וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן לז - הלכות קידוש וסעודה · דיני קדוש במקום סעודה למעשה
כ. המקדש בפינה אחת של החדר ודעתו לאכול בפינה אחרת של החדר, יצא ידי חובת קידוש ואף לכתחילה יכול לעשות כן. ואם לא כיון דעתו לכך מתחילה בשעת הקידוש גם כן יצא ידי חובה בדיעבד, אבל לכתחילה טוב שלא ללכת אף מפינה לפינה אם לא כיון לכך מתחילה.
המקדש בחדר אחד ועבר לחדר שני, אם היה דעתו לכך בשעת קידוש יצא ידי חובה אבל לכתחילה אם אינו מקום דוחק לא יעשה כן אלא אם כן רואה את מקומו הראשון. ואם לא היתה דעתו לכך בשעת הקידוש, אם רואה מקומו ראשון יצא ידי חובה בדיעבד ואין להסתמך על זה אלא בשעת הדחק [כשאינו יכול לסעוד במקום שקידש], ואם אינו רואה מקומו הראשון לא יצא ידי חובה ויקדש שוב.
המקדש בבית אחד ועבר לבית שני, בין אם היה דעתו לכך ובין אם לאו חוזר ומקדש. אמנם, אם רואה מקומו ראשון יצא בדיעבד [אם אין שביל הקבוע להליכה תמיד (ואפילו ליחיד) מפסיק ביניהם] ואין להסתמך על זה אלא בשעת הדחק פט.