אור ברסלב
וביום השבת סימן כו - דיני אמירה לנכרי

וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל

סימן כו - דיני אמירה לנכרי

סימן כה - הלכות מוקצה - דיני מוקצה [ונידונים מצויים]

הקדמה

ישנם שלשה חלקים נפרדים באמירה לנכרי: א. האמירה עצמה לנכרי שיעשה מלאכה [אפילו אם אינו נהנה ממנה]. ב. ההנאה ממעשה שעשה נכרי לישראל בשבת [אפילו אם לא אמר לו לעשותה]. ג. חובת מחאה בנכרי שבא לעשות מלאכה [אפילו אם לא אמר לו לעשותה וגם לא מתכוון ליהנות ממנה].

לכל אחד מאיסורים אלו יש אופנים בהם אין את האיסור, אבל למעשה האמירה מותרת רק אם אכן אין את כל שלשת האיסורים הנ"ל, שאם אחד מהם קיים שוב אין להתיר כלל. ובעז"ה יבוארו טעמי האיסורים, גדריהם וההיתרים בכל אחד מהם, והאופנים בהם הותרו כל שלושת האיסורים הנ"ל ואפשר להתיר האמירה למעשה. ועיקר המכשולות הקיימות בעווה"ר בענינים אלו הם מפני חיסרון בידיעת שלשת האיסורים.

איסור אמירה לנכרי

א. החלק הראשון - אמירה לנכרי. אסור לומר לנכרי א שיעשה מלאכה בשבת ב גם אם אינו רוצה ליהנות מן המלאכה בשבת. האיסור הוא בין באמירה מערב שבת שיעשה בשבת ובין באמירה בשבת שיעשה במוצאי שבת, וכל שכן אמירה בשבת שיעשה בשבת. אבל מותר לרמוז לנכרי בערב שבת שיעשה מלאכה בשבת ג [אלא שאסור ליהנות מהמלאכה ד]. וכן מותר לרמוז לנכרי בשבת שיעשה מלאכה במוצאי שבת ה.

רמיזה לנכרי

ב. איסור אמירה לנכרי הוא רק באמירה מפורשת או ברמז של ציווי [כגון, לומר: אם תדליק כאן אור לא תפסיד, או לומר: תעשה דבר מה כדי שלא יהיה חשוך כאן] או בקריאת הנכרי לביתו ו, אבל רמז שאינו של ציווי [כגון לומר: "כמה חשוך כאן"] מותר מצד אמירה לנכרי אלא שבדרך כלל גם זה אסור משום הנאה ממעשה נכרי ומשום חובת מחאה, אך באופנים שאין חובת מחאה וגם אין איסור הנאה ממעשה נכרי מותר לרמוז לעכו"ם שלא בלשון ציווי לעשות את המלאכה [כשאין איסור בעצם הקריאה לביתו] ז.

איסורי שבות

ג. איסור אמירה לנכרי הוא גם באיסורים מדרבנן ח, אלא שבאיסורים מדרבנן יש אופנים בהם התירו אמירה לנכרי, ובפרטי דין זה וכן באלו איסורי דרבנן שייך ההיתר ראה לקמן סימן כ"ז סעיף א'- ב'.

אמירה לנכרי שיעשה מלאכה לעצמו

ד. אסור לומר לנכרי שיקח דבר של ישראל ויעשה בו מלאכה בשביל הנכרי עצמו, אבל מותר לומר לו שיקח דבר שלו ויעשה בו מלאכה לעצמו ט.

הנאה ממעשה נכרי

ה. החלק השני- הנאה ממעשה נכרי. אסור ליהנות ממעשה איסור של נכרי בשבת, ואפילו אם הנכרי עשה את המלאכה מעצמו וכל שכן אם עשה את המלאכה אחרי שהישראל ביקש ממנו או רמז לו לעשותה י, אלא שיש ג' דרגות בדין זה: אם הישראל ביקש מן הנכרי שיעשה עבורו מלאכה [כגון הדלקת אור] אז צריך הישראל לצאת מן החדר המואר מפני שאסור לו ליהנות מן האור יא.

אם הנכרי הדליק את האור מעצמו [ואפילו אם הישראל לא מיחה בידו, אף שעבר איסור בכך וכדלקמן סעיף י"ט- כ'] עבור הישראל, אז מותר לישראל להישאר בחדר ויכול ליהנות מהאור בדברים שהיה יכול לעשותם גם בלי האור, אבל אסור ליהנות מדברים שלא היה יכול לעשותם בלי האור [ומידת חסידות שלא ליהנות מן האור כלל] יב.

אם הישראל מיחה ביד הנכרי שלא יעשה את המלאכה ולא ידליק את האור [לא בהערמה !], מותר לו ליהנות מן האור אפילו בדברים שלא היה יכול לעשות בלעדיו יג.

הנאה למי שלא נעשתה המלאכה עבורו

ו. איסור הנאה הוא על כל ישראל ולא רק על זה שעבורו נעשתה המלאכה. אמנם, במלאכה דרבנן מותרת ההנאה לאחר שלא עבורו נעשתה המלאכה יד, וכן באיסור תחומין [אפילו בדאורייתא] מותר לאחר שלא נעשתה המלאכה עבורו טו. ויש לדעת, שאשתו ובני ביתו ואורחיו נחשבים כמוהו עצמו ולא כישראל אחר, ורק אורחים שהזמינם אחרי שהנכרי עשה את המלאכה נחשבים כישראל אחר טז.

הנאה לא ישירה

ז. איסור הנאה ממעשה עכו"ם הוא גם כאשר אין הנאה מגוף המעשה אלא שהנכרי רק נתן את האפשרות לישראל להגיע לחפץ או לאוכל יז. ולכן אם נכרי פתח מקרר באיסור יח או פתח קופסת שימורים או בקבוק באיסור אסור לישראל ליהנות מזה. [ואם היתה אפשרות לפותחם בהיתר והנכרי פתחם באיסור אפשר להקל לצורך גדול או לצורך מאכל חשוב שקשה להסתדר בלעדיו בשבת וכמש"כ לקמן סעיף י"ג].

הנאה שבטלה

ח. נכרי שעשה מלאכה לישראל ולאחר זמן בטל הרווח מן המלאכה [כגון שחימם מאכל באיסור ועתה נצטנן המאכל או שבירר באיסור ואח"כ עירבב שוב וכדומה], אם המלאכה אסורה מדאורייתא וגם המלאכה נעשתה בציווי הישראל אסור למי שאמר לנכרי יט ליהנות ממנה, אבל אם הנכרי עשה את המלאכה מעצמו אפילו אם המלאכה מדאורייתא או אם המלאכה מדרבנן ואפילו עשאה בציווי הישראל מותר ליהנות אחר שבטלה ההשבחה כ.

הנאה מהסרת מפריע

ט. נכרי שכיבה אור עבור ישראל אין איסור לישון בחדר החשוך מפני שאין הנאה חיובית ממעשה העכו"ם. אמנם בדרך כלל יש חובת מחאה שלא יכבה את האור, אך אחרי שכבר כיבה אין בזה איסור הנאה ממעשה עכו"ם כא. באופנים מסוימים אין חובת מחאה בסילוק נזק ואף יש היתר לומר בצורה מסוימת, ועיין לקמן סי' כ"ז סעיף ד'.

נכרי שהדליק אור או חימום לעצמו

י. נכרי שהדליק אור או חימום כב לעצמו או לצורך חולה ישראל שאין בו סכנה כג מותר לישראל ליהנות מהאור או מהחום כד. ואם אנו יודעים שהדליק את האור גם עבור עצמו וגם עבור ישראל בריא אסור לכל ישראל ליהנות מהאור. אמנם אין מוחין ביד המקל בזה כה.

נכרי שהדליק אור עבור נכרים אחרים מותר לישראל ליהנות מהאור, ואם יש שם גם ישראלים- אם הם הרוב או מחצה על מחצה אסור ליהנות מהאור [גם למי שלא היה שם], ואם הם המיעוט מותר ליהנות מהאור או מהחום, ואם אנו יודעים שהדליק גם עבור הישראלים אפילו אם הם המיעוט אסור לכל ישראל ליהנות מהאור, ואין מוחין ביד המיקל בזה כו. נכרי שהביא דבר מחוץ לתחום לצורך עצמו או לצורך חולה ישראל דינו כנ"ל לגבי אור כז.

נכרי שהכין אוכל לעצמו

יא. נכרי שאפה פת או בישל בשר לצורך עצמו או לצורך חולה ישראל שאין בו סכנה אסור לישראל ליהנות מהם בשבת בכל מקרה כח, ולצורך מצוה אפשר להקל, וכן בשעת הדחק [כגון שגר במקום שאין בו שכנים שיכול לשאול מהם פת] אפשר להקל בזה כט.

נכרי שצד בע"ח או קטף פירות

יב. נכרי שצד בעלי חיים או קטף פירות לצורך עצמו, אסור לישראל ליהנות מזה בשבת בכל מקרה ל.

הנאה ממלאכת איסור שיש לישראל אפשרות לעשותה בהיתר

יג. נכרי שעשה עבור ישראל פעולה באופן האסור והישראל היה יכול לעשות את הפעולה באופן המותר, אסור לישראל ליהנות מן המלאכה, ובכלל זה הנאה מידיעה או ממראה [וכדלקמן], ובשעת הדחק או לצורך מאכל חשוב שקשה להסתדר בלעדיו בשבת אפשר להקל בזה לא. ולכן נכרי שפתח בקבוק באיסור עבור ישראל בדרך כלל אסור ליהנות מן המשקה לב.

הנאה במוצ"ש ממלאכת נכרי

יד. איסור הנאה ממעשה נכרי ממשיך גם במוצאי שבת עד שיעבור זמן שהיה יכול לעשות את המלאכה במוצ"ש לג, ושיעור זה כולל גם את ההכנות למלאכה לד. ולכן, נכרי שיצא מביתו בשבת לחברת הסעות כדי שיעשה שם את ההכנות ליציאה לאיסוף נוסעים ישראלים, צריך לשער את הזמן מעת שיצא מביתו ורק אז מותר לנסוע עמו לה [ואם יש ספק מהיכן יצא האוטובוס, יש לחשב הזמן כאילו יצא מחוץ לתחום ולא יותר לו], וכן נכרי שהכין תחזית מזג אויר בשבת עבור ישראל אסור לשמוע את התחזית במוצ"ש עד שיעבור זמן במוצ"ש שהיה יכול להכין ולערוך את התחזית לז, וכן נכרי שקטף ירקות וכדו' עבור ישראל אסור לקנותם במוצ"ש עד שיעבור זמן שהנכרי היה יכול ללכת לשדה לקטוף שם ולחזור למכור.

שיעור הזמן נקבע לפי הזמן שנצרך כדי להביא את הירקות ממקום קטיפתם למקום שהישראל נמצא שם אף שיש אפשרות לקטוף ירקות אחרים ממקום קרוב יותר.

הנאה ממעשה שאי אפשר לעשותו במוצ"ש

טו. נכרי שצילם בשבת תמונה עבור הישראל [או גם עבור הישראל] ואין אפשרות לצלם תמונה זו אחר השבת [כגון שצילם אמירת תשליך או מחאה נגד חילול שבת] אסור ליהנות מן המלאכה לעולם לח, והוא הדין לכל מלאכה שאין אפשרות לעשותה אחר השבת. ואם צילם את התמונה רק עבור נכרים, תלוי אם יש חשש שמא יוסיף תמונות עבור הישראל, ונראה שבדרך כלל אין חשש ומותר לט.

הנאה ממלאכה שנעשתה בפרהסיא

טז. נכרי שעשה מלאכה בפרהסיא עבור ישראל אסור ליהנות מן המלאכה לעולם, ובשעת הצורך אין להחמיר כן מ. ולישראל אחר שלא עבורו נעשתה המלאכה מותר ליהנות מן המלאכה אחר שיעבור זמן שהיה יכול לעשות כן במוצ"ש מא.

נכרי שבנה בית עבור ישראל אם הוא שכיר יום ומקבל משכורתו לפי שעות דינו כמלאכת פרהסיה, ואם עובד בקבלנות ומקבל משכורתו לפי עבודה שעשה מותר ליהנות מהבית מב.

נכרי שחפר קבר עבור ישראל אסור לקבור אותו שם לעולם, ומותר לקבור שם ישראל אחרי שיעבור זמן שהיה יכול לעשות כן במוצ"ש מג.

אין להתפלל או ללמוד מספר שהודפס בשבת מד.

הנאה ממלאכה שנעשתה להצלת נפשות

יז. נכרי או ישראל שהדליקו אור או עשו מלאכה [שאין בה חשש שמא ירבה עוד עבור ישראל בריא מה] לצורך הצלת נפשות בלבד מותר לישראל אחר ליהנות מן המלאכה בכל מקרה מו. ואם התכוונו לצורך הצלת נפשות וגם לעוד מטרה, נחלקו הראשונים בזה, ונראה שאפשר להקל בדיעבד מז. ואם עשו מלאכה שיש בה חשש שמא ירבה עוד עבור ישראל בריא [כמו בישול] וכל שכן אם הרבו בפעלות עבור ישראל בריא אסור לבריאים ליהנות מן המלאכה מח. ולכן, אם נכבה הגנרטור בשכונה גדולה ויתכן שיש שם חולה שיש בו סכנה שזקוק לחשמל בדחיפות צריך לומר לטכנאי המתקן את התקלה שיתקן רק עבור הנצרך להצלת נפשות, ובדיעבד אם לא אמרו לו כך אלא תיקן סתם או שהוא מעצמו תיקן עבור כולם, נראה שגם כן אפשר להקל ולהשתמש בחשמל אם לא הרבה בפעולות עבור הבריאים מט.

אמנם, אם הגנרטור נכבה בשכונה קטנה שיודעים שאין הצלת נפשות בהדלקה, אף אם קראו לנכרי להדליק באופן המותר [לצורך חולה שאין בו סכנה או לצורך קטנים שהרבה פעמים דינם כחולה שאין בו סכנה לענין אמירה לנכרי נ], אסור ליהנות מהחשמל, אלא אם כן הנכרי המתקן תיקן רק עבור החולה שאין בו סכנה נא.

הנאה במוצ"ש ממעשה שבת של ישראל

יח. באיסור הנאה ממעשה שבת של יהודי שומר תומ"צ אין דין להמתין במוצ"ש שיעור זמן שיוכל לעשות את המלאכה במוצ"ש, מפני ב' טעמים: א. אין חשש שיאמר לו לעשות כן בשבת הבאה. ב. הישראל לא ישמע לו בשבת הבאה נב.

ובמעשה יהודי שאינו שומר תומ"צ רח"ל, נחלקו הפוסקים אם מעיקר הדין יש דין להמתין במוצ"ש בכדי שיעשה או לא נג, אך למעשה הורו גם הפוסקים המקילים שבדבר שמפורסם שנהנים ממנו [כמו נסיעה באוטובוס שיצא בשבת או קניית ירקות שנקטפו בשבת] אסור ליהנות ממנו עד זמן שיוכל לעשותו ובפרט בימינו שיש מלחמה על קדושת השבת, ורק בדברים שלא מפורסם ההנאה מהם אפשר ליהנות מהם מיד נד. [ומצד לפני עיור שהרי המומר עדיין לא הבדיל, אין לחוש, וכדלקמן סי' מ' סט"ו].

ישראל מומר שעשה מלאכת איסור עבור ישראל אחר גם כן תלוי במחלוקת זו, שאם דינו כנכרי אסור ליהנות ממלאכתו לעולם ואם דינו כשאר ישראל מותר ליהנות ממלאכתו מיד במוצ"ש. ולמעשה הורו הפוסקים שבדבר שמפורסם שנהנים ממנו [כנ"ל] אין ליהנות עד זמן שהיה יכול לעשות כן במוצ"ש ובדבר שלא ידוע אפשר להקל נה.

חובת מחאה

יט. החלק השלישי – חובת מחאה. ישראל שרואה נכרי שעומד לעשות מלאכה בעבורו בביתו של הישראל או בחפציו של הישראל, חייב למחות בידו ולמנוע אותו מלעשות את המלאכה, מפני ששתיקה ואי מחאה מתפרשת כהסכמה ונראה שהנכרי עושה כן בשליחותו של הישראל נו.

דין זה הוא בין בהדלקת אור בביתו של הישראל או בחשמל של ישראל וכן בשאר מלאכות, ובין בכיבוי אור בביתו של הישראל או בבעלותו של הישראל ובשאר סילוקי הפרעות הגורמים הנאה ישירה לישראל נז, אמנם בסילוק נזקים אין חובת מחאה וכדלקמן בסעיף כ"ב.

מחאה בעבדו או בשפחתו

כ. ואם הנכרי עבדו או שפחתו חייב למחות בו אפילו אם עושה מלאכה לעצמו בבית של הישראל, אלא אם כן ניכר שהמלאכה נעשית לצורך הנכרי, וכגון פעולת תיקון בחפצים של הנכרי נח. ולכן עובד נכרי השכור לסייע לאדם מוגבל בקביעות יש למחות בידו שלא ידליק את האור אפילו לעצמו אלא אם כן ניכר שעושה זאת לעצמו [כגון בחדר שהוקצה רק לו] נט.

נכרי שעושה מלאכה אחר המחאה

כא. ישראל שמיחה בנכרי והנכרי רוצה בכל זאת לעשות עבורו את המלאכה, חייב לגרשו מביתו ס.

אופנים שאין חובת מחאה

כב. ובכמה אופנים אין חובת מחאה, והם כשאין הנאה ישירה לישראל ממעשהו ולכן אינו נראה כ"כ כשלוחו, ואלו הם:

א. כשהנכרי בא להוסיף אור נוסף על אור קיים סא [או לחמם יותר מאכל שחם כבר סב].

ד. כשהנכרי בא לסלק נזק [כגון לכבות דליקה] סג.

ה. כשהנכרי עושה את המלאכה לעצמו [אם אינו עבד של ישראל] אפילו בחשמל של ישראל סד.

ו. כשהנכרי מתקן חפץ של ישראל בשבת סה [באופנים המותרים סו]. ואם החפץ מפורסם שהוא של ישראל, ראה בהערה סז.

ז. כשהנכרי עושה את המלאכה בשביל בעלי חיים של ישראל סח.

תוכן העניינים

וביום השבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה