וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן כט - הלכות ממצוא חפצך ודבר דבר ודיני שטרי הדיוטות · ודבר דבר
כה. דין "ודבר דבר" הוא שלא יהיו דיבורך של שבת כדיבורך של חול, ויש בו כמה חלקים:
א. אסור לומר בשבת דבר פלוני אעשה למחר והוא דבר שאסור לעשותו בשבת, נד וכן אסור לחשב בפה חשבונות של עסקיו, נה אבל כשמדבר על דבר שכבר היה וכיום אין לו שום תועלת וריוח בדיבורו אין זה בכלל ודבר דבר, כגון לדבר על טיול שנסע אליו או לחשב כמה עלה מוצר מסויים. נו
ב. אסור להרבות בדברים בטלים, נז ואם מתענג לספר שמועות לחבירו מותר אלא שיזהר לא להרבות בזה. וכן אפשר להקל לספר אם מתענג במה שחבירו מתענג לשמוע הסיפור, אבל אם אינו מתענג כלל אסור לספר לחבירו גם אם חבירו מתענג לשמוע, נח וכל שכן שאסור לספר דבר שמצטער בו. וכל ירא שמים יוסיף אומץ להזהר מדברי חול בשבת שאין זה רק משנת חסידים [וראה בהערה נט].
ג. אסור לומר לחבירו שיעשה עבורו בחול דבר שאסור לעשותו בשבת, אלא אם כן יש אפשרות לעשות את הדבר בהיתר, ומותר לרמוז לחבירו שיעשה עבורו דבר זה בלי להזכיר את הבקשה בפה [כגון שיאמר לו 'נראה לך שתהיה פנוי בערב'? והוא מבין שרוצה לשוכרו]. ס ונראה, שבכלל זה מותר לומר לחברו: "יש כנס מחר במקום פלוני" גם אם אין אפשרות להגיע לשם ברגל בשבת, ואף מותר לומר: "יש אוטובוס לשם בשעה פלונית", כיון שכל זה הוא רמז ואינו בכלל ודבר דבר שאינו אומר לו סע לשם או אני אסע לשם סא.