וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן מא - כללי המלאכות ואיסורי השבות · אינו מתכוין ופסיק רישא
יא. העושה פעולה שכוללת שני מעשים, אחד מהם מותר לעשותו בשבת והשני אסור, וכוונתו למעשה המותר בלבד, אם ספק האם ייעשה המעשה האסור מותר לעשות את הפעולה כו ואם ברור שייעשה המעשה האסור אסור מדאורייתא לעשות את הפעולה כז [וזהו "פסיק רישא" כח].
ואם כוונתו גם למעשה האסור – אסור לעשות את הפעולה בכל אופן.
לדוגמא, מותר לגרור מיטה על גבי עפר אם לא ברור שייעשה חריץ באדמה כט משום שכוונתו לגרירת המיטה בלבד ולא לחפירת החריץ, אבל אם ברור שייעשה חריץ בעפר אסור ל.
וכן מותר לסרק שערותיו בידו או במברשת שאינה משירה שיער [ועדיף לייחד לכך "מברשת שבת" מיוחדת לא] כיון שאין כוונתו להשיר השיער אלא לסרקו בלבד וגם לא ברור שיתלשו שערות, אבל אם ודאי יתלשו שערות אסור. וראה בהערה לב.