והיה ברכה· רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב [בעל ה'בני יששכר']
פרק ו · משנה ז
תויו"ט בד"ה מליח בתחלה נ"ל לדקדק ממלת בתחל' לאפוקי וכו' שא"כ נהנה מן הטפל וכו'. לדעתי לזה א"צ שום ראי' דהנה אדם ימיו כצל ומי יודע מה יולד כרגע ואיך יהנה ויסמוך על מה שיברך אח"כ:
שם ולפי שלא הביא ראי' ממשנתינו וכו' לי נרא' דממשכתינו אין ראי' די"ל דוקא פת דהוה דבר חשוב מאד וצריך נט"י וקובע ברכ' לעצמו ע"כ אינו נטפל בקלות לשום דבר משא"כ שארי המאכלים: