וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן כז - היתרים באמירה לנכרי
ישנם היתרים בדיני אמירה לנכרי המתירים גם את האמירה לעכו"ם וגם את ההנאה ממעשיו ומועילים שגם לא תהיה חובת מחאה, ויפורטו כאן בעז"ה.
ויש לשים לב שהכותרות לסעיפים אינם דוקא להיתרים מוחלטים, אלא לנידון האם מצב פלוני מתיר או לא.
אמירה לנכרי באיסורי שבות
א. היתר א'- אמירה לעכו"ם באיסור דרבנן. איסור אמירה לנכרי שייך גם באיסור דרבנן אבל במקום מצוה או בהפסד מרובה א או במקום חולי קצת או במקום כבוד הבריות ב מותר לומר לנכרי שיעשה איסור דרבנן, ולגבי שאר צורך גדול ראה בהערה ג.
צרכי שמחת חתן וכלה, וכן צרכי קידוש חלות ותבשיל חם לסעודת שבת ד נחשבים צורך מצוה, וכן צרכי מזון שקשה להסתדר בלעדיו לסעודת שבת נחשבים צרכי מצוה ה.
ההיתר הוא רק באופן שנודע לו מההפסד המרובה בשבת עצמה ולא ידע על כך מקודם לכן ו.
איזה איסורי שבות כלולים בהיתר
ב. איסורים דרבנן הם או איסורים שנתקנו ע"י חז"ל או איסורים שעיקרם דאורייתא אלא שהיא מלאכה שאינה צריכה לגופה [מלבד כיבוי ועוד כמבואר בהערה ז] או איסורים שעיקרם דאורייתא אלא שעושה שינוי בצורת עשיית המלאכה [כגון בורר בקנון ותמחוי במקום בנפה וכברה] ח, אך מלאכה שעיקרה מדאורייתא והשינוי רק באופן עשיית הפעולה [כגון בורר בנפה וכברה כלאחר יד] אינה בכלל ההיתר ט, וכן מלאכה שעיקרה דאורייתא הנעשית בשני נכרים יחד כשאחד יכול לעשותה אינה בכלל ההיתר אף ששנים שעשו מלאכה כזאת יחד פטורים י.
אמירה לנכרי בבין השמשות
ג. היתר ב'- אמירה לעכו"ם בבין השמשות. מותר לומר לנכרי שיעשה מלאכה דאורייתא בבין השמשות לצורך מצוה או בהפסד מרובה או לצורך גדול מאוד שמצטער בחסרונו, וכן מותר לישראל לעשות מלאכה דרבנן בבין השמשות לצרכים אלו יא, ובתנאי שלא קיבל על עצמו שבת בציבור [בתפילה או באמירה בציבור של מזמור שיר ליום השבת] יב. ההיתר הוא עד 11 דקות אחרי השקיעה יג, ובתנאי שהנכרי יסיים את המלאכה עד 13.5 דקות אחרי השקיעה יד.
בבין השמשות במוצאי שבת לא שייך ההיתר טו. ולצורך מצוה אפשר להקל גם בבין השמשות של מוצאי שבת טז.
הצלה מנזק
ד. היתר ג'- הצלה מנזק. אם פורצת שריפה או שיש חשש לנזק [וראה בהערה ! יז], כגון שנגמרו המים במיחם חשמלי וחושש לנזקים למיחם או למערכת החשמל בבית או ששכח לכבות את ה"בוילר", מותר לקרוא לנכרי לבית ואף מותר לומר לו "כל המכבה אינו מפסיד" או "כל מי שמונע הנזק אינו מפסיד" יח, אך אסור לומר לו "אם תכבה לא תפסיד", וכל שכן שאסור לומר לו מפורש לעשות מלאכה להציל מנזק יט.
וכן מותר לרמוז לנכרי שלא בלשון ציווי לכבות אור או מכונה כדי לחסוך בתשלום החשמל כ. [אבל אם רוצה לכבותם כי הם מפריעים לו, אסור].
לגרום לנכרי שידליק אור לצרכו
ה. היתר ד'- לצרכו. [עיין לעיל סימן כ"ו סעיף י' בפרטי ההיתר]. מותר לתת לנכרי שאינו עבדו כא מזון לאכול ולשם כך יצטרך להדליק את האור עבור עצמו בלבד. ואם ידוע לנו [כפי שמצוי בדרך כלל] שמדליק את האור גם עבור הישראל אסור, ואין מוחין ביד המקילין בזה כב, וכנ"ל שם. ולכן, כיום, כמעט אין אפשרות להשתמש בהיתר זה.
הנאה שאינה נצרכת כל כך
ו. היתר ה'- הנאה שאינה נצרכת כל כך. מותר לרמוז לנכרי שלא בלשון ציווי להוסיף אור על אור קיים כג או להוסיף חימום לבית שכבר חם כד או לחמם יותר מאכל שכבר חם, ולכן אם נכבה האור בחדר שדולקים בו נרות שבת מותר לרמוז לנכרי שלא בלשון ציווי להדליק בחדר הזה כה את האור, וכן בית שסמוך לתאורת רחוב ויש אור מבחוץ בכל הבית [ראה בהערה] ונכבה האור בכל הבית מותר לרמוז לנכרי שלא בלשון ציווי להדליק את האור בבית כו.
ודע, שאסור ליהנות מהאור הנוסף לדברים שלא היה ליהנות מהאור הראשון, ולכן אסור לקרוא לאור החשמל אם לא היה יכול לקרוא לאור הנרות, וכן אחרי שכבה הנר הראשון אסור להנות מהאור הנוסף [ולכן אחרי שכבו נרות השבת אסור ליהנות מהאור] וראה בהערה כז. ועיין לעיל סי' כ"ו הערה ו' היאך יקרא לנכרי לביתו כח.
פעולה שאפשר לעשותה בהיתר או באיסור
ז. היתר ו'- פעולה שאפשר לעשותה בהיתר או באיסור. מותר לומר לנכרי לעשות פעולה שאפשר לעשותה בהיתר, אף שהוא עושה אותה באיסור כדי להקל על עצמו כט. ולכן מותר לומר לנכרי לשטוף כלים אף שהוא שוטף באופן האסור [עם מים חמים וכדומה] וכן מותר לומר לנכרי להעלות חפץ לקומה גבוהה [ויש מדרגות] והוא משתמש במעלית לעצמו, ובתנאי שהישראל אינו נהנה ממה שהנכרי גמר מהר יותר את מלאכתו בגלל שעשאה באופן האסור [וכגון שציווהו לשטוף כלים לצורך סעודת הבוקר בין אם יגמור עוד שעה ובין יגמור לאחר כמה שעות], אבל כשהישראל נהנה מצורת המלאכה באיסור [כגון שעל ידי כך הנכרי פנוי לעבודה נוספת עבור הישראל] אסור לומר לו כן, ואם הנכרי עשה את המלאכה אסור ליהנות מזה ל.
וכן אם אי אפשר לעשות את הפעולה בלי המלאכה האסורה [כגון שיש לכלוך גדול במיוחד ואי אפשר לנקותו בדרך היתר, או שאומר לו להעלות דבר כבד לקומה גבוהה ואי אפשר לעשות כן ברגל], גם כן אסור לומר לו לא.
ח. הורו הפוסקים שהיתר זה שייך רק כשאמירתו אינה מכריחה את מלאכת האיסור, אבל אם פשוט וברור שהנכרי יעשה את הפעולה בדרך של איסור אין להתיר, וכל שכן כשהאפשרות הפשוטה לעשות את הפעולה היא בדרך איסור ויש אפשרות רחוקה לעשותה באופן של היתר שאסור לב, ועיין בהערה ביאור הדין ודוגמאות !.
ואם אמר לנכרי לעשות פעולת היתר והנכרי עושה פעולה אחרת של איסור שאינו שייך לפעולה המדוברת אז מותר אפילו אם ודאי שהנכרי יעשה את הפעולה האסורה לג [אך צריך שיתקיימו שאר התנאים הנ"ל בסעיף ז']. ולכן, מותר לומר לנכרי שישטוף כלים במקום חשוך אף שודאי הנכרי ידליק אור לצורך כך, ובתנאי שיש אפשרות לשטוף את הכלים גם בחושך. וכן מותר לומר לנכרי להאכיל בעלי חיים אף שהנכרי פותח את הכלוב ומאכילם וחוזר וסוגר וצד אותם לד.
לחולה שאין בו סכנה ולקטן
ט. היתר ז'- לצרכי חולה שאין בו סכנה ולצורך קטן. מותר לומר לנכרי לעשות מלאכה אפילו דאורייתא לצורך חולה שאין בו סכנה לה [ונתבאר הגדרתו בסי' ל"א סעיף י"ז], וכן מותר לומר לו לעשות מלאכה דרבנן לצורך מי שיש לו מקצת חולי [ונתבאר הגדרתו שם סעיף כ"ב].
יולדת עד ל' יום נחשבת כחולה שאין בו סכנה לו [ועיין עוד בסי' ל"ג סעיף ה'].
קטן עד גיל שלש [עיין עוד בסי' ל"א סעיף י"ח] נחשב כחולה שאין בו סכנה, ומותר לומר לנכרי להכין לו אוכל או הנצרך לאוכל ואפילו במלאכות דאורייתא, וכן מותר לומר לנכרי להדליק אור אם יש צורך גדול ומיוחד לז בשביל קטן [או אם אין אפשרות להכין לו אוכל], ומותר לישראל גדול ליהנות מהאור ובתנאי שהנכרי הדליק את האור רק עבור הקטן.
וראה בהערה אם קטן שמפחד נחשב צורך גדול ומיוחד לח.
הדלקת חימום במקום קור
י. היתר ח'- מקום שיש קור גדול. במקום קור מותר לומר לנכרי שידליק חימום בשביל קטנים עד גיל שלש, ובתנאי שמדליק את החימום רק עבורם. ואם יש קור גדול כזה שגם גדולים עלולים לחלות ממנו מותר לומר לנכרי שידליק חימום גם עבור הגדולים.
במקום חום אסור לומר לנכרי שידליק מזגן או מאורר בין לגדולים ובין לקטנים לט, ועיין עוד בהערה.
אמירה לנכרי שיאמר לנכרי אחר
יא. היתר ט'- אמירה לנכרי שיאמר לנכרי אחר, בהפסד גדול. במקום הפסד גדול אפשר לסמוך על הדעות המתירות לומר לנכרי שיאמר לנכרי אחר לעשות מלאכה אפילו דאורייתא, אך אסור ליהנות מהמלאכה עד זמן בכדי שיעשו כן במוצאי שבת מלבד באופנים שאין איסור הנאה ממעשה עכו"ם מ [עיין בסי' כ"ו סעיף ו'- י"ג]. ולכן אם יש מקפיא מלא בבשר ועופות ופסק המנוע מלפעול בשבת או שנכבה החשמל בשבת ויש הפסד גדול אם לא יפעל המקפיא [כגון שיש זמן רב עד מוצ"ש מא, וכדומה], מותר לומר לנכרי שיאמר לנכרי אחר להפעיל את המקפיא, אך אסור ליהנות ממעשהו עד זמן בכדי שיעשה כן במוצ"ש, ולכן אם יש גלידה במקפיא אין לאכול ממנה בשבת מב.
נכרי שאינו מתכוון לתוצאה האסורה
יב. היתר י'- כשהנכרי אינו מתכוון למעשה האסור אף שפסיק רישא מג. מותר לומר לנכרי לעשות דבר היתר אף שודאי יגרם ממעשהו גם תוצאה אסורה שהנכרי אינו מתכוון אליה, ואף שלישראל אסור מדאורייתא לעשות כן שפס"ר אסור מדאורייתא, בנכרי התירו. למשל, מותר לומר לנכרי לסרק לו את השיער אע"פ שודאי יתלשו שערות כשהנכרי לא מתכוון לתלישתם. ולכן, מותר לומר לנכרי להכניס מצקת עם שיירי משקה צוננים לתוך סיר מרק רותח וכן מותר לומר לנכרי להזריק זריקה גם אם ודאי ייצא דם מד. ואף על פי כן, יש אוסרים לומר לנכרי לפתוח דלת של מקרר כשתוצאה מכך תידלק הנורה ואף אם הנכרי אינו מתכוון להדלקת הנורה מה, ואפילו אם הנכרי אינו יודע שתידלק מנורה בפתיחת המקרר מו.
יהודי שפתח מקרר, ואחרי שפתחו גילה ששכח לכבות את המנורה מער"ש, אפשר שמותר לרמוז לנכרי שלא בלשון ציווי לכבות את המנורה כדי שיוכל לסגור את המקרר מז, ועיין בהערה אם דלת המקרר מוקצה מח.
לצורך מצוה דרבים
יג. היתר י"א- לצורך מצוה דרבים. מותר לומר לנכרי לתקן עירוב שנקרע כדי שלא יבואו הרבים לידי מכשול מט [וכן אפשר שמותר לומר לנכרי לבנות בית כנסת (במקום שאין בו בית כנסת) בשבת אם יתבטל כל הבנין אם ישבות הנכרי בשבת מלבנותו, משום מצוה דרבים נ]. ויש המתירים מטעם זה לומר לנכרי להדליק מזגן במקום שחם מאוד ואם לא יהיה מזגן יתבטלו מלימוד תורה נא, אמנם אין הדבר מוכרע להיתר בכל מקרה כיון שההיתר רק במצב שאכן ייגרם בטול תורה לרבים בלי זה נב, והורו הפוסקים שראוי להימנע מלהשתמש בהיתר זה בדורנו שענין אמירה לעכו"ם פרוץ בו בעווה"ר נג.
בדבר שהוא מחלוקת הפוסקים
יד. היתר י"ב- דבר שהוא מחלוקת הפוסקים. פעמים שהתירו אמירה לנכרי בדבר שהוא מחלוקת הפוסקים אלא שנפסק לאיסור נד, אך אין לדמות ממקרים אלו לכל דבר שהוא מחלוקת הפוסקים נה.
אמנם בדיעבד נראה שאין איסור הנאה ממעשה עכו"ם בדבר שהוא מחלוקת הפוסקים נו.
בדבר שהוא חומרא
טו. היתר י"ג- בדבר שהוא רק חומרא. מותר לומר לעכו"ם לעשות דבר שהוא רק חומרא שלא לעשותו נז.
במקום כבוד הבריות
טז. היתר י"ד- במקום כבוד הבריות. מותר לומר לנכרי שיעשה איסורי שבות במקום כבוד הבריות נח, ועיין לעיל בסעיף א' וב'.
במקום צער בעלי חיים
יז. היתר ט"ו- צער בעלי חיים. כשאין אפשרות אחרת, מותר לומר לנכרי לעשות מלאכה במקום צער בעלי חיים. נט
ולכן מותר לומר לנכרי לחלוב בעלי חיים בשבת כשאין אפשרות אחרת, וטוב שיחלוב לתוך האוכל.
היתרי אמירה לנכרי במקרים מסוימים
יח. נוסף לכללים אלו, ישנם כמה מקומות פרטיים שהתירו בהם אמירה לנכרי, וכתב המג"א ס: "ודע, שאין מדמין דבר לדבר בעניני השבותים ואין לך בם להתיר אלא מה שאמרו חכמים דלגבי מילה לא התירו שבות וגבי לוקח בית בארץ ישראל מותר", וכאן יבואו היתרים במקרים מסוימים בקיצור. ובעז"ה יתבארו כל אחד במקומו.
א. באופנים מסוימים התירו לומר לנכרי לטלטל מוקצה, וראה בהערה סא.
ב. מותר לומר לנכרי לכתוב שטר קנין לשם קניית בית בארץ ישראל סב.
ג. אם יש שריפה וכתבי הקדש בסכנה, מותר לומר לנכרי להוציאם אפילו לרשות הרבים סג.
ד. מי שהחשיך עליו היום והוא בדרך מחוץ לעיר ויש בידו מעות, נותן המעות לנכרי והוא יקחנו לעיר והישראל יקחם מהנכרי במוצאי שבת סד.
ה. מי שנדבק לו טיט יבש לבגד מותר לומר לעכו"ם לגרדו סה.
ו. מותר לומר לנכרי שיסיר אבק מבגד, ובפרט במקום שיש כבוד הבריות סו.
ז. יולדת, או חולה שיש בו סכנה, שמבקשים דבר שאין בו תועלת רפואית כלל [כגון שרוצה לנסוע לבית חולים רחוק ויש לו בקירבת מקום בית חולים ברמה רפואית שווה או רוצה שיקראו לקרוב משפחה נוסף ויש לו כבר קרוב משפחה ששוהה עמו או שרוצה ברכה מרב וכדומה] ומפחדים מאוד מהעדר מילוי בקשתם מותר לומר לנכרי לעשות מלאכות [גם דאורייתא] בשבילם כדי ליישב דעתם סז.
ח. שכח לכבות המנורה של המקרר, עיין במש"כ לעיל סעיף י"ב.
חזרה באיסור - אמירה והנאה
יט. מותר לומר לנכרי שיעשה חזרה באיסור לצורך מאכל עיקרי וחשוב לסעודת שבת סח, ויש האוסרים לומר לו כן סט.
נכרי שהחזיר באיסור [שלא לצורך מיוחד, או לדעות האוסרות בכל גווני] והתבשיל היה מבושל כל צרכו מותר ליהנות ממעשיו אפילו אם התבשיל משביח יותר על האש, אך אם לא היה מבושל כל צרכו אסור ליהנות ממנו ע.
נתינת חפצים לנכרי במקום שאין עירוב כשר
כ. במקום שאין עירוב כשר אסור ליתן לנכרי חפצים שהדרך להוציאם, אבל מזונות או חפצים השייכים לנכרי מותר [ועדיף שהנכרי ימתין מעט לפני שהוא יוצא], ואם הנכרי עומד בחוץ ומושיט ידו לפנים אסור ליתן אפילו מזונות או חפצים השייכים לו עא. ולצורך מצוה או בנכרי אלים או משום דרכי שלום מותר בכל זה עב.
מכירת חפצים לנכרי בערב שבת
כא. גם במקום שיש עירוב כשר, המוכר חפץ לנכרי בערב שבת, יקפיד שהנכרי יקח את החפץ ויוציאו לפני שבת עג.
אמירה לנכרי לבנות סוכה ביו"ט
כב. אין לומר לנכרי ביום טוב לבנות סוכה בשביל מי שאין לו סוכה, אבל מי שהיתה לו סוכה ונפלה מותר לו לומר ביום טוב לנכרי להקימה שוב עד.
אמירה לנכרי להדליק מזגן או פלטה חשמלית ביו"ט
כג. לענין אמירה לנכרי ביו"ט להדליק פלטה חשמלית לצורך חימום האוכל או להדליק חשמל [כגון מזגן] לצורך מצוה או בהפסד מרובה, עיין בהערה עה.
הליכה בכביש כשמשום כך נהג נכרי יעצור
כד. מותר לעבור לפני מכונית הנהוגה על ידי נכרי, ואין לחשוש למה שהנכרי עוצר את הרכב ומתניע שוב עו.