פרק ב' - הנהגות לאישה · עתות לחץ
מ. להתנהג בעדינות ובסבלנות יתירה בעתות לחץ מצוקה או מתח (ערבי שבתות וחגים, בפתיחת שנת הלימודים של הילדים, לפני שיוצאים לאירוע משפחתי וכד'). להשתדל להתחשב במצב ולהגיב במתינות.
מא. וכן בזמן חולי או חולשה ח"ו של הבעל יש להשתדל להבינו ולעודדו, לעמוד בפרץ ולתת לו יד תומכת. שהרי דווקא בזמן זה הוא זקוק לאישתו יותר מכל, ובזה נבחנת אהבתם האמיתית. ואיש לרעהו יעזורו, ולאחיו יאמר חזק, וכאשר האחד נופל, חבירו יעזרהו וירוממהו לקום ולהתחזק, הן בגוף והן בנפש, עד יעבור זעם. וצריך הרבה כוחות גוף ונפש להתעלות ולסייע דוקא בזמנים אלו.
מב. כשהבעל עצוב או מוטרד, יש לאפשר לו להירגע ולהפיג את כעסו ומתחיו לבדו בינו לבין עצמו, ורק אחר כך ניתן לבוא לפייסו ולעודדו.
מג. לא לתת לבעל מוסר או עצות בזמן שמשהו מציק לו מאוד והוא מתפרץ ברגשותיו. אלא להיות לו קרש הצלה: להבין אותו ולהקשיב. לאפשר לו לפרוק את רגשותיו בסבלנות. לגלות (אפילו כלפי חוץ) הסכמה והבנה למצבו. (אפשר לדון בגוף הדברים רק מאוחר יותר בעת רצון ושלוה).