וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן ה - הלכות בורר
כללי מלאכת בורר
א. אסור לברור א בשבת בין מאכלים בין בגדים בין שאר חפצים ב, ואם בורר אוכל מתוך פסולת [או כל דבר שרוצה בו מתוך דבר שאינו רוצה בו ג] על מנת להשתמש מיד בדבר שרוצה בו מותר, בתנאי שיברור בידו ולא בכלי ד.
מהו "כלי"
ב. גדר "כלי" - כלי שמפריד דברים שאינו יכול להפרידם בידיו או שהכלי מסייע למעשה ההפרדה, אבל אם עושה בכלי מה שיכול לעשות בידיו ורק משתמש בכלי כדי שידיו לא יתלכלכו אין זה נחשב בורר בכלי אלא בורר ביד ה [ועיין לקמן סעיף כ"ח לגבי כלי של תה, ועיין עוד לקמן סעיף כ"ב לגבי קילוף פירות בסכין].
עירוי מכלי לכלי- נחשב ברירה ביד, ואם מניח דבר על שפת הכלי לסנן את מה שרוצה [מסננת] נחשב ברירה בכלי ו.
מכסה הסיר או המצקת נחשבים לברירה בכלי ז, ולכן אסור להצמיד את המצקת אפילו כדי לשפוך את מה שרוצה ולהשאיר את מה שאינו רוצה [שזה נחשב לברירת אוכל מתוך פסולת, כמבואר בסעיף י"ג].
מהו "מיד"
ג. גדר "מיד" - בתוך הסעודה או סמוך לה ח. ושיעור סמוך לסעודה הוא לפי הזמן הנצרך להכין לסעודה זו, ותלוי בכל סעודה וסעודה לפי גודלה ט, ובסעודה הנערכת למשפחה גדולה או לשבע ברכות משערים לפי הזמן הנצרך להכין לסעודה כזאת. ובמשנ"ב כתב ששיעור זה הוא משעה שיוצא מביהכנ"ס לביתו [והכל לפי הענין]. [דעת החזו"א י שבישיבה אין משערים לפי גודל הסעודה לכל בני הישיבה יחד, אלא משערים כסעודה ממוצעת שהזמן להכין הסעודה הוא כחצי שעה יא. וראה בהערה אם גם כיום שייך לומר כן !] יב.
ברירה ל"קידוש" ושלום זכר
ד. מותר לברור סמוך לסעודה גם לצורך סוף הסעודה.
בסעודות שנמשכות זמן רב ויש מצטרפים חדשים הנכנסים מדי פעם וגם אחרי זמן רב [כמו ב"קידושים" שעורכים בבית כנסת או ב"שלום זכר"], מותר להכין רק לפי הסועדים הראשונים בלבד יג.
ברירה לאחר זמן כדי לחמם או לקרר את המאכל
ה. אסור לברור מאכל כמה שעות קודם הסעודה כדי שיספיק להתקרר או לספוג את הטעם. ואם אין המאכל ראוי להאכל בלא פעולה זו, מותר. ולכן, מותר לברור זמן רב קודם הסעודה בכדי לחמם אוכל לתינוק אם אינו ראוי להאכל בלי החימום. וכן מותר לקלף ירקות ביו"ט בכדי לבשלם ואף שהבישול אורך כמה שעות יד. ויש שהתירו לברור מאכל לצורך חימום גם אם יש אפשרות לאוכלו בלי החימום טו.
מהו "אוכל"
ו. גדר "אוכל" - היינו מה שרוצה עכשיו מתוך מה שאינו רוצה עכשיו. ואם רוצה מין אחד עכשיו ומין שני לאחר זמן הרי המין שרוצה עכשיו נחשב אוכל והמין שרוצה לאחר זמן נחשב פסולת ומותר לברור רק את המין שרוצה עכשיו מתוך מה שאינו רוצה עכשיו.
יש לו מיני אוכלין מעורבין ואינו רוצה אחד מהמינים אך חבירו כן רוצה לאכול את המין הזה, מותר לו להוציא מה שאינו רוצה כדי ליתנו לחבירו שיאכלנו מיד, אע"פ שעיקר מטרתו בברירה היא להוציא מה שאינו רוצה טז.
תערובת שאפשר לאוכלה גם לפני הפרדת הפסולת
ז. תערובת שרוב בני אדם אוכלים אותה כמו שהיא גם לפני ברירת הפסולת, וגם הבורר עצמו יכול לאכול את התערובת כמו שהיא גם לפני הברירה יז, אין איסור להפריד את הפסולת מהאוכל כיון שהמאכל נאכל בכל מקרה בין הוא מבורר ובין אם לא יח. [ויש אומרים שדוקא אם כל בני אדם אוכלים את התערובת כך אז מותר לברור אבל אם רוב בני אדם אוכלים עדיין אין היתר יט].
לדוגמא: מיץ פירות ובתוכו גרעינים או מעט מבשר הפרי, אם רוב האנשים שותים את המיץ כך לא מסונן וגם האיש השותה יכול לשתות את המיץ כך ואינו איסטניס, מותר לו לברור ולהוציא את הגרעינים ואת בשר הפרי שבמיץ כ.
אם רוב בני אדם אינם אוכלים את התערובת כך כמו שהיא או אף אם רוב בני אדם כן אוכלים את התערובת כמו שהיא אבל האדם שלפנינו איסטניס ואינו יכול לאכול את התערובת כמו שהיא, אסור לברור את הפסולת.
מי ברז שלנו נחשבים ראוים לאכילה לכל אדם ומותר לשתותם אף שעוברים במסננות. כא [ולענין סינון מים מחמץ בפסח והעצה להתיר בודאי, ראה הערה מ"ד].
הגדרת "תערובת"
ח. איסור בורר שייך רק בדברים המעורבים יחד, אבל בדברים נפרדים וסמוכים מעט לפעמים אין איסור בורר כיון שאין הם מוגדרים "תערובת" כב. אמנם קשה מאוד [ואולי אף בלתי אפשרי] לקבוע כללים מה נחשב מעורב יחד ומה לא נחשב מעורב יחד, כג ואף שנביא לקמן כמה דוגמאות מעשיות, קשה מאוד להקיש מענין לענין ובכל ספק ראוי לשאול למורה הוראה.
הגדרת תערובת היא לפי מה שאצל בני אדם נחשב למעורבב במציאות, ולמשל שני דברים אחד ליד השני בדרך כלל אינם נחשבים לתערובת כלל, וגם ערימת ספרים מסודרת בדרך כלל אינה נחשבת תערובת, ורק דברים שנחשבים עירבוביה שייך בהם בורר.
דוגמאות ל"תערובת" ולדברים שאינם "תערובת"
ט.
א. חתיכות דגים בקערה אף שהחתיכות גדולות וכל אחת ניכרת בפני עצמה נחשבים כולם תערובת ואם מסודרים כל מין בפני עצמו אינם נחשבים תערובת כד. וכן סכו"ם המעורב יחד נחשב תערובת אפילו אם אין הכלים נוגעים זה בזה אבל אם מסודרים כל מין בפני עצמו אינם נחשבים תערובת ומותר לברור מהם כה.
ב. ספרים המסודרים בארון, אינם תערובת כיון שכל אחד עומד לעצמו מסודר במקומו וגם כיון שהספרים ניכרים מבחוץ. כו
ג. חומשים וסידורים רבים המונחים על השולחן בתערובת, הרבה פעמים נחשב לתערובת [אם סמוכים מאוד זה לזה נחשבים תערובת אף אם אינם נוגעים זה בזה] כז, ואם רחוקים זה מזה או שיש רק ספרים מועטים אינם נחשבים תערובת. ולכן, יש להזהר מאוד כשאוספים חומשים בנפרד או סידורים בנפרד שלא להיכשל באיסור בורר וצריך להכריע על כל מקרה לגופו.
הנוטל בידו חומש וסידור להחזירם למקומם, נראה שאינם נחשבים תערובת [ומותר להניח כל אחד במקומו] כח.
ד. חתיכות גדולות של בשר בתוך מרק או ביצים בתוך מים או מלפפון חמוץ בתוך מימיו אינם נחשבים תערובת [וראה בהערה !], אבל הרבה חתיכות קטנות [כמו אפונה או חתיכות אננס] בתוך מים נחשבים תערובת ואסור לסנן את המים מהקופסה לפני שאוכלים את החתיכות כט. [ופשוט שגם בזה הכל לפי הענין, שבסיר גדול מאוד של מרק גם חתיכות גדולות של ירקות נחשבות תערובת].
ה. המים המצטברים מעל "גבינה" או "לבן" וכדומה, אסור להפרידם ולשופכם משום שנחשבים תערובת ל. ואם מסיר את המים עם מעט מהגבינה או הלבן, מותר, ויבואר לקמן סעיף ט"ו.
ו. חתיכת גזר שעל קציצת דג ["גפילטע פיש"] או דובדבן שעל סלט פירות, נראה שנחשבים תערובת ואסור להסיר את ה"פסולת" – מה שאינו רוצה לא.
ז. תולעת שעל פרי או כנימות שעל פרי, יש המתירים להסירם, ויש הסוברים שנחשב תערובת ואסור להסירם. לב
ח. גביעי לבן רבים צפופים או קופסאות סלטים הסמוכות זו לזו ומונחים בערבוביא נחשבים תערובת ומותר להוציא בידו רק את מה שרוצה על מנת לאוכלו מיד, לג ואם אינם רבים או אינם צפופים או שהם מסודרים בשורות אינם תערובת וכמו שכתבנו לעיל אות א' ואות ג'.
הגדרת "שני מינים"
י. איסור בורר שייך רק בשני מינים, אבל במין אחד אין איסור בורר אלא אם כן חלק מהמין נאכל רק על ידי הדחק. לד
גם במין אחד, מי ששונא חלק מהמין [כמו בחלקי עוף שונים או תפוחים מזנים שונים שכולם נאכלים בטוב] אין לו לברור את החלקים ששונא מתוך שאר התערובת שלגביו מה ששונא נחשב פסולת לה. [ועיין היטב בהערה מה שיש לדון בזה].
א. שני מיני דגים נחשבים שני מינים, אבל חתיכות קטנות וגדולות ממין אחד של דגים נחשבים מין אחד ושתי חתיכות שאחת מבושלת יותר טוב מחברתה נחשבים שני מינים לו.
ב. חלקי עוף שונים, לרוב הפוסקים נחשבים כולם מין אחד לז, ויש שכתבו שנחשבים שני מינים ואסור לבוררם לח. [ואם שונא חלק מסוים בעוף עיין בהערה ל"ה].
ג. בגדים בשני צבעים נחשבים שני מינים. לט ונראה, שגם בקבוקי שתיה בשני צבעים שונים או מעדני חלב בשני צבעים שונים או סוכריות בשני צבעים שונים נחשבים לשני מינים מ.
ד. חלמון וחלבון של ביצה, יש להחמיר שנחשב לשני מינים מא.
תערובת איסור והיתר
יא. מין אחד שיש בו תערובת של איסור והיתר, דעת הרבה אחרונים שנחשב מין אחד, ולכן אפשר להקל בשעת הדחק או בצירוף היתרים נוספים שנחשב למין אחד ומותר לברור ההיתר מן האיסור, כגון פירות מעושרים מפירות שלא מעושרים או מצות שלימות מתוך מצות שבורות ללחם משנה [גם אם בורר לאחר זמן] או מצות שיש בהם "כפולות" ורוצה להסירם מב. ויש הסוברים שנחשבים לשני מינים ואין להתיר אלא באופנים שהותר לברור מג. [ולגבי סינון מים בפסח, עיין בהערה מד].
מין אחד בדבר לח
יב. בדבר לח יש איסור בורר גם במין אחד מה, ולכן יש איסור לחבץ חלב ולעשותו לגבינה, וכן יש איסור להוציא השומן שצף על גבי החלב [או המרק] או להוציא המים הצפים מעל מוצרי חלב מוצקים [גבינה, אשל, לבן].
ברירה בנפה ובמצקת [מה נחשב הדבר הנברר]
יג. כשבורר בנפה, מה שיורד מן הנפה נחשב לדבר הנברר מתוך מה שנשאר בנפה מו. ולכן, המוציא עוף או ירקות מתוך מרק ואינו רוצה את המרק, אסור לו לשפוך את המרק מן המצקת על מנת שישאר לו עוף או ירקות שרצונו בהם, שזה נחשב ברירת פסולת מתוך אוכל, ואם רוצה את המרק מותר לו לשופכו מן המצקת שנחשב ברירת אוכל מתוך פסולת אלא שיזהר שלא יברור באמצעות המצקת כמו שנתבאר בסעיף ב'.
הסרת שכבה עליונה כדי להגיע למטה
יד. ערימה של בגדים או של מיני אוכלים המחולקים לשכבות שכבות של מינים שונים [ואינם תערובת גמורה ממש] ורוצה להגיע לשכבה התחתונה, מותר להסיר את הבגדים או האוכלים העליונים כדי להגיע למה שנמצא למטה. מז
ובשלשה תנאים:
א. שאינו מתכוין לברירה אלא רק שיוכל להגיע למה שנמצא למטה.
ב. אין תערובת גמורה אלא רק שכבות שכבות [כגון, כמה בגדים התלויים על קולב ורוצה את הבגד הפנימי].
ג. שני המינים ראוים ונחשבים "אוכל" אלא שרוצה עכשיו את אחד מהם, אבל באוכל ופסולת גמורים לא שייך ההיתר מח.
הסרת חלק מהפסולת או חלק מהאוכל וכדומה
טו. מותר להפריד את הפסולת עם מעט מן האוכל משאר האוכל מט. לדוגמא: פרי שחלקו רקוב, מותר לחתוך את החלק הרקוב יחד עם מעט מן הפרי הראוי למאכל ואין בזה איסור בורר, נ וכן מדבקה המודבקת על גבי החלה מותר להסירה עם מעט מן החלה, נא וכן זבוב שצף על המים מותר להסירו עם מעט מהמים [וגם מצד טלטול מוקצה אין לחוש נב], וכן מוצרי חלב שמים צפים עליהם מותר להסיר המים עם מעט מן הגבינה או ה"לבן".
כמו כן, מותר להפריד את רוב האוכל ולהשאיר מעט מהאוכל עם הפסולת אפי' בכלי ולאחר זמן, וכן מותר להפריד את האוכל עם מעט מן הפסולת משאר הפסולת אפילו בכלי ולאחר זמן, נג וכן מותר להפריד את רוב הפסולת משאר הפסולת והאוכל, נד ובלבד שלא יגע בנקודת המפגש של האוכל והפסולת [בכל המקרים הנ"ל]. נה
בתערובת גמורה של מיני אוכל ומיני פסולת רבים בדרך כלל אין להסתמך על היתרים אלו, מפני שקשה להפריד את הפסולת עם האוכל שמסביבו באופן שאינו נוגע בנקודת המפגש של האוכל והפסולת משום צד נו.
אמנם, יש אומרים שאין להתיר ברירה באופנים האלו כיון שסוף סוף המאכל יתוקן בברירה, אך להסיר זבוב ממים מותר גם לשיטתם אם מסיר עמו מעט מים כיון שלשיטתם אין הזבוב נחשב תערובת במים. נז ואם יש הרבה זבובים, אסור נח.
אף לשיטה זו, מותר לחתוך את הפסולת עם הרבה מהאוכל באופן ששאר האוכל כבר מרוחק מהפסולת ואינו מעורב עימו כלל.
סילוק הפסולת לצד בתוך התערובת
טז. חתיכת פסולת אחת הצפה על פני צלחת מרק, מותר להסירה לצד, וכן הדין בשאר פסולת שמותר לסלקה לצד בתוך התערובת. אמנם, אם יש הרבה חתיכות פסולת בתערובת אפשר שאסור לסלקם לצד בתוך התערובת שגם זה נחשב "ברירה" נט. ולכן אם מחפש זוג גרביים מתוך הרבה זוגות אפשר שאין לסלק לצד מה שאינו רוצה.
עלים לטעם שבמרק שאינו רוצה לאוכלם, אם אינו מקפיד בדוקא שלא לאוכלם ואינו איסטניס לגביהם מותר אפילו להוציאם מצלחתו כמבואר לעיל סעיף ז', ואם מקפיד עליהם או שמדובר בסוג עלים שאין רוב בני אדם אוכלים אותם עם המרק אז דינם כנ"ל שתלוי אם יש רק עלה אחד או עלים רבים שהזזתם לצד מוגדרת "ברירה".
חיפוש בשר בקדירת חמין
יז. קדירת חמין ["טשולנט"] שרוצה לחפש בה מין מסוים מתוך התערובת [לדוגמא בשר מתוך שאר התערובת], אם רצונו בכל התערובת אלא שמחפש הבשר או מין מסוים שאוהבו ביותר וכשימצאנו יקח אותו עם כל מה שמסביבו, מותר לברור בכל אופן ס.
אם רוצה רק מינים מסוימים בתערובת ואת שאר המינים אינו רוצה לאכול כלל, אסור להסיר את החלקים שאינו רוצה, וגם אפשר שאין להזיזם לצד וכנ"ל בסעיף ט"ז, אבל מותר להוציא בכף מן התערובת ולראות מה יש בה ואם רואה שלא עלה בכף מה שרוצה יחזיר את הכף ותכולתה למקום הראשון בתוך התערובת ולא יניח אותה במקום אחר סא.
חיפוש נביא בארון הנביאים
יח. הבא לחפש ספר נביא מסוים, לא יזיז את שאר ספרי הנביאים לצד, אלא יוציא נביא ויבדקנו ואם יראה שאינו הנביא שאותו מחפש יחזירו למקום התערובת ולא יניחנו בצד, וכנ"ל בסעיף י"ז. וכן הדין בכל ברירה דרך חיפוש כיוצא בזה.
ברירת עצמות
יט. הדרך לאכול עופות או דגים עם עצמות: אופן א' - יחזיק בעצם ויוציא את הבשר מן העצם או יאכל את הבשר מן העצם. אופן ב' - יכניס את הבשר עם העצמות לפיו ויוציא את העצמות מפיו דרך אכילה. סב אופן ג' - מי שאינו יכול לנהוג כהאופנים הנ"ל אין למחות ביד המקילין להוציא עצמות [גם בלי בשר עליהם סג] ממש קודם אכילה [מהיד לפה ממש] סד, ואף לא נוכל למחות ביד המקילים להוציא העצמות [גם בלי בשר וכנ"ל] קודם אכילה [בגדרי לאלתר הרגילים]. ויש שאסרו לעשות כאופן זה סה. (ועי' עוד בהערה סו). אופן ד'- בשעת אכילה ממש יקח כל עצם וימצוץ את הלחלוחית והשומן שעליה סז. ויש שאסרו לעשות כן.
[יש שכתבו שאם העצמות דקות שאי אפשר להפרידם אלא בשני ידיו יתכן שאפשר להקל להפריד הפסולת מן האוכל בכל אופן סח].
הרבה נוהגים לאכול דגים טחונים [-"גפילטע פיש"], שלא להכנס לספיקות וחששות בשעת האכילה סט.
ברירת גרעינים
כ. הדרך לאכול פרי עם גרעינים: אופן א' - יחזיק את הגרעין ויוציא את הפרי ממנו. אופן ב' - יכניס לפיו את הפרי עם הגרעין ויוציא את הגרעין מפיו דרך אכילה. ע אופן ג' - מותר להוציא את הגרעין מהפרי ולאכול את הפרי מיד ממש בלי שיהוי אפילו אם אין על הגרעין אוכל כלל עא. ולחזו"א אסור לעשות כן. אופן ד' - אם אינו יכול לעשות באופנים הנ"ל אפשר שיש להקל ולהוציא את הגרעין לאותה סעודה כפי גדרי "מיד" שנתבארו בסעיף ג', עב ולחזו"א אסור לעשות כן.
ברירת גרעיני אבטיח ומלון ותפוז
כא. דין ברירת גרעיני אבטיח שוה לברירת שאר גרעיני פירות [וכתבו הפוסקים שעדיף לנענע האבטיח מאשר להסיר הגרעינים ביד] עג. [ויש שכתבו להקל בזה יותר מבשאר פירות] עד. ודע, שאם רוב העולם אינם מסירים את הגרעינים אלא אוכלים הכל יחד אין איסור להוציאם אם אינו איסטניס וכמו שנתבאר בסעיף ז'.
מותר להסיר גרעיני מלון קודם האכילה, וגם בידו מותר להסירם עה.
גרעיני תפוז וקלמנטינה שהכל רגילים לאוכלם עם הפרי ואין מסירים אותם לפני האכילה, מותר להסירם למי שאינו איסטניס. ואם רגילים להסירם לפני האכילה, נראה שמותר להסירם לפני אכילתו, ועיין בהערה עו.
כלי חיתוך לתפוחים [שיש באמצעו עיגול ברזל להסיר הגרעינים], מותר להשתמש בו עז.
קילוף פירות
כב. מותר לקלף פירות סמוך לסעודתו [בגדרי "מיד" שנתבארו לעיל סעיף ג', ולא דוקא מהיד לפה ממש], אבל לקלוף ולהניח לזמן רב אסור עח, וגם בקליפות תפוחים הדין כן. עט
היתר הקילוף סמוך לסעודתו הוא אף כשמקלף את הפירות בסכין, אבל במקלף אסור לקלף פ.
ודע, שאין להתיר מטעם זה קילוף בטנים מצופים ["קבוקים"] או אגוזים המצופים שוקולד אם אינו חפץ ב"ציפוי" של הבטנים או האגוזים פא, אמנם אם כוונתו רק להגיע לבוטן או האגוז שבפנים מותר להסיר את הציפוי, אבל אם כוונתו לברור, אסור פב.
קילוף בוטנים ואגוזים
כג. קליפה חיצונית ירוקה של אגוזים או לוזים או אפונה אסור לקלף משום איסור דש, פג אבל הקליפה החיצונית של בוטנים אינה בכלל איסור זה ומותר לקלפה סמוך לאכילתו פד. [ויש מי שאוסר קילוף קליפה חיצונית של בוטנים, משום איסור דש פה].
ומותר לקלף את הקליפה האדומה הפנימית של הבוטנים סמוך לאכילתו, וכנ"ל סעיף כ"ב. פו
קילוף ביצים או עור
כד. מותר לקלף ביצים וכן עור של עוף או דג סמוך לאכילתו כקליפת פירות שמותר לקלף סמוך לסעודתו. פז
פירוק ענבים מן האשכול
כה. בדין הפרדת ענבים מן האשכול כדי לאוכלם לאחר זמן, עיין בסי' ו' סעיף א'.
הסרת עוקץ הפרי
כו. עוקץ קטן, אם הוא נראה מעורב עם הפרי, דינו כהסרת גרעיני פירות וכנ"ל בסעיף כ'.
רחיצת פירות
כז. אסור לשרות פירות במים כדי שהלכלוך יצוף פח. וכן אסור לשרות כלים מלוכלכים במים כדי שהפסולת תיפרד מהם ותצוף.
פירות המלוכלכים בבוץ ועפר ניכרים וממשיים, אם רוב בני אדם אוכלים את הפירות כך מותר לרוחצם במים פט. ואם רוב בני אדם לא אוכלים כך את הפירות או שהרוצה לרחוץ הוא איסטניס יש האוסרים לרוחצם במים צ, ויש המתירים לרוחצם במים סמוך לאכילה [בגדרי "מיד" שנתבארו לעיל סעיף ג'] צא.
נראה שמותר לשטוף פירות מאבק מועט [שכמעט אינו ניכר] או מריסוס צב.
השימוש בתיון ובמלחיה
כח. מותר להשתמש בתיון כל עוד המים העליונים צלולים ואין בהם עלים שאז אינם תערובת עם עלי התה ששוקעים למטה, וכשמגיע למטה למים המעורבים בעלים, יש אומרים שמותר לשפוך דרך מסננת התיון כדי לשתות מיד צג, אבל להרבה פוסקים אסור לשפוך דרך המסננת גם כדי לשתות מיד מכיון שנחשב ברירה בכלי. צד
מלחיה ששמים בה גרגירי אורז, מותר להשתמש בה בשבת כדי לאכול מיד, שנחשב כברירת אוכל מתוך פסולת ואינו נחשב ברירה בכלי צה.
ברירת שני מיני פסולת
כט. שני מינים ששניהם פסולת ואת שניהם אינו רוצה לאכול או שבשניהם אינו רוצה להשתמש, מותר לבררם זה מזה, שכל בורר הוא רק מצד תיקון המאכל אבל כשאין כאן שום מאכל אין כאן ברירה כלל. צו
ולכן, מותר לשפוך שיירי מזון עם מים למסננת שבכיור אף על פי שהמים נשפכים ושיירי המזון נשארים במסננת, וכן במקומות שצריך להפריד את האשפה לפי גדלים וסוגים שונים מותר לעשות כן בשבת.
מיון צעצועים וסכו"ם
ל. גם מיון של מאכלים וחפצים אסור משום בורר ואף על פי שאין כאן "אוכל" ו"פסולת" אלא שני מינים ששניהם אוכל ואת שניהם רוצה בשוה, מכל מקום גם הפרדה כזו נחשבת ברירה ואסור, לפי שכל מין נתקן יותר בהסרת המין השני ממנו צז. ולכן אסור למיין סכו"ם, צעצועים ומיני מזון מעורבים לפי סוגים שונים.
מיון לפי מה שבא ליד
לא. נחלקו הפוסקים אם מותר לקחת כלי מסכו"ם שבתערובת כדי לנגבו ואחרי שמנגבו יניחו במקומו, יש האוסרים אף באופן זה כיון שנחשב הכל יחד לצורת ברירה צח, ויש המתירים באופן זה לפי שנוטלו על מנת לנגבו ולא כדי לברור צט, אבל הכל מודים שאסור לקחת כלי בלי לראות איזה כלי לוקח ואחר שהכלי יהיה בידו יראה איזה כלי לקח וישימו במקומו ק [ועיין עוד בהערה ס"א].
פיזור תערובת כדי למיינה
לב. הרוצה למיין תערובת, יש המתירים לפזר את התערובת [בזריקה בבת אחת] כדי שיהיו החפצים או האוכלים מרוחקים זה מזה ואז יוכל לבחור מהם בהיתר, קא ויש שאמרו שההיתר הוא רק אם מפזר כדי לאכול לאלתר אבל בשאר מיון אוכלים או חפצים אסור לעשות כן קב.
הוצאת פירורים מזקנו ולכלוך מכלים
לג. מותר לברור ולהוציא פירורים שבזקנו וכן מותר לנקות כלים מלכלוך ואין בזה איסור בורר. קג
איסור "מעשה שבת" בבורר באיסור
לד. עבר וברר באיסור, אם ברר במזיד המאכל אסור באכילה לו לעולם ולאחרים עד מוצ"ש. קד
אם ברר בשוגג, באופן שברר באיסור דאורייתא המאכל נאסר באכילה לו ולאחרים עד מוצ"ש ובמקום הצורך אפשר להקל ולאכול מהאוכל, ואם ברר באיסור דרבנן מותר באכילה. קה
במקום שהמאכל נאסר באכילה אם ברר אוכל אחד מתוך אוכל שני, המאכל השני [הפסולת] מותר באכילה. קו
ועיין בהרחבה בסי' מ"א סעיף מ"ז הלכות מעשה שבת הנוגע לכאן, ומעשה שבת במקום כשיש מח' הפוסקים.