וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן מא* - היתרים באיסורי דרבנן · כללי דיני השבותים
כח. חומרת איסורי דרבנן [איסורי שבות] שוה לחומרת איסורי דאורייתא, ובפרט בהלכות שבת שיסוד השביתה הוא מדאורייתא אלא שחכמים הגדירו מה נכלל באיסור, ולכן בהרבה דברים העמידו דבריהם אף לדחות מצוות מדאורי' עח [כגון מילה שופר ולולב], וזה גם יסוד תקנת איסור מוקצה שתהא ניכרת השביתה והמנוחה עט.
אמנם במקרים מסויימים מצטרף מה שהאיסור רק מדרבנן להקל למעשה בצירוף היתרים נוספים, וגם כפרת המחלל שבת בשוגג רח"ל שונה באיסורי דרבנן וקלה יותר, שאין בזה קרבן חטאת. וכאן יובאו בס"ד כמה דוגמאות להיתרים באיסורי דרבנן, ודיני אמירה לנכרי בדרבנן, מעשה שבת בדרבנן וכפרה על חילול שבת בשוגג באיסורי דרבנן.
אף אם האיסור מדרבנן מפני כמה סיבות כגון שיש שינוי גם בצורת המלאכה וגם כלאחר יד וגם מקלקל ולא על מנת לתקן וגם כל האיסור רק מדרבנן מאיזה טעם, אין להתירו [לישראל] ואף לצורך מצוה פ, וראה בהערה.
[אינו מתכוין ופס"ר באיסורי דרבנן נתבארו לעיל בסעיף י"ד].