והיה ברכה· רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב [בעל ה'בני יששכר']
פרק ו · משנה ד
רי"א אם יש ביניהם ממין ז' מבר"ך עלי"ו ובמשנה שבגמ' עלי"ו הו"א מבר"ך. ונראה לפום מאי דגרסי מבר"ך עלי"ו היינו למצות ולפום מאי דגרסי עלי"ו הו"א מבר"ך הוא לחיוב:
מברך על איזה מה"ן שירצ"ה פי' הרע"ב דחביב עליו רצ"ל אין הפירוש שאין קפידא בדבר ורשאי לברך על איזה שיעלה בידו רק שירצ"ה הכוונה הפרי שהוא קשורה בדעתו ורצונו שהיא חביבה עליו ביותר לאכילתו ולמד זה משיטת הגמ' עיי"ש. ונראה דדקדקו זה מלשון המשנה על איזה מה"ן שירצה והי' די לומר על איזה שירצ' ודקדק התנא לומר מה"ן שירצ' רצ"ל על איזה מה"ן שהם נוחים ברצונו שחביב עליו כ"ל: