וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן כז - היתרים באמירה לנכרי · היתרי אמירה לנכרי במקרים מסוימים
יח. נוסף לכללים אלו, ישנם כמה מקומות פרטיים שהתירו בהם אמירה לנכרי, וכתב המג"א ס: "ודע, שאין מדמין דבר לדבר בעניני השבותים ואין לך בם להתיר אלא מה שאמרו חכמים דלגבי מילה לא התירו שבות וגבי לוקח בית בארץ ישראל מותר", וכאן יבואו היתרים במקרים מסוימים בקיצור. ובעז"ה יתבארו כל אחד במקומו.
א. באופנים מסוימים התירו לומר לנכרי לטלטל מוקצה, וראה בהערה סא.
ב. מותר לומר לנכרי לכתוב שטר קנין לשם קניית בית בארץ ישראל סב.
ג. אם יש שריפה וכתבי הקדש בסכנה, מותר לומר לנכרי להוציאם אפילו לרשות הרבים סג.
ד. מי שהחשיך עליו היום והוא בדרך מחוץ לעיר ויש בידו מעות, נותן המעות לנכרי והוא יקחנו לעיר והישראל יקחם מהנכרי במוצאי שבת סד.
ה. מי שנדבק לו טיט יבש לבגד מותר לומר לעכו"ם לגרדו סה.
ו. מותר לומר לנכרי שיסיר אבק מבגד, ובפרט במקום שיש כבוד הבריות סו.
ז. יולדת, או חולה שיש בו סכנה, שמבקשים דבר שאין בו תועלת רפואית כלל [כגון שרוצה לנסוע לבית חולים רחוק ויש לו בקירבת מקום בית חולים ברמה רפואית שווה או רוצה שיקראו לקרוב משפחה נוסף ויש לו כבר קרוב משפחה ששוהה עמו או שרוצה ברכה מרב וכדומה] ומפחדים מאוד מהעדר מילוי בקשתם מותר לומר לנכרי לעשות מלאכות [גם דאורייתא] בשבילם כדי ליישב דעתם סז.
ח. שכח לכבות המנורה של המקרר, עיין במש"כ לעיל סעיף י"ב.