ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
אורח חיים · סימן ל
תשובה לג'יבאלטאר לידי"ן מהרי"ל נר"ו:
על מה שנסתפק כ"תר אם מותר להשכיר בית דירה בחול המועד וכו' ורצה לעמוד על דעתי קל'ה כמות שהיא בזה:
הנה מה שעלה על דעתו לכאו' להביא ראיה ממ"ש בה' פסח מותר להשכיר בית לגוי לדור בו וכו' ודוחה זה דאפשר דמיירי שמשכירו קודם פסח וכו'. הנה ממוצא מקור דין זה שהוא מדברי האגור שהביא מרן בב"י סי' ת"ן נראה ראיה להתיר שהרי כתב וז"ל וכתב עוד האגור וכמו כן להשכיר ביתו לשום בו חמץ בפסח אסר הירוש' ופשיטא דוקא להשכירו תוך הפסח או ע"פ וכו' ובפסח נמי אין לאסור אלא כשמפ' ששכרו לשום בתוכו חמץ דומיא דשכירות בהמה. אבל אם שכרה לדור בה אע"פי שבודאי יכנוס בו חמץ אין לאסור בשביל זה וכו' ע"כ. נמצא שאין אסור להשכיר לו תוך הפסח אלא דוקא כשמפרש לשום בו חמץ אבל לדור בו מותר וא"כ מ"ש מור"ם בהגה וכן מותר להשכיר לו בית לדור בו מיירי אפי' תוך הפסח. ואין לדחות ולומר דמ"ש האגור ובפסח נמי אין לאסור אלא כשמפ' וכו' אבל אם שכרה לדור מותר דמיירי בע"פ שהרי ברישא קאמר להשכירו תוך הפסח או בע"פ ואם יש אסור בתוך הפסח למה ענין אסר באגור בתוך הפסח משום לתא דחמץ הלא בלא"ה אסור ומדשביק ע"פ דקתני ברישא וקאמר ובפסח נמי אין לאסור משמע דאפי' בתוך הפסח אינו אסור אלא במפ'. וכן נראה מדברי המג"א והט"ז שם גם החק יעקב כת' וז"ל ולא אתי לאפוקי אלא היכ' שמשכיר בפי' לשם חמץ כשמשכיר תוך הפסח או בע"פ וכו' ע"כ. והכ"נ מסתברא דאין אסור להשכיר ביתו בחה"מ שהרי אם לא ישכיר יפסיד השכירות של כל ימי החג ואפשר של כל החדש או של כל השנה שלא ימצא להשכיר אח"כ ובדבר דאיכא פסידא הדבר פשוט דמותר ואין לומר דדבר זה הוי אעבורי ר רווחא שהרי השכירות של כל החדש הוי דבר ברור והוי כמו קרן. וגדולה מזו כתב מרן בסי' תקל"ט ס"ה אם הוא דבר שאי' מצוי תמיד וכו' מותר למכור ולקנות וכו'. ומרן בב"י שם כ' דמכאן יצא להם היתר הלואה ברבית לפי שאין בכל אלו מלאכה גמורה כ"א אסור דבריהם אפי' בי"ט. ובחולו של מועד התירו יעו"ש:
עוד כתב שם מרן בשם נמק"י וז"ל דאע"ג דבדבר של טורח מקרי הרווחה ואסור. מ"מ מידי דליכא טרחא כגון מו"מ מקרי דבר האבד לפי שכל עסקי סחורה היא שקונה בשעת הזול ומוכר בשעת היוקר ע"כ. והביא דבריו המג"א שם סק"ו וע"ש במרן ב"י מה שהקשה דברי הרא"ש אהדדי שכתב דאעבורי רווחא לא מיקרי פסידא וכאן התיר בשיירות הבאות וכו'. ולפי מה שתירץ שם משם תשו' הרא"ש יוצא לנו בנד"ד דמותר. ועיין בס' שלחן גבוה סי' תקל"ט מה שתירץ דברי מרן בש"ע שכתב שאם לא יפסיד מהקרן אסור למכור עם ס"ה שהתיר בשיירו' וכו'. איך שיהיה הכא בנ"ד נר' לע"ד דמותר כשלא כיון להכשיר במועד ניסן תקצ"ט: