וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן כא - הלכות הוצאה מרשות לרשות · דין הרחובות שלנו
י. למחלוקת הנ"ל בסעיף ז' ישנם השלכות רבות, שהרי רוב הרחובות שלנו רחבים ואין בהם ס' ריבוא, והשאלה אם יש לדונם כרה"ר או כרמלית, ונפק"מ אם מועיל צורת הפתח לעירוב או שצריך דוקא דלתות בפועל [-לרה"ר גמורה לא מועיל עירוב ע"י צורת הפתח אלא צריך דלתות כה], וכמעט בכל העירובין שלנו אין דלתות כי אם צורת הפתח. וכן נוגע לנידון אם מותר לטלטל חפץ בכיס ברה"י [עיין לקמן סי' כ"ב סעיף ג'] וכן נוגע לנידון טלטול תכשיטים לנשים [עיין לקמן סי' כ"ב סעיף כ"ו], וכן נוגע ליציאה עם כפפות על הידיים [עיין לקמן סי' כ"ב סעיף י"ב].
להלכה - בשו"ע כו פסק שמספיק רוחב ט"ז אמה להיחשב לרה"ר, והמג"א כז כתב שצריך גם כן ס' ריבוא מהלכים בו, והמשנ"ב כח פסק לעיקר שאין צריך שישים ריבוא, ולכן לרוב הרחובות שלנו יש דין רה"ר גמור ועירוב ע"י צורת הפתח לא מועיל בהם. אמנם, כתב המשנ"ב שם שאין למחות ביד המתירים לטלטל בעירוב ע"י צורת הפתח משום שהרבה ראשונים סוברים שצריך גם כן שישים ריבוא כדי להחשיבו לרה"ר, וכן המנהג, וכל בעל נפש יחמיר על עצמו.
יא. דעת החזו"א שכל רחוב שרובו בנוי נחשב כאילו כולו בנוי, ולכן סותם את הרחובות הנפגשים עמו [בצמתים], וממילא נחשבים כמעט כל הרחובות שלנו כסתומים ואין להם דין רה"ר מן התורה [שכל רחוב כזה (ציור 1) נחשב מדאורייתא סתום כזה (ציור 2) ] ורק מדרבנן אסור לטלטל ברחובות שלנו ולכן מועיל להם עירוב על ידי צורת הפתח ככרמלית, אמנם אין דבר זה פשוט להלכה, ועיין בהערה כט.