וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן מ - הלכות הבדלה ומוצאי שבת
זמן מוצאי שבת
א. זמן צאת הכוכבים במוצאי שבת מאוחר יותר מזמן צאת הכוכבים של כל לילה משום תוספת שבת א, וכל שכן שהוא מאוחר יותר משיעור הילוך ג' רבעי מיל ב, ויש כמה דעות בשיעור זמן זה, ועיין בהערות.
שיטת ר"ת שצאה"כ הוא 72 דק' אחר שקה"ח ג, ואף שרוב הקהילת באר"י אינם נוהגים כר"ת בכל המצוות התלויות בלילה [כקריאת שמע וספירת העומר וכיו"ב], במוצאי שבת נכון להחמיר לצאת דעת ר"ת שלא לעשות מלאכה עד זמן זה ד. ויש שלא חששו לזה ה.
דיני תפילת ערבית של מוצ"ש
ב. מאחרים תפילת ערבית כדי להוסיף מחול על הקודש.
במוצ"ש מאריכים ב"והוא רחום" וב"ברכו" באריכות נועם כדי להוסיף מחול על הקודש, ומאריכים ב"ויהי נועם" וב"ובא לציון" כיון שמיד אחר זה מחזירים הרשעים לגיהנום ומאריכין קצת כדי לעכב החזרת הרשעים לגיהנם, ופסוק "ויהי נועם" צריך לומר בעמידה, ואחר "ובא לציון" אומרים סדר "ויתן לך" שהם פסוקי ברכה בתחילת ימי השבוע, וכן ראוי ליזהר לומר תפילת "רבש"ע, החל עלינו" וכו' ו.
עשיית מלאכה קודם הבדלה
ז
ג. קודם הבדלה בתפילה אסור לעשות מלאכה אפי' מלאכות שאיסורן רק דרבנן וגם אסור לאכול ח. אם הבדיל בתפילה ולא הבדיל על הכוס, או שאמר ברוך המבדיל בין הקודש ובין החול מותר לעשות מלאכה אפילו מלאכה דאורייתא אבל אסור לאכול ט. ועיין עוד בהערה.
ויש מחמירים שלא לעשות מלאכה שיש בה טורח אפילו אחר הבדלה בתפילה או אחר אמירת ברוך המבדיל קודם שהבדיל על הכוס י.
הבדלה בזמנים מיוחדים
ד. במוצ"ש שחל בו יו"ט מבדיל בסדר יין, קידוש, נר, הבדלה, שהחיינו, ואומר הסדר כולו בישיבה כמו קידוש יא [ואינו מברך על הבשמים].
במוצ"ש בסוכות ראוי ונכון לברך מיד אחר הבדלה ברכת "לישב בסוכה" ולאכול מיד דברי מזונות יב.
במוצ"ש בתשעת הימים להמחבר המבדיל ישתה בעצמו את היין, ולרמ"א יתן את היין לקטן שהגיע לחינוך ועדיין אינו מבין להתאבל על ירושלים יג.
במוצ"ש החל בתשעה באב, יעויין לקמן סעיף ה' אם נשים יכולות לברך בעצמן ברכת הנר.
חיוב נשים בהבדלה ובברכת הנר
ה. אשה תשתדל לשמוע הבדלה מאיש אחר המבדיל לעצמו או לאיש אחר [ותצא ידי חובת הבדלה בשמיעה].
איש שכבר יצא ידי חובת הבדלה לא יבדיל להוציא אשה ידי חובה שהרי אשה ספק פטורה מהבדלה ולכן זה ספק ברכה לבטלה, אלא אם אין לה אחר המבדיל לעצמו אז האשה תבדיל בשביל עצמה. ולא טוב עושים האנשים שמבדילים כמה פעמים בבית חולים לנשים שהרי הם בספק ברכה לבטלה ח"ו אם כבר הבדילו לעצמם מקודם, אלא יבדילו לאנשים [ואפילו לקטנים] שלא יצאו עדיין ידי חובה, והנשים ישמעו.
גם אשה שאין לה איש אחר שעדיין לא הבדיל, מ"מ תשתדל לחפש איש אחר שישתה את הכוס ואז תבדיל היא [ועיין בהערה מי ישתה את הכוס יד], ואם אין לה אחר שישתה את הכוס תבדיל היא ותשתה טו.
ובמקרה שאשה מבדילה, כתב הבאה"ל שלא תברך על הנר מספק טז. אמנם דעת הרבה פוסקים שנשים יכולות לברך בעצמן גם על הנר יז.
במוצ"ש שחל בתשעה באב, לבאה"ל לא יברך הבעל ברכת בורא מאורי האש בביהכנ"ס אלא יברך בביתו ויוציא את אשתו בברכה, שהרי היא לא יכולה לברך על הנר, אבל לפוסקים שהזכרנו לעיל גם אשה יכולה לברך בעצמה ברכת הנר ולכן הבעל יכול לברך ברכת הנר בביהכנ"ס.
סדר הבדלה
ו. סדר הבדלה כך הוא: יח
א. כוס של ברכה טעון עשרה דברים, וראה דיניהם בפרטות בסימן ל"ז סעיף ה'.
ב. שופך יין לכוס ונותן יין מעט יותר משיעור הכוס כדי שישפך מעט החוצה, לסימן ברכה.
ג. נוטל הכוס בימינו ומגביהו מן הארץ טפח, ומתחיל הפסוקים שקודם הבדלה [הנה קל ישועתי אבטח וכו'].
ד. נוטל הבשמים ביד שמאל ומברך בפה"ג [וכוס היין בימינו בברכה].
ה. נוטל היין בשמאלו והבשמים בימינו ומברך בורא מיני בשמים ומריח מן הבשמים ומניחם.
ו. משאיר את הכוס בשמאלו, ומסתכל בציפורני יד ימינו יט ומברך בורא מאורי האש [וטוב להסתכל בציפורניים גם אחרי הברכה - וראה בסעיף י"א על זה].
ז. נוטל הכוס ביד ימינו ומסיים ההבדלה.
ח. שותה את היין בישיבה [אף אם עמד בהבדלה], ואינו משקה ממנו לבני ביתו, ובודאי שהנשים לא ישתו מכוס ההבדלה.
ט. מהנותר ביין שופכו ומכבה בו את הנר ורוחץ בו את עיניו [משום חיבוב המצוה].
עמידה או ישיבה בהבדלה
ז. להמחבר כשמבדיל לאחרים אומר הבדלה מיושב, ולהרמ"א נוהגים לעמוד בהבדלה אף אם מבדיל לאחרים. והגר"א כתב שהעיקר לשבת, וכן פסק האגרו"מ כ. ואף העומד בהבדלה ישתה הכוס בישיבה כא.
מי שמברך על הנר בנפרד מן ההבדלה [שלא היה לו נר בהבדלה ומברך אח"כ בנפרד] ומוציא אחרים ידי חובה, צריך לשבת כב.
ברכת הבשמים
כג
ח. מברכין על הבשמים במוצאי שבת כד, וצריך לברך על הבשמים דרך גדילתן [כפי שהם גדלים ולא להופכם] וכמו בלולב שצריך ליטלו דרך גדילתו ולא הפוך כה. ויש שפירשו דבריהם שרק אם מברך "עצי" בשמים צריך לנהוג כן אבל אם מברך "מיני" בשמים אין צריך ליטול דרך גדילתם דוקא כו.
בזמן ברכת הבשמים יחזיק ביד ימין את הבשמים וביד שמאל את הכוס ואין לברך שום ברכה בהבדלה בלי כוס כז.
מי שמרגיש ריח בשמים באויר [כגון בשעה שמחלקים את הבשמים בבית הכנסת] אינו צריך לברך עליהם אלא אם כן מריח את הבשמים עצמם כח.
אתרוג ועשבי ריח המיועדים לתבשיל
ט. בחזו"א הסתפק אם אפשר לצאת ידי חובת ברכת הבשמים בפירות המריחים ולכן לשיטתו לכתחילה אין לקחת אתרוג המריח לברכת בורא מיני בשמים כט, ובשו"ע הגר"ז ל כתב שאפשר לברך על פירות מריחים. ואמנם, אם בירך על אתרוג לא יברך שוב על בשמים אחרים שספק ברכות להקל.
וכן מצוה מן המובחר שלא לברך על עשבי ריח המיועדים לתבשיל לא, ובדיעבד יצא ידי חובה [ובחזו"א לב משמע שאין לברך עליהם כלל].
מי בושם לברכת הבשמים
י. מי בושם המריחים, אפשר להריח בהם ולברך בורא מיני בשמים, אם לא שרוצה להחמיר על עצמו ולברך על בשמים ממש לג. והיינו דוקא במי בושם אמיתיים שקלטו ריח מצמחי בושם אבל מי בושם סינתטי העשוי מחומרים סינתטיים אין לברך עליהם בשום אופן לד.
הנאה מהנר - קודם ברכה או אחריה?
יא. בברכת הנהנין הברכה היא לפני ההנאה, אבל בברכת השבח תחילה הוא רואה את השבח ואח"כ מברך [כמו בברכות ברק ורעם וקשת וכו'].
וברכת הנר שבמוצ"ש היא ברכת השבח לה ולא ברכת הנהנין לו. ולכן קודם יש לראות בציפורנים לז ואחר כך לברך על הנר, וכמו שכתב בשו"ע אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו, וכן נפסק להלכה לח.
ויש שאמרו שאף על פי כן יש ליהנות מהנר גם אחר הברכה, ועיין בהערה לט.
ויש שכתבו לברך ואח"כ ליהנות מהנר, ודעתם שברכה זו היא ברכת הנהנין מ.
בזמן ברכת הנר מחזיק את הכוס ביד שמאל ורואה רק בציפורני יד ימין שכל ברכות ההבדלה נתקנו על הכוס מא.
כשאין לו נר ובשמים
יב. הנר והבשמים אינם מעכבים את ההבדלה ואין צריך לחזר אחריהם. ולכן, אם אין לו נר ובשמים אין צריך לחזר אחריהם אלא יעשה הבדלה בלעדיהם, וכשיהיה לו נר ובשמים יברך עליהם בנפרד מב. וראה בהערה.
ברכת הבשמים והנר למי שמבדיל לאחרים
יג. מי שהבדיל ובירך על הנר ורוצה להבדיל שוב להוציא ידי חובה זכרים אחרים, יכול לברך על הנר מג. ויש שכתב שאינו יכול מד.
ולגבי ברכת הבשמים דינו כשאר ברכות הנהנין שאם עבר זמן והסיח דעתו יכול לברך שוב ובתנאי שיריח בעצמו מן הבשמים. ואם מברך לבניו הקטנים אינו צריך להריח בעצמו כיון שיש לו דין חינוך עליהם מה.
מנורת חשמל לבורא מאורי האש
יד. אין לברך בורא מאורי האש על מנורת "פלורוסנט". ועל מנורת ליבון צהובה יש המתירים לברך, ויש שכתב שלא לברך עליו מו.
נסיעה באוטובוס במוצ"ש
טו. בדין הנאה במוצאי שבת מדבר שנעשה בחילול שבת ע"י נכרי או ע"י ישראל [כגון: לנסוע באוטובוס שיצא לדרכו בשבת, שמיעת תחזית מזג אויר שהוכנה בשבת, קניית פירות וירקות שנקטפו בשבת, קניית מוצרים שנעשו בשבת], עיין בסימן כ"ו סעיף י"ח.
מותר לנסוע באוטובוס שהנוהג בו יהודי מומר ומחלל שבת [חילוני] אף שלא עשה עדיין הבדלה, כיון שאינו מתכוין להבדיל ולא שייך בו איסור מלאכה לפני הבדלה מז. אמירת "שבוע טוב" מצד הנהג אינה כלום לענין הבדלה מח.
מנהגי מוצאי ש"ק
טז. המדקדקים מזמרים שירים מיד לאחר הבדלה ומזכירים אליהו הנביא ומדליקין נרות במקום חשוך מט. ומיד לאחר הבדלה פורס מפה ועורך שולחנו לאכילת מלוה מלכה, והמהדר יאכל בה מיני תבשילין, ולכתחילה אין לעשות מלאכת קבע קודם סעודת מלוה מלכה, ואם לא אכל מיד יאכלנה כל הלילה ולכתחילה עדיף קודם חצות, וטוב להקדימה שתהיה סמוכה ליציאת השבת, ונכון שלא יעסוק במלאכת קבע עד שיקיים סעודה זו נ.
לבישת בגדי שבת במוצאי שבת
יז. טוב להסיר את בגדי השבת מיד לאחר הבדלה כדי להראות שהבגדים מיוחדים רק לשבת נא, ויש שאמרו להשאיר את בגדי השבת עד אחר סעודת מלוה מלכה נב, ובפרט אם אוכל סעודת מלוה מלכה מיד אחר צאת השבת נג.
ובשבת חזון ודאי ראוי להסיר את בגדי השבת מיד לאחר הבדלה, ויש שאמרו שאפשר להישאר עם בגדי השבת עד השינה כבכל מוצ"ש, אבל מי שכבר הוריד חליפה של שבת [או בגד אחר של שבת] יחזור ללבוש בגדי חול בלבד, ואם אינו יכול מותר לו לחזור וללבוש את חליפת השבת עד השינה נד.