס' גט פשוט אות ט"ל ויד אהרן בתי כהונה דפ"ב:

נ"ו אם אירע שיצא הבעל מלפני החכם בין כתיבה לנתינה ישביענו שבועה חמורה שלא ביטל הגט בשום ענין. ושלא אמר דבר שיגרום ביטול או פיסול הגט:

נ"ז יאמר החכם לכל העומדים שם טרם ינתן הגט אם יש שום אדם שיודע שום פסול בגט זה יאמר אותו קודם שינתן הגט. כי לאחר הנתינה יוטל חרם שלא להוציא לעז עליו:

נ"ח ישאל הרב לבעל נותן גט זה מדעתך ומרצונך. ויאמר הן. עיין ס' השליח אות י"ד:

נ"ט יצוה החכם לאשה שתסיר הטבעות מידיה כדי שלא יהיה חוצץ בין הגט לידיה ותסיר ג"כ שאר תכשיטין שבזרועותיה. ולא יגע סרבלה ולא שום דבר בשעה שמקבלת את הגט. ובשעת נתינה יגלו פניה. כדי שיכירנה הבעל שזאת היא אשתו שהוא מגרש אותה:

ס' יאמר הרב לאשה דע שבגט זה תהא מגורשת מבעליך. (מארוסך):

ס"א ישאל הרב אחר הכתובה שתחזירנה לבעלה. או תמחול לו בפני הרב והעדים. ויקרענה הרב אחר הנתינה:.

ס"ב אח"ך תוציא ידיה ותפתחם ותקרב אותם יחד ותרחיבם למעלה כדי לקבל הגט. ולא יהיו במדרון שיוכל ליפול הגט מהן. רק תגביה האצבעות ולא תשפיל ידיה פחות מג' טפחים לקרקע. ולא תסייע יד א' לחברתה וכ"ש אדם אחר:

ס"ג יזהיר הרב לאשה שלא תקפוץ ידיה עד שיאמר לה הרב לקופצם:

ס"ד יאמר הרב לעדים תראו שהבעל (שהארוס) מוסר הגט לידה. ושמעו שנותנו לה לשם גירושין גמורים:

ס"ה יאמר המסדר לבעל בפני העדים. דע לך שבגט זה תהא אשה זו (ארוסה זו בקדושין) מגורשת מאתך. ומותרת לכל אדם. ולכן תן כוונתך להתירה בזה הגט. וכן מצוה לאשה ג"כ שתהא מכוונת שבגט זה תהיה מגורשת ממנו. ומותרת לכל אדם:

ס"ו צריך שיכירו העדים שזאת היא אשתו של המגרש ועל פי עד א' אפי' קרוב סגי:

ס"ז יאמר הרב לבעל. אמור דברים אלו שאומר לך מלה במלה. ותביט אליה ואמור אותם לה בפני העדים:

ס"ח צריך שלא יגיע שום דבר של המגרש בגט:

ס"ט ישים הבעל באויר ב' ידיה קרוב וסמוך לא כ"כ. ובס' בתי כהונה כתב שלא יכנוס הגט באויר ידיה ויביט אליה ויאמר לה בלשון הזה:

הרי זה גטך והתקבלי גטך זה. והרי את מגורשת ממני בו מעכשיו והרי את מותרת לכל אדם:

חמשה תיבות אלו יאמר אותם בנשימה אחת:

ולועז לו הדברים שיאמרם בלשון לעז. ואלו הם המלות בלשון לעז. מס' גט פשוט ובתי כהונה:

ויס אקי טו גט. אי דיסיבי מו גט איסטי אי סיאס קיטה די מי קון איר דיזדי אגורה אי סוואירטדה פארה קוואל קייר אומברי. והרי את מותרת לכל אדם:

ע' ותכף ירפה הבעל הגט ויניחהו תוך ידיה ואחר שיסלק הבעל ידו ממנו מכל וכל. יאמר לה המסדר קמוץ ידיך והחזיקי הגט ותגביה ב' ידיה למעלה שלשה טפחים. ותניחהו בתוך חיקה או תחת סרבלתה ותלך בו ארבע אמות:

ע"א אח"ך יאמר הרב לאשה השאילי לי גטך לקרותו שנית. ויקחנו מידה ויקראוהו הרב עם העדים כמשפט הראשון:

ע"ב אחר הקריאה ישאל הרב לסופר. מכיר אתה זה הגט שכתבת לפב"פ לגרש בו את אשתו פב"פ לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים. ויאמר הן. אח"ך ישאל לעד הראשון זאת היא חתימתך. זו היא חתימת חברך. וכן ישאל לעד הב'. אח"ך ישאל לשני העדים ביחד. מכירים אתם שזה הוא אשר הגט אשר חתמתם במאמר פב"פ לגרש בו את אשתו. (או ארוסתו בקדושין) פב"פ לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים ויאמרו הן:

ע"ג ושוב אומר ג"כ כ"א מהעדים בז"הל. ואני מעיד ג"כ על מסירת גט זה. שבפני מסר הבעל. (הארוס) פב"פ לאשתו (או ארוסתו בקדושין) (או לשלוחו) פב"פ גט זה מסירה גמורה כדת וכהלכה. וכן יאמר העד השני:

ע"ד אח"ך יכפול הגט הכתב לצד חוץ ויתננו הבעל ליד האשה כמשפט הראשון. כדלעיל סי' ס"ב ע"ס סי' ע':

ע"ה אח"ך יטול הרב הגט מידה. ויקרע אותו קריעת ב"ד וישמרהו בידו. טעם הקריעה כדי שלא תגבה בו הכתובה. טעם ב' בשעת השמד תקנו כך ונשאר המנהג כן:

ע"ו אח"ך יאמר המסדר לכל הנצבים עליו. הרי הוא בחרם כל מי שיוציא לעז על גט זה:

ע"ז יזהיר הרב לאשה שלא תקבל קדושין משום ארם מהיום ההוא ע"ס צ"ב יום. אפילו אם היא ארוסה. ואם היא מעוברת או מינקת עד שיהיה לולד כ"ד חרש. ואם יש בתוך כ"ד חדש חדש העבור עד שיהא לולד כ"ה חדש. חוץ ממחזיר גרושתו שא"צ להמתין כמ"ש מרן בסי' י"ג ס"ד:

ע"ח יזהיר המסדר לאשה שלא תנשא לכהן. ולא תדור בשכונת חצר המגרש:

ע"ט חוזר הבעל ונותן שאר הנייר והקסת והדיו וכל שאר כלי הכתיבה לסופר במתנה כדי שיוכל ליהנות מהם:

כתב הרב"ש בס' הגט אות צ"ז וז"ל אם נמצא פסול בגט וצריך לכתוב אחר אפי' אם הוא פסול ודאי מ"מ צריך הבעל לחזור ולצוות לסופר לכתוב ולעדים לחתום. ואם נשאר לסופר מן הקלף והדיו ושאר כלי הכתיבה שמסר הבעל לידו כדי לכתוב גט אחר א"צ הסופר לחזור ולהקנות לו מה שנשאר. רק יחזור הבעל ויאמר לעדים אתם עדים שמעו מה שאצוה לסופר. ויאמר אח"ך לסופר אתה הסופר פב"פ הילך הקלף והדיו והקולמוס וכו' וכתוב גט א' או אפי' הרבה אפי' עד מאה גיטין. ומאז והלאה ינהוג בכל דבר כמו שנהג תחילה ועכ"פ א"צ לחזור ולבטל המודעות עכ"ל:

נוסח שטר שליחות כשהבעל בעצמו מוליך הגט לאשתו שהוא המקום אחר והגט נכתב כאן בטיטואן.

בפנינו אנן בי דינא ח"מ בחמישי בשבת בכו"כ ימים לירח פ' בשנת כ" כ"וך לבריאת עולם למנין שאנו מנין בו כאן במתא טיטואן דיתבא על נהר בני אוגים נכתב ונחתם גט כריתות לפב"פ כהלכתו לדעתינו כדי לגרש בו את אשתו פלונית בת פלוני העומדת היום בריחוק מקום ומסרנו הגט בידו כדי להוליכו בידו וליתן אותו ליד אשתו פלונית ב"פ הנז' בכל מקום שהיא עומדת והגט הנז' נכתב ונחתם כהלכתו לדעתינו בפני הבעל הנז' כדי שיוכל לומר בפני נכתב ובפני נחתם ונכתב ונחתם כאן במתא טיטואן דיתבא על נהר בני איגים בחמישי בשבת כ"וך ימים לירח פ' בשנת כ"וך לבריאת עולם והעדים החתומים בו הם פב"פ עד פב"פ עד. ואלו הם סימני הגט ר"ת י"ב שיטות כ"וך אלה הם ראשי שטותיו. ומאחוריו על תיבת פ' כו"ך וכו'. ובפנינו בטל פב"פ המגרש הנז' כל מודעות אם מסר על גט זה ופסל עדיהן גם בפנינו קבל עליו בחרם ובשבועה חמורה שלא לבטל את הגט ושלא לגרום שום דבר שיזיק וינגד את הגט ומה שראינו ונעשה בפנינו כתבנו וחתמנו שמותינו והש"וק. עיין סי' קמ"ב סי"ג בהגה:

עיין שמן רוקח סי' נ"ב שכתב דלכתחילה אין לכתוב הגט כדי שיוליך אותו הבעל יעו"ש מלתא בטעמא. ועיין דבר משה חא"ה סי' ס"ז וגט פשוט סי' קכ"ז ס"ק י"ב וי"ג וט"ו. יד אהרן סי' הנז' הג"הט אות י"א והגהב"י אות ח'. הרשב"ש סי' קפ"ד. בארות המים דף ר"י ע"א. מכתב מאליהו דף קט"ו ע"ד. ועיין ס' התקנות דף פ"ט ע"ב:

נוסח שטר הרשאה מן הבעל לשליח עיין לקמן אחר סדר נתינת הגט ע"י שליח:

נוסח שטר שליחות הגט כשממנה שליח א' לשליח ב' מועתק מס' התקנות שנמ"ך בכתב ידו של הרב המחבר:

באחד בשבת בכ"וך ימים לירח פ' בשנת כ כ"וך לבריאת עולם למנין שאנו מנין בו כאן במתא טיטואן דיתבא על נהר בני איגים (ואם היא יושבת על הים יכתוב דעל כיף ימא מותבה ואם מסתפקת ממי מעין ובארות יכתוב ומממי מעין ובארות מסתפקא אם יש לה מעינות הרבה יכתוב מעינות) ג' כחדא הוינא נחנא בי דינא דחתימי לתתא כד אתא קרמנא פב"פ בן אלבאז ובידו גט ששלח פב"פ אשריקי לגרש בו את אשתו פב"פ בן עולייל והוציא בפנינו שטר הרשאה מקויימת כהוגן וכתיקון חז"ל שנתמנה שליח בפני עדים שעשאו הבעל פב"פ אשריקי הנז"ל שליח בעדים להוליך גט לאשתו פב"פ בן עולייל הנזכרת ונתן לו רשות לעשות שליח במקומו אפי' בלא אונס ושליח שליח אפי' עד מאה שלוחים ועל פי אותה ההרשאה מנה על פינו ובפנינו את פב"פ בן סוסאן להיות שליח במקומו. ובפנינו מסר השליח פב"פ בן אלבאז הגט ליד פב"פ בן סוסאן ובתוך כדי דבור אמר גט זה בפני נכתב ובפני נחתם לשם פב"פ אשריקי לגרש בו את אשתו פב"פ בן עולייל לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים וכך אמר פב"פ בן אלבאז לפב"פ בן סוסאן הולך גט זה לפב"פ בן עולייל אשת פב"פ אשריקי ותהא ידך כידי ופיך כפי ודבורך כדבורי ועשייתך כעשייתי ונותן אני לך רשות לעשות שליח ושליח שליח אפי' עד תשעים ותשעה שלוחים ואפילו בלא אונס להוליך גט זה לפב"פ בן עולייל בכל מקום שתמצאנה אתה או שלוחך או שליח שלוחך ער תשעים ותשעה שלוחים ומיד כשיגיע גט זה ליד פלונית בת פלוני בן עולייל אשת פב"פ אשריקי תהא מגורשת בו מבעלה פב"פ אשריקי ומותרת לכל אדם וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם. ובפנינו הדיינים חתומי מטה קבל פב"פ בן סוסאן את הגט ונעשה שליח להולכה והגט שנעשה עליו שליח פב"פ בן אלבאז בעדים להולכה כנז' לעיל נכתב ונחתם במתא טיטואן דיתבא על נהר בני איגים ברביעי בשבת בכו"ך ימים לירח פ' בשנת כ"וך לבריאת עולם. ועדיו החתומים בו פב"פ עד ופב"פ עד וסימני הגט הם אלו ריש שיטה שלישית תיבת פ' וסופה תיבת פ' ריש שיטה ששית תיבת פ' וסופה תיבת פ' ריש שיטה תשיעית תיבת פ' וסופה תיבת פ' ובפנינו קבל פב"פ בן אלבאז השליח הראשון בעדים כנז' לעיל חרם ושבועה שלא לבטל את השליח השני פב"פ בן סוסאן ומה שראינו ושמענו ונעשה על פינו ובפנינו כתבנו וחתמנו שמותינו והכל שריר ובריר ויציב ונכון ואמת וקיים:

פב"פ דיין פב"פ דיין פב"פ דיין

תוכן העניינים

ויאמר יצחק חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה