וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן י - הלכות בונה וסותר
הקדמה
אבות המלאכות בונה וסותר מורכבים משלשה חלקים שהם שלוש מהויות שונות: הבונה בנין או המוסיף עליו הרי הוא בונה, ואם מפרק אותו או חלק ממנו הרי הוא סותר א. וכן היוצר כלי מתחילתו וכן המחזיר חלקי כלי למקומם בתקיעה הרי הוא בונה, ואם מפרק ושובר כלי שלם או שמפרק חלקי כלי המחוברים בתקיעה הרי הוא סותר ב [וזהו ענין "הבניה" ו"הפירוק" של מלאכת בונה].
ובנוסף לזה ישנם עוד שני חלקים במלאכת בונה:
א. המקבץ ומדבק חלקים יחד, כגון מגבן גבינה, הרי הוא בונה ג. ואם מקבץ ומדבק חלקים יחד לצורה מסוימת, אז האיסור שייך במקרים נוספים, כגון המדביק דבילות יחד בצורה מסוימת וכן מקבץ ומדבק יחד ביצים או כבד מרוסקים בצורה מסוימת ד [וזהו ענין ה"קיבוץ ודיבוק חלקים" של מלאכת בונה].
ב. העושה אוהל, אף בלי חיבור, הרי הוא בונה, והמפרקו הרי הוא סותר ה [וזהו ענין "יצירת מבנה הבית" של מלאכת בונה].
וכן גזרו חז"ל איסורי שבות רבים מחשש שמא יבנה באחד מצורות הבנין האמורות לעיל, ובס"ד ישולבו חלקם בתוך המלאכות.
כללי מלאכת בונה
א. הבונה בנין כל שהוא או מוסיף עליו תוספת כל שהוא, וכן הסותר בנין או מוריד ממנו חתיכה כל שהוא, חייב משום בונה או סותר [אם יש תיקון בסתירה ו], וכן התולה או מפרק דלת או חלון ממקומם חייב משום בונה או סותר ז [אם יש תיקון בסתירה], וכן התוקע מסמר בקיר הבית חייב משום בונה שהוסיף על הבנין ח.
דיני המוסיף על הבנין תוספת נוי שאינה משמשת לבנין עצמו יתבארו לקמן בסעיף י'.
בנין לשעה
ב. בנין שאינו מתקיים מצד עצמו- אסור לבנותו מדרבנן ט.
בנין שעשוי לפתוח ולסגור תמיד, ודרכו בכך, פעמים שמותר לבנותו ולסותרו י [אף שמצד עצמו הוא מתקיים].
בנין שמתקיים מצד עצמו וגם לא עשוי לפירוק, אלא שהאדם הבונה חושב לפרקו לאחר זמן קצר, נחלקו הפוסקים אם איסורו מדאורייתא או מדרבנן יא.
הוצאת מכסה הניקוז ממקומו
ג. כיסוי פלסטיק [של הניקוז לביוב] הנמצא בריצפת הבית, אסור להוציאו ולהכניסו, [ואף אם הסיר את הכיסוי מערב שבת, או שהכיסוי יצא ממקומו אסור להחזירו למקומו ואף אסור לטלטלו בבית מפני שהוא מוקצה מחמת גופו יב], ואם יש לו ידית [בית אחיזה] שבעזרתו מכניסים ומוציאים אותו ממקומו, והדרך להוציאו ולהכניסו, מותר יג.
הוצאת מסננת של כיור ופקק של אמבטיה
ד. מותר להוציא מסננת של כיור ממקומה יד, וכן מותר לטלטלה מחוץ למקומה טו.
פקק של אמבטיה, אם יש לו בית אחיזה [חלק עליון המיועד לתפוס בו] להוציאו ממקומו, מותר להוציאו ממקומו, ואם אין לו- אסור להוציאו ואסור גם לטלטלו טז.
הנחת בד בחור מנעול לסותמו
ה. חלון שנשבר, מותר לפרוס מגבת או קרטון באופן זמני בכדי להגן מהשמש או מהגשם כיון שאין הדרך כלל להשאירם שם לעולם יז.
אבל, הרוצה להניח בד [או נייר "טישיו"] בחור מנעול כדי לסותמו [שלא יוכלו להסתכל דרך החור], אסור להניחו אפילו אם כוונתו להסירו במוצ"ש, כיון שהרבה עושים כך לזמן ארוך יח [ובפרט במקומות ציבוריים].
החזרת מנעול שנפל ממקומו
ו. מנעול שעשוי כמוט ברזל העובר מהטבעת הקבועה בדלת לטבעת הקבועה בקיר [מצוי במקומות ציבוריים], אם נפל לגמרי מן הטבעת הקבועה בדלת [כגון שהתפרק הבית יד שלו שמחזיקים בה כדי לנועלו ולפותחו] אסור להחזירו אל הטבעת הקבועה בדלת מפני שהדרך להשאירו שם לזמן ארוך, יט אך אם נפל לפני שבת והדרך בכל פעם ליתנו בשתי הטבעות ולהוציאו מהם, לכתחילה ראוי שלא להשאירו כך אלא לקושרו לדלת, אך אם לא עשה כן אפשר להקל בשעת הצורך כ.
שפיכת עפר על כתם שמן או על קרח
ז. אם נשפך שמן או קרח ויש חשש נזק לרבים, אף אם אין חשש פיקוח נפש, מותר לשפוך שם עפר כדי שלא יחליקו עליו כא. אמנם, אם יש אפשרות לשפוך עפר רק עד מוצאי שבת ואז לפנותו - יעשה כן כב.
תליית מתלה בוואקום
ח. אסור להצמיד מתלה בלחץ אויר [ואקום] לקיר כיון שמשאירו כך לעולם ומבטלו לקיר, ואם כן הוא מוסיף על הבנין כג.
תליית וילון למחיצה
ט. וילון המשמש למחיצה, מותר לתלותו ולהדקו מלמעלה וכן מותר לתלותו בווים המוכנים לו מלמעלה, אבל אסור לחברו גם בצדדים או גם למטה כד.
[ויש אוסרים אף לחברו מלמעלה בלבד אם אין הדרך לפרקו ולהחזירו תמיד כה].
תוספת נוי לבנין
י. מותר להוסיף לבנין תוספת נוי אף בקביעות [כשאינו מצורת הבניה]. ולכן מותר לפרוס וילון נוי על קיר [כשאינו משמש למחיצה כי אם לנוי בלבד] אפילו אם קובעו גם בצדדים וגם למטה, וכן מותר לפרוס פרוכת על ארון הקודש ולקובעו שם, וכן מותר לתלות או להסיר תמונות מן הקיר אפילו אם הם קבועות לקיר. כו ויש המתירים רק בוילונות או תמונות התלויות ברפיון שלכן רגילות להסירן כז. [תמונות גדולות יקרות או שבירות שנזהרים שלא לטלטלם ממקומם שמא ישברו בטלטולם, הרי הם מוקצה מחמת חסרון כיס כח ובכל מקרה אסור לטלטלם כלל].
משוה גומות, והליכה על מרצפות חדשות שפיזרו עליהם חול
יא. המשוה פני הקרקע- משוה גומות- כגון שמילא חריץ שבקרקע או השפיל תל, אם בבית חייב משום בונה ואם בשדה חייב משום חורש כט. ולכן, אסור לטאטא בית שאינו מרוצף משום שבזה משוה גומות ל.
רחובות שריצפו אותם באבנים ושפכו עליהם חול, כדרך שעושים המרצפים, כדי שההולכים על המרצפות יכניסו בהליכתם את החול לתוך החריצים שבין המרצפות לחזק את האבנים במקומם, מותר ללכת עליהם כדרכו אף שבזה גורם להכנסת החול לחריצים לא. ויש מחמירים אם הולך ברחובות שבסביבות מקום מגוריו לב.
איסורים מדרבנן שמא ישוה גומות
יב. וכמה דינים נוספים גזרו חז"ל משום איסור "אשויי גומות", וכאן נזכיר רק את הנוגע לבית ולמלאכת בונה:
א. אסור לטאטא בית מרוצף במקום שאין רוב הבתים מרוצפים. אבל מותר לטאטא בית במקומות שרוב הבתים מרוצפים לג [ועיין בהערה].
ב. אסור לשטוף ריצפה, אף אם היא מרוצפת, משום חשש שישוה גומות בקרקע שאינה מרוצפת לד. וראה בהערה אם מותר לשטוף ריצפה כשרוב בתי העיר מרוצפים, וגם עיין שם בביאור ההבדל בין טאטוא ריצפה לשטיפתה.
במקום חשש נזק לרבים [ולא ליחיד !] התירו איסור דרבנן לה.
אם תינוק עשה צרכיו בריצפה [או שאר לכלוך שנחוץ מאוד לנקותו], נראה שמותר להדיח המקום המלוכלך במים, אך אין להקל כן בכל שאר לכלוך רגיל שבריצפה לו [אך יזהר שלא להשתמש במגב ספוגי משום סחיטה !].
ג. אסור לשפשף רוק או ליחה שבקרקע אפילו מרוצפת, וברוב בתי העיר מרוצפים מותר, אבל מותר ללכת לפי תומו על הליחה בכל מקום שהיא כשאינו מתכוין לשפשפה בקרקע אף כאשר ודאי שבהליכתו עליה דורס את הליחה, וכן מותר ללכת לפי תומו על רוק שנמצא בבית כנסת [אבל על רוק שנמצא בבית שאינו מרוצף אסור אף אם הולך לפי תומו].
וללכת במיוחד למקום שנמצא הרוק והליחה כדי לדורסם שם לפי תומו, אסור לז.
ד. טיט ובוץ שעל נעלו אסור לקנחו בקרקע לח [ובכותל מותר], ובקרקע מרוצף אסור גם כן, ואם רוב בתי העיר מרוצפים מותר, וראה בהערה לט.
ה. אסור לשחק בגולות או בגרעיני משמש בחול ועפר גזירה שמא ישוה גומות כדי שיהיה קל יותר לשחק בהם ולהעבירם ולזורקם מצד לצד מ. איסור זה הוא אפילו בבית מרוצף ואפילו אם רוב בתי העיר מרוצפים מא. אין למחות בנשים וקטנים העושים כן אם ברור לו שלא ישמעו ולא יקבלו ממנו מב, דמוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.
ו. אסור לגרור מטה או שולחן גדולים וכבדים אפילו בבית מרוצף, ואם רוב בתי העיר מרוצפים מותר מג.
ז. אסור להושיב יפה חבית בקרקע שתעמוד היטב בקרקע משום שמשוה גומות בכך מד, ובקרקע מרוצפת יש אוסרים ויש מתירים.
דיבוק ביצים וכבד יחד
יג. חלק נוסף בבונה הוא דיבוק וקיבוץ חלקים יחד לגוש אחד.
אמנם יש בכך דרגות שונות, שהמגבן גבינה בכל צורה שהיא חייב משום בונה שעצם קיבוץ החלב לגבינה הוא שינוי חשוב במהות ויש בעצם השינוי משום בונה מה, אך המקבץ ומדבק ביצים מרוסקים יחד אין איסור בונה אלא אם כן מקבצם לצורה מיוחדת, וכן המקבץ ומדבק דבילות יחד אין איסור בונה בכך אלא א"כ מקבצם לצורה מיוחדת שאין עצם הקיבוץ מספיק חשוב כדי להיחשב בונה עד שיקבצם יחד בצורה מיוחדת מו.
קיבוץ וחיתוך עיסות בצורה מסוימת
יד. אסור לדבק ולקבץ ביצים וכבד מרוסקים יחד לצורה מסוימת ומיוחדת מז. ומותר לדבק ולקבץ ביצים וכבד מרוסקים שלא בצורה מסוימת ואחרי שנדבקו ליצור מהעיסה צורות נאות ומיוחדות, אך אסור לחתוך בעיסה צורות מיוחדות משום כותב, אלא יחתוך בצורה פשוטה ומהחתיכה יכול ליצור צורה מיוחדת כרצונו מח. והמחמיר שלא להחליק ולייפות מאכליו תבוא עליו ברכה מט. [לא נכנסנו כאן לנידון של מלאכת לש בעשיית הסלט, ונתבאר בס"ד בהלכות לש].
חיתוך גלידה בכף עגולה
טו. מותר לחתוך בגלידה באמצעות כף עגולה חתיכות עגולות פשוטות נ, אך אסור לחתוך כך בכלי שיש בו צורה מורכבת יותר, ונתבאר בסי' י"ד סעיף י"ז.
עשיית כדורי שלג
טז. אסור לעשות כדורי שלג או בובות שלג משום שבזה מקבץ ומדבק את השלג לצורה מסוימת נא.
בנין וסתירה בכלים
יז. מלאכת בונה וסותר שייכת גם בבונה וסותר כלים, אמנם אין האיסור שייך בכל אופן, אלא באחד משני האופנים הבאים:
א. בנין גמור של כלי [עושה כלי מתחילתו] וסתירה גמורה שייכת בכלים כמו בקרקע לכל דיניה נב.
ב. כלי שהתפרק או רוצה לפרקו [באופן שאפשר להחזירו ולחברו שוב], האיסור הוא רק אם החיבור בהידוק או בתקיעה אבל אם החיבור רפוי [וגם דרכו להיות רפוי] מותר לפרקו ולהחזירו נג, ויבואר לקמן בס"ד.
ודע שלענין סתירת כלי אפשר להקל ע"י נכרי [באופנים מסוימים], וכמבואר בהערה נד.
כלי גדול מ' סאה או יותר דינו כקרקע נה, ויש בו בנין וסתירה אף בפירוק והרכבה רפויים ואף אם אינם מחוברים כלל [כמגירה של ארון או מקרר גדול- שאסור להוציאם לגמרי ממקומם].
דין העושה כלי מתחילתו, ובמשחקים
יח. העושה כלי מתחילתו או שובר לגמרי נו כלי שלם וטוב חייב משום בונה וסותר, ואם בנה לשעה דינו כנ"ל בסעיף ב', ובזה אסור אף ברפוי ואף בלי חבור כלל נז [ואם דרכו להיות בלי חיבור אסור מדאורייתא אף בלי חיבור כלל] שאין דין כלל בבונה שיהיה חיבור בבניה, וכל ענין רפוי ומהודק ותקוע הוא רק בחיבור ופירוק חלקים של כלי קיים.
ולכן, כל הנידון [שנבאר לקמן בסעיף ל"א] בסוגי הרכבות המשחקים אם הם רפויים או לא, הם דוקא בחיבור חלק לחלק אבל אם יוצר מהחלקים מבנה שלם [מבנה אניה או מגדל בלי אוהל ] אסור אף אם החלקים רפויים ואף אם אין חיבור כלל בחלקים אלא שעומדים ביציבות אחד על השני ואין הבניה מתפרקת בנגיעה קלה, [ואף שבונה על מנת לסתור] נח. ויש המתירים לקטן לשחק באופן שאין חיבור בין החלקים או החיבור רפוי כיון שניכר שהכל צורת משחק ולא בניה נט. ויש המתיר לשחק רק אם בונה בכדי לפרק מיד, אבל אם משאיר בנוי לזמן מה אסור משום בונה ס.
- בדין שבירת כלי שלם וטוב לצורך האוכל שבתוכו, עי' לקמן סי' י"ג סעיף י"ב.
הרכבת מזרק והכנת "פתיל צף"
יט. מותר להכניס [ביו"ט] פתילה לתוך עיגול המציף אותה מעל השמן [פתיל צף], ואין בזה משום עשיית כלי מתחילה, וכן מותר להרכיב חלקי מזרק [ברפיון] ואין בזה משום עשיית כלי מתחילתו סא.
חיבור או פירוק חלקי כלים
כ. מותר לפרק או להרכיב כלים המחוברים ברפיון, אלא שהרכבת סב כלים אלו מותרת רק בתנאי שתמיד דרכם להיות מחוברים ברפיון, אך אם דרכם להיות מחוברים בהידוק או בתקיעה אסור לחברם אפילו ברפיון סג. [וראה בהערה שכלים שדרכם להיות מהודקים מותר לחברם ברפיון לצורך שבת].
אסור מדרבנן לפרק או להרכיב כלים המחוברים בהידוק שמא יתקע אף אם אין הדרך של אותו כלי בתקיעה כלל סד.
אסור מדאורייתא לפרק או להרכיב כלים המחוברים בתקיעה.
גדר רפוי מהודק ותקוע, ודין הברגה
כא. גדר רפוי, יש המבארים שהוא כאשר אין כוונתו שהחיבור יהיה יציב וחזק אלא רק רוצה לחבר את החלקים ואינו מקפיד אם יתנועעו החלקים בתוך החור סה, ויש המבארים שאם אינו מצריך גבורה ואומנות בחיבורו או בפירוקו נחשב רפוי. מהודק, הוא חיבור שעומד יציב בתוך החור. דבר גבולי שהוא רפוי ואינו רפוי דינו כמהודק סו. ותקיעה, היא תקיעה בחוזק על ידי מסמרים או שתקע היטב את החלקים זה בזה סז.
חיבור על ידי בורג [הברגה] יש להחמיר שהוא כתקיעה ואיסורו מדאורייתא, ויש הסוברים שהוא כהידוק ואיסורו מדרבנן סח. [ואפשר שחיבור ע"י ברזל חיצוני (ברזל המהדק את החלק הנוסף לשולחן- כפי שמצוי בשולחנות) לכו"ע נחשב כהידוק סט].
משקפיים שנפל מהם בורג
כב. כלי שהתפרק ואינו ראוי כעת לשימוש רגיל עד שיתקנהו [כשתיקונו באופן האסור בשבת], והחלק המפורק נמצא כאן, הרי הכלי והחלק המפורק מוקצה שמא יתקנו באיסור, ואם השתמש בו כך בערב שבת פעם אחת שוב אינם מוקצה ע. ולכן, ספסל שהתפרק לו רגל אסור לטלטלו.
אם נפל בורג מן המשקפיים, אם הבורג נאבד אסור להחזיר את הידית למקומה ואף לא ברפיון בלי הבורג, אבל אין המשקפיים מוקצה עא, ואם הבורג נמצא אסור להחזירו ואז גם המשקפיים והידית מוקצה ואסור לטלטלם עב. [ואם השתמש במשקפיים כך לפני שבת מותר להמשיך ללובשם כך בשבת עג].
משקפיים שנפלה מהם עדשה
כג. אם נפלה עדשה מן המשקפיים אסור להחזיר את העדשה למקומה בשום אופן ואפילו ברפיון עד, ואם העדשה נמצאת במקום הרי המשקפיים והעדשה מוקצים [אלא א"כ השתמש במשקפיים לפני שבת, וכנ"ל].
כיסויי כלים מהודקים ומוברגים
כד. כיסויי כלים אף שהם מהודקים מותר לחברם ולפרקם כיון שעשויים לפתיחה וסגירה תמידיים עה. ובביאור ההיתר נחלקו האחרונים, יש אומרים שההיתר שייך בכל חיבורי כלים שעשויים לפתיחה וסגירה תמיד עו, אבל יש אומרים שההיתר שייך רק בכיסויי כלים שהם שני דברים נפרדים בזמן חיבורם [הכלי והכיסוי] ואז מותר מכיון שאין לזה שם חיבור, אבל בדבר שאחר חיבורו נוצר כלי מתוקן יותר ומשתמשים בשני החלקים יחד, אסור אף אם החלקים עומדים לפירוק והרכבה תמידיים [ולשיטה זו יש בהדלקת חשמל משום בונה עז].
הגבהת סטנדר מתברג
כה. סטנדר מתכונן שיש בו ברגים המאפשרים להגביהו ולהנמיכו יש מהפוסקים שהורו שאסור לפותחם ולסוגרם בשבת [משום שכיום המצב שאין הדרך לפותחו ולסוגרו תמיד אלא רק מדי פעם ואם כן אין זה צורת שימושו תמיד כך עח, ויש המתירים לעשות כן עט.
הברגת פקק של בקבוק ומלחיה
כו. מותר לחבר ולהבריג פקק של בקבוק תינוקות לבקבוק, וכן מותר לחבר ראש של מלחיה למלחיה אף בהברגה פ, וכל שכן שמותר לחבר מכסה של צנצנת דגים או ריבה אף שחיבורם מהודק [וכנ"ל סעיף כ"ד].
חיבור פיטמה לבקבוק תינוקות
כז. אסור לחבר פיטמה של בקבוק לפקק הבקבוק באופן מהודק, ואם הפיטמה רפויה בתוך הפקק מותר לחברה, אבל אם דרכה להיות מהודקת בתוך הפקק אסור לחברה אף ברפיון פא.
פיטמות מהודקות שהרגילות להוציאם מהפקק ולשוטפם ולהכניסם לפקק בכל שימוש ושימוש, נחלקו האחרונים בדינם וכנ"ל בסעיף כ"ד.
חיבור מגש לכסא תינוקות
כח. כיסא של תינוקות שמרכיבים לו מגש בהידוק, אסור לפרקו ולחברו בשבת, ואף למקילים לעיל [סעיף כ"ד] כאן אסור. (ויש מקילים לפרקו ולחברו בשבת) פב.
חיבור אבזם לחגורה ומטאטא למוט
כט. אבזם שנשמט מהחגורה, אסור להחזירו למקומו אפילו ברפיון פג, ואם הוא נמצא כאן גם החגורה [וכל שכן האבזם] מוקצים הם פד ואסור לטלטלם אף לצורך גופם או מקומם.
מטאטא שהתפרק המקל ממנו, אסור להבריגו או לתוקעו במקל, וגם המטאטא וגם המקל הם מוקצה.
הוספת חלק ["פלטה"] לשולחן
ל. מותר להוסיף חלק נוסף ["פלטה"] לשולחן, אך רק אם החיבור רפוי, ואם החיבור מהודק אסור לחברם אפילו ברפוי שמא יהדק או יתקע פה. וראה עוד בהערה.
הרכבת משחקים בהידוק
לא. [סעיף זה אינו עוסק ביצירת מבנים באמצעות חלקי משחק, ועיין לעיל סעיף י"ח, כי אם בחיבור חלק אחד לחלק שני].
משחקים שהרכבתם רפויה או שאין בהם חיבור כלל מותר לחבר בהם חלק לחלק או לפרק החלקים.
משחקים שהרכבתם מהודקת או תקועה זה בזה [כמו "לגו" קטן ו"קליקס", ו"לגו" גדול לפעמים נחשב רפוי ולפעמים נחשב מהודק ותלוי במציאות וגם תלוי בהגדרת רפוי ומהודק (עי' בסעיף כ"א) וגם משתנה מחברת ייצור אחת לשניה ומזמן לזמן, ויש לברר בכל מקרה אצל מורה הוראה], אסור לחברם ולפרקם פו, וראה עוד בהערה.
קליעת וסילסול שערות
לב. אסור לקלוע את השערות לצמה, וכן אסור לסלסל הפאות, וכן אסור להתיר הקליעה או לפתוח הסלסול, משום שדומה לבנין וסתירה ואסור מדרבנן [ויש מתירים להשלים להחליק ולגמור סילסול פאות שכבר מסולסלים מערב שבת ובתנאי שלא נתפרקו פז]. אסור לקלוע ולסתור גם פאה נכרית תלושה, משום מלאכות אורג ופוצע פח.
הדלקת מכשיר חשמלי וחיבורו לתקע
לג. בהדלקת או כיבוי זרם חשמל וכן בהפעלת או כיבוי מכשיר חשמלי, יש שכתבו שיש איסור משום מכה בפטיש או משום בונה וסותר [ופעמים גם כן איסור מבעיר], ויש שסברו שאין בזה משום תיקון מנא או משום בונה והאיסור שייך רק כאשר החוטים מתאדמים ולוהטים או שנדלק ניצוץ בהפעלת החשמל שאז אסור משום מבעיר פט.
כאשר זרם החשמל מנותק ואינו פועל, יש שכתב שגם לאוסרים הנ"ל מותר לחבר או להוציא את התקע מן השקע צ [רק לצורך גופו או מקומו- כדין כלי שמלאכתו לאיסור, או בטלטול בגופו צא], אך יש שאמרו שגם בזה אסרו להכניס או להוציא משום בונה צב.