וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן לב - הדרכה לאישפוז בבית חולים בשבת
הלכות אלו נועדו בעיקרם לסייע למי שצריך להתאשפז בשבת בבית חולים, ולכן שמתי דגש בעיקר על השאלות והנידונים המצויים בבתי החולים. הלכות פקוח נפש ורפואות בשבת במפורט נכתבו בס"ד בנפרד.
שילבתי גם מידע נחוץ למתאשפז כך שיוכל להכין את עצמו בערב שבת נכון, ולא יצטרך לחלל שבת על דברים שאפשר בקלות לפותרם כשהנתונים ידועים מראש.
קביעת ניתוח לימים ד', ה', ו'
א. ניתוח מוזמן מראש אין לקובעו לימים רביעי חמישי ושישי, אלא אם כן בימים אלו יש רופא טוב יותר וכדומה, אלא יקבע את הניתוח לימים ראשון, שני או שלישי א.
שהיה בחודש תשיעי סמוך לבית חולים
ב. אשה בחודש תשיעי להריונה אינה חייבת לדור בשבת בסמיכות לבית חולים כדי שלא תצטרך לנסוע אליו אם יהיה צורך בכך, אמנם יש בזה הידור ומידת חסידות ב.
אופן הנסיעה לבית חולים
ג. אשה בחודש תשיעי להריונה תכין את הדברים הנצרכים לה ג, ותברר אצל מורה הוראה מהי הדרך הטובה ביותר לפנות לבית חולים אם יש צורך בכך [באופן כללי - אם אין המצב בהול – הסדר הוא:
1. ע"י נכרי (לרמ"א),
2. ע"י רכב פרטי ד, 3. ע"י אמבולנס, 4. ע"י מונית ה. וכמובן אם המצב בהול תיסע באמבולנס ו], וגם תשאיר את הטלפון מחובר לחשמל ולשקע הקו ז.
מותר למלוה אחד לנסוע עם היולדת ח. וכן מותר לה לנסוע לבית חולים טוב יותר מבחינה רפואית אפילו אם הוא מרוחק יותר, ועיין עוד בסעיף י"ג.
עירוב חצירות בבית חולים
ד. בתי חולים שיש בהם כמה בנינים יש לברר בכל בית חולים אם יש עירוב סביב כל המתחם שאם אין עירוב אסור להעביר ולטלטל מבנין לבנין [אם אין מחיצות המקיפות את כל המתחם] ט.
ולטלטל בתוך הבנין בלי עירוב חצירות- עיין היטב בהערה אם צריך עירוב חצירות בבית חולים י.
עירוב תחומין בדרך לבית חולים
ה. הרוצה ללכת בשבת לבית חולים או ממנו, עליו לברר בער"ש היטב את המרחקים בין הערים לבתי החולים הן בגוש דן והן בירושלים [שיש הפוסקים שאינה רצופה ויש בה איסור יציאה חוץ לתחום] מפני חשש איסור יציאה חוץ לתחום שבת. הבאנו כמה דוגמאות בהערה יא, אך יש לדעת שהמציאות משתנית הרבה פעמים ויש לברר היטב אצל מורה הוראה. [וראה בדרור יקרא עמודים תקכא-תקנה עירובי תחומין בגוש דן ובירושלים ומפות דרכים מפורטות].
ודע, שיש מקומות שעושים עירוב תחומין בכל ערב שבת עבור כל מי שירצה לזכות, אלא שצריך לדעת מזה בערב שבת יב.
הערות למניעת חילול שבת
בעיקר בבתי חולים שאינם שומרים תומ"צ
ו. המתאשפז בבית חולים שאינו שומר תומ"צ, יביא עמו מהבית מדחום לא דיגיטלי לצורך המדידה השגרתית בבוקר יג. ועיין עוד בהערה יד.
וכן יבקש [בלשון רכה !] את הפעולות השגרתיות קודם כניסת השבת [מוניטור, מדידת לחץ דם ורישומו, מדידת חום ורישומו, וכיוצא באלו] כשאין צורך רפואי לדחותם לשבת טו. אלא שלמעשה בבתי חולים הדבר אינו אפשרי בדרך כלל, וגם אם כן, בשום אופן אין לדרוש כן מהצוות הרפואי ואין לגרום למתח או לאיבה בין הרופאים והאחיות לבין החולה שזה סכנת נפשות ממש.
וכן אם יודע מראש על טיפול מסוים הכרוך בחילול שבת שאפשר להכינו מבעוד יום- יעשה כן [הכנת תחבושת, חיתוך צמר גפן, תלישת שערות וכדומה].
ז. מאושפז שיש עמו בחדר יהודי שאינו שומר תומ"צ ויודע שאם יכבה את האור לפני שבת החילוני ידליקו בשבת, טוב יותר טז שישאיר את האור דלוק בחדרו אף שיודע שהחילוני יכבהו לפני השינה יז. ואם חושש שהאור יישאר דלוק כל הלילה, מותר לכבותו בערב שבת.
קידוש הנערך קודם השבת על ידי מקדש שלא מקבל עדיין שבת
ח. אין לערוך קידוש במחלקות [מפלג המנחה קודם השקיעה] על ידי מי שלא מקבל על עצמו שבת בקידוש וממשיך לעשות מלאכות אחר הקידוש עד השקיעה, ואם רוצים לקדש קודם השקיעה יקדש גדול שמקבל על עצמו שבת בקידוש או קודם לכן יח. ויש המקילים בשעת הדחק לעשות כן למאושפז שכבר התפלל ערבית יט.
ולמעשה, עדיף לקדש רק אחר צאת הכוכבים ולא לעשות קידוש מפלג המנחה ואף לא על ידי מי שקיבל שבת כ.
הדלקת נרות בבית חולים
ט. המתאשפזת בבית חולים בשבת תדליק נרות במקום שאוכלת את סעודת ליל שבת כא.
[האשכנזים המדליקים במקום האוכל ידליקו בברכה, והספרדים - אם מדליקה ראשונה תדליק בברכה ואם מדליקה במקום שכבר הדליקו אחרים נרות שבת תדליק בלי ברכה] כב.
אם אין אפשרות להדליק נרות בחדר האוכל, אם החדר שנמצאת בו חשוך תדליק שם בברכה [רק המדליקה ראשונה יכולה לברך- וגם לאשכנזים הדין כן כג] ותהנה מאור הנרות בזמן החושך כד, ואם אין מקום חשוך להדליק בו יש אומרים שתדליק בלא ברכה ויש אומרים שתכבה את החשמל בחדרה ותדליק אותו שוב לשם נרות שבת ותברך כה על הכל, ואם אין גם אפשרות זו תדליק בלא ברכה כו. וראה עוד בהערה.
מתקנים להדלקת נרות העומדים במקום צדדי ולא נהנים מהנרות אין בהם מצוה כלל וכלל וגורמים ברכה לבטלה לכל המדליק שם ויש למנוע מהתקנת מתקנים כאלו.
המתאשפז בבית חולים [ואשתו מדליקה בביתו נרות] אם יש אור בחדרו ואינו חושש שיכשל בעץ ואבן אינו צריך להדליק כלל כז, אך אם חשוך בחדרו ידליק ויברך במקום החשוך כח. אם אין אשתו מדליקה בביתו נרות או שאין לו אשה [גם אם הוריו מדליקים], דינו כנ"ל לגבי מתאשפזת [מלבד מה שאינו מקבל שבת בהדלקת הנרות].
בגדי שבת בבית חולים
י. מצות לבישת בגדי שבת שייכת גם בבית חולים, ולכן יש ללבוש בגדי שבת כרגיל כט [אם אין מניעה רפואית].
שמיעת קידוש ממקדש שאינו יוצא ידי חובה
יא. בחלק מבתי החולים יש מקדש העובר ממחלקה למחלקה ועושה קידוש עבור כל המאושפזים. אמנם, מי שיודע לקדש חייב לקדש בעצמו ולא לצאת ידי חובה ממקדש שאינו יוצא ידי חובה בקידוש שעושה ל. ולכן, איש או אשה המאושפזים, אם יודעים לקדש יקדשו בעצמם ולא יצאו ידי חובה ממקדש כזה, ואם אינם יודעים לקדש יכולים לשמוע ממנו, ובדיעבד גם אם שמעו ממקדש שאינו יוצא ידי חובה בעצמו יצאו ידי חובה לא.
קידוש לחולה שאינו יכול לאכול פת
יב. חולה שאינו יכול לאכול כביצה פת או מזונות [אינו יכול לאכול "גלוטן" וכדומה] אבל אוכל סעודה מלאה של בשר דגים פירות וירקות יכול לעשות קידוש על סעודתו ונחשב לקדוש במקום סעודה לב, וטוב שישתה רביעית יין נוספת על כוס הקדוש לג.
חולה שאינו יכול לאכול כלל או יכול רק לשתות מים וכדומה לא יקדש כלל, וישמע קידוש מאחר אם יש אפשרות לכך לד. [אם אין אפשרות לשמוע קידוש מאחר- יאכל בלי קידוש לה].
סעודת שבת בבית חולים
יג. לכתחילה יאכל באותו חדר שקידש שם [ובאותו מקום בחדר שהיה בו בקידוש לו], ובשעת הדחק אם כיון מתחילה בשעת הקידוש שרוצה לצאת לחדר אחר ולאכול שם יצא ידי חובת קידוש לז [ובתנאי שלא יצא מהבית שקידש שם לח], אך אם לא כיון דעתו מתחילה לכך לא יֵצא לחדר אחר, ואם יָצא בכל זאת - אם רואה את החדר הראשון מתוך החדר השני יצא ידי חובת קידוש בדיעבד ואם אינו רואה לא יצא ידי חובה לט.
כמו כן, יש לאכול מיד אחר הקדוש ללא הפסק זמן מ.
נסיעה לבית חולים רחוק כשיש בית חולים קרוב
יד. יולדת שיש לה בית חולים סמוך לביתה ורוצה לנסוע ברכב לבית חולים טוב יותר [או משקיע ומתאמץ יותר] שנמצא רחוק מביתה, אם היא מפחדת ללדת בבית חולים הסמוך לביתה ורוצה דוקא את בית החולים הטוב יותר, מותר לה לנסוע לשם בשבת מא.
אבל אם רוצה לנסוע לבית חולים השוה מבחינה רפואית לבית החולים שסמוך לביתה, וכל שכן אם רוצה לנסוע לבית חולים פחות טוב מבחינה רפואית, אסור לנהג ישראל להסיע אותה לשם אף אם הבית חולים הרחוק יותר שומרי תומ"צ ויותר מקפידים על כשרות המאכלים וכיוצא בזה, ולא שייך בזה היתר "יתובי דעתא", וכל שכן שאסור לה לנסוע לבית חולים רחוק בשביל להיות ליד ההורים או שאר שיקולי נוחות שאינם שייכים לענין רפואי, ויש להסביר ליולדת את חומרת הנסיעה בשבת שלא בהיתר [אלא אם כן נראה במוחש שיש חשש סכנה אמיתית מרוב פחד שאז מותר כבכל חשש סכנה מב], ועם נהג נכרי מותר לנסוע לבית חולים הרחוק, ובתנאי שאין בו איסור תחומין שאז יש איסור גם לישראל מג, ויצטרף אליהם מלוה ישראל המבין ברפואה, ועיין עוד בהערות ! מד.
אם נוסעת בלילה או בבוקר, יתכן שאפשר בדוחק להקל ע"י נהג ישראל אם אומרת שלא תאכל בבית החולים הקרוב מפני שהאוכל שם אינו כשר מה.
ודע, שכל סעיף זה אמור כאשר נצרך לנהג ישראל [אם אין נהג נכרי או שיש חשש שהנהג הנכרי יסע לאט יותר], אבל אם יש נהג נכרי בכל מקרה יסע רק עמו, וכנ"ל בסי' ל"א סעיף ל"א.
- לגבי אופן הנסיעה המועדף- עיין לעיל סעיף ג'.
לקיחת חפצים לבית החולים
טו. אם צריך לנסוע מחוץ לתחום, מותר ללבוש את כל הבגדים כרגיל מו, אבל אסור לקחת שום חפץ שאין חשש סכנת נפשות בהעדרו, גם אם הנהג נכרי, מפני דין "שביתת כלים" מז.
[כשנוסע בתוך התחום מותר לקחת איתו חפצים שאינם מוסיפים להבערת המנוע, ובדרך כלל חפצים רגילים אינם מוסיפים להבערת המנוע, ובפרט באמבולנס שהוא גדול].
הקבלה לבית החולים
טז. בדבר אמירת פרטים מזהים בקבלה עיין בסעיף י"ט.
המדבקות שבגליון האישפוז הם כלי שמלאכתו לאיסור, ומותר לטלטלם לצורך גופו, ולכן מותר לטלטלם למחלקה לצורך השימוש בהם מח. ואפשר שמדבקות בבית חולים אינם מוקצה כלל מט.
הדבקת מדבקות או סרט אישפוז אסורה משום תופר, אבל בצמיד האישפוז המקובל אין איסור תופר כיון שהוא רק נתפס ומהודק חזק [כמו "אזיקונים" שאין בהם תופר משום שאינם תפורים אלא רק תפוסים ומהודקים] נ.
עשיית "פתח-וריד" קבוע [מתקן קבוע להוצאת והכנסת דם, מקובל להכניסו בזרוע של כל מתאשפז מיד עם האישפוז], אסורה מדאורייתא. ומלכתחילה, אם יש אפשרות [כגון שמתאשפז סמוך לצאת השבת ואין צורך עכשיו בבדיקת דם או בהכנסת עירוי] עדיף להכניס את המתקן בזרוע רק במוצ"ש נא, אך המאושפז לא יתנגד בשום אופן להכנסת המתקן.
התייעצות עם רופא נוסף
יז. חולה שיש בו סכנה או יולדת הרוצים להתייעץ עם אדם שמבין יותר בנושא הרפואי, או רוצים לקרוא לרופא פרטי ומפחדים ללדת או לגשת לטיפול בלי התייעצות עם הרופא הפרטי, מותר להם לעשות כן בשבת, אפילו אם יש רופא אחר שיודע לבצע את הטיפול הנצרך היטב נב.
דלת הנפתחת באמצעות עין אלקטרונית
יח. אסור להיכנס לבית חולים שדלתותיו נפתחות על ידי עין אלקטרונית [מלבד במקום סכנה] נג, ומותר ללכת אחרי נכרי נד שנכנס לבית חולים ולהיכנס מיד אחריו כשהדלתות כבר פתוחות [ולא יכנס אחרי שהנכרי כבר נכנס אף אם עדיין לא נסגרו הדלתות] נה, ובתנאי שהנכרי לא התכוון לפתוח את הדלת גם בשביל הישראל נו. וכן מותר להיכנס במקום שנעלו את הדלתות במצב שנשארות פתוחות כל השבת, ואפילו אם כשנכנס "נקלט" על ידי העין ואף לפעמים הדלת זזה מעט נז.
רופא המחלל שבת שלא לצורך עבור החולה, ודוגמאות
יט. יולדת שהולכת לישון בליל ש"ק ויודעת שאם לא תבוא בזמן המיועד להניק יתקשרו אל המחלקה כדי שהאחיות שם יעירו אותה [כפי המקובל כיום בכמה בתי חולים, בעווה"ר], אינה חייבת לכוון שעון מעורר כדי להגיע בזמן להניק, שהרי אפשר ללכת אליה ולהעיר אותה ואין צורך להתקשר, ומכל מקום יש בזה איזו מידת חסידות למנוע את האחות מלחלל שבת נח.
וכן חולה יכול לבקש מאחות שתביא לו תרופה [כאשר אין בזה איסור רפואה בשבת - אם הוא חשאיב"ס או חשיב"ס] אף שיודע שהיא תפתח את התרופה באופן האסור [כגון, קריעת אותיות] כשיש אפשרות לפותחה באופן המותר [ויאמר לה לפתוח באופן המותר].
אמירת פרטים מזהים לפקידת הקבלה אסור משום "לפני עיור" נט, אך במקום שלא יטפלו בחולה בלי מסירת הפרטים מותר ככל דבר הנדחה מפני פיקוח נפש.
יציאה מחדר תינוקות כאשר יהודי רושם זאת
כ. בית חולים שקבע לעצמו כלל, שכאשר היולדת יוצאת עם התינוק מחדרי התינוקות רושם אותה יהודי [שם ותעודת זהות וכיוצא בזה], אסור לצאת מחדר התינוקות בשבת אלא תניק דוקא שם ס, ואם אינה יכולה להניק שם תאמר לנכרי להוציאו ואם אין נכרי תאמר שיתנו לו תחליף חלב ולא תוציאנו מן התינוקיה כל השבת סא.
[יש לדעת שכך המצב במקומות מסוימים ! סב].
אמירה לחילוני לחלל שבת שלא לצורך פיקו"נ
כא. אסור לומר לאחות חילונית לבצע פעולות הכרוכות בחילול שבת סג.
כיבוי אור עבור חולה שרוצה לישון
כב. מותר לכבות אור עבור חולה שיש בו סכנה ועייף ורוצה לישון, אם אין שום אפשרות להעבירו לחדר אחר חשוך סד, ואם יש נכרים בסביבה יאמר לנכרי לכבות את האור והוא לא יכבה סה.
הליכה במקום שמותקנת מצלמת וידאו
כג. בית חולים שיש בו מצלמת וידאו המתעדת את הנכנסים והיוצאים [והוא הדין לעובר ליד בנקים וחנויות כלי כסף שבדרך כלל יש בהם מצלמה לכיוון הרחוב], מותר להיכנס ולצאת ללא חשש ואף שודאי מוסרט סו, אמנם במקום שנהנה ממה שמוסרט אסור לעבור במקום המצלמה [לרוב הפוסקים], ולכן אם נמצא במקום שיש מוקד ובו מביטים במסך ורואים אם יש צורך לבוא או לקרוא לרופא וכדומה יש להזהר שלא לעבור מול המצלמה [או לכסותה בכיסוי] סז.
קריעת קדירה פרטית מודבקת
כד. מותר להניח בערב שבת קדירה ולהדביק את המכסה לגוף הקדירה [ולכתחילה יש להדביקה אם יש בה בשר טוב משום בשר שנתעלם מן העין, ואם לא הדביק אין המאכל נאסר בדיעבד סח], ובשבת יקרע את הדבק באמצע [אך לא יפרידנו מן הקדירה] סט.
סיר חמין ציבורי המחולק חינם
כה. מותר לקחת חמין ["טשולנט"] מסירים הנמצאים על האש מער"ש אם נשארו במקום שהניחם שם ואין לחוש לבשר שנתעלם מן העין שאסור באכילה ע. וראוי לנעול את הסירים עד זמן הסעודה מפני שלפעמים יש נכרים או מומרים חילונים שלוקחים בכלים שאינם כשרים, וכן עלולים להיכשל באיסור מגיס או חזרה באיסור [אם המומר החילוני לא יודע שאסור לעשות כן, ונחשב שוגג, במקום הצורך אין האוכל נאסר במעשה שבת עא].
הרוצה לקחת אוכל מקדירה המונחת על האש יטול את הקדירה מהאש בכוונה להחזיר אח"כ [ואם הקדירה מונחת על פלטה שעל האש יזיז את הקדירה שלא תעמוד כנגד האש אלא קרוב לאש במקום שמחמם לחום שהיד סולדת בו] ויקח מהקדירה בעודה בידו ויחזיר, ובתנאי שהאש גרופה וקטומה, ואם המאכל לח גם בתנאי שלא הצטנן. והחזו"א מתיר לקחת בזהירות מהקדירה המונחת על גבי האש אם אין אפשרות להסיר ולהחזיר עב.
מוקצה בתרופות וכלי הצלת נפשות שבבית חולים
כו. תרופות אינן מוקצה בבית חולים. וכן כלים המשמשים להצלת נפשות אינם מוקצה בבית חולים עג.
נתינת שכר שבת לרופא
כז. רופא העובד בשבת מותר לו לקחת שכר על עבודתו עד.
ביקור חולה
כח. מותר לבקר חולה בשבת עה, והיוצא מחוץ לעיר יבדוק היטב אם יש עירוב בדרך, שאם לא- עליו להזהר מאוד שלא להכשל בהוצאה, וגם מי שאינו מטלטל בכל מקרה עלול להכשל בדברים שרגילים להקל במקומות שיש עירוב עו. כמו כן, מי שרגיל לטלטל בתוך העיר צריך למשמש בבגדיו לפני שיוצא מן העירוב עז.
הנאה מדבר שנעשה בשבת באיסור
כט. יהודי העושה מלאכה בשבת, אם במזיד אסור לו ולאחרים ליהנות מן המלאכה אף אם המלאכה מדרבנן [ולו עצמו אסור ליהנות מהמלאכה לעולם אם המלאכה דאורייתא]. ואם בשוגג, אם המלאכה דאורייתא אסור לו ולאחרים ליהנות מזה בשבת [ובמוצ"ש עח, ראה הערה] ובמקום הצורך [שקשה להסתדר בלי המלאכה הנעשית באיסור] אפשר להקל, ואם המלאכה דרבנן מותר לו ולאחרים ליהנות מן המלאכה עט.
עוד בדיני מעשה שבת, ובדין מעשה שבת במחלוקת הפוסקים, ראה בסוף סי' מ"א.
פעולות שגרתיות סמוך ליציאת שבת
ל. בזמן הסמוך לצאת השבת יש לשים לב ולהימנע מביצוע פעולות שגרתיות שאין שום בעיה רפואית לדחותם למוצ"ש, ואף בחולה שיש בו סכנה הדין כן פ. [וזה חמור יותר מדחיית הפעולות מיום שישי לשבת]. אמנם המתאשפז בבית חולים שאינו שומר תומ"צ לא יסרב בשום אופן להיבדק כל בדיקה שהיא גם סמוך לצאת השבת פא.
הבדלה לנשים
לא. אשה תשתדל לשמוע הבדלה מאחר שמבדיל עבור עצמו או עבור איש אחר [ואפילו עבור ילד קטן אחר מעל גיל חינוך] והיא תצא ממנו. אם אין אפשרות כזאת אין להבדיל לה ע"י איש שיצא כבר ידי חובה, אלא תבדיל לעצמה פב ותשתה בעצמה את הכוס [ועיין עוד בהערה פג].
ולגבי ברכת הנר בהבדלה שעושה אשה, כתב הבאה"ל פד שלא תברך על הנר מספק, אך הרבה פוסקים סוברים שיכולה גם כן לברך על הנר פה.