אור ברסלב
וביום השבת סימן יח* - הלכות זורע וקוצר

וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל

סימן יח* - הלכות זורע וקוצר

סימן יח - הלכות חורש זורע קוצר ומעמר ודיני השימוש באילן

כללי מלאכת זורע

ז. הזורע או משליך גרעינים במקום שיכולים להשריש באדמה [כאדמה לחה] או שורה זרעים במים כדי שישרישו שם, חייב משום זורע, אף אם ההשרשה תהיה רק אחרי שבת, ואף אם יוציא את הזרעים לפני שהשרישו גם כן חייב טז.

התוחב פירות או זרעים או עשבים באדמה כדי להטמינם שם שלא יתקלקלו, מותר להוציאם בשבת [כשבולטים מבחוץ ! יז] ובתנאי שלא השרישו שם יח.

ואם אינם מכוסים בעפר מלמעלה, מותר להוציאם אפילו אם הניחם שם כדי לזורעם ובתנאי שלא השרישו שם יט.

הכנסת והחזרת פרחים למים

ח. פרחים ועשבים שהיו מונחים במים מערב שבת, מותר להוציאם ולהחזירם למים בשבת, וגם מותר לטלטלם ואינם מוקצה. ואם יש בהם פרחים שנפתחים מחמת המים, אסור מדאורייתא להחזירם למים בשבת, אבל אינם מוקצה. כ ולהוסיף מים, אסור בשבת ומותר ביו"ט כא.

פרחים ועשבים שלא היו במים בערב שבת [ואין בהם פרחים שנפתחים מחמת המים !], נחלקו הפוסקים אם מותר ליתנם בשבת במים, ולכן לכתחילה יש להקפיד ליתנם במים לפני שבת, ובדיעבד אם שכח ליתנם בער"ש אפשר לסמוך על השיטות המקילות וליתן אותם במים בשבת כב, ואם יש פרחים שייפתחו מחמת המים אסור, וכנ"ל.

הכנסת והחזרת הדסים וערבות למים ביו"ט

ט. מנהג כשר וטוב ליתן את ההדסים והערבות במים שלא יתייבשו [וראה בהערה !] כג, ולכן ע"פ המבואר בסעיף ח' יש ליתנם במים לפני יו"ט, ובדיעבד אם שכח יכול ליתנם גם ביו"ט במים.

[בשבת חוהמ"ס ודאי אסור להוציאם ולהחזירם מפני שהם מוקצה כד, ובשמחת תורה ההדסים אינם מוקצה והערבות מוקצה.]

הליכה וריצה על גבי עשבים

י. אסור ללכת במהירות או לרוץ על גבי עשבים גבוהים או עשבים יבשים כה אם ודאי יתלשו עשבים בריצתו כו, אבל באופן שלא ברור שיתלשו העשבים מותר גם אם יתכן שכן יתלשו כז.

תולש שכבת ירוקת

יא. שכבת ירוקת המצטברת בכלי לח אסור לתולשה בשבת. כח וכן אסור להרים מהארץ אבן שעלו עליה עשבים מחמת הלחות בקרקע כט.

פתיחת חלון או תריס מול עציץ

יב. אסור לפתוח חלון או תריס מול עציץ כשכוונתו לתועלת הצמח שיכנס אור השמש או אויר לטיפוח העציץ, ואף כאשר אין כוונתו לכך אסור לעשות כן. ואמנם נהוג להקל בזה משום שבדרך כלל אין תועלת משמעותית לצמח, אבל במקרה שיש תועלת לצמח [כגון אם החלון או התריס היו סגורים כמה ימים וכדומה] אסור אף כאשר אין כוונתו לתועלת הצמח ל.

אסור לסגור חלון כדי למנוע נזק לצמח [כשנושבת רוח עזה וכדומה] לא.

טלטול עציץ ואגרטל

יג. אסור לתלוש ענפים מכל עציץ לב, וכן אסור להגביה מן הארץ או להוריד אל הארץ כל עציץ שיש בו אדמה לג. וכן אסור לגרור על הארץ כל עציץ שיש בו אדמה מכמה טעמים וחששות לד. ומשום כך הורו הפוסקים שעציץ עם אדמה הוא מוקצה שהרי אסור לטלטלו לה.

מותר להזיז ולהגביה ולהוריד אגרטל בלי אדמה עם מים שיש בו פרחים, ואינו מוקצה ואין בזה זורע וקוצר, אלא אם כן יש פרחים שיכולים להיפתח שאז יש להיזהר שלא לנענע את המים שלא יתרוממו ויגרמו למהר את פתיחת הפרחים לו.

תלישת פרחים ופירות מענף תלוש

יד. מותר לתלוש פרחים מענף התלוש כבר מערב שבת ואין בזה איסור קוצר לז, וכן מותר לתלוש מענף תלוש פירות שהדרך לתולשן בשעת אכילה, אבל פירות שהדרך לתולשן מן הענף לפני שמכניסים אותם לבית אין לתולשם בשבת מן הענף לח.

רדיית חלות דבש מכוורת

טו. אסור להוציא חלות דבש המחוברים לכוורת, ואם תלשם מהכוורת בערב שבת מותר להוציאם, אך אסור לרסק ולהוציא את הדבש מן השעוה לט.

הנאה מנטיעה שנזרעה באיסור

טז. הזורע או נוטע באיסור בשבת, אפילו בשוגג, אסור ליהנות מן הנטיעה עולמית וחייב לעקור הנטיעה, וראה בהערה מ.

אסרו חכמים לעשות כמה דברים מחשש שמא יתלוש: להריח פירות, להשתמש באילן, לאכול פירות שנשרו בשבת מן האילן ולרכוב על גבי בהמה.

הרחת פירות המחוברים לאילן

יז. אסור להריח פירות המחוברים לאילן שמא יתלוש הפרי לאוכלו, ומותר להריח פרחים המחוברים לאילן שאין חשש שיתלשם. מא

שימוש באילן ובשיח

יח. אסור לטפס ולעלות על אילן בין לח בין יבש, ואסור להשתמש באילן וגם לא בדבר הנעוץ או תלוי באילן, ואסור להיתלות על אילן. נפל כדור וכיו"ב על אילן אסור להורידו ממנו [גם כשאין צורך לטפס על האילן].

והוסיפו ואסרו להניח חפץ שמשתמשים בו בשבת וביו"ט על אילן, גזירה שמא יטלנו מהאילן ונמצא משתמש בו מב.

ובשני אופנים אין איסורים אלו: א. בחלק האילן שפחות מגובה ג' טפחים, כולל ענף או חלקו שנמצא בפחות מגובה ג' טפחים מן הקרקע, אך פירות או ירקות אסור בכל הנ"ל אף בפחות מג' טפחים מן הקרקע. ב. בענפים רכים [שגם לא עומדים להתקשות בעתיד] כירקות אין איסורים אלו מג.

שימוש בדבר התלוי או נעוץ באילן

יט. אסור להשתמש בדבר התלוי או נעוץ באילן, וכן דבר התלוי באילן עצמו [כגון סל] אסור להכניס ולהוציא ממנו דברים, אבל מותר להשתמש בדבר התלוי על דבר שנעוץ או תלוי באילן, כגון נדנדה התלויה על מוט ברזל התחוב באילן מותר להתנדנד בה וכן סולם התלוי על יתד הנעוץ באילן מותר לעלות בו. מד

כביסה התלויה על חבל שמחובר לעצים [על ידי גלגליות בצדדים שהם נעוצים בעצים], מותר להורידה מן החבל, אבל אסור לגלגל את החבל על הגלגליות הנעוצות בעצים עצמם מפני שאז משתמש בדבר הנעוץ באילן מה.

כשגורם לטלטל האילן, הכל אסור, בין בצדדים בין בצידי צדדים מו.

ישיבה והישענות על אילן

כ. אסור לשבת על אילן. עלה על אילן, בשוגג מותר לרדת, ובמזיד אסור לרדת אא"כ עלה בערב שבת מז. ולהישען על אילן, לאדם חלש ותשוש אסור מפני שנשען עליו בכל כוחו, ולאדם בריא מותר להישען בזהירות שלא יזיזו ממקומו מפני שבריא נשען רק מעט, ואם גורם לטלטול האילן אסור אפילו לבריא מח.

פירות שנשרו מן האילן

כא. פירות שנשרו מן האילן, אסור לאוכלם שמא יעלה ויתלוש, וגם הם מוקצה כיון שהיו מוקצה בין השמשות ומיגו דאיתקצאי לביהשמ"ש איתקצאי לכולי יומא מט.

רכיבה על גבי בהמה

כב. אין רוכבים על גבי בהמה ולא נתלים עליה, וכן אסור לשבת על עגלה המחוברת לבהמה, שמא יחתוך ענף כדי להנהיגה נ.

תוכן העניינים

וביום השבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה