וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן י - הלכות בונה וסותר · איסורים מדרבנן שמא ישוה גומות
יב. וכמה דינים נוספים גזרו חז"ל משום איסור "אשויי גומות", וכאן נזכיר רק את הנוגע לבית ולמלאכת בונה:
א. אסור לטאטא בית מרוצף במקום שאין רוב הבתים מרוצפים. אבל מותר לטאטא בית במקומות שרוב הבתים מרוצפים לג [ועיין בהערה].
ב. אסור לשטוף ריצפה, אף אם היא מרוצפת, משום חשש שישוה גומות בקרקע שאינה מרוצפת לד. וראה בהערה אם מותר לשטוף ריצפה כשרוב בתי העיר מרוצפים, וגם עיין שם בביאור ההבדל בין טאטוא ריצפה לשטיפתה.
במקום חשש נזק לרבים [ולא ליחיד !] התירו איסור דרבנן לה.
אם תינוק עשה צרכיו בריצפה [או שאר לכלוך שנחוץ מאוד לנקותו], נראה שמותר להדיח המקום המלוכלך במים, אך אין להקל כן בכל שאר לכלוך רגיל שבריצפה לו [אך יזהר שלא להשתמש במגב ספוגי משום סחיטה !].
ג. אסור לשפשף רוק או ליחה שבקרקע אפילו מרוצפת, וברוב בתי העיר מרוצפים מותר, אבל מותר ללכת לפי תומו על הליחה בכל מקום שהיא כשאינו מתכוין לשפשפה בקרקע אף כאשר ודאי שבהליכתו עליה דורס את הליחה, וכן מותר ללכת לפי תומו על רוק שנמצא בבית כנסת [אבל על רוק שנמצא בבית שאינו מרוצף אסור אף אם הולך לפי תומו].
וללכת במיוחד למקום שנמצא הרוק והליחה כדי לדורסם שם לפי תומו, אסור לז.
ד. טיט ובוץ שעל נעלו אסור לקנחו בקרקע לח [ובכותל מותר], ובקרקע מרוצף אסור גם כן, ואם רוב בתי העיר מרוצפים מותר, וראה בהערה לט.
ה. אסור לשחק בגולות או בגרעיני משמש בחול ועפר גזירה שמא ישוה גומות כדי שיהיה קל יותר לשחק בהם ולהעבירם ולזורקם מצד לצד מ. איסור זה הוא אפילו בבית מרוצף ואפילו אם רוב בתי העיר מרוצפים מא. אין למחות בנשים וקטנים העושים כן אם ברור לו שלא ישמעו ולא יקבלו ממנו מב, דמוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.
ו. אסור לגרור מטה או שולחן גדולים וכבדים אפילו בבית מרוצף, ואם רוב בתי העיר מרוצפים מותר מג.
ז. אסור להושיב יפה חבית בקרקע שתעמוד היטב בקרקע משום שמשוה גומות בכך מד, ובקרקע מרוצפת יש אוסרים ויש מתירים.