אור ברסלב
וביום השבת סימן לד - הלכות ערב שבת וקבלת שבת

וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל

סימן לד - הלכות ערב שבת וקבלת שבת

סימן לג* - הלכות שריפה

כיצד אפשר לקיים מצות "זכור"

א. נצטוינו בתורה א 'זכור את יום השבת לקדשו', ועיקר מצות זכור הוא קידוש השבת בדברים בכניסתה [וביציאתה] ב, אמנם יש לדעת שקיום מצות "זכור" שייך בכל יום ויום ולא רק בליל שבת.

א. עיקר קיום מצות זכור הוא על ידי הקידוש של ליל שבת, [ויש אומרים שגם על ידי הבדלה במוצאי שבת].

ב. אופן נוסף לקיים מצות זכור כתוב ברש"י שם, שפירש 'זכור', היינו תנו לב לזכור תמיד את יום השבת שאם נזדמן לך חפץ יפה תהא מזמינו לשבת ג. ולפי זה השומר בגד או פרי חדש או מאכל מיוחד לשבת מקיים בזה מצות "זכור את יום השבת לקדשו" ד.

ג. אופן נוסף לקיים מצות זכור כתוב ברמב"ן שם, שהסופר את ימי החול לפי השבת [כלומר, שאומר היום יום ראשון בשבת, היום יום שני בשבת וכו'] מקיים בזה מצות זכור ה. ולכן הנוהגים כמנהג הגר"א לומר שיר של יום המיוחד לר"ח וליו"ט וכדו', טוב שיאמרו לפני כן "היום יום פלוני בשבת" ומקיימים בזה מצות עשה של זכור. וכן טוב לומר בכל יום קודם שיר של יום "זכור את יום השבת לקדשו" ו.

ד. להרבה ראשונים ז הלומד הלכות שבת מקיים בזה מצות זכור מלבד מצות תלמוד תורה.

ה. אופן נוסף לקיים מצות זכור, הוא כשעושה מלאכה ביום חול והוא דבר שאסור לעשות בשבת וקרוב הדבר להכשל בו ח"ו [כלומר, הֶרגלים שבשבת אסור לעשותם כמו כסיסת ציפורנים וכדו'] שיזכיר בפיו שיש בשבת איסור בדבר זה, ובזה מקיים מצות עשה זכור את יום השבת לקדשו ח.

ו. אופן נוסף לקיים מצות זכור, ע"י אמירת "גוט שבת" או "שבת שלום" במקום "לילה טוב" או "בוקר טוב", שבזה מקיים מצות זכור בכל יום השבת ט.

הכנה לשבת

ב. יש אומרים שכל ההכנות לסעודות שבת הם מצוה מדאורייתא [אף שאינו מקיים מצות זכור בכל ההכנות], ואפשר שההשכמה בבוקר להכנת צרכי סעודת שבת גם כן מדאורייתא לפוסקים אלו. אמנם שאר ההכנות לשבת אינם מדאורייתא י.

ולכן ראוי לכל אדם [אף לבחורי ישיבה או הנוסעים להתארח בשבת אצל אחרים] להכין עכ"פ דבר אחד לשבת לקיים המצוה. ועדיף להכין צרכי סעודה [שאפשר שזה מצוה מדאורייתא].

צריך להכין לכל הפחות שני תבשילים לשבת יא, ותבשיל הוא בשר, דגים, ביצים וכדומה, אבל לא "בורק'ס" מפני שאין הוא תבשיל שמלפתין בו הפת אלא אוכלים אותו בפני עצמו לשובע. וטוב לומר על כל דבר שקונה - זהו לכבוד שבת יב. כתב הרמב"ם יג איזהו כבוד שבת וכו' ויושב בכובד ראש מייחל לקבלת פני השבת. ויש שדייק מלשון זה שיש מצוה לצפות לביאת השבת יד.

כיבוס ביום שישי

ג. עזרא תיקן שיכבסו בגדים ביום חמישי טו. ויש שני חלקים בתקנתו, האחד שיכבסו הבגדים לשבת, והשני שיכבסו הבגדים ביום חמישי ולא ביום שישי טז.

והורו הפוסקים שגם כיום שיש מכונות כביסה נשארה התקנה, ואסור לכבס ביום שישי אפי' במכונת כביסה ואפי' קודם חצות היום יז. ויש שכתב דין זה בלשון שעדיף לכבס ביום חמישי ולא ביום שישי יח, ומשמע מדבריו שאם היה אנוס ביום חמישי ולא כיבס יכול לכבס ביום ו' אם נצרך.


מצות רחיצה וקציצת ציפורנים בער"ש

ד. מצוה לרחוץ כל גופו בערב שבת במים חמים. ואם אינו יכול לרחוץ כל גופו ירחוץ פניו ידיו ורגליו במים חמים יט. וברחיצה בים אינו מקיים מצוה זו, שאין זה נחשב רחיצה במים חמים כ, ולכן, גם אם רחץ בים או בבריכה ירחץ את כל גופו או לפחות את פניו ידיו ורגליו במים חמים.

מצוה לקצוץ הציפורנים בערב שבת. ולא יקצוץ ביום חמישי. ואם חל ר"ח בער"ש לנוהגין כצוואת ר"י החסיד שלא קוצצים ציפורנים בר"ח, יקדים לקצוץ ביום חמישי ולא ביום רביעי כא.

מצוה לחפוף הראש בערב שבת.

קביעת סעודה בערב שבת

ה. אסור לקבוע בערב שבת סעודה שאינו רגיל בה בחול מפני כבוד השבת כב.

ושני חלקים באיסור: אסור לקבוע ביום שישי אפי' סעודה קטנה נוספת אם אינו רגיל בסעודה זו בחול לפי שטעם הזלזול בכבוד שבת שייך גם בזה, וגם אסור להרבות בעת אכילת סעודותיו הקבועות כדי שיאכל סעודת שבת לתיאבון, ולכן המתארח בבית מלון ביום שישי ונותנים שם אוכל יותר ממה שרגיל לאכול בביתו לא ירבה לאכול בסעודה זו.

מותר לאכול בערב שבת בלי קביעות סעודה, ואנשי מעשה נזהרים שלא להרבות באכילה כדי שיכנסו לשבת כשהם תאבים לאכול כג. ומתשע שעות ולמעלה מצוה להימנע מלאכול סעודה אפילו סעודה שרגיל בה ביום חול כד.

סעודת מצוה בערב שבת

ו. סעודת מצוה כמו סעודת סיום וכן סעודת פורים וכן סעודת יו"ט וכדו' מותר לאכול ביום שישי, אבל לכתחילה מצוה להקדים לשחרית מפני כבוד השבת כה, ו'להקדים' היינו לקודם חצות כו.

הכנות נחוצות לשבת

ז. יש לזכור ולעשות בערב שבת את ההכנות כדלקמן: [ההכנות המובאות כאן אינם בהכרח אסורות לכל הפוסקים אלא כדי להימנע מספקות ומחלוקות כאשר יש אפשרות לכך מערב שבת]

א. פתיחת קופסאות ובקבוקים ושקיות [חלב] ואריזות [כגון שקיות של חטיפים] מכל הסוגים כז. וכן יש להפריד את גביעי הלבן והמעדנים זה מזה.

ב. אסור להפריש תרו"מ בשבת. ולכן, אם יש פירות לא מעושרים יפריש תרו"מ בער"ש או יעשה תנאי מער"ש שיוכל להפריש תרו"מ בשבת כח.

ג. הכנת סלטים מוצקים [שאינם נשפכים מכלי לכלי] שאינם מתקלקלים עד שבת כט.

ד. ריקון המגירות שיש בהם מוקצה [ואף שרוב תכולתם אינה מוקצה ומותר לפותחם, לכתחילה יש לרוקנם ל] [מצוי בדלת מקרר ומקפיא, מגירת הסכו"ם ומגירות של שידה].

ה. הוצאת סבון האסלה ממקומו לא.

ו. הכנת המפיונים [אם מכין בצורות מיחדות] לב.

ז. ניתוק המנורה במקרר.

ח. עשיית עירובי חצירות, אם צריך לג [אלו שאין להם עירוב כשר במקום מגורם או שאינם סומכים על העירוב].

ט. השחלת חגורות בבגדים והשחלת שרוכים בנעליים לד.

י. הרוצה ליתן מתנה בשבת, יַקנה אותה למקבל מער"ש על ידי אחר שיגביה ויזכה בעבור המקבל לה.

יא. אם רוצה ללכת מחוץ לתחום צריך לעשות עירובי תחומין לו.

יב. להכין את קשר העניבה לז.

יג. הידוק חוטי הציצית בטליתו ובציציותיו לח.

יד. הסרת תויות הבגדים וקשירותיהם.

טו. המדליק נרות על השולחן יניח דבר החשוב יותר מן השמן והשלהבת [או מן הפמוטות- אם רוצה שהשולחן לא יהיה בסיס לפמוטות לט].

טז. אמירת שנים מקרא ואחד תרגום מ.

משמוש בבגדיו בערב שבת

ח. חייב כל אדם למשמש בבגדיו בערב שבת. ואף מי שסומך על העירוב, שמא יש בכיס דבר מוקצה מא. וכל שכן שמי שאינו סומך על העירוב חייב למשמש בבגדיו בערב שבת.

אמירת "עישרתם ערבתם הדליקו את הנר"

ט. סמוך לשבת יאמר לבני ביתו בלשון רכה שידליקו את הנר. והנוהגים לעשר ישאלו האם עישרו הכל. ובערב פסח- או אם עושה עירובי חצירות בכל שבת- ישאל האם עשו עירוב מב.

מצות תוספת שבת בכניסתה וביציאתה

י. מצוה חיובית להוסיף מחול על הקודש ולקבל תוספת שבת בכניסתו וביציאתו מג. [בגדר תוספת שבת עיין בהערה ס']. ומכל מקום אין מוחין ביד העובר על מצות תוספת שבת אם ודאי לא ישמע לנו מד.

המתפלל מנחה סמוך לשקיעת החמה, יזהר לומר בפה מה "הריני מקבל על עצמי קדושת שבת" קודם שקה"ח, ולא יסמוך רק על אמירת מזמור שיר ליום השבת, כיון שבהרבה מקומות אומרים מזמור שיר רק אחר שקה"ח ועלול להפסיד מצות תוספת שבת. וכן בעיו"ט ובערב יו"כ [למי שלא קיבל יו"כ בתפילה זכה] שאין אומרים מזמור שיר ליום השבת חייב לומר בפה קודם שקה"ח שמקבל על עצמו קדושת יו"ט ויו"כ מו.

שיעור זמן תוספת שבת

יא. מפלג המנחה ואילך אפשר לקבל תוספת שבת מז.

כתבו הראשונים שיש שיעור זמן לתוספת שבת ולא מספיק תוספת כל שהוא מח, ולכן לכתחילה שיעור הזמן הוא כ-13 דקות מט, אמנם גם בפחות מכך מקיים מצות תוספת שבת נ, והורו הפוסקים נא שלא יפחות מ 2-3 ד' קודם השקיעה. ובמקומות שיש הרים סביב לא יפחות מזמן זה קודם הזמן שהוא ספק שקיעה [שהוא בירושלים 3 דקות] נב.

ולכתחילה טוב לחוש לדעת היראים ששקיעת החמה היא 13.5 דקות לפני שהשמש נכסית מעינינו, ולהוסיף תוספת שבת קודם זמן זה נג. ויש שלא חששו לדעתו נד.

מי שלא קיבל תוספת שבת

יב. נחלקו הפוסקים אם תוספת שבת הפחותה ביותר חלה על כרחו או שאם לא קיבל על עצמו שבת הפסיד המצוה ומותר לו לעשות מלאכות ממש עד השקיעה נה.

ולשיטות שהתוספת שבת חלה על כרחו, ראוי יותר להחמיר לפרוש ממלאכה 13 דקות קודם שקיעה.

שאילה על תוספת שבת

יג. אי אפשר להישאל על תוספת שבת נו. אמנם, לצורך מצוה [כגון כדי לתקוע לציבור שלא שמעו תקיעת שופר או כדי להתפלל מנחה] אפשר להישאל על תוספת שבת נז. [ואפשר שהקבלה בטילה ממילא אם גורמת להפסיד מצוה ולא יצטרך להישאל נח].

אמירה לחבירו בתוספת שבת

יד. מי שקיבל על עצמו שבת יכול לומר לחבירו שעדיין לא קיבל שבת שיעשה עבורו מלאכה, ומותר לו ליהנות מן המלאכה בשבת נט.

גדר תוספת שבת- לענין מצוות התלויות ביום שישי

טו. המקבל על עצמו שבת אינו יכול להתפלל מנחה של חול. ולענין שאר מצוות התלויות בימים, ראה היטב בהערה ס.

מה להעדיף - מנחה או תוספת שבת

טז. הבא לביהכ"נ שמתפללים שם מנחה קרוב לשקיעה יתפלל מנחה ביחידות ויקבל תוספת שבת מפני שמצות עשה דאורייתא קודמת למצות תפילה במנין. ויש מוסיפים ואומרים שאם בא סמוך לשקיעה ואם יתפלל מנחה יפסיד תוספת שבת- לא יתפלל מנחה, אלא יקבל תוספת שבת ויתפלל ערבית שתים, שלא להפסיד מצות תוספת שבת סא.

אמנם יש אומרים סב שיכול להתנות במפורש בזמן קבלת שבת שרצונו לקבל על עצמו תוספת שבת רק לענין פרישה ממלאכה בלבד ולא מקבל על עצמו את קדושת יום השבת עצמו, ואז יכול לקבל באופן הזה תוספת שבת קודם מנחה ולהתפלל מנחה אח"כ, אבל באופן שאינו מתנה כך לא ימתין להתפלל במנין אם יפסיד תוספת שבת. (וי"א שיחיד המקבל שבת בכל אופן יכול להתפלל מנחה אחר כך סג).

אשה שבעלה קיבל על עצמו שבת

יז. אשה שבעלה מתפלל מוקדם וקיבל על עצמו שבת מוקדם באמירת מזמור שיר ליום השבת או ברכו הרי גם היא אסורה בעשיית מלאכות על כרחה סד [וממילא, הוא הדין לגבי כל הילדים שנגררים אחריו על כרחם]. ויש שכתב סה שאם קיבל שבת לבדו, או אף אם קיבל שבת עם הקהל אלא שהתפלל מוקדם שלא כהרגלו [כמו בימי הקיץ למתפללים מוקדם] אינה מקבלת שבת על כרחה אע"פ שבעלה קיבל על עצמו שבת בתפילתו, ורק אסורה לעשות מלאכה עבור הבעל [אבל כשמתפלל בקביעות זמן מסוים לפני השקיעה וקיבל שבת עם הקהל בתפילתו לכו"ע אשתו נגררת אחריו ואסורה בכל המלאכות].

בגדי שבת

יח. ישתדל שיהיו לו בגדים נאים מיוחדים לשבת, דכתיב 'וכבדתו' ודרשו חז"ל סו שלא יהיה מלבושך בשבת כמלבושך של חול. ואם אפשר, טוב שיהיה לו גם טלית אחרת לשבת סז.

במשך השבת יש ללבוש את בגדי השבת אף כשאין נראה ע"י אנשים, וגם אם נמצא בבית חולים, וכן אין להורידם בסעודות השבת סח לפי שהמצוה ללובשם לכבוד יום השבת ולא מצד האנשים הרואים סט.

אמירה לנכרי בבין השמשות

יט. מותר לומר לנכרי שיעשה מלאכה דאורייתא בבין השמשות לצורך מצוה או בהפסד מרובה או לצורך גדול מאוד שמצטער בחסרונו, ובתנאי שלא קיבל על עצמו שבת בציבור [בתפילה או באמירה בציבור של מזמור שיר ליום השבת] ע. ההיתר הוא עד שכל הציבור קיבל על עצמו שבת עא ולכל היותר עד 10-12 דקות אחרי השקיעה עב, ובתנאי שהנכרי יעשה את המלאכה עד 13 דקות אחרי השקיעה עג.

בבין השמשות במוצאי שבת לא שייך ההיתר עד. ולצורך מצוה אפשר להקל גם בבין השמשות של מוצאי שבת עה.

איסורי שבות בבין השמשות

כ. מותר לעשות איסורי דרבנן בבין השמשות לצורך מצוה או בהפסד מרובה או לצורך גדול, ובתנאי שלא קיבל על עצמו שבת בציבור ולכל היותר עד 10-12 דקות אחרי השקיעה עו.

מותר לעשר דמאי ולהטמין בדבר שאינו מוסיף הבל ולערב עירובי חצירות בזמן זה ובתנאים אלו, אלא שבאלו מותר גם לדבר הרשות וגם שלא בהפסד מרובה עז.

תוכן העניינים

וביום השבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה