וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן כה - הלכות מוקצה - דיני מוקצה [ונידונים מצויים]
כל האמור לקמן בסעיפים א-ו לגבי כלי שנשבר או התפרק הוא בין אם נשבר או התפרק בשבת ובין אם נשבר או התפרק בערב שבת, אלא א"כ נכתב בפירוש אחרת, ובהערה הבאנו הקדמה וביאור לסעיפים אלו א.
כלי שמלאכתו להיתר שהתפרק חלק ממנו
א. כלי שמלאכתו להיתר שהתפרק חלק ממנו והכלי ראוי לשימוש רגיל גם בלי החלק שהתפרק, או שראוי לשימוש ע"י הדחק אך החלק שהתפרק איננו כאן (או שקשה לתקנו), הכלי אינו מוקצה ואף החלק שנשבר אינו מוקצה אם ראוי ועומד להתחבר חזרה לכלי [ואף אם כשהוא שבור אינו ראוי לשימוש כלל], אך אסור להחזירו לכלי בשבת ב.
[ההיתר בשלשה תנאים: 1. כלי שמלאכתו להיתר. 2. הכלי ראוי לשימוש גם בלי החלק השבור. 3. החלק השבור ראוי ועומד לחזור לכלי].
לדוגמא: דלת שידה שהתפרקה ועומדת לחזור לשידה אין השידה והדלת מוקצה.
ב. כלי שמלאכתו להיתר שהתפרק חלק ממנו והכלי אינו ראוי לשימוש רגיל עד שיתחבר החלק שנשבר [כגון ספסל שהתפרק לו רגל], אם החלק השבור כאן הרי הכלי והחלק השבור מוקצה, ואם החלק השבור אינו כאן הרי הכלי אינו מוקצה ואף החלק השבור אינו מוקצה אם ראוי ועומד להתחבר חזרה לכלי ג.
דלת של ארון או בית או מקרר שהתפרקו
ג. דלת של ארון בגדים גדול [שהוא מוקצה מחס"כ] וכן דלת של בית שנפלו, אפילו ראויים לשימוש מצד עצמם, דינם כמוקצה מחמת גופו ד.
דלת של תנור חשמלי [שהוא כלי שמל"א] שנפלה, דינה ככלי שמלאכתו לאיסור, וראה בהערה ה'.
דין דלת של מקרר שנפלה, ראה בהערה. ה
דלת הזזה שנפלה
ד. דלת הזזה של חדרים או של ארון בגדים שנפלה, ראה בהערה אם מותר לטלטלה. ו
כלי שמלאכתו להיתר שנשבר
ה. כלי שמלאכתו להיתר שנשבר לגמרי, אם שבריו ראויים לשימוש – אפילו שימוש אחר [אך עכ"פ יש המשתמשים בו לשימושו האחר ז], דינם ככלי שמלאכתו להיתר ח.
לדוגמא, עציץ שנשבר אך שבריו ראויים לשימוש נוי אחר דין שבריו ככלי שמלאכתו להיתר.
[ואם נשבר בערב שבת וזרקו לאשפה הרי השברים מוקצים ט].
אם אין השברים ראויים לשימוש כלל או שאין בעולם המשתמשים בשברים לשום דבר דינם כמוקצה מחמת גופו. [ואם השברים עלולים להזיק מותר לפנותם. סי' ש"ח, ו'. ועיין לעיל סי' כ"ד סעיף כ"ב].
מוקצה שנשבר
ו. כלי שמלאכתו לאיסור שנשבר ושבריו ראויים למלאכת היתר, דינם ככלי שמלאכתו לאיסור.
מוקצה מחמת חסרון כיס שנשבר ועתה אינו מקפיד עליו ושבריו ראויים לשימוש היתר, דין השברים כמוקצה מחמת חסרון כיס י.
דין כלי חד פעמי לאחר השימוש בו
ז. כוס חד פעמי אינו נעשה מוקצה אחר שימושו, וכן כל כלי חד פעמי שיש כאלו המשתמשים בו שוב, אף אם יזרקנו לאשפה אינו נעשה מוקצה. אבל כלי חד פעמי שאין הדרך להשתמש בו כלל פעם נוספת [כגון צלחת חד פעמית שאכלו בה חמין ("טשולנט") וכדומה] נהיה מוקצה לאחר השימוש בו יא.
כפתור שנפל מבגד
ח. כפתור שנפל מבגד, אם הכפתור מיוחד לבגד מותר לטלטלו יב [אך לכתחילה אין להסתמך על היתר זה מפני כמה טעמים ולכן ראו לטלטלו בגופו יג], ויש שכתבו שאם הוא כפתור רגיל ואפשר לקחת גם כפתור אחר לבגד אסור לטלטלו יד. ואם הבגד אינו ראוי ללבישה בלא הכפתור אם כן שניהם מוקצה.
מכסה פלסטיק של ביוב שבריצפה
ט. מכסה פלסטיק של נקודת ביוב בריצפת הבית [שאין לו בית אחיזה] אסור להוציאו או להחזירו לשם, ואם יצא הוא מוקצה ואסור לטלטלו. טו
טאטוא בית
י. מותר לטאטא בית מרוצף כשרוב בתי העיר מרוצפים, ואף שבטאטוא מטלטל פרורים ואבק וקליפות ופסולת שהם מוקצה, מכמה טעמים. וראה בהערה טז.
דיני האוכל פרי לענין הגרעינים והקליפות, והאוכל עוף לענין העצמות
יא. האוכל פרי ונשארו הקליפות והגרעינים, צריך להזהר בכמה דברים, וחלק מהם שייכים גם לאוכל בשר עוף ונשארו העצמות, שהרי רוב גרעינים וקליפות ועצמות הם מוקצה מחמת גופו מלבד אותם הראויים למאכל בהמה או עופות או דגים שיש לו ברשותו מהם או שמצויים מהם בסביבתו ומלבד הגרעינים שרגילים לאוכלם עם הפרי יז.
א. לא יוציא את הגרעינים בידיו מפיו אלא יזרקם לפניו בלשונו. יח ויש מתירים להוציאם בידו מפיו ולהניחם לפניו מיד על השולחן אם אינו יכול לזורקם בפיו. יט ולכל השיטות יכול להחזיק הגרעינים ולאכול הפרי שמסביבו וכשיגמר הפרי יניח הגרעין מיד לפניו על השולחן כ.
ב. ישתדל לאוכלם במקום שיכול להשליך הקליפות והגרעינים ישר לפח או למקום שאינם מאוסים לו כל כך, או ישליכם למקום שיוכל אח"כ לסלקם בטלטול מן הצד [באופן המותר, לצורך דבר המותר כא], אך לא ישליכם במקום שיצטברו יחד להיות גרף של רעי שאין עושין גרף של רעי לכתחילה כב [וכשיש לו אפשרות להשליכם כנ"ל אסור לו להשליכם במקום שיצטברו יחד להיות גרף של רעי אלא א"כ חושב להסירם בטלטול מן הצד בלבד כג], ויש המתירים לאכול ולהניח כדרכו לפניו אם אינו יכול להשליך הגרעינים למקום כזה שלא יהיו שם גש"ר כד. אבל בודאי אסור לקבץ ולצבור גרעינים או קליפות יחד כדי להופכם לגש"ר כה.
נידון זה אינו שייך כלל באוכל בשר ונשארו העצמות גרף של רעי שזה בודאי מותר, כו וכן אם מחזיק גרעין ואוכל הפרי שמסביבו מותר בודאי.
ז. הטוב ביותר להניח הקליפות והגרעינים על צלחת שיש בה פת כז [או שאר דבר חשוב כח], אך אם אין לו אפשרות כזאת יכול גם כן להשליכם לתוך צלחת ריקה ובתנאי שיכול לנערם מן הצלחת מיד כט. ואם הם לחים ומאוסים ואינו יכול להשליכם מן הצלחת מיד שלא יטנפו את ביתו אסור להניחם על צלחת ריקה בלא הנחת פת או דבר מה חשוב בצלחת לפני הקליפות ל [וראה בהערה].
ח. אף באופן שהצטברו לו גרעינים רבים ומותר לטלטלם כדין גרף של רעי, יותר טוב שינערם מן השולחן [ובאופן זה מותר אף שאינם כגרף של רעי], מאשר לסמוך על היתר גרף של רעי ולטלטלם לא. וכן אם יכול לטלטלם ע"י נכרי יעשה כן ולא יסמוך על היתר גש"ר לב.
הוצאת המוקצה בער"ש ממגירות מטבח ומדלת המקרר
יב. נתבאר לעיל סימן כ"ד סעיף ד' שמוקצה ודבר היתר הנמצאים יחד על בסיס מותר לטלטל את הבסיס עם המוקצה בשלשה תנאים: 1. דבר ההיתר חשוב יותר מהמוקצה. 2. אין אפשרות לנער את המוקצה או את דבר ההיתר מהבסיס. 3. נצרך עכשיו לדבר ההיתר או למקומו של הבסיס. לג
כתבו הפוסקים שכמו שאם יש אפשרות לנער את המוקצה אסור לטלטלם יחד ע"י הבסיס, כך גם לא ישאיר מערב שבת מוקצה עם דבר היתר חשוב על על בסיס אם יצטרך בשבת לטלטל את שניהם יחד לד.
לדוגמא: מגירת סכו"ם במטבח, מגירה של שידה, דלת מקרר שיש בהם דברי מוקצה ודברים המותרים בשימוש, יש להוציא מערב שבת את הדברים המוקצים כדי שלא להזדקק להיתר של טלטול מן הצד.
הנחת כלי תחת מים הנוטפים מן המזגן
יג. מים הנוטפים מן המזגן הם מוקצה מטעם נולד, ולכן אסור להניח כלי תחתיהם לקבל המים הנוטפים, שהרי בזה מבטל כלי מהיכנו לה, ויש כמה עצות לזה:
א. מותר להניח כלי מערב שבת על מנת שבמשך השבת יקבל מים הנוטפים לתוכו ואין זה ביטול כלי מהיכנו, כיון שמניחו מער"ש וכיון שמייחד את הכלי לכך לו. ואם הכלי בביהמ"ד או בביהכ"נ והכלי מלא מים מותר לטלטלו ולהוציאו מחוץ לביהמ"ד אם מתפללים ולומדים שם לפי שנחשב גרף של רעי ביחס לביהכנ"ס כשמתפללים ולומדים בו לז. ואח"כ אסור להחזירו תחת מי המזגן אם אינו באופן המותר וכדלקמן.
ב. להניח כלי המלא במשקה אחר [כגון שמן או חלב] ולא במים לח מתחת מי המזגן המנטפים. ואפילו אם נתרבו המים יותר מהמשקה שהיה קודם, מותר לט.
ג. להניח בכלי דבר היתר החשוב יותר מן המים, ובתנאי שצריך את דבר ההיתר או את מקומו שרק כך מותר לטלטל את הכלי משום דבר ההיתר החשוב הנצרך לו, ובתנאי שאינו יכול להפריד את דבר ההיתר מתוך המים שרק כך מותר לטלטל הכלי עם המים אגב דבר ההיתר, אבל אם אינו צריך את דבר ההיתר או שיכול להפריד את דבר ההיתר מן המים אין היתר לטלטל את הכלי וממילא אסור להניח את הכלי תחת המים שבזה הוא מבטל כלי מהיכנו מ.
ד. יש שהתירו במקום צורך גדול להניח כלי תחת המים הנוטפים מא.
טלטול נר שהודלק לשבת כשהמדליק קיבל שבת בהדלקתו
יד. המדליק נר של שבת וקיבל על עצמו שבת בהדלקת הנר, אסור לכל אדם להשתמש בנר או לגעת בו או לטלטלו. [וראה בהערה אם דין זה נאמר בכל חפצי מוקצה של בעליו שקיבל שבת] מב.
נתינת יד לתינוק המחזיק דבר מוקצה יקר
טו. אסור לתת יד לתינוק המחזיק בידו השניה דבר מוקצה בעל ערך יקר מג [אלא אם כן יש סכנת חולי].
פתיחת פקק של יין ודיני הפקק אחר פתיחתו
טז. לכתחילה יש לפתוח בערב שבת את כל הבקבוקים. אם שכח לפתוח בקבוק מתכת [של יין ומיץ ענבים] התירו רוב הפוסקים לנקוב חור בפקק וישחיתנו וממילא כשיפתחנו לא יעשה כלי. מד ויש להקפיד לנקוב חור גדול המשחית את הפקק, ואז מיד אחרי פתיחת הבקבוק הפקק הוא מוקצה ואין להשתמש בו שוב, ואם משתמש בו שוב הרי גילה שעשה כלי ועשה איסור בפתיחת הבקבוק. מה [ויש עוד טעם לזורקו מיד אחר פתיחתו שלא יהיה איסור מחתך, וראה בהערה מו].
ויש המתירים להשתמש בפקק עוד גם לאחר פתיחתו באופן הזה מז. ועיין עוד בסי' י"ג סעיף י'.
מוקצה המחובר לקרקע
יז. דבר מוקצה המחובר לקרקע, אין חיבורו לקרקע מפקיעו מדין מוקצה, ויש מוקצה גם במחובר לקרקע מח. אבל אם נע על צירו בלבד מותר לטלטלו, ויש הסוברים שהטעם להיתר הוא מפני שאין בו איסור מוקצה כי מחובר לקרקע מט.
עצים ופירותיהם מוקצים הם נ, אך עשבים לחים אינם מוקצים אף שמחוברים לקרקע מפני שראויים לשימוש, לקינוח, ועם כל זה אסור להזיזם שמא יתלשם נא.
השימוש במוקצה
יח. מותר להשתמש במוקצה, נב ולכן מותר לשבת על אבן מוקצה [אך יש להימנע מלהזיז את האבן בישיבתו, אם לא במקום הצורך] או להשען על חפץ מוקצה בלי להזיזו [ארון בגדים גדול, מכונית]. ויש שכתבו שאסור לסמוך מיטה או שולחן על אבן מוקצה אלא א"כ ייחד את האבן לשימוש מער"ש. נג
ספק מוקצה
יט. דבר שלא ידוע אם הקצוהו לשימוש מער"ש או לא [וכן המוצא פרי על הארץ ואינו יודע אם נפל מער"ש או לא] וכן ספק נולד בשבת ספק נולד בער"ש, אסור, שבמוקצה החמירו חכמים ועשאוהו כשל תורה שספק מוקצה אסור. נד ואם המוקצה יתקלקל לגמרי אם לא יטלטלוהו, מותר לטלטלו נה.
אם מצב המוקצה ידוע אלא שיש ספק בדינו אפשר שמותר, וראה בהערה נו.
טלטול כלי היתר לצורך מוקצה
כ. מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר לצורך המוקצה, ואף אם דבר ההיתר נוגע במוקצה, ובתנאי שאין המוקצה זז בנגיעה נז [שאם המוקצה עגול אסור לנגוע בו שאז מזיזו מעט] נח.
מוקצה בטעות
כא. חשב על חפץ שהוא מוקצה במציאות [כגון משום חסרון שימוש] והתברר לו בשבת שאינו מוקצה במציאות [כגון שהוכן לשימוש], הרי החפץ נשאר מוקצה לגביו נט משום מיגו דאיתקצאי ס.
חשב על חפץ שהוא מוקצה בדין והתברר לו בשבת שאינו מוקצה, יש המתירים לטלטלו, וראה בהערה סא שאין זה פשוט להקל בזה.