ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
ליקוטים השייכים לחלק י"ד · הלכות מילה
א' אדם שלא מל מעולם אינו יכול למול היכא דאין מוהלים מומחים עומדים על גבו חיים שאל סימן נ"ח ונ"ט:
ב' קטן שנימול כראוי ואח"כ נתקלקל עיין סימן רס"ד והש"ך שם ועיין תרומת הדשן סימן רס"ד ועיין זרע אמת י"ד סימן קי"ד:
ג' תינוק שמת קודם המילה מלין אותו על קברו בצור או בקנה מרן ס"ס דס"ג וכ' שם מור"ם שאין עושין כן אפי' בי"ט שני:
ד' מי שנולדו לו ב' בנים תאומים כת' הרב דרכי נועם סי' כ"ז דמברך ברכת המילה לבל א' וגם ברכת להכניסו וברכת שהחיינו לכל א' יעו"ש. וכן מנהגנו וכ"כ מהריק"ש בהגהו' סי' רס"ה ועיין ברבי יוסף י"ד סי' רס"ה ועיין בא"ה סי' ס"ב ס"ג בהגה. ובב"ש שם סק"ג:
ה' הסעודה שעושים בלילה שלפני המילה אי מקרייא סעודת מצוה עיין מ"א סי' תר"ם סקי"ג שכ' משם ס' נחלת שבעה דהוי סעודת מצוה לענין נדר והוא כ' דאינו מוכרח וכ"כ בס' חוות יאיר ועיין ז"א חי"ד סי' קנ"ח ועיין עיקרי הד"ט יו"ד סי' ל"ו אות מ"ז ועיין רש"ל ביש"ש פ"ז דבב"ק סימן ל"ז:
ו' כתב הרשב"ש בח"ב סי' רע"ז דברכות המילה היא בין חתיכת הערלה לפריעה דעיקר המילה היא הפריעה. וסיים שם דהמל בשבת ולא פרע חלל שבת. ומרן בי"ד ס"ס רס"ו כתב דיש ליזהר שלא ימולו ב' מוהלים בשבת יעו"ש:
ז' מי שאמר לחברו שיהיה סנדק מבנו אחר שנולד הבן כתב הרב עיקרי הד"ט בחי"ד סי' כ"ח אות כ"ב בשם הרדב"ז דאין יכול לחזור בו אחר דהמנהג להקנות את המצוה בלא שום קנין רק בדבור ואם אמר לו קודם שנולד הבן לא קנה יעו"ש ועיין במור"ם כהנה סי' רס"ד:
ח' אם האב מל בנו יברך על המילה ולא למול את הבן הרב הנז' בסי' הנז' אות ח' בשם כמה פוסקים. ועיין בסי' רס"ה ס"ב:
ט' מי שאירע מילת בנו בתוך ז' ימי אבלו עיין להרב זרע אמת י"ד סי' קנ"ח דף קע"ז שפ' דדינו ביום המילה כמו ביו"ט דאי' נוהג רק דברים שבצנעה וילבש בגדי שבת וילבש מנעליו ועיין שם בסי' ק"ס אם יכול האבל לעלות לס"ת בשבת שהוא ז' לאבלו' ועיין ד"מ י"ד סימן פ"ב:
יו"ד אבל שאירע מילת בנו אחר ז' תוך ל' אסור להסתפר הרמ"ז בש"ות סי' ל"ד וכ"כ הרב זרע אמת חי"ד סי' קנ"ח ועיין בבאה"ט א"ח סי' תקנ"א סק"ג. מחזה אברהם דף מ"ט ע"ג סימן כ"ב. עיקרי הד"ט י"ד סימן ל"ו אות ה':
י"א אונן שיש לו בן למול עיין ס"ס ש"ס ובט"ז סי' שמ"א סק"ו ז"א י"ד סי' קמ"א עיקרי הד"ט י"ד סי' כ"ח אות ג' וסי' ל"ו אות ח' שבט יהודה סי' שמ"א סוף דין ב':
י"ב מוהל שאי' יכול לעשות המציצ' מפני שיש לו מיחוש בפיו אי' יכול למול בשב' לשיעש' אחר המציצ' ואם עבר ומל יכול אחר למצוץ מפני שסכנה הוא לולד. מכשירי מילה משם הרב אדמת קרש:
י"ג מילה שלא בזמנה כתב מרן בסי' רס"ו ס"ח שאי' דוחה אפי' י"ט ב' והש"ך שם כתב שעיקר כדעת הרמב"ם ודעמיה שדוחה וכ"כ הכנ"הג שם הג"הט ס"ס משם ת"הד והרב בר"י שם אות ז' כתב בשם הרשב"ץ כס' מרן ובס' מח"בר א"ח סי' של"א אחר שהביא מחלוקת הפוס' סיים וכ' וז"ל וכן ראוי להורות כמ"ש מרן וכתב הרב בית לחם יהודה בי"ד סי' רס"ו אחר שהביא דברי הש"ך שנהגו בש"ע עכ"ל. ועיין שיירי ברכה י"ד שם אות ד' ועיין עיקרי הי"ט י"ד סימן כ"ח אות ז' ואנן בדידן צריכים אנו לפסוק כמרן שקבלנו הוראותיו וכמסקנת הרב מהר"ד חיד"א ז"ל:
י"ד תינוק שחלה ונתרפא אין מלין אותו ביום ה' ולא ביום ששי ועיין ברכ"י י"ד סימן רס"ב וכ"כ בס' בית יהודה במנהגי ארג'יל דף ק"ט ע"ג: