אור ברסלב
ויאמר יצחק חלק א לקוטי דינים השייכים לחלק א"ח הלכות תפלה › הלכות ספר תורה

ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד

לקוטי דינים השייכים לחלק א"ח הלכות תפלה · הלכות ספר תורה

הלכות נשיאות כפים

א' קטן יכול לקרות בפרשת המוספין אף ביום שמוציאין ב' ספרים מור"ם סימן רפ"ב ס"ד בשם הרן ומרדכי. וכ' שם הבאה"ט דפרשת זכור דכ"ע הוי דאורייתא לא יעלה קטן ובט"ז סי' תרפ"ה כתב בשם ס"ח דיכול לעלות קטן יעו"ש. וסיים שם וז"ל וראיתי נוהגים שאין קטן מפטיר במרכבה ביום א' של שבועות ולא בז' של פסח ומטה משה כתב שאין להפטיר בשבת שובה. ובספר מים רבים להרב מהר"ר מילדולה ז"ל שאלה כ"ב פסק דיותר טוב לקרות לקטן בפרשת המוספין מלקרות גדול ע"מ שיפטיר הקטן ואף בי"ט שמוציאין ב' ספרים יקרא קטן המפטיר בפרשת המוספים. והביא שם תשובה א' מהרב ב"ח שמסכים לזה בראיות מכריחות וביאר שם הב"ח שמה שאנו קורים בספר ב' בקרבנות היום במועדות לא מצינו לזה סמך לא במשנה ולא בתלמוד וכתב הרא"ש דאפשר דאחר שנשלם התלמוד תקנוהו רבנן סבוראי או הגאונים וסיים שם הב"ח דכ"ש בזמן הזה שהקטן מברך וש"ץ קורא דאפילו שאינו יודע למי מברכין יכול לעלות. והעיד ע"ע דכשהיה קטן קנה לו אביו ההפטרה במועד אחרון של פסח וקרא בעצמו בס' מוספין בב"הך של מהרש"ל ז"ל. מ"כ ועיין במ"א סי' תפ"ח סק"ג:

ב' כתב מור"ם בהגה סימן רפ"ד ס"ד דאסור לקרות לכתחי' למפטיר מי שאינו יודע לומר ההפטרה ע"מ שיאמרנה אחר יעו"ש. ומוהר"ר חיד"א בס' לדוד אמת סי' י"ט כ"כ והוסיף דמקומות שנהגו שא' קורא בתורה וא' מפטיר אין למונעם. ועיין בס' דבר משה שכ' דלכתחילה לא יעלה קטן בספר ב'. והרשב"ץ ז"ל בס' התשב"ץ חלק ג' סי' ש"ך כתב דבשאר שבתות השנה מה שקורא המפטיר בתורה אינו אלא לכבוד התורה שיאמרו התורה עיקר ולכן יכול הקטן לעלות ואינו עולה למנין כיון שהפסיקו בקדיש. אבל ביום שמוציאין ב' ס"ת הקריאה שקורין בספר ב' היא חובת היום ולכן אי' יכול לעלות קטן דכל שאינו מחויב בדבר אי' מוציא את הרבים י"ח יעו"ש. וכ"כ הרשב"ש ז"ל סי' תר"ו ונראה דה"ד כשהיה קורא העולה אבל בזמן הזה שהש"ץ קורא יודה הרב דיכול לעלות קטן בספר ב' וכמו שחלק הב"ח הנז"ל. ועיין שכנ"הג דאף בז"הז לא יעלה. ומ"מ לכתחי' ראוי להחמיר. ומוהר"ר חיד"א בספר לדוד אמת כתב שדין זה תלוי בפלוגתא ומקום שנהגו שקטן עולה אין לשנות מנהגם. ובפרשת זכור לכתחילה לא יעלה ואם עלה קטן לא ירד יעו"ש בסימן ה':

ג' כתב הרשב"ץ בס' הנז' ח"א סי' קל"א דאם נמצא הס"ת הב' מוטעה ביום שמוציאין ב' ספרים דצריך להוציא אחר אחר דהקריאה דספר ב' היא חובת היום יעו"ש וכ"כ הרב מוהר"ר חיד"א ז"ל בס' לדוד אמת סימן י"ט ס"ג:

ד' כתב בס' שכנ"הג בא"ח סי' קל"ה בהג"הט אות י"א דכשיש בב"הכ ד' חתנים א' נשא בתולה וא' נשא אלמנה וא' נשא גרושה וא' נשא חלוצה ויש ביניהם הקפדה בעלות ס"ת מי יעלה בתחי' כשהם שוים בידיעה. כהן קודם ללוי לוי לישראל ואם כולם ישראלים וכו' קורים תחלה למי שנשא בתולה לפי ששמחתה וברכתה ז' ימים. ואח"כ קורין למי שנשא אלמנה לפי שאלמנה מותרת לכהן הדיוט משא"כ גרושה וחלוצה. ונושא חלוצה קודם לנושא גרושה דחלוצ' אינה אסורה לכהן אלא מדרבנן אבל גרושה אסורה לכהן מן התורה. ועיין בס' לדוד אמת סי' ה' סכ"ב:

ה' כשיש בבה"כ חתונה ושבוע הבן מקדימין לקרות לס"ת לחתן וכשיש שני אבות הבנים מי שנולד לו הבן קודם הוא קודם לקרות:

ו' כשיש שני ת"ח אחד גדול בשנים והב' גדול ממנו בחכמה היניק וחכים קודם. כנ"הג סי' קל"ה בהגהב"י בשם בנימן זאב וכ"כ בספר לדוד אמת סי' ה' אות ג':

ז' העולה לקרו' בתורה והראוהו מקום הקריאה ובירך והתחיל לקרות או לא התחיל וזכר שפרשה אחרת צריך לקרות וגלל למקום שהוא צריך לקרות הביא מרן בסי' ק"ם מחלוקת בזה ובי"א בתרא פסק שצריך לברך וכ' בס' אמת ליעקב דבמקומו' שקבלו עליהם הוראות מרן צריך לברך. ומוהרח"א ז"ל בס' לדוד אמת פסק דבענין ברבות שב ואל תעשה עדיף אף דמרן ז"ל סבר לברך וכן ראה לרבותיו ז"ל יעו"ש בסי' ו' ועיין בס' בית יהודה למוהר"י עייאש במנהגי ארג'יל סי' ס"ז שאין לברך שנית:

ח' אם סח בין ברכה לקריאה צריך לחזור ולברך:

אם נמצא טעות בין ברכה לקריאה והוציאו ס"ת אחר לא יברך ועיין בס' לדוד אמת סי' ו' סעיף כ"ה. ועיין בט"ז סי' ק"מ:

ט' אין קורין כהן אחר כהן אם לא בהפסק ישראל ביניהם אפילו באמצע הקרואים לאחר שקראו כהן ולוי וישראל אף אם יאמר החזן אע"פי שהוא כהן דחיישינן לנכנסים שלא שמעו כן מפי החזן ולכן לרווחא דמלתא יקרא לוי אחר הכהן דאז אין חששא לנכנסים דצריכים לומר ג"כ דגם הלוי העולה אחריו פגום וכולי האי לא חיישינן ואם לא קרא לוי אחר כהן כי אם ישראל לא עכב כך העלה בספר בית יהודה למהר"י עייאש ז"ל בחא"ח סי' ל"ז יעו"ש. ומור"ם בהגה סי' קל"ה הביא בשם י"א דאין לקרות כהן או לוי למנין ז' אלא לאחר שנשלם המנין יכול לעלות בנוספין וכן ראוי ליזהר לכתחילה אם לא לעת הצורך הגם דמרן לא ס"ל הכי כמ"ש שם דלא הקפיד רק בהפסק ישראל. ובכנ"הג סי' קל"ה בהגהב"י כתב שטוב לקרות כהן ולוי וישראל ועושין שורה ואח"ך קורא כהן ולוי וישראל ועושין שורה:

יו"ד אם אין שם כהן לא יעלה לוי כלל ס' בית יהודה למהר"י עייאש במנהגי ארג'יל ועיין בס' לדוד אמת סי' ה' ס' ט"ז שהביא פלוגתא אם עולה ראשון ודעת מור"ם בסי' קל"ה דראשון יוכל לעלות. ובס' דעת קדושים חא"ח ערך ך' ס"ז כ' דדעת הרשב"א דלוי לא יעלה כלל וכ"כ מרן בכ"מ:

י"א כשחתן תורה הוא כהן ואין שם כהן אחר בבה"ך יעלה ישראל ראשון ואין צריך החתן לצאת מב"הך לדוד אמת סי' ה' אות ח"י ודוקא במקומות שמוציאין ס"ת אחר בשביל החתן אבל למנהגנו שכולם קורים בס"ת א' יכול הכהן לקרות א' ואח"ך יעלה פעם אחרת לחתן. וכ"כ הרב עיקרי הד"ט יעו"ש:

י"ב אין קורין ב' אחים זה אחר זה וכן אב ובנו מרן סי' קמ"א ס"ו ואפי' אם א' השביעי והכ' מפטיר. וכתב שם הבא"הט משם שכנ"הג דה"ד בשבת שקורא המפטיר באותו ספר עצמו אבל ביו"ט שמוציאין ספר אחר אין קפידא יעו"ש:

י"ג אב ובן בנו שכנ"הג אוסר ופר"ח מתיר. והרב מטה יהודה הסכים לדעת הכנ"הג. והרב מוהרח"א בס' מחב"ר כ' דראה באיזה מקום שנהגו לעלות וסיים וז"ל ובכיוצא בזה אמרו אם מקפיד עליו חושש ע"כ:

י"ד ביום שמוציאין ב' ספרים וכשפתחו ספר א' לקרות בו נמצא שהוא פ' המפטיר יניחו ספר זה בתיבה בלי מטפחת ויפתחו הספר אחר ויקראו בו ועיין עיקרי הד"ט א"ח סי' ו' אות מ"ד וס' לדוד אמת בתורת השלמים סימן טו"ב:

ט"ו כתב מרן בסי' רפ"ב דקטן עולה למנין ז' ובדין אם עולה למנין ג' כתב בס' בר"ה סי' הנז' דיש פלוגתא בזה יעו"ש בסי' הנז'. ונ"מ דאם הקטן נתחנך למצות תפילין יכולים לסמוך על הסוברים דעולה אף למנין שלשה וכן נעשה הלכה למעשה במחז"ק:

כתב בשכנ"הג סי' רפ"ב וז"ל אסור לקרות בס"ת בראש מגולה ואין אסור לקרות ע"ה עשיר נכבד וגדול הדור לפני ת"ח כי אין זה בזיון לת"ח רק כבוד לתורה שמתכבדת באנשים גדולים. ספר המפה עכ"ל:

ט"ז כתב מרן בב"י סי' קל"ה בשם רב יהודאי גאון דיכול לוי חתן לקרות שלישי דכיון דכל יומא לא קרי מנכרא מלתא דמשום חתנות הוא ועיין מהר"י הלוי סי' כ"ט:

י"ז קטן המפטיר היינו כשהגיע לחינוך ויודע בחיתוך אותיו' היטב. לדוד אמת סי"ט:

ח"י אם נמצא טעות בס"ת במנחת שבת אחר שקראו עשרה פסוקים והטעות נמצא בקריאת השלישי לא יוציאו אחר. חיים שאל אות י"ד

י"ט אם נמצא תיבה יתירה בס"ת עיין בא"הט סי' קמ"ג ס"ק ח' שכתב משם הגאונים דאין להוציא ספר תורה אחר:

ך' כתב בס' גינת ורדים סי' י"ד וז"ל ועכשיו בעונותינו שרבו כמעט אין לנו ס"ת כשר ואפי' שיהיה בדוק ומנוסה מחסנות ויתרות הרי א"א לימלט מדבוק אות לאות וכו' ודברים אלו פוסלים בס"ת וע"כ מנעתי עצמי לדקדק להוריד ס"ת בשביל פסול שמרגישין בו כי יודע אני שגם בס"ת שיוציאו אינו נמלט מפסולין שכתבנו ומה בצע לדחות ספר תורה אחריתי כמוהו עכ"ל:

כ"א בשאלמון נושא בתולה שמוליכים אצלו הס"ת עיין שכנ"הג א"ח סי' רצ"ב הגהות הטור אות ב' ועיין ספר חקרי לב חלק ח"מ סי' קי"ח:

כ"ב אם ביום שבת כשהוציאו הס"ת נמצא העמוד בלי תפירה מותר לקרות בו חק"ל י"ד ח"ב סי' קכ"ג ועיין בית יהודה ח"ב סי' כ"ט ועיין עיקרי הד"ט א"ח סי' ז' אות י"א:

כ"ג כתב הרשב"ץ ז"ל בספר התשב"ץ ח"ג סי' קצ"ג דאם איתיו' השם הם מטושטשו' אסור להעביר דיו עליהם דהו"ל מוחק הכתב התחתון כדקי"ל בשבת דכותב ע"ג סקרא חייב שתים משום מוחק ומשום כותב וכ"כ ג"כ הרב הנז' בח"א סי' קכ"ז יעו"ש. והרב מוהר"ר חיד"א בס' ברכ"י חא"ח סי' ל"ב הביא פלוגתא בזה וכתב דלמעשה יש להחמיר. ובספר התשב"ץ בח"א סי' קכ"ז הנז' כתב דהגם דיש לדחות דאין ראיה מההיא דכותב ע"ג סקרא דמאחר דהכתב הראשון היא סקרא שייך מוחק וכותב אבל אם הכתב הראשון הוא דיו לא שהרי הכותב כתב ע"ג כתב פטור כמ"ש בש"ס פ' הבונה מ"מ גבי ס"ת כתב דשייך מוחק את השם והביא ראיות לדבריו יעו"ש. ובספר עיקרי הד"ט א"ח סי' ז' אות ה' יצא לחלק דאם רשומו ניכר אסור ואם אין רשומו ניכר מותר. ועיין לה' זרע אמת א"ח סי' ז' שהתיר:

כ"ד לקלוף את השם כולו ממקומו בס"ת כת' הרשב"ץ בח"א סי' קמ"ט דאסור דאין התר זולת לקדור כל האזכרה עד שישאר נקב במקומה אבל לקלוף באופן דמחלק הגויל לשנים לא יעו"ש שהאריך ובסוף התשו' כתב וז"ל זה אני דן להלכה אבל למעשה אני מניח הסופרים לקלוף ואיני מוחה בידם לפי שבספר המצות הזכיר הקליפה ולא אסרה עכל"ה. וכ"כ בח"ב סי' ק"ט:

כ"ה אם יכולים לעשות בגר לס"ת מבגד שנשתמ' בו הדיוט עיין מור"ם בהגה סימן ר"ס וקמ"ז ומרן בסי' קנ"ג סכ"א ומח"בר שם ובקונטריס אחרון סי' קמ"ז עיקרי הד"ט א"ח סי' ח' אות א':

כ"ו תשמישי קדושה שבלו ואי' ראוים לתשמיש הראשון אם יכול למוכרן ולהוציאן לחולין ולקנות בדמיהן תשמיש קדושה כיוצא בו עיין סי' קנ"ג סי"ח וסי' קנ"ד ס"ו וס"ח וס"י ובמ"א סק"ו ובי"ד סי' רפ"ב. שמש צדקה חא"ח סי' א' וסי' י"ג וי"ד בית יהודה א"ח סי' כ"ז זרע אמת א"ח סי' כ"ג משפטי שמואל סי' ט"ו. פמ"א ח"ב סי' צ"ח. גו"ר י"ד כלל ג' סי' י"ג. עיקרי הד"ט א"ח סימן ח' אוט ו' ומסיק דלהשתמש בו לקדושה קלה אסור אבל למוכרו ולעשות בדמיה קדושה אחרת כיוצא בה מותר ע"ש הטעם. ועיין זרע אמת ח"ג סי' י"ט חוות יאיר קס"ב:

ז"ך רמונים של ס"ת שאינו יכול להשתמש בהם לס"ת מפני כובדן יכול להתיכן ולעשות מהם ב' זוגים דאל"ה לא משום לתא דלא תעשון כן וגו':

כ"ח ס"ת שנמצאו החיתי"ן שלו הגג ארוך כתב בס' לב שלמה א"ח סי' ב' דכשר ע"ש. הוא הרב מוהר"ש הלוי ז"ל:

כ"ט יריעה בת ד' דפין מהם צריך לסלק כל היריעה ועיין בית יהודה ח"ב סי' כ"ה עיקרי הד"ט י"ד ס"ל אות ב':

ל' עמ"ש מרן שאין עושין יריעה פחות מג' דפים כ' הרב ברכ"י שאין צריך שיהיו כתובי' כל ג' דפים אלא אפי' אין כתיב בה אלא דף אחד כשר בדיעבד ונ"מ בתחילת הספר וכ"ש במגילה:

ל"א יריעה בת ב' דפים או א' כשר בדיעבד. הרשב"ץ ח"ב סימן צ"ג ועיין בספר ברכי יוסף י"ד:

ל"ב יריעה אחרונה של ס"ת שלא הניח בה גליון כדי לגלול העמוד כתב הרב מוהר"י עייאש בס' בית יהודה במנהגי ארג'יל משם רבו ז"ל דיש לגנוז אותה יריעה ועושין אחרת כהלכתה דבעינן השיור של החלק מגוף היריעה עצמה אכל לתפור בה גליון לא מהני דחשוב כנפרד והוכיח כן מל' רש"י בפר"ק דב"ב יעו"ש והרשב"ץ ח"ב סי' צ"ג התיר:

ל"ג ס"ת שנקרע יותר מג' שיטין עיין מוהרי"ט ח"ב חי' ל"א ופמ"א דברי יוסף סי' מ' משחא דרבותא עיקרי הד"ט:

ל"ד עמ"ש מרן בי"ד סי' רע"ט ס"ג דספר תורה שנמצאו בו ג' טעיות אסור לקרות בו כתב הר' זרע אמת ח"ג סי' ק"מ דאפי' הם בחסרות ויתרות יעו"ש:

ל"ה תמונת נונ"ין של פ' ויהי בנסוע הארון כך הוא כן כתב הרב מנחת שי:

ל"ו צוריאל צורישדי פדהצור פדהאל עמישדי כולם נכתבים תיבה א' הרשב"ץ ח"א חי' קע"ז בשם הירושלמי:

ל"ז ובענין מלת בם יה הביא פלוגתא אם הוא תיבה אחת או שתי תיבות לכן לא יכתבם בשני שיטות. ובספר לדוד אמת סי' י"ב כ' שהם בשתי תיבות:

ל"ח כתב הרב מוהר"י עייאש ז"ל בספר בית יהודה במנהגי אנג'יל בשם גנת ורדים לא"ח כלל ב' סי' י"ב וי"ג דבאותיות הויה בעינן שיהיו כתובי' כסדרן ודינם כתפילין ומה שנזכר בפוסקים בתיקון ה שבשם אינו אלא על ה אחרונה אבל ה ראשונ' אם נדבקה אין לה תיקון:

ט"ל ס"ת שנמצאו היו"דין שלו כעין למ"ד מחמת התגין עיין מים רבים י"ד סי' ס'. בית יהודה י"ד סי' נ"א. ז"א ח"ג י"ד סי' קל"ז ויגרור התג בלבד וכשר ועיין דבר שמואל סי' שמ"ח ביו"ד שם:

מ' תיבת הים שבסוף השירה שנכתבה בתחילת שיטה עיין דב"ש סי' שב"ה בעי חיי י"ד סי' רל"ד מעשה רוקח הל' ס"ת פרק ח' שיורי ברכה סי' רע"ז גו"ר א"ח כלל ב' סי' י"ב מהר"ץ ז"ל:

מ"א ס"ת שנקרע ה' או ו' שטות כתב בס' חיים שאל סי' נ"ז דיכול לעשות טלאי מבחוץ ויתקן האותיות שנקרעו לכותבם על הטלאי. ואף שנקרע תיבת אלהיכם בין אלהי לאותיות כם יקדיר אותיות כם ויכתבם על הטלאי ועיין מהר"ם מלובלין ס"ס קי"ב ובש"ות ב"ח סימן קי"ג ולא דמי לכותב חצי השם על הטלאי דשאני אותיות הנטפלות:

מ"ב בענין ס"ת שיש דפין שכתיבתן ארוכה למטה וקצתן קצרות וכו' עיין בס' אהלי יעקב למהריק"ש ז"ל שאלה י"ב. עיקרי הד"ט א"ח סי' ז' ועיין דבר משה ח"א י"ד סי' ס' דף צ' ד' שנמצא בס"ת הגג ארוך עיין מהר"י הלוי סי' פ"א דף ק':

מ"ג שם הוי"ה ב"ה שכתוב על שום דבר עובד על מחיקתו אף שלא כוין הסופר לשם קדושת ה' בשעת כתיבה ושאני ס"ת דלהחמיר בעינן לשם קדושה. וכן אם חקוק על טבעת ואסור לומר לגוי להתיכו ומקומו אסור בהנאה וצריך גניזה חוות יאיר סי' ט"ז ועיין מ"ש מרן ס"ס רע"ו. ובט"ז סימן הנז' ס"ק ב' ועיין בדק הבית סי' רע"ו שכתב שמותר למוחקו ובספר גבעת פנחס ס"ס מ"ד כתב שאסור למוחקו:

מ"ד פרשת העגל צריך לקרותה בספר תורה עם הלוי:

מ"ה כתב הרב מוהר"ם מלובלין סי' ס"ח דיש ליזהר לכתחילה שלא לתפור ידיעות הס"ת על ידי אשה וכן להפריד דבוק האותיות יעו"ש מלתא בטעמא ובלקט הקמח חח"מ הורה לקרוע התפירות שנעשו ע"י נשים:

תוכן העניינים

ויאמר יצחק חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה