וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן כח - הלכות אמירה לנכרי השייכות לעסק
נתינת חפץ או רכב לבעל מלאכה נכרי
א. מותר ליתן כלי לתיקון אצל בעל מלאכה נכרי אף שיודע שיתקנו בשבת, ובארבעה תנאים:
א. שיעשה עבורו את המלאכה תמורת כסף עבור המלאכה [בקבלנות א], ואם עושה בחינם או בטובת הנאה ב מותר רק אם יכול לגמור את המלאכה לפני שבת ג או אם נתן לו לפני יום שישי ד.
ב. שאינו אומר לנכרי שיעשה את המלאכה בשבת ואינו מקפיד מתי הנכרי יעשה את המלאכה, וגם לא יאמר לו אני נצרך לכלי מיד במוצ"ש אם אין אפשרות להספיק לתקנו לפני שבת ה.
ג. שאין ידוע שהמלאכה נעשית בעבור ישראל, אבל דברים שמפורסם שהם של ישראל, אסור. וכן אסור ו לעשות מלאכות בדבר המחובר לקרקע [כגון בבנין או בשדה] מפני שבדרך כלל מפורסם שהוא של ישראל ז.
ד. הנכרי יוציא את הכלי לפני שבת מבית הישראל, ויתקנו בבית הנכרי ח.
דינים אלו נכונים גם כן בנכרי המקבל תשלום לפי שעות או ימים [ולא רק בנכרי המקבל שכר על המלאכה בקבלנות] אלא שאז נחשב כמי שעובד בחינם – ודינו כמבואר באות א'.
פרטי דינים בזה
ב. נכרי שתיקן בשבת חפץ לישראל או תפר עבורו בגד וכדומה [באופנים המותרים], אסור ליהנות מן המלאכה עד זמן שהיה יכול לעשות כן במוצ"ש, ואם אין לו בגד אחר או חפץ אחר אפשר להקל וליהנות מן המלאכה מיד בשבת עצמה ט.
השוכר קבלן והקבלן שוכר פועלים המקבלים לפי שעות, אם אין לבעה"ב שום קשר עסקי עם הפועלים והוא עומד רק מול הקבלן – נחשב לקבלנות.
ודע, שלפועל קבוע שלו בדרך כלל אסור לעשות מלאכה בכל מקרה, ותנאי ההיתר נדירים מאוד וכמעט אינם בנמצא כיום.
שותפות בעסק עם נכרי
ג. ישראל ונכרי השותפים בחנות או בשדה וכדומה, צריכים להתנות מתחילה בשטר כתוב י שהנכרי לבדו עובד בשבת וכל הרווחים שייכים לו והישראל עובד כנגד זה יום אחר לפי בחירתו ורווחי היום הזה שייכים לישראל בין מעט בין הרבה יא [ואם נראה שרווחי יום השבת מרובים יכול להתנות מראש שהישראל מקבל יומיים או יום וחצי לפי הענין], וענין ההתניה הוא שבימים אלו אינם שותפים אלא העסק שייך אז רק לנכרי או רק לישראל יב.
בעסקים שאי אפשר להתנות החלוקה באופן הזה, מפני שאי אפשר לדעת ריווחי כל יום בפני עצמו יג או בשדה שהפירות נקטפים אחרי תקופה או בעסק שהרווחים מגיעים אחרי תקופה ממושכת של עבודה ואין רווחים לכל יום בפני עצמו [כמו בנק], יקבעו תנאי מתחילה שעבודת יום השבת מוטלת על הנכרי בלבד והוא נוטל חלקו ברווחים על עבודתו ביום השבת וכנגדו עבודת יום אחר מוטלת על הישראל לבדו והוא נוטל חלקו ברווחים על עבודתו ביום זה יד. וכן יכול להתנות שביום שבת אין חובה לאף אחד לעבוד ויש רשות לנכרי לעבוד אף שהריווח יהיה לשניהם טו. וראה פרטי הדינים בהערה.
חלוקת הרווחים
ד. באופן שהתנו מתחילה כנ"ל, אם אח"כ נתרצה הנכרי מעצמו לחלוק בשווה, מותר טז. אך אם בשעת עשיית חשבון הרווחים הישראל או הנכרי שגילה שהרויח פחות מהשני מבקש משותפו שישלם לו את ההפרש- הסתפקו הפוסקים אם מותר יז.
ה. אם לא התנו מתחילה, יטול הנכרי לבדו את שכר השבתות ובשאר יתחלקו, ואם יש הפסד גדול בזה אפשר להקל לחלוק שוה בשוה יח.
אמנם, יכולים לבטל השותפות בקנין ולחזור ולהשתתף באופן המותר גם על הרווח שכבר היה, וכן יכול הישראל להשכיר לנכרי את חלקו ביום השבת [שכבר עבר] או לשוכרו לעבוד בקבלנות על יום השבת יט.
שותפות עם ישראל מומר [חילוני]
ו. שותפות עם ישראל מומר [חילוני] כ אין לעשות באופנים הנ"ל, אלא רק באופן שהשותפות שלהם ששה ימים וכל ההוצאות [כולל שכירות המקום] וההכנסות ביום השבת הוא למומר לבדו, וגם אין להתיר אלא באופן שהמומר אינו צריך לשותפות ויכול להסתדר לבד, אבל אם המומר צריך לשותפות אסור בכל אופן כא. [ויש האוסרים להשתתף עמו בכל אופן כב].
העסקת פועלים נכרים בשבת
ז. ישראל שיש בבעלותו עסק, אסור לו מדינא לשכור פועלים נכרים המקבלים שכר לפי שעות עבודה כדי שיעבדו בשבת בעסק.
ובשני תנאים מותר:
א. הנכרי שותף ברווחים או מקבל את כל הרווחים ומשלם דבר קצוב [אך לא באופן שהישראל מקבל את כל הרווחים ונותן לנכרי דבר קצוב על פעולתו] כג.
ב. מדובר בסוג עסק או חנות שרוב העולם שוכרים אותם באופן המותר כנ"ל כד, או שמפורסם שהמשכיר משכיר רק באופן הזה כה.
ואם הישראל שכר מהנכרי עסק יכול להשכירו לישראל אחר, וכן אם קנה מהנכרי עסק ולא נכנס לשם יכול להשכירו לנכרי אחר כו. ולענין להשכירו לישראל מומר [חילוני] עיין לקמן סעיף י"א.
היתר להפעלת עסק גדול שהפסד גדול להשביתו בשבת
ח. מי שיש לו עסק גדול במיוחד ויש הפסד גדול להשביתו בשבת, התירו חז"ל לשכור נכרי בקבלנות [כלומר, שיתן לו סך אחוזים על כל העבודה ולא לפי שעות] ולא יאמר לו במפורש ששוכרו לעבודה בשבת אלא יאמר לו שיקבל סך אחוזים על כל רווח הבא כז. ויכול גם כן לקחת שותף נכרי ולחלוק עמו כנ"ל, אך לא בהערמה אלא במכירה אמיתית כנ"ל כח, ויש לברר אצל מורה הוראה כל מקרה לגופו.
קניית מניות
ט. מותר לרכוש מניות של מפעלים שבעליהם נכרים והמפעל פתוח בשבת כט.
אסור לסכם עם נכרי שיסחר במניות בשבת ["ברוקר"] ל, וגם כן אין לסכם עם נכרי שיסחר במניות בכל השבוע ע"פ המצב ואם יש צורך ימכור או יקנה, מפני שאז כלול בדבריו שאם יהיה צורך יעשה כן גם בשבת לא.
השאלת והשכרת כלים לנכרי
י. מותר להשאיל או להשכיר כלים לנכרי, אלא שכלים שעושים בהם מלאכה האסורה בשבת אסור להשכיר לנכרי בערב שבת לב, [ויש שכתבו שירא שמים לא ישאיל ולא ישכיר כלים שעושים בהם מלאכה לנכרי כלל] לג. ומשום שכר שבת יבליע שכירות יום השבת ביום אחר קודם ואחרי שבת, כלומר שישכיר או ישאיל לשבוע או לכמה ימים לד.
השאלת והשכרת כלים או בית לישראל מומר [חילוני]
יא. מותר להשכיר או להשאיל בית או כלים שעושים בהם מלאכה האסורה בשבת ליהודי מומר מחלל שבת [חילוני] רק אם יכול לשכור בית או כלים מגוי אחר או שיש לו כלים אחרים שיכול להשתמש בהם לחילול שבת, אבל אם אין לו אפשרות כזאת אסור גם אם יכול לשכור או לשאול מיהודי אחר לה.
שליחת מכתב שקיים חשש שיישלח בשבת
יב. מותר לשלוח מכתב אפילו בערב שבת לו.
לשלוח מכתב מהיר ("אקספרס"), אם יש התחייבות שיגיע תוך זמן מסוים ליעדו ולשם כך מוכרח להישלח בשבת עצמה, אסור [אפילו כמה ימים לפני שבת] לז [וגם בדואר המתנהל ע"י ישראלים מומרים הדין כן לח], ואם אין התחייבות על זמן מסוים אלא רק טיפול מהיר יותר במכתב, אפשר להקל לט.
מנוי לעיתון המחולק בשבת
יג. אסור לעשות מנוי על עיתון המחולק בשבת מ [בין של נכרים ובין של ישראלים מומרים], וראה בהערה.
מכונות אוטומטיות לממכר מזון
יד. מותר להשאיר מכונות אוטומטיות לממכר מזון ושתיה הפועלות במקום שדרים בו נכרים, וכן מותר להשאיר מכונה להוצאת כסף במקום זה מא.
ולהשאיר מכונות כאלו במקום שדרים בו יהודים מחללי שבת, אם יש להם אפשרות לקנות במכונה אחרת או בחנות של נכרי- מותר [אלא שאין לעשות כן משום חילול ה'], ואם אין- אסור משום לפני עיור מב.