וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן לט - הלכות סעודות יום שבת ושאר דיני יום שבת
אכילת מזונות ב"קידוש" קודם סעודת שבת
א. נהגו העולם להקל ולאכול מזונות קודם סעודת שבת, אף שמשום כך יאכלו סעודת שבת בפחות תיאבון א, ואנשי מעשה מחמירים במקום שאפשר להם לקדש ולסעוד מיד סעודת פת. [ולהגר"א אסור לאכול מזונות בקידוש שלשיטתו "קידוש במקום סעודה" הוא דוקא במקום סעודת פת ב]. וטוב לשתות יין בכל סעודה מסעודות שבת [גם אם קידש מקודם] ג.
ונכון להדר שלא למלא כריסו משאר אכילות קודם סעודת הפת ד.
[ואף אם בסעודה שלישית יוצאים ידי חובה במזונות אם שבע ביותר, דעת רוב הפוסקים שבסעודת שחרית אין יוצאים ידי חובה במזונות ובפרט שבשחרית אינו "שבע ביותר" ה. וראה עוד לקמן סעיף ד'].
האם חובה לשתות מיין קידוש של יום
ב. גם קידוש של לילה וגם קידוש של יום אינם ברכת הנהנין אלא מצות הקידוש הוא לברך על היין, ולכן אין חובה לשתות מיין הקידוש בין בקידוש של לילה ובין בקידוש של יום, ואע"פ שיש מצוה בזה ולכתחילה ישתה כל אחד מיין קידוש ו, מכל מקום אין זה חובה וגם מי שלא שתה יוצא ידי חובת קידוש ז.
(דעת הגרי"ז מבריסק זצ"ל שקידוש של יום הוא ברכת הנהנין ח ולכן מי שלא שתה מכוס של ברכה לא יצא ידי חובת קידוש שהרי לא נהנה [וכמו כל ברכת הנהנין שאם שמע ברכה מאחר ולא אכל מיד לא יצא ידי חובה]).
והשותה מעט יין, יש לו לידע שאם לא נטל ידיו אחר הקידוש הרי הוא בספק אם צריך לברך "שהכל" על שאר משקין, ועיין לעיל סי' ל"ז סעיף י"ז.
דיני הקידוש וברכת המוציא
ג. לא יתחיל הקידוש מ"על כן בירך" שהוא אמצע פסוק אלא יתחיל מ"ושמרו" או מ"זכור" ט. ומיד אחר קידוש יטול ידיו לסעודת שבת ויבצע על שני כיכרות, כמו שנתבאר בסי' ל"ז סעיף ל"א י.
- לענין מי שכבר קידש ורוצה לקדש לבני ביתו, עי' סי' ל"ז סי"ח.
- דיני לחם משנה וסעודת שבת נתבארו לעיל בסימן ל"ז סעיפים כ"ו- ל"ה.
סעודת שחרית במזונות
ד. סעודה שלישית יש לעשותה בפת דוקא, ואם הוא שבע ביותר יכול לעשותה במיני מזונות יא.
סעודת שחרית אי אפשר לעשותה במיני מזונות וחייב לעשותה דוקא בפת [אף אם כוונתו לאכול סעודה שלישית בפת]. ויש המתירים לעשות סעודת שחרית במזונות אם אוכל סעודה שלישית בפת יב.
תפילות פרטיות בשבת ואחר הדה"נ
ה. בשבת אין מתפללין שום תפילה פרטית מלבד תפילה על חולה שיש לו סכנת היום יג. וכן מי שיש לו מאורע בשבת וצריך לרחמים [ואינו יכול לדחות את התפילה ליום ראשון] מותר להתפלל על כך יד.
וכן מותר לנשים להתפלל על הבנים אחר הדלקת הנרות אף שכבר קיבלו שבת בהדלקה טו.
תפילות פרטיות בר"ה וביו"כ שחלים בשבת
ו. מותר להתפלל תפילות פרטיות בר"ה שחל בשבת וכן ביו"כ שחל בשבת מפני שעתה הוא זמן התפילה והתחנונים ואי אפשר להמתין עם התפילה למחר ובכה"ג מותר להתפלל בשבת טז.
[ומצד עצם יום ראש השנה כבר כתב רבינו רבי ישראל סלנטר זצ"ל וכן כתבו גדולי הפוסקים יז שכיום איננו בדרגה שבזמן המלכת השי"ת לא איכפת לנו מצרכינו אלא ודאי יתפלל על צרכיו אפי' בר"ה, אלא שצורת התפילה תהיה שיתפלל על צרכיו כדי שיוכל לעבוד את השי"ת בלא הפרעות וטרדות].
- בדבר אמירת "ריבון כל העולמים" קודם אשת חיל, עיין לעיל סימן ל"ו סעיף י"ב.
השלמת מאה ברכות בשבת
ז. כל אדם חייב לברך מאה ברכות בכל יום. ובשבת לכתחילה ישלים המאה ברכות ע"י אכילת פירות ומגדנות יח. אמנם אם אין לו אפשרות אחרת יכול לכוין לברכות העולים לתורה ויעלו לו למנין המאה ברכות ולכן העולים לתורה יברכו בקול כדי שכל הקהל ישמעו ויוכלו לענות אמן יט, וכן יעשה ביו"כ אם אינו יכול להשלים המאה ברכות ע"י ברכות הריח.
חידושי תורה בשבת
ח. מצוה לחדש חידושי תורה בשבת, ומי שאינו יכול לחדש ילמד דברים חדשים שעדיין לא למדם כ.
שתיית מים בין השמשות
ט. ברמ"א הביא כמה שיטות אם מותר לשתות מים בין מנחה לערבית [בבין השמשות] כא. ויש שהורו שהאיסור שייך גם היום במי ברז [לאותן שיטות האוסרות] כב. וראה בהערה על איזה מים חל האיסור.
ויש שאמרו שאם מערבים כל משקה אחר במים כבר ביטל מהם שם מים ומותר לשתותם אף בבין השמשות והאיסור הוא רק על מים ממש כג, אבל יש שאמרו שאף כשמערבים משקה אחר במים אסור לשתות בבין השמשות כד.
- לענין זמן התחלת סעודה שלישית, עיין לעיל בסי' ל"ו סעיף ב' ובהערה שם.
שתיית יין בסעודה שלישית
י. טוב להדר לברך על היין בסעודה בכל סעודה, ואף בסעודה שלישית שאין בה קידוש כה, ואפשר לברך עליו גם אחרי השקיעה כו.
כוס שבע ברכות בסעודה שלישית
יא. בסעודה שלישית של שבע ברכות, יש שכתבו שאם סיימו את הסעודה אחרי השקיעה אין לשתות מכוס היין אחר ברכת המזון קודם הבדלה כז. אמנם, דעת רוב הפוסקים שהחתן והכלה ישתו מן הכוס של ברכה גם אם כבר לילה כיון שהשבע ברכות הם חלק מברהמ"ז כח. וראה בהערות שכן נהגו גדולי ישראל כט.
ומורה הגרי"ש אלישיב שליט"א למעשה שהחתן עצמו יזמן וישתה כמלא לוגמיו, והכלה לא תשתה עד אחר הבדלה. ומורה הגר"ש וואזנר שליט"א למעשה שהמזמן החתן והכלה ישתו כרגיל אף אחר צאת הכוכבים.
[ואם החתן והכלה לא שותים [להסוברים שלא לשתות] יש להקפיד שאחר הבדלה ישתו החתן והכלה מכוס של הבדלה כיון שהוא גם כוס של ז' ברכות, שגם אם ממתינים להבדלה עדיין הכוס הוא כוס של ז' ברכות, ופשוט].
סעודה שלישית בער"פ שחל בשבת
יב. בשנה שחל ערב פסח בשבת נוהגים להשכים ולאכול סעודה בשחרית ואח"כ להמתין כחצי שעה ל ולאכול שוב סעודה קודם סוף זמן אכילת חמץ, אמנם סעודה שלישית קודם שש שעות ומחצה אינה כלום, ולכן יש לאכול אחר שש שעות ומחצה סעודת בשר ודגים או אם אין לו בשר יאכל פירות לא.
אם אוכל הסעודה שלישית קודם תחילת שעה עשירית לב, יכול לאכול "קניידלך" בסעודה לרוב הפוסקים, אבל אחרי תחילת שעה עשירית אסור לאוכלם לג.
ר"ח שחל במוצ"ש
יג. אם חל ראש חודש במוצ"ש נחלקו המג"א והט"ז כיצד לנהוג, למג"א אין לומר גם "רצה" וגם "יעלה ויבוא" אף אם נמשכה סעודתו לתוך הלילה כיון שהוא תרתי דסתרי ולכן אם נמשכה סעודתו לתוך הלילה יאמר רק "יעלה ויבוא" ולא יאמר "רצה", ולט"ז אם נמשכה סעודתו לתוך הלילה יאמר גם רצה וגם יעלה ויבוא. ואין בזה סתירה, והמשנ"ב לא הכריע בזה, ולכן נוהגים המדקדקים [ונתפשט מאוד המנהג] שלא לאכול כזית פת אחר שקה"ח כשחל ר"ח במוצש"ק כדי שלא יגיעו לספק אם לומר "רצה" בברהמ"ז, וראוי לנהוג כן לד.
- דיני הכנה משבת לחול נתבארו בסי' ל' סעיף א'-ו'.