וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן כז - היתרים באמירה לנכרי · לחולה שאין בו סכנה ולקטן
ט. היתר ז'- לצרכי חולה שאין בו סכנה ולצורך קטן. מותר לומר לנכרי לעשות מלאכה אפילו דאורייתא לצורך חולה שאין בו סכנה לה [ונתבאר הגדרתו בסי' ל"א סעיף י"ז], וכן מותר לומר לו לעשות מלאכה דרבנן לצורך מי שיש לו מקצת חולי [ונתבאר הגדרתו שם סעיף כ"ב].
יולדת עד ל' יום נחשבת כחולה שאין בו סכנה לו [ועיין עוד בסי' ל"ג סעיף ה'].
קטן עד גיל שלש [עיין עוד בסי' ל"א סעיף י"ח] נחשב כחולה שאין בו סכנה, ומותר לומר לנכרי להכין לו אוכל או הנצרך לאוכל ואפילו במלאכות דאורייתא, וכן מותר לומר לנכרי להדליק אור אם יש צורך גדול ומיוחד לז בשביל קטן [או אם אין אפשרות להכין לו אוכל], ומותר לישראל גדול ליהנות מהאור ובתנאי שהנכרי הדליק את האור רק עבור הקטן.
וראה בהערה אם קטן שמפחד נחשב צורך גדול ומיוחד לח.