וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן יח - הלכות חורש זורע קוצר ומעמר ודיני השימוש באילן
הלכות חורש *
כללי מלאכת חורש
א. העושה מעשה לרפות את הקרקע או כדי לייפות את הקרקע ולהכשיר את הקרקע לזריעה, חייב משום חורש. כגון, המשוה גומות בשדה [המשוה גומות בבית חייב משום בונה] או שעשה חריץ באדמה לזרוע שם או שנטל גבשושית להשוות פני האדמה או שמשקה קרקע בין זרועה בין שאינה זרועה א.
משחק בחול
ב. ישנם כמה דברים שגזרו שלא לעשותם מפני שמשוה גומות בכך או שגזרו שלא לעשותם שמא ישוה גומות, ונתבארו רובם [אותם השייכים גם בבית] בהלכות בונה [סי' י' סעיף י"ב], וכאן יבוארו הגזירות השייכות בהשוואת גומות מחוץ לבית. ויש לדעת שדינים אלו קיימים גם באדמה שבתוך כלי ב.
אסור לשחק בחול מפני שחפירה בו היא כחרישה, ואם החול יבש ותיחוח מאוד עד כדי שכשחופר נופל החול מהצדדים למקום שחפר, מותר ג. [וראה בהערה אם חול הוא מוקצה ד].
הסעת עגלת תינוק על עפר
ג. מותר להסיע עגלת תינוקות על חול או עפר כיון שאינו עושה חריץ באדמה אלא רק כובש את הקרקע תחת הגלגלים ה, וכן מותר להזיז את העגלה לצדדים על העפר ו.
נטילת ידים ועשיית מ"ר בגינה
ד. אסור להשקות במים גינות ועציצים בין יש בהם זרעים ובין אין בהם זרעים אלא שעומדים לזריעה, ולכן צריך ליזהר שלא ליטול ידים כמעט בכל גינה שהיא אפילו אינה שלו בין אם יש בגינה זרעים או עשבים ובין אם לא ז, וכל שכן שאסור לעשות כן בגינה שלו או של אוהבו ח. ולכתחילה יש ליזהר גם בשאר משקין חוץ מיין ט. ומשקין שמעורב בהם מים ודאי אסור כמים עצמם.
מותר להטיל מי רגלים בגינה אפילו שלו י, אמנם אם העפר רך אסור בגינה שלו משום לישה, וגם בגינה של חברו אין להקל בעפר רך אלא בשעת הצורך יא.
גרירת רהיטים על הקרקע
ה. מותר לגרור ספסל או מיטה על הקרקע אף אם יש חשש שייעשה חריץ, אך אם הם כבדים שודאי ייעשה חריץ אסור מדאורייתא לגוררם יב.
הוצאת חפץ התחוב באדמה
ו. דבר הטמון כולו באדמה [גם באדמה שבתוך כלי, וכנ"ל], אסור להוציאו משום שנוצרת גומא [ויש מקילים בזה, אך אם טמון בתוך בית ודאי אסור] יג, ואם שקוע באדמה אך בולט מעליה מותר להוציאו אף שנוצרת גומא יד. [ואם העפר תיחוח ורך מותר וכנ"ל בסעיף ב'].
אסור לתחוב חפץ באדמה משום שיוצר בכך גומא [ואם העפר תיחוח ורך מותר] טו.