והיה ברכה· רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב [בעל ה'בני יששכר']
פרק ז · משנה ה
ואם לאו אלו מזמנין לעצמן וכו' לא אמר בקיצור ואם לאו אין מצטרפין דסד"א דוקא כשאין בכל מקום כדי זימון דלא איתחייבו בזימון ואינן מצטרפין לחבורה אחת להיותן מחויבים משא"כ כשיש בכל חבורה כדי זימון ואיתחייבו בזימון יהיו יוצאין כשמזמנין בחבורה אחת על ב' החבורות קמ"ל דוקא מזמנין לעצמן כ"ל:
אין מברכין על היי"ן עד שיתן לתוכו מים. וחכ"א מברכין. אבל עכ"פ גם חכמים מודו דיותר טוב ליתן בתוכו מי"ם והוא המזגת הגבורות (סוד היי"ן) ע"י החסדים (סוד המים) מי"ם יי"ן בגי' ק"ס סוד הג"ש אהי' הוי' אהו':