וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן כג - הלכות מוקצה - סוגי המוקצה ודיניהם · גמרו בידי אדם [מוקצה שודאי ישתנה להיתר במהלך השבת]
מו. כיון שהטעם לדין מיגו דאיתקצאי הוא משום שמקצה את דעתו ממנו לכל השבת, חילקו הפוסקים בדבר, ואמרו שאם כבר בבין השמשות ברור שבמהלך השבת החפץ יהיה ראוי לשימוש ולא יהיה מוקצה אם כן אין בו דין מיגו דאיתקצאי כיון שאז אינו מסיח דעתו ממנו רה.
לדוגמא: תמרים שנתן עליהם מים קודם שבת, ובבין השמשות לא היו ראויים לאכילה מחמת המים, אבל ברור שבמהלך השבת יספגו התמרים את המים ויהיו ראויים לאכילה, אינם מוקצים [אף מקודם שראויים לאכילה, וראה בהערה רו], שכיון שודאי במהלך השבת יהיו ראויים לאכילה אינו מסיח דעתו מזה.
[בפוסקים מוגדר דבר זה "גמרו בידי אדם" אבל הוא הדין בדבר שנגמר מאליו בידי שמים אם ודאי יקרה השינוי וייצא מכלל מוקצה במהלך השבת רז].